הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מד

זוכים דף מד הלכה ט אומרת המשנה כיצד טולין ומפשיטין אונכליות של ברזל כמו ובים כאלה היו תלויים בקטלים של האזרה בקטלים ובעמודים שבהם טולים ומפשיטים כל מי שאין לו מקום לטלוט יש הרבה אנשים אז מקלות דקין חלקים היו שם מניח על כתפו ועל כתב חברו ותולה על זה את הקורבן הוא מפשיט. רבי אליעזר אומר 14 שחל להיות בשבת לא השתמשו במקלות האלה הם מוקצים. נראה עוד מעט למה הם מוקצים. מני מניח ידו על כתב חברו ויד חברו על כתפו ותולא הוא מפשיט. למה אמרנו שהמקלות האלה מוקצים? ויש לנו עוד משנה שמדברת על לחם הפנים. שמה המשנה אומרת שבשבת לא היו מוציאים את הקנים מבין הלחמים ולא מחזירים אותם כי הם מוקצים בשבת. אז היו שולפים את הקנים מבין לחם הפנים בערב שבת בשבת מחליפים את הלחם ובמוצאי שבת היו שמים בין הלחמים את הקנים למה לא בשבת למה הם מוקצים רבי זירה בשם רב לוזור קנים של לחם הפנים ומקלות של קן קודם להתרת הכלים נשנו אז הרב מביא מה שלמדנו ב במסכת שבת אני קורא מה שמפרש הרב רבו בשם רב לוזור בראשונה היו כל הכלים נטעלים בשבת. כיוון שנחשדו להיות מחללים ימים טובים ושבתות, עשרו להם את הכל. מה זה הכל? אפילו כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו אסרו להם. וכיוון שלאט לאט הם התרגלו כבר לא להשתמש בכל כלי, אז היו מתירים להם ועודים עד שהתירו להם את הכל. אז המשניות האלה שסוברות שהמקלות והקנים ממוקצים זה בזמנים הראשונים שעסרו להם את הכל. הלכה י אומרת המשנה קרעו והוציאו את אמוריו. ננתנם במגס זה קערה מגש כזה והיא קטירם על גבי המזבח יצא קט הראשונה בשבת וישבה לה בהר הבית היא מחכה שם שנייה יוצאת יושבת בחל החל זה קצת יותר בפנים מהר הבית השלישית במקומה עומדת חשכה יצאו יצאה השבת יצאו וצלו את פסכם כתיב והיזה ממנו מה זה ממנו מכולו שאני רוצה שכשאתה מזה את אדם כל הכבש יהיה שלם עדיין עוד לפני שפרקת אותו והוצאת לו את האימורים. זה מה שאמר רבי אבונה הוא מלבד מזבוח שלם. כתיב שלוש לשונות של הקטרה והקטירו אותו והקטירו והקטירה. מה תמוד לומר? והקטירו אותו הקשר ולא הפסול. לא מקטירים אמורים של פסול. והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים. כל קורבן בפני עצמו. והקטירם כולם כאחת. שואלת הגמרא יש פה סתירה אחת תמר והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים ואכתמר הקטירה כולם כחת אמר רבי ככה כאן במגס שאתה שם אותם בקערה כל קורבן וקורבן בקערה שלו לארץ וכאן על גבי המזבח אז אדרבה כולם כאחת שואלת הגמרא עכשיו אנחנו גורסים בגמרא לפי גרסת הרב יש כאן קצת שינויים בסדר אפילו אה כתוב ככה אנחנו למדנו ש אומרת מה ככה אפילו למלכי בית דוד לא הייתה ישיבה באזהרה שואל אותו מהר איך אתה אומר ככה וכתיב ויבוא המלך דוד וישב לפני השם אונה הגמרא תיפתר ששמח עצמו לכותל וישב וישב לו לא ממש ישיבה בגמורה אלא שמיכה לכותל. אומר רב אייבור בר נגרי וישב עצמו לתפילה. אולי בכלל מי אמר לך שישב זה ישב שהוא ישב והכוונה ישב את דעתו. התארגן ככה לתפילה. טוב קראנו במשנה שלנו יצאה את כת הראשונה וישבה לה בהר הבית. אז כתוב ישבה לה והשנייה בח והשלישית במקומה. לכאורה מה במקומה? היא ישבה במקומה. אומרת הגמרא רבי נחמן בשם רבי מנה מהתי מתנה וישבה לה במקומה לא כתוב ככה וישבה לא עמדה לה במקומה אז ממילא לא קשה כלום הדרן הלך פרק תמיד נשחט בסיעתא דשמיא פרק שישי אלו דברים בפסח דוכים את השבת שחיטתו וזריקת דמויחוי קרביו למחות את הקרביים ולהוציא מהם את הלכלוך זה דוחה את השבת בגלל שזה שבות וגם הסיבה שמתירים את זה זה בגלל שזה ביזיון קודשים שאם נשאיר ככה הקודשים והקטר חלביו. למרות שאפשר להקטיר את החלבים בלילה, יש מצווה להקטיר אותם כבר היום בשבת. אבל צליו והדחת קרביו ושטיפה שלהם אינן דוכים. הרכבתו והבעתו חוץ לתחום וחתיכת יבלתו. אם יש לו יבלת וימום אז אסור לחתוך את זה. אינן דוכין. למה? כי זה מכשירי הפסח. מכשירי הפסח שאפשר היה לעשות אותם ערב שבת לא דוחים שבת. רבי אליעזר אומר דוכים לשיטתו שתמיד מכשירים גם דוכים. אלו דברים בפסח וכולי. מספרת הגמרא זו הלכה נעלמה מזקני בתיר פעם אחת חל 14 להיות בשבת ולא היו יודעים אם פסח דורה את השבת עם לו אמרו יש כאן בבלי אחד והלל שמו ששימשת שמעיה ואבתיון יודע אם פסח דורה את השבת עם אפשר שיש ממנו תוחלת יש ממנו תקווה שלחו וקראו לו אמרו לו שמעת מימך כשחל 14 להיות בשבת אם דורה את השבת עם לו אמר להם וכי אין לנו אלא פסח אחד בלבד דוכה את השבת הרי בכל שנה בכל שנה והיה לו כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה הוא בא ללמוד מהתמידים האחרים איתן תני שהוא אמר להם 100 פסחים איתני שהוא אמר להם 200 איתן תני 300 למה מנדה אמר 100 הוא התכוון לתמידים יש לנו 50 שבתות בשנה ובכל שבת מקריבים שני כבסים לתמיד אז יש לנו שני תמידים אז זה 100 מנדה אמר 200 הוא ספר גם את התמידים וגם את מוספי שבתות שני כבסים למוסף מנדה אמר 300 הוא התכוון גם לתמידים גם למוספי שבתות וגם של ימים טובים של ראשי חודשים ושל מועדות אז הרב כאן עושה חשבון שבראש השנה אם חל בשבת יש שמה גם מוספי ראש חודש יש 11 קורבנות ויום ראשון של פסח יש 30 קורבנות שמיני עצרת עםחל בשבת גם כן באותו זמן אז יש לנו 10ה אז 11 ועוד 30 ועוד 10 61 אם ראש השנה חל בשבת ושבת של פסח יש לך עוד 11 קורבנות אז זה כבר 72 ולפחות יש לנו פעמיים ראש חודש במשך השנה שחל להיות בשבת יש לנו 94 ואם יש גם חג שבועות בשבת אז יש פה יותר מ-100 טוב אמרו לא כבר אמרנו שיש שמחת תוחלת כאילו אמרו לו דרך בדיחותה זאת אומרת מי אמר ללמוד משאר התמידים לקורבן הפסח אז אז המשך הדרוש אנחנו נראה מחר נראה בעזרת השם עם הדף הבא
לצפיה בתכנים נוספים: