העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד א

[מוזיקה] סיעתה דשמיה ארוין דף מ עמוד א' שורה שישית מלמעלה אחרי שאנחנו ראינו בגמרא הקודמת בקשר לצבי שהובא מחוץ לתחום ביום טוב מביאה הגמרא סיפור נוסף ההו ליפתא לפת דעתי למוזה ביום טוב נפ הקרבה חזייה דק מישה הוא ראה שלפת כבר לפת ישנה כבר תלשו אותה מזמן שר הרב למז בן מיני אם הייתה לפת חדשה היה חשש של מוקצה אולי תלשו את זה בחג ויש לזה דין של מוקצה אבל להות שזה כבר לפת ישנה כנראה תלשו את זה לפני החג אין איסור של מוקצה אמר אבל לכאורה יש בעיה שהביאו את זה מחוץ לתחום אמר אודי מאתמול ניקרה קודם כל להוריד את החשש של מוקצה מה הי אמרת מחוץ לתחום מתיה הבא בשביל ישראל זה מותר לאכול לישראל אחר הביאו את זה עבור ישראל אחר ממילא לי מותר וכל שכן אי דדת דכי מתה הביאו את זה עבור גוי כ חזה דקמ שי ומילו אחרי שורא שהגויים מביאים כמויות גדולות יותר ואז הוכח באמת שמביאים את זה לא רק עבור הגוי אלא מביאים את זה עבור גם הרבה ישראלים אחרים אשר לוק מדכ דקמ שיטלו אסר לו אנהו בני גננה אנשים שהיו עושים הטרות לקלות גזלו אסה ביום טוב שני ביום טוב שני של גלויות הם גזזו הדסים לצורך הכנה לחתונה לאורטה מוצא החג שרל רנה וכ בלטר רבנה ארשה להשתמש בזה מיד בצת החג אמר לרב בר תחליפ לרב ינה ליסר לאומר מפני שאינן בני תורה אם אתה תתיר לאנשים שהם בדרגה רוחנית פשוטה ומרצים הם יבואו להתיר דברים נוספים איתם צריכים ללכת יותר בהקפדה ולהחמיר מתקיף לרב שמיה תמה דינו בני תורה דינה בני תורה הבני תורה שרי ובינן בכדי שיעשו גם אם הם לא היה חשש של בני בני תורה ולכן הם יקלו בדברים אחרים איך אפשר לבוא ולהכיר את זה בפועל ממש הרי צריכים כל דבר שנעשתה בו עבירה ביום טוב צריכים לחכות למוצא יום טוב בכדי שיעשו לא מספיק מוציא יום טוב אלא זמן מסוים כדי שיוכלו לתלוש את זה שוב שאלו לרב אמר לו באינ בכדי שיעשו אכן כן אי אפשר להתיר להריח מיד בצת החג אלא צריכים לחכות עד שיעבור זמן בכדי שיעשו המשנה לפני שני דפים דיברה על הנושא של רוש שונה רוש שונה נחשב כקדושה אחת כשתי קדושות והמשנה שמה מסימה שהיה מקומות שנהגו שראש שון רכל ב' בחודש ש שהזכירו בתפילה במוספים בראש השונה הזכירו גם את שזה ראש חודש את העובדה שזה ראש חודש אבל יות שאנחנו חוגגים שני עמים בראש השונה בגולה גם בארץ ישראל לפעמים וזה מחמת הספק אז קבעו היה מקומות שעשו תנאי אם היום זה ראש חודש אז אני אומר ואם לא אז מחר יהיה הראש חודש עשו תנאי וקבעו לא ששני הימים נקראים כראש חודש אלא רק אחד מהם אומר ורבנן חלקו על זה אומר קבינ ברבונה יבלן מהוא להזכיר של ראש חודש בראש השונה האם בכלל יש צורך להזכיר כיוון חלוקין ומוספין מוסף של ראש השון לזה בנפרד וראש חודש ומקריבים את שניהם כמו שאומרים ם בתפילה מלבד עולת החודש הו מנחתה צריכים להקריב ראש חודש בנפרד אמרינן צריכים להזכר את שניהם ו דילמה זיכרון אחד עולה לכאן ולכאן רו ששון זה נקרא יום הזיכרון וגם לגבי קורבנות ראש חודש כתוב יעלו לזיכרון לפני ממילא כשמשתמשים במילה זיכרון זה בעצם מועיל גם עבור ראש שונ וגם עבור ראש חודש אמר לת ניתו רב דוסא אומר עובר לפני התיבה וכולי ורבן חלקו ליו להזכיר למה רבון חלקו רבון חלקו ואמרו אתה נכנס לספקות ומדגיש את הצורך שצריכים להסיר את ראש חודש לא לא צריכים להזכיר כלל את ראש חודש וזה היה הוויכוח בין רבונו לרב דוסה לא הויכוח היה להתנות כלומר הם אמרו לו אל תעשה תנאי אלא תגיד בשני הימים ראש חודש בלי לעשות תנאי או היום או מחר שני הימים נחשבים כראש חודש שוב מחמת הספק החינמי מסתברא דקתני בברייתא וכן היה רב דוסא עושה בראשי חודשים של כל השנה כולה כל פעם שחל ראש השונה של ראש חודש רב דוסא אמר בשני הימים של התפילה במוסף היה שני ימים ראש חודש אמר בשני ימים עשה את התנאי הזה ולא דו לו וגם שמה לא דו לו היא אמרת בשמה להתנות בשום מהכי לא הדו לו אם כל הויכוח בין רב דוס לרבנו זה בקר של התניה כמו שהם חלקו עליו ראש השון חלקו עליו בכל ראשי החודשים אלה המת להזכיר כל הוויכוח ביניהם להזכיר את ראש חודש אולא המי לא דו לו כל ראש חודש ודאי שצריכים להזכר את ראש חודש ולמי להתנות למה לי לפלוג בתרה למה המחלוקת שלהם מופיעה פעמיים גם לגבי ראש חודש וגם לגבי ראשון כל ראש אשון וגם לגבי כל ראש חודש צריכה ישמין לא ששונה אב מן הבא כמרי רבון דווקא שמה רבונו לא אהבו את התנאי לא משום דעתי לזלזול לבי אם אדם יעשה תנאי היום ראש חודש מחר ראש חודש הוא יזלזל בקדושה של החג כמו שיגיד זה לא בטוח שהיום החג לכן אולי רק בראש ששון חלקו עליו אבל בראשי חודשים של כל השנה כולה אם המודו לו רבס שיעשה את התנאי מה יכול ללקחות יעשה את התנאי מה יבוא לזלזל בראש חודש אין ייסורים מיוחדים והיא המרבה דווקא בראש חודש בקמה רב דוסא אבל ח אם מודל לרבו שלא יעשה את התנ בחמת חשש זלזול צריכה מתו חושו נשיכה להיות בשבת בית שמ אומרים מתפלל 10 חושש התפילה ב-18 ב מוסף מורכבת משלוש ראשונות שלוש אחרונות שלוש אמצעיות שזה מלכויות זכרונות ושופרות ש המלכויות נמצא בתוך קדושת היום מזכיר את קדושת היום יום הזיכרון או ששונה בברכה הרביעית מכניס בתוך הברכה הזאת גם את המלכויות וככה מגיעים לתשע ברכות אבל אם זה חל בשבת צריך להזכר גם את שבת בברכה בפני עצמה אז בית שמאי מתפלל 10 בית הלל אומרים מתפלל תשע שבת לא זוכה לברכה בפני עצמה ואם מיתה בית שמאי 11 מבא אלי אם שבת זוכה לברכה בפני עצמה גם ראש חודש צריך לזכות לברכה בפני עצמה אז בעצם צריך להיות שלוש ראשונות שלוש אחרונות שלוש באמצע של מלכויות זכרונות ושופרות כש במלכו נמצא יחד עם קדושת היום של החג קדושת היום של שבת וקדושת היום של ראש חודש אומר רב זירא שיני ראש חודש מתוך שכולל לשחרית וערבית כולל נמי במוספי ראש חודש הרי כל השנה כשמתפללים בשחי וביס כל מה שמזכירים את ראש חודש זה רק בילי ובוא בברכת הרצה לא אין הוא לא ראש חודש לא זוכה ברכה בפני עצמו במוסף כן אבל בשחרית וערבית לא לכן הדרגת החיוב שלנו להזכיר את ראש חודש היא פחותה משכר להזכיר שבת לכן בשבת שחל בראש השונה בית שמאי דורשים שיהיה 10 ברכות למה ברכה אחת תזכיר את שבת שבכל תפילה במשך כל השנה מזכירים את שבת בתור ברכה בפני עצמה מקדש השבת מה שאיין כן בראש חודש כל השנה הר לא מזכירים וגם במוסף שכן אנחנו אומרים את ראש חודש אבל אם זה חל בשבת לא מזכירים את זה בשתי ברכות שונות זה הולך ביחד מקדש השבת וראשי חודשים לכן במקרה דנן בית שמאי לא דרשו שיהיה ברכה מיוחדת עבור ראש חודש כמ שראש חודש תמיד מוזכר כביכול כבדרך אגב לשאר דברים חוץ מהמושב שלו העצמאי אבל אם הוא נמצא יחד עם עוד ברכה עם עוד אירוע אחר עם עוד יום טוב אחר או ששונה או שבת בכל התפילות הוא בכלל מוזכר רק בהלה ויבוא וגם במוסף הוא מוזכר ביחד עם קדושת היום השנייה לכן אין צורך ב1 ברכות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: