הדף היומי מסכת זבחים דף פט
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת זבחים דף פט
זבורכים דף פטס מתחילים בסיעתא דשמעי פרק עשירי פרק כל התודר הפרק שלפנינו עוסק בדין קדימה כשיש לפנינו כמה קורבנות את מי צריך להקדים אז כלל ראשון שמשנתנו אומרת כל התודמחירי מה שיותר תדיר שיש יותר ממנו בשנה כיד מסכחי ולכן בכל שבת ושבת בכל חג התמידין קודמוסופין כתום מתקרב כל יום מוסף רק בשבת רק בחג בראש חודש אז התור מד יותר תדיר מוספישה באסקויד מנמוס ראש חודש ראש חודש שחל בשבת כיוון שיש שבתות יותר מאשר ראשי חודשים בשנה לכן מוס שבת קודם מוספ ראש חודש קודמו מוספ ראש השונה ראש השונה הרי ראש חודש תשרי ומוספי ראש חודש יש יותר בשנה מאשר מוספי ראש השונה לכן הם קודמים מה המקור לכך שנאמר כתוב מוסופים של יום ט פסח מלבד אוילסבויק אשר לאילס התומיד תעשו אסת תקריבו את המוסופים מלבד אוסב כמשמ שכבר עשויה זאת אומרת שדבר ראשון תעשו את התומיד שהוא תדיר מברר את הגמור מינוון מינון הכלל הזה שכל התודיר תודר קודם טמאה גימור מינוון כדקב אונה הגמור דלמיד משום דתדמיד בכל יום ויום לכן לכן התדירות שלו חשובה. המוסופין מוסוף מנוללון שהם גם הם וגם הם לא באים בכל יום. מוספי שעה בזה מוסף ראש חודש למשל. זה פעם בשבוע זה פעם בחודש. מי אומר שגם דירות כזו יש לה חשיבות? אומר רבי לו דומקרו אחרי הפסוק שאמרנו מלבדסויקר כתוב כילה את אותם מוסופים תעשו ליום שבעס יומים. בכל שבע ימי הפסח תקריבו את אותם קורבנות. אז ה אפשר לכתוב אלה מה זה כילה אלה כ אלה מהשמע כסדר שאמרתי לך כאלה של מה לא כשם שביום טב ראשון אמרתי לך שהתודר קודם והתמידים קודין המוסופים קר גם בסדר המוסופים עצמם שאם יש לך יום שיש בו שני סוגי מוספים למשל בשבס חולמו את פסח אז התודר קודם מוספי שבס קודם מןמוספי הרגל שואלת הגיבור זה לא מיותר או בואלה לגופי הפסוק כילה תעשו ליום בא לומר שבכל שבעת הימים תקריבו את אותם מוסופים שיום טב ראשון אונה גמורה אם כן נכתוב אלה תעשו ליוים מה זה כילה כיללה מהשמע שכמו שביום ראשון התודר קודם קר גם במים בבאים אומרת הגמורה לא הפסוק היה חייב לכתוב כ אלא כי היא כוסב אלה תעשו ליום שבע יומים אבל מינה אלה לשבעס היומים אותם שבעו כבוסים שאמרתי בפסוק הקודם התחלקו לשבעת הימים בכל יום הביאו כבש אחד ולא בכל יום שבעת כבסים אומרת הגמורה ליוים כסיב מהשמע בכל יום אומרת הגמורה והקת אילו היה כתוב אילה ולא כילה היית אומר אמה אלה ליוים שבעסק כבוסים זה ליוים ראשון ואחר כך כתוב שבעסיומים שבעסים שריחו להשם אז נכון שצריך להביא קורבנות בכל ששת הימים הבאים אבל שער יועים לידן כמה כמה צריך להביא לכן צריך להיות כתוב כ אלא שמעתיו לך אני אעמיד את ליוים על שאר הימים כיללה כמו שאמרתי לך ביום הקודם ביום הראשון אותם אותם מוסופים תעשו בשאר הימים אז ממילא הכף לא מיותרת אונה גימורה אומקרו תעשו שיוכל אסיוס שובוס אז כאן אפשר לפרש בשתי דרכים הפשטסור שתסו אומר לי גם היה כתוב רק אלה שבכל יום אותו דבר. אם ביום הראשון שבעת כבסים אז גם בשאר הימים. ממילא כף מיותרת לומר לי כיללה באותו סדר של גדימה סתוד. הבטוסס בכסובס משמע שמת הגמורה חוזרת בה שהלימוד הוא לא מכואילה. כי הכהוא נצרך לומר לי שבכל שבעת ימים יקריבו את אותם מספר הקורבנות. הקלימוד של טודר קודם זה מטעסו שהוא כל העשיו שובוס. כשם שביום ראשון אמרתי לך להקדים את הטומית שהוא תדיר כרגע בימים הבאים תקדים את התדיר ולכן בשעבס חולמו את פסח תקדים את מוספשבס למוספי החג זו דרך אחת אבא יאמר מגוף דקרו מעצם הפסוק הראשון שבאנו שהמשנה מביאה אני יודע שמוסופים שהם תדירים קודמים לו מוסופים שהם פחות תדירים אם כן אם לומר לי רק שהמוסופין הם מאוחרים לתמידים לאי מקרו מלבד אוילס הבויקר וטיש טוייקר אז אני אבין שהמוסף מגיע אחרי אוילס הבויקר אשר לאוילס אטומ לא מודי אני יודע שולס הבוא כזלסטומד הקשר לאלסטומד למימר דהות דתיר תגדו זה בא להסביר לך למה היא קודמת מלבדס אוילסה בעיקר שהיא קודמת למוסף למה היא קודמת כי היא אוילסה תומיד כי היא תמידה והיא תדירה אז להסביר לי את עצם העניין מה זה נצרך כתוב שזה קודם מה זה קודם אלא זה בא לומר לי זה טעם הקדמה אז מזה תבין שכל מי שתדיר יותר מחברו קודם למי שפחות תדיר אומרת המשנה כלל נוסף בגימור הללו נראה מה קורה שמתנגשים שני הדברים יחד כל המקודש מחרי קודם מסכביר רואים שיש לפניי שני קורבנות שיש באחד מהם צד ריבוי קדושה מחברו אז הוא קודם לעקרובים והמישנה נותן דוגמאות דם אחטוס קודם מדם אוילו שחטו חטו שחטו אוילו שניהם עומדים לפנינו לזרוק את דמם אז קודם כל זורקים את דם החטוס מפני שהוא מרצה דם חטוס יש בו צד קדוש יותר כי הוא מכפר על מי שעושה אביר שבמיזתחמים על הקורס צריך ריצוי גדול מה שאין כן אוילו מאידך אחרי שנזרקו דם שניהם ועומדים כעת בהקטורה איבורי אוילו קודמים בהקטרתם לאימור חטוס מפני שהוא כללישים יש כאן צד ריבוי באוילו שהכל שייך למזביח מה שאין כן בחטוס רק האימורים קרבים רק החלובים כל שער הבשר נאכל אותו דבר חטוס קודמס לאושום יש בה ריבויצת גדושה למה מפני שדומו של החטוס ניתן לד קורונויס על היסוד יש כאן שלוש מעלות קודם כל מדם אחטוס נותנים ד מטונס הם מאוד שם רק שתי מטונס אין ארבע דם אחטוס מוזל הקרונס למעלה מה שאין כן הראשו למטה וגם השיריים מחרי ד בטונוס על ארבע קרונס של החטוס אז כתוב בתוירה שאת שיירי אדם ישפוך על יסוד המזבח בראשם זה לא כתוב אז בעצם כמו שלמדנו למדים מחטוס לאושם יש גם באושם ישמיץ ולשפוך את השיריים על היסוד אבל זה לא כתוב בתור בפירוש אז גם מה שכתוב בתור בפירוש נותן לזה יותר צד גדוש של החטוס על פי אותו כלל אושם קודם לטוידו ונוזר מפני שהוא קודשי קודשים אשר כן טונוזר הם קודשים קלים טוידו ואילנוזר קודמים לשלומים מפני שהןכולים לימוד וטאוני לחם יחד עמם שהן כשלומים לא טון לחם ונאכלים לשני ימים אז שלומים קודמ לפחור מפני שתוני מטן דהינו שתי מתוני שן ארבע בכור רק מתונחס וגם שלומים תוני מוסמי ונסוך יחד עמם ותנופסח ושקו לא טעון כל אלו הפכו קודם למיס מפני שקדוש מרחם ונולד קדוש מה שאין כמיסר מתקדש על ידי הביילים שהם סופרים האסיר יהיה קודש ועוד דבר ונכל הכוינים בשר הפכור אשרן כם שר המייסר נאכל לכולם המייסר אפילו המיסר שהוא הקורבן הכי פחות קדוש מכל הבהמות קודם לאיפוס אפילו לאוילסוף לחטוסוף למה מפני שהוא זבח זובחים אותו עם סכים מהשן כן עוף נמלק וזבחים יש להם חשיבות כי מצוותן מרובה כי כל הקורבנות רוב הקורבנות הם באים מבהמות יש רק מיות מעופות ועוד דבר ויש בו קודש קודושים יש בו חלק לגובה גם בקודשים קהלים החלקים ששייכים למזבח עם קודש קודשים יש בו שני דברים יש בו קודש קודשים דום דו דו של המיס הנזרק ימורוב נקטרים מה שאם בחטוסוף אין למזבח אלו דומו וכל פשר אחטוס נחל הקינים לכאורה אבל לגבי אויל הסוף באויל הסוף יש גם דומו וגם מימורים אז למה מייסר קודם לאויל הסוף אז נכון שיש את העניין שהוא זבחה שמוסיף עוד נקודה כיוון שהוא קודם המיסר לחת הסוף כל שכן שהוא קודם לאסוף כרחט הסוף קודמת לאל הסוף כמו שהגמר כבר נראה אופוס קודמנוכס מפני שאין מיני דומים כפרו סמרו ברוב הכפרות הם על ידי אדם ולכן כל עוף קודם למנחו מנחס חוטה קודם למנחס נדובה מפני שהוא בו על חטא מה שאין כמכס נדוב לא בא על חטא וזה הקדוש שמכפרס אומר רשי חטוסוף קודמס לאסוף כמו שנראה בגימורה מפסוקים וכן בגדישו כשה שהוא קונה את זוג העופות הוא צריך להקדיש אז מצווה שקודם כל יקרא שם לחטוס ואחר כך יקרא שם לאוילו אומרת הגמורה מנו הנמילה אז הראשונים מסבירים שזה העניין הזה שכל המקודש קודם זה מסברה רק כמו שרשי מסביר מנמלדם חטוס קודם לדם ויבור קודמור חטוס כריב חטוס רואים כאן שלפעמים כך לפעמים כך מביא הגימור דתו רבונן כתוב בפרשה ז בא לא יסחוק שחינכו את הלבים נאמר שם ולא קחו פר בן בוקור וגוימר ופרשיני בן בוקר תיקח לחטוס מה המילה שיני באה לומר לי אם בול שם שניים שלא תטעה שזה אותו פר שאתה תעשה אותו לחטוס העקבנמר להלום באותה פרשה והלויים ישמחוסדיהם על רושפורים מעשה סואחטוס וסואדוילו אז ברור שבפסוק שנאמר ולא קרו פרן בוקור הכוונה הפר לאוילו הופר פרשני בבוקר תיקח לחטוס אז גם אם יהיה כתוב רק הופר בן בוקר תיקח לחטוס אני אדע שזה חטוס וזה אוילו אז המילה שני מיותרת מה אתה מוד פרשיני במקות יקח לחטוס שיוכל שיהיה חטוס קודמס לכלו כמו שכתובס חטוס קודם כל חטוס תעמוד העופר שיני בן בוקח לחטוס הוא יהיה שני לאילו איני יכולת קודם לחטוס לכל מעשו תעמוד לו מה ועשה סך חטוס וסואילו אוקיי צד דם חטוס קודמס לזריקת לדם אוילו מפני שמרצה זה בא לרצות על חטא לכן ועשה עיקר העשייה זה אדם אבל אבור יוולה וכולו קודמים להקטורה לאימורים של החטוס מפני שאין קול וזה נלמד במה שכתוב שופר שיני בן בוקורתיקח חטוס שאתה הקטורה תעשה את החטוס תקטירת את אמור החטוס אחרי הקטרת קל בשר אוילו בקשה הגמורה מה אמרנו שבזריקסדם אחטוס קודמת כי מכפרת הרי למדנו ליל בדף לח שנכון שצריך לתת לכתחילה ארבע מתונס על ארבע קרוניס הבדיעבד אם הוא נתן רק מתונה אחס קיפר זאת אומרת שהמתונה האחת הראשונה היא כבר מכפרת על החטא שער שלושת המתונה זה למצווה בעלמה נמכר והמאי מתונה כמה דמרחה הפרטי גדול קודם כל שיזה את המתונה אחת ואנו לא ישאר שלושת המתונס שימתין עד אחרי אוילו האוילו תגדם לחטוס אומר הנה אוכה בחטוס הלבים מסכינם הפסוקים שהבאנו מדבר בחטס הלבים שם זה לא בעל חטא ואף אגב דכו לו דומה בעיקרון זה כמו אוילה אחת שהובה שם לא בא לכפר על חטא בר זאת קומר החמון היא תקדים למה כי שם חטוס קודם לאילו אז ממילא הוא הדין שער שלושת המתון של החטוס קודמים לאוילו זו דרך החדמה רוב העם בצ ישראל אמרו אויל ואיתחיל מתונס גוימר המתון הראשונה הרי צריך לתת קודם כי היא מכפרת אז כוון שהוא כבר מתחיל הוא גומר ואחר כך הוא זורק את דם אוילו איבוילו מסתפק את הגמורה מה קורה אם יש לפנינו דם חטוס לזרוק ויבור לו להקדיר איזה מן קודם דם חטוס קודם מפני שמרצה אוילבור קוד מפני שאין כלל אישי נסע הגמור לפשות משנתו שמה דם חטוס קודם לדם אוילו מהשמע לדם אוילדקודים לבור לא קודם כם קולין אומרת הגמרא דרב מסיפתיק להפך מה כתוב לו קודמור חטוס לאמור חטוסקודים לדם חטוס לא קודם הלו מהקשמשתנו אי אפשר לדעת כרי הרי שבספס הדיוקים סותרים זו את זה את זה רבי עקיבה בגשס טוען תמו לי דיל שניש שובים ויכול להגדים למי שירצה והנה דיוק עם סושר מהדודה בצורי חיון אולי באמת אין שום הבדל הוא רוצה יכול לעשות מה שהוא רוצה ולכן המשנה אומרת זה כך וזה כך דם חרטוס בבור אוילו מה שהוא רוצה יעשה בו ספק נוסף דם אוילו לזריקה ואמור חטוסקטור איזה מודם דם אוקידם דכוס מכול אוילדוס מכפר טוב כאן נוקטים רק דקועוסה כרדה מוילה הוא לא קוליל כולל זה רק באישים אבל הוא בא מכוח כוליל שהעיבורם יהיו כוליל אימור אחד עצמם לא מכפרים אין כפור אל בדם אבל דקוס מכוח מכפר אומרת הגמרא אותו שמע משנתנו דם חטוס קודם לדם אוילו מהשמע דם חטוסקודם לדמו אבל למורחטוס לא הם לא קודם לדם אומרת הגמרא דר מספת להפך אבל ושוב חוזרת הקושה שכיגר אולי באמת שניהם שווים בואו מסתפקת הגמורה דם או לזריקה ודם שם לזריקה איזה מן קודם סברות דם אוקידם דקוס מכויח קול מהשן כן אושו מקטירים רק את האימורים אוילדם אושם קודם דמחפר לא כמו חטו שמחפרת על חי בקריסטוס אבל זה גם מכפר על עבירות מסוימות אז זה עדיף מאוילו תושמ מה ראינו במשנה דם חטוס קודם לדם אוילו מהשמע אבל דם אושום לאי לא קודם לדם אוילו שאם גם דם אושום קודם אז ה צריך להיות כתוב דם אושום קודם דם אוילו והייתי אומר אם דם אושום קודם ודאי שדם חט שמכפר על חי וכריסס קודם אלא שהמשל נוקט דם חרטוס אז דווקא דם חטוס אבל דם אושם לא קודם אלא דם לו קודם כיוון שזה בא מקח קולין אומרת הגמור זה לא טענה בדינו דיב למסנדמושם והייתי אומר אם דמוש קודם לו כל חטוס למה נקתה משנה דם חטוס למסיפ שהמשנה רוצה לנקות בסיפה איקטורמורחטוס ושם בכוונה נקטוטוס שיבור קודמים לאמור מינה למור אושקדמילו כיוון שקול לאימור חטוס לא יקדמ כי חטוס חמורה מאושום כי מחפר את החי וקריסס אז היה גם האימורים שלה הקודמים לאבור יוילו משמו חטון חטוס שאפילו לחטוס הקטורת של אוילו קודמת אבל בעצם לגבי דם יכלו לנקור דם ראשם קודם דם אוילו ונקטו דם חטוס אותו הסיפה אז אין ראיה תושמך המשנה נמר ראינו חטוס קודם לאשום מה כתוב כאן חטוס הוא דקוד קודמול לאושום אבל אוילו לאי כי אם גם אויל קודמת אומר טויספס שיהיה כתוב אויל כידס לאושום וכל שכן חטוס אם כתוב חט אומרת שדווקא חטוס ולא מילה הכוונה דם דם חטוס קודם לדם רשום אבל דם אוילו לא קודם לדם ראשום אומרת הגמור אלוי באמת דם ייתכן שדם אושום קודם את דמוילו כם מדובר האימורים שיש לי להקטיר את אמורי אחטוס ואת אמורי אושו אני צריך להקדים את אמורי החטוס וזה אני לא יכול לדייק כת ולומר שדווקא חטוס קודמת ולא אוילו כי ודאי שהקטורה סיבורי אוילו קודמים להקטור סימורי יושום כריבור לו קודמים לאימורי חטוס ודאי שהם קודמים לאמורי יושום אומרת הגמורה די כנמה באמת מדויק שהמשנה מדברת על האימורים ולא על אדם דקותו מפני שדומ ניתן למה חטוס קודמת לראשום כי דומו מונית על ד קורנס ויסוד אם מדובר על קדימת אדם שיהיה כתוב שהיא ניתנס אלא בהכרח שלא מדברים על אדם אלא מדברים על האימורים ואומרים שאימור החטוס קומנים לאימורי אושום כיוון שחטוס עדיפה יותר על אושום קדושה אתם אושום כמו שרואים בנתינת אדם אז רואים שמדובר באימורים שמע מינו ממילא אי אפשר לפשות מה הדין דם אוילו ודעם מושום מקודם מה ראינו במשנה חטוס סודמז וכולו לאושום כיוון שיש בה חשיבות בזריקת אדם או הגמרא אדרבה באושום קודם שכן יש לכצה רוב האשמות צריכים להגיע בכסף שקולים צריכים לקנות אותם לפחות בשני שקלים מה שאין כן חרטוס לא משנה כמה היא שווה אונה הגמורה אפילו אוכר ריבוי דמזבח הודיב זה שבחטוס יש מתונוס יותר חשובות מרובות על המזבח זה נותן עדיפות לחטוס מה ראינו אושום קודם לטוידו וכולי את הגמורה עד הרב קדוש לחם יחד ששם הגמרא פילו קודש קודש ולכן אושם קודם מה ראינו טויד וכולו קודמים לשלומים אומרת הגמרא דרה בשלומים קדמה שכן ישנו בציבוק ביוחיד שלומים יהיה של מיוחיד זה רוב השלומים יש גם פעם בשנה שהציבור מביא שלומים בחג השבועות כפס צרס טוידו לנוזיר אין מושג של ציבור אומרת הגמרא אפילוכ זה שתויד בן רבנוזר מאחוד עדיף ונותן להם עדיפות על שלמים היא בואו לא מסתפק את הגמורה טוידו ואנוזר איזה מהם קודם להקרבה טוידו קודמו שכן דעלד מיני לחם נוז מביא רק שני סוגי לחמים דיל מאל נוזר קודם שכן ישדומים אחרים כשהנוזר מביא את האי לשלומים הוא מביא יחד עמו גם את החטוס ואת האוילו אז ממילא ליז יש חשיבות יושר מאשר על טוידו תורשמה ברי שמדברת בטוידו נוזיר ומסיימת זו הטוידו קודמ לזו לילנוזיר שזו התוידו ד מזונוזר שני מני לחם מה ראינו במשנה והשלומים קודו הגמור עד פחור קודם ש קדוש מרחם כשלומים מקדישים ואניך כן שלם לכולם הגמור אפילו מצומים עדיפה והם הם מקדימים את השלומים לבכור מה ראינו הבכור קוידם למיסה וכולי את הגמרא דרבה יש פרה שמיסה קודם לפחור שכמקדש לפונוב ולאחרוב כמו ששנינו מסכס פחורס למדים מפסוקים שאם הוא קרא לצ'י עשירי ולעסירי צ'י לאחדסור עשירי שלושתו מקודושים אז יש כוח למיסה להקדיש את זה שלפניו ואת זה של אחראיו במקרה מסוים מה שאם כן פחור רק הוא קדוש אז מייסר יקדם לפחור אומרת הגמרא אפילו גדוש אומר עדיפה וזה נותן גדוש עדיפה לפחור ולכן הוא קודם למייסר עד כאן דף פט Yes.
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







