העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד א

[מוזיקה] ה רובן דף מ עמוד א' שורה השישית מלמעלה ראינו כאן בגור את התירוץ של רבשי על המעשה עם מצבי שרב שיש לא רצה לאכול ממנו אנחנו חשבנו שהסיבה לכך הוא בגלל שהוא סבר כי רבי יוסי חשש לדברי רבי יוסי שעושר בשני יומים טובים של גוליס גם אם זה ניצוד בראשון שלא לאכול אותו בשני אבל אומר הבשי לא שמה היה מחלוקת אחרת לגמרי הנושא היה שמה שהגויים צדו את הצבי בשביל הרש גולוס והביאו את זה אליו והשאלה האם כשגוי עשה מלאכה לצורך יהודי אחד מותר ליהודי אחר להשתמש בו השאלה מה קורה ברש גלוסה האם כשהגוף לכל המתארכים כיוון שדעתם עליו והם עשו מלוחה בשביל הישרו אומרת הגמור כעת מייסה שמשם נראה את העניין ההלכתי הזה שכש הוי עשה מלאכה לצורך ישראל אחד מותר לישראל אחר להשתמש בזה ההו ליפת דוס למכו זה הגיע לפתות שגויים קצרו את זה ביום טב בלפני יום טב זה הגיע ביום טב ונופ הק רובה חז ידק מישה רובה בא לבדוק מתי זה נקצר הסתכל על הירק ראה שזה כבר כמוש זאת אומרת שכבר עבר הרבה זמן קצירה שורה רובה למזמן מיני ממילא הוא הבין רובה שזה לא נקצר ביום טוב ולכן התיר לקנות מזה אומר עובדיי מאת מול נקו ומילא אין פה אנוה ממיסה קצירה של הגוי מה ירס מחוץ לתחום אסיה איי אבל עדיין זה הגיע מחוץ לתחום שזה גם מלוחי הסורה שהגוי עשה אב בשביל ול זה מותר לאכול לישראל אחר כל שכן הדדית דנו מוסה ההלכה היא שגוי עשה לישראל אחד מותר לישראל אחר וכל שכן כאן שהם הביאו את זה בשביל הגויים ולכן ודאי מותר לישראל לקנות מהם כיוון דכו דקו מפשה ומס להו כיוון שראה רובה שכבר הגויים כשהם ראו שהיהודים קונים קונים ו לא נמנעים מלקנות ממילא התחילו להביא כמויות גדולות יותר אז הוא אסר להו כיוון שכעת הם כבר מביאים את זה גם בשביל ישראל ולכן יש פה גוי שעושה מלוחה לצורך ישראל שזה אסור בענוה אומרת הגמור אנו בני גנונה עוד מייסה בעניין של גוי שעושה מלוכה לצורך ישראל אנו בני גנוני אנשים ש המלוחה שלהם היייתה לבנות חופת חתנים על ידי הדסים היו גוז לוסה ביום טוב שני הגויים היו גוזזים להם הדסים ומביאים להם מוכרים להם הם גזזו ביום טוב שני והדין הוא שבזמן המקוש כשהיו מגיעים בידים להעיד על קידוש החודש אז במקומות הרחוקים נהגו שני ימים שני יומים טובים בחגים כיוון שלא ידעו במקומות הרחוקים האם עיברו את חודש תשרי או לא יברו וכן בחודש ניסן ולכן נהגו שני ומים טובים אבל לאחר כמה דורות התחילו לחשבן בלי ידים ואז כבר לא היה צריך להגיע לדים וידעו כולם מתי יוצא יום טוב בכל אופן השאירו חזל את הגזירה שיום טוב שני כדי שאם יהיה יאבד יום אחד החשבון שעל סמך זה אנחנו קובעים את יום תב ונצטרך שוב לחזור לקבוע את זה על ידי ידים ממילא אז יבואו להתקלקל ולא ידעו מהמושג של יום טוב שני לכן השאירו את המושג של יום טוב שני ולמרות שבעצם היום הראשון הוא היום טב אמיתי עדיין ישר את היום טב השיני את היום למחורת כדיני יום טב אבל עדיין הקלו בזה ביום טוב שני בכמה וכמה הלכות אז הם גזזו את זה ביום טוב שני לאורטה שורול רבנה לאורך ב לאלטר רבנה התיר להם במוצאי היום השני להריח וליהנות מהדסים האלה מיד כשיצא יום טב זאת אומרת כך אם זה היה ביום טב רגיל ביום טב הראשון או בשבת אז צריכים לחכות בכדי שייעשו כדי שלא תהנה ממלאכה שגוי עשה בשבילך אתה צריך לחכות זמן שלוקח לעשות את את המלאכה הזאת אחרי השבת ואחרי היום טוב ואז לא נהנית ממה שהוא עשה את זה בשבת לא הרווח את הזמן אבל כאן שזה יום טוב שני הקל בזה ר רבסה רבנה והתיר להם אומר לרוב תחליף רבנה ליסר לאומר מבני שנה בני תרו כיוון שלא בני תירו והם יראו שהם מתיירים אחרי יום טוב שני מיד הם יבינו שיום טוב שני הוא לא ממש יום טב והם יבואו להקל בעוד כל מיני הלכות אז תסור להם את זה מתקיף לו רב שמעי מדנ בני וירו או בני תויו שורי כל הסיבה שאתה רוצה לאשות זה רק בגלל שלא בני תויו בענין בכדי שיעשו מה עם ההלכה שבכדי שיעשו למה אין פה את זה אוז הוא שאלו אלרוב אומר לו בען מכדי שיעשו אומר רובה גם ביום טוב שני למרות שרובה מודה שיש דברים שהקלו אבל בהלכה הזאת מכדי שיעשו כדי שלא יבואו לזלזל אז אסרו את זה על כולם גם על בני תורה ולכן כאן בהדסים גם כן אמר רובה שיהיה אסור וצריך לחכות בכדי שיסו כמה זמן שלוקח לקצוץ את ההדסים כעת אנחנו חוזרים על דברי המשנה סוף המשנה רב דוסו הב לפני היבו רב דוסו דיבר על ראש השונה ש שני ימים תובים של ראש השונה הביא לוחה נוספת שהחזן והמתפללים יאמרו את ראש חודש זאת אומרת יש פה שני חלקים בדברי רב דוסו רב דוסו בן ארקיס אמר ה לפני הטבע בי של רשש אמר אח לצנו השם אלוקינו אם היים ראשחודש הזה ם ה למו ולמוח םמ זאת אומרת דבר ראשון חידוש ראשון ש שלמרות שראש השנה זה תחילת השנה מה זה תחילת השנה השנה בנוייה מ12 חודש וממילא ודאי שראש השנה זה ראש חודש האם צריך להזכיר בתפילה גם את ראש חודש כן אומר אב דוס צריך להזכיר ויותר מזה כיוון שיש שני הומים טועים של ראש השונה ולמרות שלא רק בגוי לו אלא גם בירושלים ששמה אנחנו לא מסופקים אתתי אזור ש שונה בכל אופן תיקן רב דוסה שיעשו תנאי אם היים אם למוחו וככה מתפללים ולא ידו חומים כך מסיימת המשנה אומר כבלון כשהיינו בישיבה אצל רבונה הסתפקנו התלמידים מהוא להזכיר של ראש חודש בראש השונה האם צריך להזכיר את ראש חודש בראש השונה ומה הצדדים כיוון חלוקי במוסף אמרינן זאת אומרת השאלה היא בעצם על כל התפילות שחס מחירי ומוסף האם להזכיר בברכה גם את ראש חודש או שלא זה נכלל בתוך ראש השונה צד אחד כיוון חלוק במוס אמרי הרי מוסף מביאים קורבן בראש השונה גם קורבן של ראש השונה גם קורבן של ראש חודש זאת אומרת שיש פה קדושת ראש השונה ובנוסף לזה יש גם את קדושת ראש חודש אז ממילא גם יזכירו את זה בתפילה שהיא כנגד התפילה כנגד הקורבנות רואים שיש לזה גם תופס לאיזה מקום חשיבות למרות שזה ויש השונה יש פה חשיבות לראש חודש עצמו אודיל מזיכוי חוד לכאן ולכאן או שבתפילה זה שונה כיוון שראש השנה זה וודאי כלול פה ש שזה תחילת השנה אז זה תחילת חודש אז אין עניין להזכיר את זה בתפילה אומר לונ את ניסוי ענה להם רב הונה יש לנו משנה רבי דוי סוי מוהב לפני הטיבו וכולי לכאורה מה אתם שואלים משנה מפורשת וכתוב בסוף המשנה ולא יודו ל חומים זאת אומרת שהם סוברים שאין צורך מה אליו להזכיר לכאורה שחחו מים לא ודו הם לא ודו לא רק על התנאי אם היומים למוחו אלא חלקו על רב דוסו בכל העניין להזכיר את ראש חודש בראש השונה ואם כן יש לכם פשיטות לספק שלכם אמרו התלמידים לוי לאט נויס אולי כל מה שכתוב שם במשנה ולא ידעו רחומים זה חוזר על התנאי שלא יבואו לעשות תנאי שלא יעשו תנאי עם היים עם למוחו זה בתפילה לא עובד כיוון שקבעו את שני הימים כימים טובים אז מתפללים כמו שביום תב שני עושים קידוש ולא אומרים תנאי על הקידוש אז ברגע שקבעו את זה כיום טב אז עושים בלי תנאי ועל זה חלקו חכמים אבל לא שהם חלקו על עצם האזכרה ייתכן ש צם האזכרה הם מודעים שצריך להזכיר ראש חודש בראש השונה אז לכן אי אפשר לפשוט מכאן אומרים התלמידים או כנם המסתבר והם מוסיפים גם סברה לכך מדקטון בברייס הברייה מביאה את דברי המשנה ומוסיפה עוד וכן הי רבדו סס בראש חדושים של כל השנ כולו כך בכל ראש חודש וראש חודש שאנחנו מסופקים האם ראש חודש זה ביום הראשון או ביום השני האם עברות החודש שלא עיברו אז היו עושים בתפילה שהזכירו את ראש חודש עשו תנאי ולא יעידו לו אבל גם על זה חכמים חלקו אימר בשלמי להתנות משמי ידו לוי אלו ימש להזכיר אמ לו ידו לוי אם המחלוקת שחכמים חלקו על רב דוסו זה רק על התנאי אז אני מבין שאת התנאי הם אומרים שגם בכל ראש חודש אל תעשה תנאי קבעו את שני הימים כראש חודש אז אתה יכול להתפלל את הנוסח של ראש חודש בלי תנאים אבל אם אתה אומר שהמחלוקת היא על להזכיר שלא להזכיר בכלל ראש חודש בראש השונה אז למה בכל ימות השנה בכל ראשי חודשים של השנה גם שם חולקים המ לא ידו לוי ואלו מ שואל את הגמור רגע אז אתם רוצים לומר שחלקו חכמים רק על התנאי ולא מהי להתנות לא מלי פלוג בטרה אם כך למה אנחנו מביאים גם את המחלוקת שיש במשנה על ראש השונה וגם את מה שיש בבריזה כתוספת עעל כל השר חודשים לכאורה זה אותו מחלוקת האם עושים תנאי בתפילה או לא מספיק להביא את המחלוקת הזאת על כל חודשי השנה כל ראשי חודשים של השנה וממילא אני אדע גם על שו צריכ אומרת הגמרא לא זה לא קושיה כיוון שיש צרכו להביא את המחלוקת שלהם גם על התנאי שעושים באש השונה וגם בשאר ראשי חודשים דש ראש השונה ון דשו ברגע שאתה אומר תנאי אם הימים למוחו זאת אומרת אני לא יודע מתי היום הקדוש ומתי היום החול אז יבואו לזלזל ביום החול ולכן אמרו חומים אל תעשה תנאים כאלה שלא לא ישמע שיש ספק אם זה יומת אבל בראש החודשים של כל השנ כולו אם ממודל לרב דוסו מה שאין כן בראשי חודשים של כל השנה שמה מה בעיה לעשות תנאי אין חשש של זלזול והתמר באו וכן להפך אם נביא את המחלוקת על כל ראשי חודשים בוקו אמר רב דוסו הייתי אומר דווקא שם רב דוסו אומר שאפשר לעשות תנאי אבל באך בראש השונה אם מודלו רבון שאפשר להגיע לזלזול לחשוב שיום אחד חול וממילא אב דוסו יודע לחומים צריכה אז ממילא אפשר לומר שבאמת המחלוקת היא רק על התנאי ואזכרה ודאי לכולם שצריך ולמה יש מחלוקת כפולה כיוון שיש צריכו למה צריך את המחלוקת גם בראש השונה וגם בשער חודשים אז אם כן ראינו כאן בעמוד את המסה עם לפת שמשם בהתחלה רובה התיר את זה שרובה באמת התיר כיוון שזה נקטף לפני יום ט ומצד חוץ לתחום זה בא בשביל הגויים אבל אחרי שהוא ראה שהוסיפו כמויות גדולות הוא אסר את זה ראינו את המיסים ההדסים שהם קצרו את זה בשביל ישראל ובהתחלה רובה בר תחליפא אמר לרב ינה בהתחלה רבנה רצה להתיר שורלה הו רבנה רבנה התיר אבל שאלנו למה לא לאסור את זה מצד שאינם בני תויו ואפילו בבני תויו למה לא לחשוב כדי שיעשו למרות שזה נעשה ביום תבש ובאמת רובה סר את זה הבנו את רב דוסו שאומר לעשות תנאי בורש השונה ולהזכיר את ראש חודש ושאלנו את השאלה של תלמידי רבונה בבס מדרש האם מזכירים את ראש חודש בור ששונה מהמשנה המה אמרו תלמידים לרב הונה אי אפשר להוכיח כיוון שיתכן שכל מה שחים חולקים זה רק לעניין התנאי אבל את ההזכרה כן צריך אם זה לעניין התנאי למה צריך מחלוקת גם הם מביאים גם סיטה בריסה ש המחלוקת היא גם בכל ראשי חודשים ודאי שלא נחלקו אעם להזכיר בכל ראשי חודשים אלא רק לעניין התנאי אי למה צריך פעמיים מחלוקת יש צריכו גם על ראש השם וגם על ראשי חודשים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: