הדף היומי מסכת מכות דף ז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת מכות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת מכות דף ז

[מוזיקה] מכות דף ז מתחילים בעזרת השם דף ו עמוד ב שורה שלישית מלמטה מספרת הגמרא הנו לאוזי היו כאלה שדיברו בשפה לא מוכרת באו להעיד העידות לפני רבא דעתו לקמי דרבה אוקיי רבה מתורגמן בעיניו רבה מתורגמן שיתרגם את הדברים שיכלו להבין שואלת הגמרא והיכי עבד אחי איך רב הימיד מתורגמן ואתנן הרי שנינו במשנה שלא תה סנהדרין שומעת מפי המתורגמן הם צריכים לשמוע את העדים עצמם מתרצת הגמרא נכון רבה מידע ידע מה ידעבו אמרי רבא הבין את השפה והוא הבין מה העדים עצמם אומרים והדורה דלאה וידע רק לענות הוא לא ידע יש כאלה שלא כל כך בקיים בשפה אחרת כדי שיוכלו לדבר באותה שפה אבל להבין הם מבינים רבא הבין את השפה שאותם עדים דיברו רק הוא לא יכל לדבר באותה שפה לכן הוא הביא מתורגמן כדי שהעדים ישמעו מה שרבא שואל בעניין זה כן אפשר על ידי מתורגמן עוד מספרת הגמרא על העניין של קרובים שפסולים להעיד אילה וטוביה היו שניים שחתמו על שטר הלוואה אחד קראו אילה והשני קראו לו טוביה קריארב הם היו קרובים לא של המלווה לא של הלווה אלא של הערב שקיבל על עצמו לשלם אם הלווה לא יוכל לשלם סבר רב פפה לומר למימר שהם כשרים כי הרי גבי לובה ומלווה הם לא קרובים רכי אינינו אמר לרב הונה בריד רב יהושע לרב פעפה הם פסולים הם נחשבים קרובים כי הריט ללווה אם הלווה לא יהיה לו מה לשלם לו בטרזיל מלווה וכי המלווה לא ילך לגבות מהערב נמצאה שהעדות על הלוואה קשורה לערב ואם כן כיוון שהוא קרוב שלהם הם לא יכולים להעיד הם פסולים מדין קרוב אומרת המשנה מי שנגמר דינו למיטה בבית דין אחד והוא ברח וחזר ובא לפני אותו בית דין אין סוטרין את דינו לא חוזרים בית הדין להדיין בדינו אולי ימצאו לו זכות כמו כן כל מקום שיעמדו שניים בפני בית דין ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו למיטה בבית דין של פלוני ופלוני ופלוני יהיו העדים שלו שם הרי זה יהיה הרג אפילו בבית דין אחר ולא נפתח את כל הדיון שוב עוד אומרת המשנה סנהדרין של 23 שיכולים לדון דיני נפשות נוהגת גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ עוד אומרת המשנה סנהדרין ההורגת פעם אחד בשבע שנים שזה נקרא שבוע נקראת חובלנית רבי אליעזר בן עזריה אומר אפילו אם הם הרגו אחד ל-70 שנה נקראת חובלנית רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין בזמן שלנו דנו דיני נפשות לא היה נהרג אדם מעולם אצלנו היינו שואלים אותו שאלות קשות שלא יהיה לו מה לענות לכל אחד מהעדים רבן שמעון בן גמליאל אומר האף הן רבי טרפון ורבי עקיבא גורמין להיות מרבין שופכי דמים בישראל הרוצחים לא יפחדו מבית דין כי הם ידעו שאף אחד לא ימיט אותם אדרבה זה שלפעמים כן הורגים זה תועלת בשביל הכלל מקשה הגמרא תחילת המשנה אמרנו שאם זה שהתחייב מיתה ברח וחזר לפני אותו בית דין לא סותרים את דינו ודנין מחדש משמע דווקא מפני שחזר לפני אותו בית דין לכן לכן הוא דין סותרין אבל אם הוא בא לפני בית דין אחר משמע שסותרין את דינו ומתחילים את הדיון מחדש אולי ימצאו לו איזה צד זכות התעני סעיפה מצד שני בהמשך המשנה כתוב כל מקום שיעמדו שני עדים ויאמרו מידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דין פלוני ופלוני ופלוני היו העדים שלו הרי זה נהרג אז רואים שגם בית דין אחר לא סותרים את הדין שכבר פסקו עליו ואינם דנים בדינו שוב אמר הבא אלוק שזה לא סותר אם נגמר דינו בארץ ישראל והוא ברח בין לארץ בין לחוץ לארץ אז בית דין אחר לא סותרת דינו לדון מחדש כאן בארץ ישראל אבל אם נגמר דינו בחוץ לארץ והוא ברח לארץ ישראל סותרים את דינו כאן בחוץ לארץ אלא אם כן זה אותו בית דין שפסק את דינו בחוץ לארץ וכעת אותו בית דין עבר לארץ ישראל אז הוא אינו סותר את דינו דתניה כמו שראינו בברייתא רבי יהודה בן דוסטאי אומר משום רבי שמעון בן שטח אם ה זה שדענו אותו ברח אחרי שנגמר דינו מהארץ לחוץ לארץ אין סותרין את דינו אבל אם הוא ברח לאחר שנגמר דינו מחוץ לארץ לבית דין אחר סותרין את דינו מפני זכותה של ארץ ישראל יכול להיות שימצאו שם זכות בשביל אותו אחד ולא ימיטו אותו ראינו במשנה שסנהדרין נוהגת גם בחוץ לארץ וכולי מנמילי תנו רבנן ויהלכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל משבותיכם למדנו לסנדרין שנוהגת לא רק בארץ אלא גם ובחוץ לארץ אם כן מה תלמוד לומר שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך משמע דווקא ארץ ישראל שניתנה לך התשובה היא בשעריך אשר השם אלוקיך נותן לך אתה מושיב בתי דינים לא רק בכל פלך ופלך היינו מחוז שכולל כמה עיירות אלא אלא הוא בכל עיר ועיר אתה מחוייב להעמיד בית דין בכל עיר ובחוה לארץ אתה מושיב רק בכל פלך ופלך זה יש חיוב אם יש שם יהודים ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר אם אתה רוצה אתה יכול להושיב אבל אתה לא חייב אם יש לך בכל פלך זה מספיק זה אבל מארץ ישראל חייב שיהיה בכל עיר כי כתוב תיתן לך בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך לשבתך ראינו במשנה הסנהדרין ההורגת אחת לשבע שנים נקראת חובלנית בא רבי אלעזר בן עזריה ואומר אחת ל70 שנה היא באה אלו מה הוא התכוון האם אחת ל-70 שנה היא עדיין נקראת חובלנית או דילמה אם היא הורגת פעם אחת ל-70 שנה אור אחרי היא זה כבר רגילות אומרת הגמרא תיקו זה נשאר בספק במשנה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בזמן שנהג דיני נפשות לא היה אדם נהרג מעולם היכי הבו הבדי מה הם היו עושים כדי שאדם ינצל רבי יוחנן ורבי אלעזר אמרו שניהם דמרי תרבה היו היינו שואלים הם היו שואלים אותם ראיתם טריפה הרג או שלם הרג בדקתם את הבן אדם שנהרג אם לא היה לו איזה נקב בלב או בוושת אולי הבן אדם הזה גם ככה היה טריפה ואם כן מי שהרג אותו לא נחשב רוצח אמר רבשי אם תמצא לומר שהעדים בדקו וראו שהבן אדם הזה באמת שלם כמו שבודקים טריפות לקחו את כל האיברים אחרי המיטה ובדקו והם ראו ששלם אבה עדיין אפשר לשאול אותם דיל מה במקום סיף נקב אבה אולי בדיוק במקום שהוא הרג אותו בסיף אולי שמה היה לפני כן איזה נקב אבל זה אתם לא יכולים לבדוק אחרי שהוא נהרג שואלת הגמרא בבועדת הערבה איך יבוא עבדי איך היו מצילים אותו ממיטה הביי ורבד אמרתי הם היו שואלים ראיתם כמכחול בשפופרת רש"י כותב אין העדים מסתכלים בכך שפופרת הכוונה קנה חלול שנותנים בו כחול לכחול עיניים מכחול הוא כיסם דג שבו נוטלין הצבע מתוך הקנה האם ראיתם את זה כך ואז הם לא היו יכולים להגיד שכן ורבנן שלא היו שואלים כך את העדים במקרה של רבה איך היא דהיינו איך באמת דנים בן אדם ממיטה באריות הגמרא כשמואל דאמר שמואל במנאפים מ מש מיראו כמנעפים רש"י כותב מ שינהגו עניין ניוף ששוכפים בקריבות בשר ונוהגים כדרך תשמיש הדרן הלך פרק ראשון פרק כיצד העדים סיימנו את הפרק הראשון שעוסק בענייני עדים זוממים מחיל אל חיל אנחנו נפתח בעזרת השם ונעסוק בפרק השני במסכת מכות שמדבר על האדם שבלי כוונה הרג מישהו בשוגג שהתורה אומרת שהוא גולה למקום שנקרא עיר מקלט הוא נמצא שמה עד שמת הכהן הגדול ואם הוא לא נמצא שם מותר לקרובים של זה שהוא הרג אותו יש להם דין של גואל אדם אומרת המשנה פרק שני פרק אלוה הגולין אלו הם שחייבים לגלות להרי מקלט ההורג נפש בשגגה דורשים מהפסוק שדווקא אם הוא הרג בדרך ירידה מלמעלה למטה כמו עם גרזן שאדם הכל למטה דברים שדומים לזה מחייבים אותו גלות אבל אם זה היה מלמטה ללמעלה כמו למשל יש כאלה שמקים ללמעלה או דברים שדומים לזה הוא לא גולל לעיר מקלט ככה דורשים מהפסוק עכשיו היה בגג היה דרכם לטו פתוח בתית עם כלי שנקרא מגילה כמו מעגלה שכזה דבר שמגלגלים את התית מלמ בשביל לעשות שיפור על הגג כדי שהמים בזמן ירידת הגשמים א לא ישארו על הגג אלא יזרמו יקלחו למטה היה מעגל במעגלה מלמעלה ללמטה ונפלה מעגלה על אדם שהיה שם והרגתו חייו או היה משל בחית על ידי חבל מלמעלה למטה ונפלה עליו והרגתו גם חייב או אם הבן אדם הזה היה היה בן אדם שרצח היה יורד בסולם ונפל על הנרצח והרג אותו הרי זה גולה אבל אם זה היה כלפי מעלה היה מושך במעגלה כלפי מעלה ונפלה על ורגתו אינו גולה או היה מושך את החבית מלמטה למעלה לידי חבל היה דולב בחבית ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו אינו גולה או היה עולה בסולם ונפל על הבן אדם שנהרג והרג אותו הרי זה אינו גולה זה הכלל כל שבדרך ירידתו הוא יורד הוא מוריד דברים הוא מוריד את המגלה ואז הרג גולה שלא בדרך ירידתו אלא בדרך עלייתו אינו גולהם שואלת הגמרא מנמנן לומדים את הדברים האלה שדווקא אם הנפילה הייתה מלמעלה ללמטה הוא גולה אבל אם זה היה הפוך שזה עלה מלמטה ללמעלה הוא לא גולה אמר שמואל דמר קרא לגבי גולה להרי מקלט ויפל עליו וימות עד שייפול דרך נפילה שהיא כלפי מטה מביאה הגמרא תנו רבנן בשני מקומות אומרת התורה את העניין של עיר מקלט בפרשת משאי סוף ספר דברים ובפרשת שופטים בפרשת משאי כתוב שמי גולל לעיר מקלט זה שהרג בשגגה ממעטים פרט למיזית ובפרשת שופטים כתוב בבלי דעת ממעטים פרט למתכוון מה זאת אומרת בשגגה פרט למיזית פשיטה שמי שהרג במזיד אינו גולה הוא הרי חייב מיטה ברקתלה הוא רוצח למה שגלה אמר רבה אימה לא פרט למיזיד אלא פרט לאומר סבור ראיתי שמותר לרצוח אותו שהוא אינו גולה אמר לי הבייה אם הבריתה ממעטת אומר מותר למה הוא נקרא מזיד אנוס הוא כי הוא חושב שמותר להרוג את אותו בן אדם אמר ליראבה שאני אומר היה לו ללמוד הוא בא לרצוח בן אדם כל האומר מותר קרוב למיזיד הוא בברייתא אמרנו שמבלי דעת ממעטים פרט למתכוון זה חייב להיות בלי כוונה מתכוון בן פשיטה מה צריך למעט מתכוון אם הוא מתכוון להרוג ודאי שהוא אינו גולה ברקתלה הוא הרי רוצח אמר רבה הבריתה באה למעט פרט למתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם מתכוון להרוג את הקוטי והרג את ישראל התכוון להרוג נפל שעדיין לא חי 30 יום מאז שהוא נולד והרג בן קיימה שבכל אלה הוא אינו גולה כיוון שהייתה לו קצת כוונה להרוג הוא נחשב קרוב למיזית ולא מספיקה לו הכפרה של עיר מקלט מביא הגמרא תנו רבנן ברייתה נוספת תורה אומרת ואם בפטע בלא שנאה בלא איבה הוא דחף אותו עדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיעה בלי שום צד לכוון להרוג אותו כיוון שזה היה בשגגה הוא הרג את השני אז הוא חייב לגלות לרי מקלט דורש את הברייטה מה שכתוב אם בפטע פרט שאם ההורג הלך כשסכינו בידו והוא פנה בסיבוב לצד אחר ולא היה יכול לראות משם את הנהרג והרג אותו שזה היה בקרן זווית הוא אינו גולה למה כי זה חמור יותר מבשוגג ולא מספיק לו גלות ולא איבה פרט שאם היה הורג שונא את הנהרג אינו גולה מה שכתוב הדפו מה הכוונה שדחפו הוא הרג את הנהרג על ידי שהוא דחף אותו בגופו בלא כוונה או השליך עליו מה זה בא לרבות להביא ירידה שהיא צורך עלייה כשוצים להרים גרזן הרבה פעמים מתכופפים כלפי מטה כדי שהתנופה תהיה חזקה כשירים את הגרזן זה נקרא ירידה לצורך עלייה אף על פי שזה לצורך עלייה ודרך עלייה פטור מגלות כיוון שזה ירידה אז הוא גולה מה שכתוב בלא צדיה פרט למתכוון לצד זה הוא התכוון לזרוק את האבן לצד זה שלא היה שמה אדם והאבן הלכה לה לצד אחר והרגה שם אדם שאינו גולה עוד כתוב ואשר לא צדה שלא התכוון לזרוק לצדדים אלא למקום ששמה האבן פגעה אלא שהוא חשב שאין שמה בן אדם ובסוף כן היה שמה בן אדם אז הוא גולה רט מתכוון לזרוק למרחק של שתי עמות וזרק למרחק של ארבע עמות והרג אינו גולה כי הוא לא התכוון לזרוק למרחק של ארבע שכתוב אשר יבוא אל את ראהו ביער לכתוב עצים ובסוף הטעות הוא הפיל שמה את הגרזן על הבן אדם והרג אותו אז דורשים זה שמדמים את זה מדברים פה על יער וצריך להיות דומה ליער מה היער הוא מקום שכולם יכולים להיכנס יש רשות לנזק זה שנהרג ולמזיק זה שהרג יש להם רשות להיכנס שם אף כל מקום שחייב גלות זה כשהוא הרג בשוגג במקום שיש רשות להיכנס לשם רשות לנזק ולמזיק להיכנס לשם אבל אם אחד נכנס לחצרו של בעל הבית ולא רשות ובעל הבית שמה הרג אותו ושוגג אז בעל הבית אינו גולה בברייתא אמרנו שמרג בדרך ירידה למשל הוא מתכופף עם הגרזן כדי שהתנופה תהיה חזקה כשהוא ירים את הגרזן בעצם המטרה של הירידה זה לצורך עלייה כיוון שזה ירידה גולה באמיני רבי אבאו מרבי יוחנן בעניין הזה היה עולה בסולם והשליבה של הסולם נשמתה מתחתיו המוות הזה שעליו עולים עליו מטפסים נשמט מתחתיו על ידי דרך עליה ונפלה שליבה והרגה מה הוא האם כי גבנה דרך עלייה היא כי בפועל הבן אדם טיפס על הסולם ואז כיוון שזה דרך עלייה הוא אינו גולה או דילמה דרך חרידה היא כי הרי בפועל כשהוא עולה הוא דוחק את השליבה כלפי מטה וככה השלבה נפלה אמר לרבי יוחנן רבי אבאו הנידון שלך קשור לדין ההורג בירידה שיצורך עלייה כבר נגעת בירידה שהיא צורך עלייה שאמרנו שגולה זה שהוא דוחף את השליבה כלפי מטה זה כדי שהוא יוכל לטפס ללמעלה אבל בפועל זה היה ירידה לכן הוא גולה אז רבי אבה הוא שאל את רבי יוחנן הייתי והי הרי במשנה כתוב זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה ושלא בדרך ירידתו אינו גולה שלא בדרך ירידתו מה שכתוב שהוא אינו גולה מה זה בא לרבות להיתו מי לו להיתו כי גבנה וכי זה לא בא לרבות שהאדם דרך על השליבה והשליבה היא זו שהרגה שכיוון שהיה עסוק בדרך עלייה הוא לא הגלה דכה רבי יוחנן את הקושיה מהחלק הראשון של הכלל ולתעמיך מה שכתוב שם כל שבדרך חרידתו גולה מה זה בא לרבות לעיתוי עמי אין לך דבר דומה למקרה שלך לרבות כאן אלא מה זה בא לרבות מה שנראה בהמשך בברייתא בעניין קצב לעיתויי מקרים שקצב גולה החנעמי גם לגבי המשנה כל שלא בדרך ירידתו אינו גולה ובא לרבות לעיתוי מקרים שקצב אינו גולה איזה מקרים דתניה ברייתא קצב שהיה חותך את הבשר מקצב ותוך כדי עבודתו נשמעת ממנו הסכין והרג אדם ברייתה אחת כתוב תנחדה אם היה הסכין לפניו חייב גלות ואם היה עסקין לאחריו פטור מגלות וברייטה אחרת תניה ידך לאחריו חייב לפניו פטור ותניה ידח בריתה שלישית בין לפניו בין לאחוריו חייב ותניה ידח בריתה רביעית בין לפניו בין לאחריו פטור וזה לא מחלוקת וגם אין כאן סתירה לא קשיה לפי כולם אם הרג בדרך ירידה חייב בדרך עלייה פטור אלא כל תנ דיבר במקרה שונה דרך הקצבים הייתה שהם היו לוקחים את סכין הקצבים ומתכופפים קצת מורידים את הסכין הקצבים לפניהם כלפי מטה ואז מרימים את הסכין ומעבירים מביאים אותו אל אחוריהם ואז מעלים אותו מלאחוריהם ומורידים לפניהם ומקים בבשר כדי לחתוך את הבשר אז נמצא שיש כאן שלוש פעמים דרך ירידה ושתי פעמים דרך עליה דרך ירידה ראשונה כשהוא הוריד את הסכין כדי לעשות תנופה בהתחלה בהתחלה פעם שנייה הוא הוריד אחרי שכבר הסכין הייתה בכתף שלו הוא הוריד אותם מאחורי כתפו כדי לקבל תנופה ואז הפעם השלישית כשהוא בא לחתוך את הבשר עצמו כשהוא מוריד את זה לחתוך את הבשר ושתי פעמים דרך עלייה זה אחרי שהוא התכופף הוא מעלה את הסכין לפני כדי להביא אותה אלכתפו והפעם השנייה אחרי שהסכין נתה מאחורי כתפו הוא מעלה אותה אל כתפו כדי להקות להוריד ללמטה ובזה מתורצים כל האפשרויות שכתובות בברייתא מה שאמרנו לפניו חייו ולאחוריו פטור לפניו חייב כאן מדובר בירידה שלפניו כשהוא הוריד את הסכין כדי לעשות תנופה זה ירידה לצורך עלייה ואמרנו שהוא חייב ומה שאמרנו שעלייה לאחוריו פטור הכוונה עלייה שלאחריו היינו כשהוא אחרי כשהוא התכופף כדי לעשות תנופה הוא מעלה את הסכין בפעם הראשונה זה לא דרך ירידה זה עלייה לצורך עלייה אז לכן במקרה הזה הוא פטור מה שאמרנו לאחוריו חייב ולפניו פטור כאן מדובר שהוא הרג כשהוא הרים את הסכין מאחוריו בשביל להקות לפניו ע על הבשר ולכן כיוון שזה בעלייה שלפניו פטור כי זה היה דרך עליה ומה שכתוב לאחריו חייו מדובר כשהוא השפיל את הסכין לאחוריו והבן אדם עמד שמה מאחוריו הוא חטף את הוא נהרג מהסכין הזה זה דרך ירידה ולכן הוא חייב מה שאמרנו שתמיד חייב כאן מדובר בירידה שלפניו ושל אחוריו זה מדובר בדרך ירידה או כשהוא הוריד את זה מאחוריו או כשהוא הוריד את זה מלפניו אז בכל מקרה זה דרך ירידה והוא חייב וכאן מה שאמרנו שתמיד פטור מדובר בעלייה שלפניו ושל אחוריו שהוא הרג דרך עלייה או כשהוא הרים את הסכין לפניו בשביל להשתיל לו לאחוריו או כשהוא הרים מאחוריו בשביל להביא להביא בחוזק להקות את הבשר אומרת הגמרא לימה אולי נאמר שהשאלה ששאל רבי אבאו שאדם מטפס על סולם ואחת השלבות נפלה והרגה מישהו האם בגלל שהשליבה נפלה זה נקרא דרך ירידה והוא חייב או כיוון שהוא מתאפס זה נקרא דרך עליה והוא פטור לנו מר שזה בוויכוח תנאים שבמקרה שאדם היה עולה בסולם נשמתה שליבה מתחתיו ברייתה אחת כתוב תן אחד חייו וברייטה אחרת כתוב תן ידח פטור ומי לו בעקמפלגה וכילו בזה הויכוח דמר סבר התנ שמחייב סובר כיוון שהולכם אחרי השלבה דרך ירידי וחייב ומה הסבר התנא שפוטר אומר שהולכים אחרי האדם והוא הרי מטפל דרך עליי והוא פטור הגמרא לא חייב להיות שבזה הויכוח אפשר לומר שדקוללמה דרך עליי ולגבי גלות הוא פטור ולא כאשיה כאן מה שכתוב חייו מדובר לא שהוא הרג מישהו אלא שהשליבה נפלה והזיקה והשאלה אם הוא צריך לשלם את השלומי נזיקין בוודאי שהוא חייב כי לנזיקין אין הבדל אם זה דרך עליה או דרך ירידה אדם הזיק הוא חייב לשלם וכאן מה שכתוב שהוא יהיה פטום מדובר לעניין גלות שכיוון שזה דרך עלייה כי הרי הוא מטפס אז זה לא נחשב דרך ירידה והוא כי לא הולכים אחרי השלבה אלא הולכים אחרי הבן אדם שמטפס והוא היה דרך עליה אז הוא פטור היא בעתמה אם תרצה אפשר לתרץ באופן אחר את ההבדל בין שתי הברייתות ה וה לגלות באמת שתי הבריתות מדברות לגבי גלות ולפי כולם זה נחשב דרך עליה והוא פטור מגלות ולא קשיה למה יש בריתה אחת שכתוב חייו הדתלי ליה מדובר שבשליבה של הסולם היו תולאים לכן זה נחשב שהוא עוסק בדרך הירידה כי כשהוא דורך על השליבה היא מתכופפת והתנש אומר שפטור מדובר באופן רגיל שזה שליבה חדשה שכשדורכים על השלבה של הסולם היא לא מתכופפת זהלא התליה ולכן זה נקרא דרך עליה והוא פטור והיא בעית אם תרצה אמה אפשר לומר הסבר אחר מה ההבדל בין שתי הברייתות ה ואדלא תליה שתי הבריטות מדברות בסולם חדש שהוא לא מתכופף כשדורכים עליו ולא כאשיה אה זה לא סותר ה התנש אומר פטור מדובר באופן רגיל דמדק שהשליבה מחוברת חזק לסולם נחשב דרך עליה ופטור והתנא שומר חייב ה דלא מהדק מדובר שהשליבה לא מחוברת חזק לסולם ולכן כיוון כשהוא דורך על השליבה הוא דוחק אותה כלפי מטה כי היא לא מעודקת חזק ולכן זה נקרא דרך ירידה והוא יהיה חייו גלות עד כאן דף ‏sein
לצפיה בתכנים נוספים: