הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מט

יומ דף מטס אנחנו מתחילים שש שורות מסוף העמוד הקודם אנחנו בעצם באמצע הלכה ג' אזרה למלאכת היום כתוב כל מלאכה לא תעשו הכוונה ביום כיפור עונש כתוב והבלתי את הנפש ההיא אזהרה לעינוי היום כי כל הנפש אשר לא תאונה עונש ונחרתה הנפש ההיא עוד מעט הגמרא תדקדק בזה אזרה למלאכת הלילה לתקן וגם עונש לתקן למה כי במלאכה כתוב בעצם היום הזה משמיום לא לילה אזהרה לעינוי לית כתיב לא כתוב מפורש אזהרה לעינוי כי מה שכתוב הנפש אשר לא תאונה זה מדבר על העונש וגם תענו את נפשותיכם זה מצוות עשה זה לא אזהרה רבי שמעון בן לוקשביאי אתה יודע למה לא כתוב אזהרה לעינוי כי אי אפשר לכתוב מהלמם? היינו אומרים מה אבל למרבה לא תאונה אלא לא תאכל זה לא מדויק כי אם האיסור הוא אכילה כל אכילות שבתורה כזית וכאן ככותבת כי בכל המקומות המסר הוא לא לאכול אבל כאן אין בעיה באכילה יש בעיה בעינוי פחות מכותבת למרות שזה אכילה זה עדיין לא עינוי אמר רבו שיהיה אפשר היה לכתוב ישמר פן ולא תאונה אומרת הרי אי אפשר היה לכתוב את זה כי ההתלטה אזהרן זה יצא לנו שלושה לאבים אמר הבכונה אולי אפשר היה לכתוב ישמר באותה האמירה שאמרתי לך זאת אומרת ישמר בעינוי דוגמה לזה כמו שהתורה אומרת ישמר בנגע הצרת לשמור מאוד ולעשות היינו לא לקצוץ את הנגע תניר הבחיה הוא בא ללמוד מקור לאזהרה לעינוי לא יאמר עונש במלאכה שאינו לא צריך. למה לא צריך? הייתי למד מן העינוי עם העינוי הקל. למה הוא קל? שהוא מחויב רק ביום כיפור. אף ימים בשנה אין דין של עינוי. בכל אופן חייבים כרת. מלאכה חמורה שיש אותה בכל שבת ויום טוב. אינו דין שיהיו חייבים עליה כרת. אז אם כן, למה אמרת עונש במלאכה? אה, לא נאמר עונש במלאכה, אלא ליתן אזהרה לפניו. מה עונש שנאמר במלאכה? אזהרה לפניו. אז תלמד מכאן מהעונש הזה שאף עונש שנאמר בעינוי הוא כלול כלול בו אזרה אזרה לפניו אמר רבי זעיר ההדם הרע מכאן למדנו עם הדרשה הזאת שלמדים גזרה שווה אפילו מופנה מצד אחד כי פה אמרת שה עונש שנאמר במלאכה מיותר אבל העונש שנאמר בעינוי לא מיותר אמר רבי יהודה וזה דלא כרבי עקיבא דרבי עקיבא אמר למדים מגזירה שווה אף על פי שאינם מופנה בכלל וסתם תורסקני אם זה רבי עקיבא תני רב לזר בן יעקב אומר הוא לומד גזירה שווה באופן אחר נאמר בעצם היום הזה במלאכה ונאמר בעצם היום הזה בעינוי מה בעצם היום הזה שנאמר במלאכה לא חילקת בו בין יום ללילה וגם לא חילקת בין עונש לאזהרה אלא יש אזהרה אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה ובין עונש לאזהרה עד כדאון כרבי עקיבא שלא צריך שזה יהיה מופלא כרבי ישמעאל לך תלמד רבי ישמעאל לומד הקש תני רבי ישמעאל והייתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי אז כתוב בעשור לחודש תענו את נפשותיכם ומיד וכל מלאכה לא תענו הקיש מלאכה לעינוי מה מלאכה שסרתי לך מלאכה שחייבים עליה כרת אף עינוי שעסרתי לך עינוי שחייבים עליו כרת היינו לא לאכול ולא לשתות רבו בשם רבי יוחנן האוכל כי כלי הקרם לוקה מהאזהרה של פן תוקדש רבו בשם רבי רבי יוחנן הכוסס חיטי תרומה אפשר היה לחשוב שזה לא נחשב אכילה לא תדע לך שלמרות שהוא כוסס הוא לוקה אבל בואו בשם רבי יוחנן המגמע חומץ של תרומה גם כן אפשר להגיד שזה לא נקרא שתייה בכל אופן הוא לוקה שואלת על זה הגמרא תניה מגמה החומץ של תרומה משלם את הקרן ולא משלם את החומש וכן חיטי תרומה משלם את הקרן ולא משלם את החומש למה הוא לא משלם חומש כי מה שהוא משלם קרן זה רק בגלל שהוא הזיק אבל זה לא נחשב שהוא הוא אכל. אם זה היה נחשב שהוא אכל הוא היה משלם חומש. אז למה לוקה? רבי אומר אומר אני אף ש אומר אני שהוא משלם בקרן וחומש. אז מה רבי יוחנן כרבי? והגמרא לא עונה. רבי ירמיה בשם רב ממודים חכמים לרבי במגמי החומץ של תרומה לאחר טיבולו. זאת אומרת הוא טבל את הלחם או את הירקות בחומץ ואכל אותם. ואחרי שהוא גמר לאכול הוא גומר הוא מגמע את החומץ הזה. זה במקרה כזה ליקול העלמה זה נקרא דרך אכילה משלם קרן וחומש למה שהחומץ באופן הזה משיב את הנפש תינוקות המשנה אמרה אין מענין אותם ביום הכיפורים אבל מחנכים אותם לפני שנה ולפני שנתיים אז יש לגמרא שתי גרסאות איך לגרוס במשנה רב חונה פתניתא ככה תינוקות אין מענים אותם ביום הכיפורים וגם לא מחנכים אותם גם לא מרגילים אותם כשהם תינוקות לצום גם לא לשעות, אבל קודם לשנה, קודם לשנתיים, שנה או שנתיים, אם הוא בחור בריא, אז שנתיים קודם, אם הוא קצת חלש אז רק שנה קודם, מחנכים. היינו אם ילד נהיה גדול בגיל 13, אז בגיל 12, שזה שנה קודם, מחנכים אותו לשעות. ואם הוא יותר בריא, אז שנתיים קודם. אבל לפני כן לא שעות ולא השלמות. זה פירוש של רב חונא. רבי יוחנן פתר מתניתא ככה, תינוקות אין מענים אותם ביום הכיפורים, אבל מחנכים כן מחנכים לשעות. קודם לשנה וקודם לשתיים הם כבר משלימים, מרגילים אותם לצום שלם. גם כן, נגיד בחלשנה ובבריא שנתיים. עד היכן התינוקות שמחנכים אותם לשעות שזה עוד לפני שנה ולפני שנתיים עד מתי רבי אחה רב חיננה רב יעקב ברידי בשם רב שמעון בר חלבתא כבן תשע וכבן 10 היינו שנה אחת קודם אם תשע כוונה לנקבה ו10 לבן לבן זכר זכר שכבר שנתיים קודם מרגילים אותו לצ צום שלם אז בגיל 10 מחנכים אותו לשעות אבל לפני כן כולנו מסכימים שלא לא השלמה ולא שעות הלכה ד' אומרת המשנה הוא ברא שהריכה ביום כיפור מאכילים אותה עד שתשוב נפשה חולה מאכילים אותו על פי ביקיים אם אין שם ביקיים מאכילים אותו על פי עצמו עד שיאמר די אומרת הגמרא בתחילה תוכבה ברוטב ההוברה שהריכה אז קודם כל נותנים לה לטאום רוטב אם שבה נפשה הרי יפה ואם לו נותים לה מגופו של איסור. הרב אומר שיש שתי פירושים. האם מדובר כאן דווקא לגבי איסורים, מאכל אסור ולא ליום כיפור, כי ליום כיפור אין עניין לתת רוטב, אין לנו הבדל בין הרוטב לבעצם עצם האוכל. ויש שאומרים שגם לעניין יום כיפור עדיף לתת קודם כל את הרוטב ואחר כך את החתיכה. שתי וברות באו לפני רב טרפון שהם הריחו ורצו לאכול. שלח לגבון טרין תלמידים. אמר לו אזלון ואמרוןלון תגידו להובר תלחשו לו צום הרבו זה יום כיפור אמרין לקדמיה ושדח ושקט וקרו אלוי מבטן מבטן עמי כבר אתה הכרת אלי אתה אמרו לי לתנינה ולא שדח וקרוזורו רשעים מרחם טעו מבטן דורי כזב כבר מרחם הם כבר זורו הכונה הם כבר זרים לאביהם שבשמיים חונה אומר יכול אני לצום ורופא אומר אינו יכול שומעים לרופא רופא אומר יכול והחולה אומר איני יכול שומעים לחולה מאכילים אותו מתי יש ספק לא צורך אלא לא צה דלא חולה אומר יכול אני ורפא אומר אני יודע אבל בואו בשם רבי יוחנן פוסק נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת והוא הדין את היום כיפור עד כאן דף מט
לצפיה בתכנים נוספים: