הדף היומי מסכת זבחים דף פה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף פה

[מוזיקה] זבוחים דף פ ה מתחילים בסיעתא דשמיא אמצע שורה שישית אומר אולה אימורי קודשים קלים כל שקין קדושי קודשים שאלון לפני זריקסדומון על המזבח לא ירדו ואפילו אם אחר כך זה נפסל נסו לחמוי של מזבח אומר רב זהיראה אףנ מתנינה שאפילו מורי קודשים קלים שהם עדיין לא ראים להקטורל לפני זריקסדם בכל זאת אם עלו לא ירדו היכן שנינו זאת למדנו לאיל שנשפח דומו ושיוצו דומו חוץ לקלואים אם הבשר של אוילו או אימורים ששאר הקורבוןס עלו לא ירדו לכאורה מדובר גם באימורים של קודשים קלים שנשפח הדם ומהוסומדים בו לזרוק אין לו לזרוק אמרס לא ירדו אוכד בו לזרק זרק שכן מהניש פרדומו שוודאי שהבשר עלה לפני זריקה כי אין כאן זריקה אין מה לזרוק וזה גרוע משער אוילמניפני זריקה כי שם אם הוא בא לזרוק יש לו מה לזרוק וכאן גם יבוא לזרוק אין לו מה לזרוק אדם נשפח בכל זאת או לא לירדו אם עדיין לא נשפח ודאי שכן שלא יתירד אומרת הגמורת תרגמו הקדוש קדושים המשנה מדברת בקדושי קודשים שקדוש עשה גוף עליהם לפני זריקה אבל שם קלים יתכן לא כמו שהוא לא אמר על היינו חנם הם נשפחדם והאימורים עלו ירדו כמה שלנה אסורים למזבח לפני הזריקה אז כמו כן אם לא נשפחדם הם עלו ירדו לפני זריקה הם לא שייכים למזבח תולת הגמורה בבריסזו הרי שנינו גם פסח שנשחת שלא לשמו הרי פסח וקודשים עם קלימו לכאורה זה כלול גם בפסולים ששנת ברשן איש פרדומיות סודומם אז רואים שמדובר גם בקודשים קלים הגבות תרגמו בשלו לשמון פסח שנינו שם רק לגבי הפסול של שוחתון שלו לשמון וכמו שעשיתם מוסיף ברשי שם הייתה זריקה והאימורים של הפסח הובררו למזבח ואפילו שזה זריקה פסולה כשחיטה שלא לשמון בפסח שלא ישמו פסול אבל בכל זאת הזריקה אוילה שאם אוו לא ירדו אוילו ברוב זבחים אין נוהג פסו שלא לשמוי אבל אם עדיין לא נזרק אדם והאימורים לא עובר למזבח אם אולו ירדו אין ראיה לאולה נסע הגמור ראיה ממשנתינו נן משנתינו וכולון שעולו חין לגבי מזבח ירדו ומדויק דווקא שמלו בחיים או שחוטין לא ירדו מי אליו לא ישני קודש קודושים לא ישני קודשים קלים אז רשי מסביר כולון אין הכבלה כל הפסולים ששנינו ברישה כי כל הפסולים ששנינו ברישה לא שיייר בהם חיים למשל הפסול הראשון זה לון לנה שייכת רק אחרי שחיטה הדם לאן האימורים לנו כמו כן שאר הפסולים שם אז בהכר זה עולה על כשירים אז מה זה כולון כולון כל סוגי הקודשים בין קודשים קודשי קודשים בין קודשים קלים אז אם עלו בחיים ירדו מורידים אותם שוחטים עושים את כל האבוידה וזה בעיקר לכאורה בא לדייק בזה אין חידוש שלו חיים גם מזבח ירדו אז זה בא לדייק או שחוטין לא ירדו עכשיו כך אם מדובר אחרי זריקסדם למה שירדו אלא בהכרח שהחידוש הוא שאפילו שעלו לפני זריקסם לא ירדו כמו שהוא לא אמר תוכה הגמור אלוי אל תדייק או שחוטים כולם לא ירדו רק תאמר כולם כשעלו חיים לגם מזבח ירדו או שחוטין תלוי מהן ירדו זה קודשים קל הם שאלו לפני זריקה מהם לא ירדו קוד שגדות שם שאלו לפני זריקה לא ירדו בקשה הגמרא כולון קותונה ולכאורה כולו נולה גם על הדיוק ששחוטים לא ירדו את הגמור לא כולו חיים לגבי חיים זה כולון כי המזמח לא מקדש חיים אבל לגבי הדיוק של שחוטים בזה זה לא כולון מרת הגמור פשיטה זה יש בזה איזשהו חידוש שמלאו חיים ירדו ודאי מורידים אותם שוחטים אותם עושים את הבוד ואחר כך מלים בחזרה בהכרח שכל מה ששנינו זה כדי לדייק או שחוטין לא ירדו ומה החידוש שאפילו קודשים קלים לפני זריקה נוחה הגמורה לאילו מחין וכול באמת יש בזה חידוש בזה עצמו לא רק בדיוק ששחוטין לא ירדו אלא בחין ירדו ומה הדיוק מה מה החידוש להשמיע לנו בדוקין שבעין מדובר בבלמום שיש לו מום של דוק שבעין והוא עלה לגבי מזבח בחיים ועלי בדרבקדומה במשנה שבמו לירדו וכמו ש לאלון אז העמדנו דברי רבי עקיבא ודווקא בדוקין שבעין שבאוב זה קשר לכתחילה אז באה משנתנו ואומרת לנו אם הבלמום הזה עלה בחיים היא יאירד אבל אם הוא עלה אחרי שחיטה לא יהיה ירד והחידוש הוא שהייתי אומר אם אני אוריד את זה בחיים זה לא יעלה בחזרה כי למדנו שכל הפסונים כשם שימולו לירדו כך הם יורדו ליעלו אז אולי כן כדאי שנשחט את זה כאן על המזבח ונזרוק את הדם ונקטיר כי אם זה יראה זה כבר לא יעלה בחזרה כומשמלון לא אין מזבח מקדש חיים שואלת הגמור במה יוקמתה במה עמדת את כולנו שאולו חיים בפסודים ה מסיפה וכן או שאולס לרומזח תירד שוחטו ברויש המזביח יפשיט ונתר במקומו וסולו אם מדובר למשל בבלסמום לפי רבי עקיבא בדוק שבן אז אמרת שוכתבור שמזביח יפשיד לנתח ויקטיר את האימורים אם יפסו לו בספש לניתוחי מקטירים אותה כמו שהיא הרי בתור הזקנים דורשים כתוב בואיל וניתח אוסו אויסו מיוטה וניתח אוסו אומר החמונה אויסו כשירו ולא יפסולו אם נפסלה לפני ההפשת אזורף אותה באזורה בלי אפש דניתוח אז הוא שהיא כבר למעלה ולא יתרירד אבל אפש דניתוח לא צריך אז נקטיר אותה כך אומרת הגמורה ספר של המשנה האסון לקשירו כולו שולו חיים מדברים בפסוליס אחר כך המשנה משיכה בחין או לו חי יוקש ראשסו אז תירד שוחת הבורש המזבח יפש ונתה במקומו שואלת הגמרא מה היא קומהשמנון ברור שהיא מחיה תרד הרי בסוף יעלו אותה בחזרה אחרי שיגמרו את כל האבוידס מסביב ישחטו יזרקו אומרת הגמורה אינוחנמ ששנינו אויל שולסח לורשמזבח תירדם זה חידוש זה רק נשנה כהקדמה להמשך שוחטו בוראישמזבח פה יש חידוש יפשיד ונתר ממקוימו זה בא לומר לי דשאפש ניתוח לאוילוס כשרות ברויש המזבח ולא מורידים ועושים ניתוח המעלים בחזרה אפילו שבעצם יוכלו לעלות בחזרה כי הרי מדובר בכשרות לא מפשיטים בראש המזבח אומרת הגמור הזרי לא מוסכם ולמען דומה אין אפש דניטוח בראש מזבח כיוון שאפשר אחר כך אחרי שנוריד ונעשה אפ ניתוח לעלות דרך זרה כמדובר בקשירו אז זה לא דרך ארץ לעשות סוד ברישמזבח מה יקרה למימר איך תפרש את המשנה אונה הגמורה כמו שאמרנו בדובר שהקשירו חיה כשהיא עלתה אז אמר אמרנו שלכתחילה נוריד אותה אבל אם הוא שחט אותה בראש המזבח אז לא הייתה ירד ומדובר שאחר כך היא נפסלה הוא שחט אותם ראש המזבח הוא זרק אדמה ונפסלה ולכן אם הוא יוריד אותה לא נוכל לעלות אותה בחזרה יעשה את האפשד הניתוח במקומה ויקטיר גם זה שסובר אין אפשר לניתוח בורי שמסבר דווקא בקשרה שאחרי אפד ניתוח נוכל לעלות בחזרה כאן לא נוכל לעלות בחזרה ומה מה שאלת אם היא נפסלה אז לא צריך להפשיט אותה אוכל מסכינן כגון שאוסי שעשה קוישה להפשט והחקר ונפסלו לפני שנפסלה היא הייתה בספר ניתוח ברגע שזרקוד אדם היא עומדת לא של ניתוח אפילו היא למטה והבשר פסול וזה נשרף אז צריך להפשיד לנתח רב לוזר ברבי שמדמר כ שנזרק אדם והורצו בוסו להקטיר אותו שחס יאפשיטנו ואויר לכהנים היא יבשית יתן את האור לכהנים כמו באויל כשאירו ורק את הבשר ישרוף האור לא נשר ביחד איתה אז ממילא אם זה נמצא ברויש המזבח אז מקטירים את הבשר אבל צריך שדניתוח כיוון שהיה שעשה קוישר לאפשט אז אמרנו שמדובר באוילו שנפסלה אחר כך שואלת הגימור אבו דקותונה ובריס על משנתנו לגבי האוילה הזו שעלתה בחיים המזבח והוא שחט אותה וכתוב במשנה שעושה לה אף שזה ניתוח בראש המזבח אז כתוב שםבריסה קיצדס מירידס קרובים למטו ומדיכון והמילים לא מולי צריך למחוק לפי פירושו שרשי אומר בשיד בקובצס ואם מדובר בפסולה אז ברגע שיוריד את הקרביים להדיח לא נוכל לעלות בחזרה כדי להקטיר אומרת הגמרא מה אתה רוצה איך נביד שלא נדיח נקריבנו בפרסיו שנקריב זאת ביחד עם הפרש את הקרביים הקריביוננו לפחוסך אומר הפסוק הירצך היספונכו תוכל להקריב כזה דבר בפני השר שלך ודאי שלא אז מה אתה רוצה ברור שצריך להדיח אומרת הגמורה ענן אוכמרינן מדיח או לא מולה בכלל צריך להדיח אותם הרי להקטיר אותם כך עם הפרש אי אפשר אז בהכרח להוריד אותם ברגע שנוריד אז לא נוכל לעלות בחזרה כי מדובר בפסולה אמרת אז מה העניין להדיח תשאיר את זה כך זה עומד לסרייפה אונה הגמורה לכן הוא מדיח אותם דם ישר מכהן אחרין ולא יודע אם יעבור שם איזה כהן שהוא לא ידע שזה פסולה נזכינו שיעלה ויקטיר לכם מדיחים זאת טמאה גמורה ונה ניקונבדלו לקויני מילסדוסדתקולה אנחנו עומדים ומדיחים את הקרביים כדי להכשיל קוינים שהם לא יודעים שפסו זה אסור בהקטורתשיעלו ויקטירו זאת אלא אומרת הגמור נוחנמי ודאי שאסור לך של קוינים לכתחילה מה שהוא מדיח אותם זה מסיבה אחרת זאת אומרת נכון שיתכן שכשאני מדיח זאת אז אני יכול להביא לידי את הכל כולה שכהן שלא ידע שזה פסולו יראה קרביים בודחים והוא יעלה אותם להקטורת בכל זאת אפילו אוכדי להדיח שלא יהיו קודשי שמיים וטולים כנבי שהקרבהים בפרש שלהם ולכן בדיחים כדי שלא קודש מותו כנבי אבל לכתחילה שורפים אם יבוא כהן ולא ידע הוא יקטיר עדיף עדיף לא להניח קודש השמיים כנביאה אפילו שתיתכן את הכולש שתצא מכך וספסמס מתקשה אומר צ גודל הרי הדין בסרייפה הם לא צריכים להיות פותנים כנבלה נשרוף אותם מיד מה אתה אומר צריך איבר צורה צריך שתעבור עליהם לילה אם מדובר בפסול שאחרי זריקה אז הפסול לא יכול להיות בדם או בבידים בהכרח פסול בגופו ואז הוא לא צריך חיבור צורה אז במקום להדיח מיד ישרוף הוא נשאר בצורך יון הבאנו בעמוד א' בתחילת עמוד א' דברי יהולה מביאה הגימורה שרבי ירחון סתפק בזה אומר רב חיא ברבי בוא רבי יחמורי קדוש עם קלים שו למזבח לפני זריקסדומן באודם אינם רואים לקטור לפני הזריקה ירדו או לא ירדו אומר לרבי אמה ותיבו אלוך מאילה רדינו שאין מעילה בקודוש קלים רק אחרי הזריקה שהאימורים עומדים כעת להקטורת זה קוד שהשם יש בהם מעילה אז תסתפק האם כשהם עלו למזבח הם כבר נגבעים במעילה או לא אומר לאזו ענה לו מעיל לא יקום מבולי דזריק דקובלו במילה זה ברור שלפני זריקה הם במילה כיקו מבולי ירידה האם הם ירדים או לא ופושית לא ירדו ואם בילם נכון שנעסו לך מ שמזביח ומקטירים אותם כמו שהוא לא אמר מאילהן כיוון שעדיין לא נזרק אדם זו גרסה אחת רב נחמן בר יצחוק מסנה אוכה אומר הבחי ברב בוא רבי יוחננון אימורי קדוש עם קלים שאלו לפני זריקסדון יש בן מאלה כם כבר הוקבעו למזביח או אלוהים אומר לרבי עמי ותביר האם מקטירים אותם או שמורידים אותם אומר ליריד לא מבלי דנסו לך שמזבח כי קבלי מאילה ופשיתו לא ירדו כנס לך משמזבח אבל ואין בילה כי למעשה הם לא הוברו לגוביה על ידי זריקה אז למעשה אין הבדל בין שני הגרסאות לגבי הלוכלמייסה מרן במשנה ואילו לא היו פסולן וכולו ורבקה מכשיר בבלמו שהם עולו לירדו אומר רבי ירחוון לא יכשר קיבוה אלו בדוק שבעין דווקא מום כזה כגון שיש כזה אור דק בתוך העין אוילוק שירים באופוס רשי מביא כתוב טומים זוכו בבוקור בכבוסים כתוב אז דורשים חז"ל בהופות לא נזכר אף פעם טומי וזוכו תמוס וזכיחוס בבהמה ואם תמוס וזכיחוס באופוס שאדם צריך להביא אוילסוף או חטוסוף לא משנה זכור נקבי לא משנה טעם או בלמום אבל מחוסר עבר או מו מגונה זה פסול משמקריבנו לפחוסך הפסוק שהזכרנו לאיל אז ממילא כיוון שבעופות אז דוקין שבעין שזה לא מחוסריבה ולא מגונה כשר לכתחילה אז ממילא גם בבהמות סובר רבי עקיבא אם לא ירדו ועוד תנאי והוא שקודם כדי שנס מומון הוא הקדיש את הבהמה כשהי הייתה תמימו ואחר כך צמח בה דוקין שבעין למשל שאז כשהוא הקדיש חל על הבהמה גדושס מזביח ולכן אם אחר כך שחטו אותה אפלו אחרי שהיאוממה בכזה מום שלא פוסל בעופות וולזבח אמולו לא ירדו אבל אם בשעה שהקדיש את הבהמה כבר היה במום זה אז לכתחילה לא חל על הבהמה קדוש מזביח כי היא בעל הסמום ולכתחילה חל קדוש דומים שימכרו אותה ויביאו בדמיה את הקורבן ממילא המזבח לא מקדש כי המזבח מקדש יש רק מי שיש לו קודשי מזבח על שהוא קדוש בדושס מזבח ממילא הוא מועיד רב עקיבא בואלס נקיבה אדם שהקדיש נקי ולאילו אפילו ששחטו וזרקו את הדם ואלו למזבח יהירד למה אפילו שבעופות אפשר להביא נקיבה דכשקודמגד שודמי כי אין לךומום גודל מזה נקי לא רוילו בבמה ממילא לא חל קדושס מזבח אלא חלדוש דומ שנמכור אותה ובדמי הנביא אוילו זוכו ממילא גמול סותרד בואי רבמה מסתפק רבי ירמיה כמו שהזכרנו כמה פעמים במסכת יש פסול בבאמה שלהקריב אם היא רוביה או נרבה בעוף לא שייך חוייביה כן אוף רובה האישה אבל נרבה לידי אדם שייך בעוף בוא רבי ירמיה יש נרבה באופס יש פסול נרבה באופס להקריב על המזבח או אי נרבע באפס מי יאמר מה המקור לפסול רבע ונרבה חז"ל דורשים כתוב מן הבה ממין לאצה רו והנירבה ממילא כולךדס ברוביה איס בנירבה כולך דלסה ברוביה לס בנירבה ואוב שלא שר ברו אז גם נרבה לא פוסל בו או דילמה הרי נבדירה ונרב כן יהיה פסול אומר בתושמים משנתנו מה למדנו רבק מכשיר בבלמושים עולו לא ירדו ואם מיסה שאוף שנרב כשר נחשיר נמשב עקיב יכשיר גם בבנרבה שמול סולת אויל וכושר בו לכתחילה אלו מי אם רבי עקיבא לא מכשיר נרבה שאמ לא ירד שמאמינו שאויף נרבה פסול אומר רב נחמם רצו כפנני בבריסה עוף מביאים אותו לבס מקדוש מולקים אותו המליקה זו לא שחיטקשרה אוף חול שבר מליקה ונביאה ונביא סוף מתמד בסבליה מי שאוכל הוא בגדו נטמעים אז ממילא כל עוף שהביאו אותו למזב ביח והוא פסול אז מלכו אותו המליקה היא כמו ניבול לכן הנבלה שלו תטמא אז מם הנרבה עוף שהוא נרבה והמוקצה שיקצו אותו לבודזור ו פסולקרובה והנבט שעבדו אותו לעבודזורה ואסנן שהוא ניתן כשכר לזוינו מחיר שהחליפו אותו תמורת כלב וטומטום ואנדרוגנוס התנן הזה סובר שאפילו שהזכרנו שאין תמוז בפס לכאורה טומטוםס טומטום סטום לא יודעים זכר נק נקבה אנדרוגנוס יש לו שני הסימנים אז הוא או זכר או נקבה ספק זכר ספק נקבה שבאופי יה כשר לא הוא סבר זה לא ספק אלאבר בפני עצמו באמת כמו שרשי מצ רביזר חולק רבי ליעזר אומר כיוון שכאן אין עניין שדווקא זכה זה דווקא נקבה אז גם טומפנוד רואגנוס כשרים קופונים כל אלה כולון ברגע שמלקו אותם מטעם מתם ממגודם הביסלייה אז מה רואים שגם נירבה פסולקבס שמע מי מרן במשנה רב חנינס גנן הקיני ממר שאביו היה דוחה מהמזבח בלמו שאלו שואלת הגמרא מה היא קומשמלון מה הוא משמיע לנו הרי תנקמה גם אמר אם לא ירדו אז מה הוא בא להשמיע לנו שני דרכים בו ממיסקומשמון שהיה מיסה בסמגדו שנהגו כתנקמה ודא יקר בכווה ויבואסמוב בא לומר מדויכ כלך היד תנקם אומר ירדו הוא אומר לא אביחה זאת או לא הוריד דרך בזה מפרסיה אלא כלחיד הוא הוריד זאת מהמזבח מה למדנו כשם שאם עולו לא יהיה ירד קר גם הפסולים שכבר עלו למזבח ויורדו לא יעלו שוב אמר לה לא ישונו שאם ירדו לא יעלו שוב אלא שלא ימוש לו ביניהו לא נתפס בהם האש של המזבח אבל מוש בין ההוא אומר רש"י קולדו קצת נתפסה בהם האש יעלו כינסו לחמוש של אש ואפילו אם הם ירדו יעלו בחזרה אז היו שתי גרסות על מה אמר זאת רב מורי מסנ רש כמו שכעתבנו שלמה שראינו אצלי במשנה שפסוני שאולו ויורדו המשלה בן ההוא יריה לו בחזרה אבל רבי חנינסור מסנסיף על המשנה הבאה המשנה הבאה נלמד הצומויס והגידים והקרניים והתלפיים כל אלו בזמן שמחובין יעלו בוילו שהכל מקטירים אז אם זה עדיין מחובר לבשר גם זה מוקטר אבל פרשו אם הם נחלצו מהבשר לפני עלתן המזבח לא יעלו והוא הדין מביא רש"י כמו שנראה בגימורה בדף הבא אם אולו ירדו כי ברגע שהם לא ביחד עם הבשר הם בהם הקטורה. כך דעס רבי וכך דעס משנתינו כמו שנראה בעזרת השם בשיעור הבא. על זה רב חנינסורשנה אמרו לה לא ישונו שהצומוז והגידי וכולי שפרשו אפילו אם אולו לא ירדו אלא שלא ימוש לו בינה אבו אם ומוש לו בינה אז יעלו אפילו אם ירדו יעלו בחזרה אומרת הגימור מן דמסנה סעיף לפי הגרסה השנייה כל שכן הרישה כי בריש מדובר בדם שלא לו באימורים שבני הקטורים לא נפסלו אז ודאי שאמו של בן ההור הם הם קדשו אפילו שהם פסולים ואפילו אם יורדו יעלו אז ממילא אם בסיפך בדברים שלא עומדים לקטורת בפני עצמם ודאי שברישה אבל מן דמסנה הרישה לפי רב מורי ששנה את דברי הולישה אבל הסיף לבנקטורנינו בסעיף לא נאמרה הלכה הזו כי בסעיף מדובר בעצמוז וגידים שהתמעטו מהפסוק והוסיסו אלסרך הבוסר ואדום שברגע שהם פרשו מהבשר הם לא עומדים להקטורת בכלל גם אם הם כשרים ממילא לא שייך שאמו שלו בן ההור שיתקדשו וגם אם יורדו יעלו לא וזה לא נאמרה הלכה זו לפי מנדום הזה עד כאן דף פה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: