הדף היומי מסכת זבחים דף צב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף צב

זבוכים דף צב מתחילים בסיעתא דשמיא אמצע השורה הרביעית אומר רבונה נסוכים שנטמאו באזורה אוסלן מרוכה בפני עצמו עושה מערכת עצים על הרצפה באזורה וסורפון ולא יוציא לשרודת בחוץ משום שנאמר בקוידש ביש תישורף הפסוק הזה נאמר בחטוס ובגמור פסוחים הרבה מזה כל פסולי קודשים שמחיצו באזורה שאסור להוציא אותם מהזורה שאם הם נפסלו יהי נשרפים באזורה רשי מקשה למה שרופן לעצמם הראיה באזור ביסדשן שם שרפו כל פסוד קודשי קודשים כותב רשי ונראה בעיניי שהוא דבר לך שורפן לעצמן שתהי שרפתן ניכרת לעצמן שאמרופן עם בשר שנפסל אין עיקרין שרן בממש לכן עושה להם ערכה בפני עצמם תנמרוכה הדם והשמ והמנוכס לפי מה שרשי ביר צריך למחוק והנסוכים שנטמעו אוסן מרוכב בפני עצמו מסורפון אומר לי שמואל רב חונה בגדסה היסלי בעשורו תביא לכאן עשרה אנשים ואם מלוך כמי ואני אומר לך בפניהם שיהיה פרסום לדבר נסוכים שנטמעו אוסלן מרוכה בפני עצמון וסורפום באזורה עדרונלוך כל התודיר ונתחיל בסיעתא דשמיא פרק יא דם חטוס כתוב בתויראה לגבי חטוס שלוש הלכות הלכה אחת שאם היזה מדמה לבגד אשר היזה עליה תחב בזה מוקם קודש יש דין כיבוס על בגד שהוזה עליו הטיז עליו מדם חטוס עוד הלכה נאמרה שם שאם בישלו את בשר החטוס מכלי חרס צריך לשבור את הכלי ואם בישלו זאת בכלי מתכת אז צריך מריקה ושטיפה כמו שנרלון אומרת המשנה דם חטוס שניתז על הבגד הרי זה הבגד טון קיבוס אף על פי שאין מדבר אלו בנאכלוס בחטאות שנאכלות שנאמר במקום קודש תאוכל נאמר שם בעניין בכל זאת אונחס ואכוד הפנימיוס חטוס הפנימיוס שזורקים את דמם בפנים וכל פשרם נשרף מחוץ לגמחנו גם דמם אם ניטז על הבגד אז הבגדים האלה תונו קיבוס שנאמר כתוב בתחילת העניין כתוב ז טוירס אחטוס טויר אחס לכל אחת זה הבעל הרבות שכל החטוס בכלל אבל זה הכל חטוס כשרה חטוס פסולו אין דומו טורון קיבוס רשי מביא האחרונת מים על רש"י בגימור נראה קצת אחרת כתוב אשר איזה ברווי לעזוה בדבר ומסיים את המשנה לא משנה מתי היא נפסלה בין שאויסל שסכויש היא הייתה כשרה והייתה ראויה לזריקה ואחר כך נפסלה ובין שלוש שסכושר לכ תחילה הייתה פסולה אז דומו אם הוא טז על בגד הוא לא טום קיבוס נראה בגימור דה חולקת איזו אישו שסכויש דוגמה שלונו אדם לן עברה עליו שקיסר הוא נפסל אבל לפני זה הוא היה כשר ושנתמו אדם היה כשר ונתמ ושיוצוס אדם יצא מחוץ להזורה כלו אויס שסכושר ואיזושל שסכושר שלכתחילה נשחתה בפסול שנשחטו מחשב זכוזמנו זה פיגול או מחשב זכו עם קומו או שקיבלו פסולין אזדומו אז לכתחילה אדם היה הזה היה פסול היה לו רגע אחד שהיה קשה לזריקה לפנינו כתוב וזורקו וזה בסוגריים מעוגלות רש"י אומר לא יגרסנב זורקו כי אפילו כשרה חטוס כשרה אם כבר זרקו את דם החטוס ואחר כך ניטז מדמה מהקרונש למזבח אז נראה לאלון שאין תום קיבוס אז ממילא לא צריך לנקות אופן שפסולים זרקו את הדם גם אם כשרים זרקו את הדם בדברי רע שתמויים כהגמורה במאילה כן מקשה על המשנה זאת אומרת שכן גורסים המשנה כאן וזורקו החונק מתמים על רש"י אומרת הגמורה מה ראינו דם חטוס שניטס וכולו בין חטוס פנימיוס בין חיצוניס כי מרבים זאת מה שכתוב טוירו בקשה גמורה והיא טוירו יחס לכל חטוס אפילו חטוסוף נמה גם בא הנהג דין זה הלו מותבר יוכלדם חטוסוף שהטז על בגון קיבוס אתמוד מה כתוב זויס טירסחטוס זו רק זו ולא אחרת למה תופס אומר שלוק ששומר כפורה אומר קרו תישוכת נאמר שם בנשחסכוס מדבר ממילא אז אנחנו מעמידים את המיו של זיס על עופות שהם במליקה ולא בשחיטה גמור וא בנחסכוס בדבר כד קודש אבל פניס ואותם נמזרחס אפילו חסוף נמכון שיש לי ז אני מרבה מטוירס אניר מטירס גם אחר הסוף מרחמז ומהיסו לרבות פנימס מטסוף מזסבר דחטוספסלבו שיהיה הדין כמו חטוס חיצונו כי זה דומה לזה בכמה דברים שכן בהימ שניהם מדובר בבהמה ובשניהם שחיטה סופון צריך לשחוט ולא למלוק וצריך לשחוט בצפוינזורה וקבולס כלי צריך לקבל את אדם בכלי בשניהם גם בחטס פנימס גם חטס חיצונו וקרן צריך לעזות מאדם על קרנס המזבח בחטוס פנימיס המזבח הפנימי בחטוס חיצוון המזבח החיצוין ואצבע הכהן הזה באצבעו וחודו כנגד חודו של קרן ואישים ואימורים מוקטרים מה שאין כן עוף הוא הוא לא בהמה הוא לא נשחט אלא הנמלק הוא לא טעון צופן הוא לא טעון קבולה לא צריך על הקרן חט הסוף מזים למטה והוא לא נותן באצבע בחודה של קרן אלא הוא מזה ואין ממנו לאישים אלא כל הבשר נחל הכוינים לכן מסתב אותו לרבות את זה אומרת הגמרא עד הרבי חטוסוף הבלרבוי עלדין זה שכן הוא דומה בזה לשני דברים לחטוס חיצונו חוץ כמויסו שניהם נעשים בחוץ ולא בפנים באיכל והחיל סו שניהם נאכל הבשר כחטוס פנימיס הבשר נשרף הגמורה הנוכנפישין חטוס באפנימיס דומה לחטוס חיצונו ויותר דברים שחטוסוף דומה לחטוס בהמה אמרנו רשימה שלמה בהמה צופן כלי קרן אצבע זה דומר רק בשני דברים דו דרך אחת רבי יוסף אמר אומר קרו כתוב שם בפרשה יכלנו לאכלנו משמע לזו ולא ילהחרס זה בא למעט והמיות הזה כתוב ברכלנו בנאכל סמ את הכוסוב אחת הנאכלות אמרתי לך ולא שר הנאכלות מה זה בעלה מתחת הסוף שהיא נאכלת מדברים האמורים בעניין מה אמרו שם בעניין קיבוס אם הוא זם דם על בגד מריקה ושטיף אל הכלים שבישלו בהם את הבשר ואלו אם יש לכמיות של יכלנו זו לא מולי אונה הגמור לו זיסמינה יכלנו אורכדקרו זה דרך הפסוק כל העניין נאמר בלשון יחיד תשוך את החטוס בבסורו מדומו אז כנ זה לא דיוק כומשמ ז למעט אבל מה נמט מזו אז זה אני משתמש בהכלנו שאני ממט מהכולס ואני לא ממט מהפנימיוס שבשרם נשרף עד כאן לפי מה שהבנו עד כעת שהפסוק עוסק בחטוס החיצוניס הנחלות ומתוירס אני מרבה את החטוס הפנימיוס ובכל זאת אני מרחת הסוף כמו שדיברנו רבו אמר בדיוק להפך אומר קרו מה כתוב אשר איזה מדומו בהזו הקוסו בדבר במה כתוב הזו בפנימייס כתוב הזו על הפרויכס בחיצונינוס לא כתוב הזוהם כתוב שם רק לשון מתונה שהכהן נותן על קרנויס המזביח ממילא עיקר הפרשה נאמרה בפניםס וחטויס החיצוןס מרבי מטוירס מקשה הגמורה בגרסת רשי ואותדמסניס נתן שמשנתנו מה הוא אומר אף על פי שאין הכוסמדבר אלו בניכולס בכל זאת זה נוהג בפנימיו זאת אומרת שעיקר הפסוק בחיצוניס אונה גמורה לעניין מריקה וושטיף כוונת התנה אבל קיבוס אשריזקסיב וכך אומר התנה אפילו שיש דברים באותה פרשה שהפסוק עוסק רק בניכוליס ובאמת ההלכה לא נוהגת בפנים יויס ומה זה מריקו שטיפשלקים שבישלו בהם שם כתוב כתוב כזו יוחלסון אבל אומר התענה לעניין המצווה של קיבוס אם הוא זם האדם איךודכול פנימיוס פנימיוס בזה מדבר הפסוק כתוב אשרי זה חיצוניס אני מרבה מזו טוירסחטוס בקשה גמור יוכה בפנימיוס אז לשון התנשונה מה התנר איךוד הנאכולוס ואחודה הפנימיוס זאת אומרת נאכולס שכתובים בפירוש פנימי שתרבו לדבריך צריך לכתוב להפך איך עודפני מיוס ואיך הנחולס מבלי אונה הגמורה פני באמת צריך לתקן את המשנה איך הפנימס ואניס מקשה הגמורה לפי רבי יוכה חטסוף נמה נלמד אותם המשמעות כי גם בה כתוב והיא זו אז גם בחת הסוף ינהג דין זה אונהגמור מטרחמונה זו מקשה הגמור חיצונו חטצנם אלוהי נמט מזו ריבו רחמוןס ומרסו לרבות את זה ולהוציא את את זה אונה הגמורה מסתמברה חטס באב ללרבויה כמו שהזכרנו שכן חטוס חיצונו דומה לחטוס פנימיס בכמה דברים בהמה שחיטס צופון וקבולס כלי וקרן ואצבע וכו ואישים כן באוף הגמור דרב חטוף אבלו מה שאין כחוס חיצונו זה מתנדומים ולא הזדומים הגמור הנוכנפין זה דומה בהרבה אותו דברים חטוס בא חיצו חט חטוס פנימיס מה שחטוסוף דומה לחטוס פנימס ולכן את חטוסוף אני ממט מזו ומטוירס אני מרבה חטוס החיצוניס מבי גמור ספק לגבי חטוסוף בוא רבי יובין חטוסוף שיכנסדמו בצבור בפנים בין המליקה להזו על המזבח מה הוא כמו שהזכרנו לאל כתוב בתויר שכל חטוס השיומדו ל הקודש פנימו היא נשרפת לאס אוכל השאלה היא האם חט הסוף גם נוהג דין זה כשהכניסו את חט הסוף כשדמה עדיין בא לפני הזויה לאיכל האם אפשר כעת לצאת בחזרה ולזות או שיקפסנה ומה הצדדים הרי התירה לא מצריכה לקבל את הדם בכלי שורס אלא התירה אומרת ישירות מהעוף ומזה השאלה היא מה הכוונה בכך צבורו ככלי שורס דמופסיל התיר אומרת הצווא של העוף זה כמו כלי שורש אז זה דומה לבה חטוס באמ שקיבלו את דמה בכלי שורש והכלי נכנס להיכל זה נפסל אז גם כאן זה יפסד או דילמה כצבו באיממה התיר אומרת לא צריך כלי שורס לא שהצובר הוא תחליף לכלי שורס לא צריך כלי שורש אז זה דומה לבאים ששחטו אותה באמסחטוס וכשאדם עדיין בצברה אז היא נכנסה להיכל אז היא לא נפסלת יכולה לצאת בחזרה ולקבל את הדם ולעזות מדומוח נכנס פנימה הוא נפסל ולא י בסורו וגם אדם שנכנס עם בסור לא נפסל זו השעמד עם בוף מביאה הגמור את תושמה למד בברייס לגבי חת הסוף מה קורה אחרי המליקה פרקסו האוף פרקס ונכנסו לפנים לאיכל וחוזרו לעזורה כשירון לכאורה הבריסה מדקדקת שדווקא פירקסו כיוון שהיא מעיליה נכנסה לו הוא הכניס אותה על מנת לכפר אז זה לא כלול בפסוק שכתוב כולחתוס מדומו לכפר בקודש כוכ מתכוון לחפר נכנסה מעצמה הוא הכניס אבל אם הוא הכניס את העוף לאכל כדי לחפר פסולו אומרת הגימור אם אתה כך מדייק ולתמיך גם בקודשי קודשים גם כתוב שם בברייס לקותונה שאם הוא שחט קודש קודושים בצופון כמו שצריך הוא קיבל את הדם בצופון ולפני הזריק פרקסו הבהמה פרקסה ויוצו לדורים לדרום העזהרה וחוזרו לצופון כשירו אז קודם כל רשי אומר וחוזרו לאב דווקא כי יכולה להישאר בדורם ברגע שהשחי הקבול היו בצופון לא אכפת לי שבשסרי תהיה בדורים אלא כמו שכבר נראה יש שם עוד דופן שפירקסביוצסו לחוץ לעזור חוזר פסולו ושם רוצים לנקוט שאפילו חוזר פסולו כיוון שנפסלה ביוצה לכן נקטו גם כם וחוזרו אבל הוא הדילד אם לא יחוזרו כשירו אז גם כאן תדייק אומרת הגמורה שדווקא פירקסבוצל הדורון או הציו האם הכהן שחט את קודש קדוש עם בצופון קיבל את הדם והוא הוציא את הבהמה לדורם פסולו ודאי שלא וכי יש מחיצה בצפון בדרום להיפסל ביויצה אלו למה נקטו פרקסו א יוצס לחוץ צטריך אליי כי יש שם עוד אופן בבריסה שדווקא אם פרקסו יוצו לדורים אז היא כשרה אבל אם פרקסוססו החוצה מחוץ לאזורה אפילו שהיא חזרה פסולה כנפסלה ביויצה ושם נקטו דווקא פרקסו כדי לחדש לי שלא רק אם הוא הוציא בידיים אלא גם אם פרקסיו יצא לחוד יצא מעצמה אז היא גם נפסלת כי יצאה מהזורים אז אגב זה גם ביוצול הדורים נקטו שיצא מילה אבל לא הדין אם הוא הוציא זאת בידיים אונמ שאתה רוצה להוכיח מה שכתוב באוף פרקסו מה שנקטו פרקסו משום שיש שם עוד אופן שם כתוב יוצס לחוץ צריךלי יש שם עוד אופן בברייסה פירקסו העוף אחרי המליכיוצו לחוץ וחוזרו פסולו ושם רוצים לומר שאפילו שיצא מעצמה מפסלה ביוצה כן שנינו שם שאם נכנסו לפנים ויצו כשירו נקטו פרקסו אבל יתכן שהוא הדין אם הוא הכניס כי היא לא נפסלת בזה שהיא נכנסה כיוון שזה לא דומה לדם שבכלי שורש אלא זה דומה לדם שבצו הבהמה אז השפק נשאר בספק האם דם העוף נפסל בכניסתו לאיכל ספק נוסף בוא רבי יומלק את העוף ונשפח הדם מהצבה על הרצפו ואוספו בכלי מה הוא מה שהתאיר אומרת שלא צריך כל שורש עצרוךצר חכמון לכלי שורש כי הצו זה במקום כלי שורס אז ברגע שהוא מלא כאילו התקבל אדם בכלי שורס ונשפח וילכוח אוספקושר כמו ששחט בהמה וקיבל דמה בכלי ונשפח שאפשר לאסוף וקשר לזריקה כמו שלמדנו לאילדיל ממפסל פוסל ברחמון לכלישורס התירה אומרת לא לקבל בכלי שורס דווקא מהעוף עצמו ואם אדם מתקבל בכלי שורש אז זה פסול כל שכן שם נשפח על הרצפה זה פסול זה הספק אומר תוש הזכרנו בתחילת הפרק הגמור ברי יכול דם חטוף שניז על בגיבוס תמוד לא זל כדוך מפסל פוסל ברחמונה אם אדם ניתן לכלי טיפו כלי שלא צריך קיבוז בלי המוד של זס דפסילו באוויר כלי ברגע שאדם הגיע לאוויר הבגד אז אוויר קיק לכלי אז הוא כבר נפסל כשהוא נוגע בבגד זה כבר דם פסול ודם פסול אמרנו הוא לא מצריך קיבוץ צריך רוי להזוה אז אם צריך מיזוי זאת אומרת שאדם לא נפסל בזה שהוא מתקבל בכלי לכן צריך מיזויס אומר רבונברשוע אין ראיה יתכן שהוא כן נפסל בכניסתו לכלי רק כשהם מדובר במדביק כלי בצבורו אז הוא לא היה באוויר אלא ברגע שהוא יצא מצבה הוא מיד נגע בו ממילא הוא לא נפסל אלא פסול ו והחיוב קיבוס בא ביחד ולכן לולי המיוזיס הייתי אומר שצריך קיבוס אז גם ספק זה נשאר בספק ספק נוסף בוא מיני לוי מרבי גורסיט בקובצסס מה קורה דם חטוס באמש כתוב בתויר שמניטז על בגד צריך קיבוס הוא ניטז על בגד הבגד הראשון צריך קיבוז עכשיו ניטז מבגד לבגד שני מה הוא הבגד השני גם צריך קיבוש או לא מעצדדים מבגד קמאיתלקל לקיבוס. ברגע שהדם ניטז על בגד הוא נטחה מהזויה. למה? כי אם אתה רואה שהתירה אומרת שצריך לכבש זאת, זאת אומרת שהאדם לא ראוי להזי. אז כיוון שהוא נפסל, אז ברגע שאדם פסול, הוא לא מצריך כיבוס, ולכן הבגד השני לא צריך קיבוש. זה גרוע יותר מנשפח מקי על הרצפה ואספו ואחר כך נטז על בגד כי שם הוא כשר לזריקה. הוא ראוי לעזור. אבל כאן שזה ניטעז על בגד והבגד צריך קיבוץ זאת אומרת שהוא כבר לא ראוי להזוהם או דיל מלוי הוא לא נדחם מהזם אפילו שהתרצמה צריכה קיבוס ממילא זה דם כשר ועכשיו זה ניטז על בגד שני אז גם הבגד השני תון קיבוס אומר לי אמר לו רבי זו שילה יפה שאלת ואני אשיב לך תונקיבוס ממון נפשך היא אויספוי בכושר אם נאמר שאפילו שהטרם מזקיקה לקיבוס זה לא בטל מתירזד דם כל זמן שלא כיפסור וזה ראוי להזוהם אז ודאי אם הוא אוסף מהבגד זה כשר להזוהם זה כמו נשפח מהכלי על הרצפה ועושה וקשר או כושר אז זה דם כשר אז ודאי שהבגד השני טעון קיבוס והיא אוספור פוסל כמו שאתה מצד כן שתר מזקיקה לקיבו זאת אומרת שבטל ממנו אותו ירסדם ענוק רבקי סביר לידו אמר כמו שנראה לאלון את המקור שלו אוסל שעשה קושר ונפסלו דומות קיבוס רבק חולק על משנת משנתינו במשנתנו אמרנו דם פסול זריקה הוא לא מצריך קיבוש לא משנה אוס שסיסו לאס כוסו רב עקיבא חולק וכאן הרי היה לדם שעשה קוישו הוא התקבל בכלי הוא היה דם כשר להזוה אלו מי הוא ניטז על הבגד וברגע שהוא נטז על הבגד התיר אומרת הוא נפסל מתואר אזם את הון קיבוס אבל היה לו שסוישר אז כשהוא עכשיו ניטז על בגד שני הוא כמה צריך קיבוש ממילא ממון נפשך הבגד השני צריך קיבוס עד כאן דף צדיק ביז
לצפיה בתכנים נוספים: