הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנד

[מוזיקה] ב דף קנד רשו מתל בעזרת השם שורה האחרונה שדף הקודם למדנו במשנה וחמרים מח אול וכולי במשנה ראינו מחלוק בין חחים לרמ מה קורה באופן שאדם נתן מתונה ואחר כך נהיה ויכוח במק למתנ נוסן הוא טוען שהוא נתן זאת מתנ שי וא כעת חוזר בטונה המקבל טוען ז הייתה מתנס בורי הוא לא יכול לחזור בו רב מיר אומר נוסן הוא צריך להביא ריה כ זמן שלא מביא ראיה ש שכיר הוא לא יכול לבטל את המתונה מה שכח אומרים מנול מבררת הגמור ר במ איזו ר צריכים להביא בין לרב מיר בין לחכמים מקס רמר רב חז ורב ומר ר בקיום השטר כמו שמיד גמ רבמ בדים פג ר וחומים נחלקו בפלג רביק ורב נוסן שהזכרנו בדף הקודם הם נחלקו באותו אופן שראינו במשנה שת מתונה שלא יודעים אם זה ה מנ שימר או מבורי רב נוס אומר שהולכים אחרי חז דש ואם כעת הנוסן הוא בורי אנחנו אומרים גם אז הוא היה בורי והוא לא יכול להתחרט מהמוני אם כעת הוא שכי מרה אז גם אז היה שכי מרה כך סובר רב נוסן רבי ייקב אומר לא הוא מוזק חז קסמו מון יותר חזקה מחזו קד השתה ולכן אפילו אם הוא כעת בורי אנחנו אומרים הוא צודק בטענתו שהשכיר ווא יכול לחזור בו כל זמן שהמקבל לא מביאים ריה שהוא היה בורי והוא לא יכול זור בו אז אומר רב הונה בזה נחלקו גם רמ וחכמים והסימן לכך זה מניח מנ זה רבי מאיר כרבי נוסן יכ זה ורבנן דהיינו חכמים זה ח' כרבי יקב שזה י דהיינו מדובר במשנה שכעת הו בורי אז אומר רב מייר שכי מרש אומר הייתי אז בורי ואני כעת בורי ואני חוזר ביו הם אומרים ברי היית עליו להביר בדים שירו אנחנו אומרים כעת הוא בורי מסתו מגש מתו היה בורי חכמים אומרים כיוון שסן מוזק בחוסים המקו שוא מצח בדים שהוא יביא שהוא היה אז בורי כך סובר רבונה רב חז ורב ברבונה אמר ר בקיש אומר הרשם זה ברור שגם הם מודים שמה שרב מ מצריך רה זה רה בידים הוא צריך להביא רה שוא היה שכיב מרע כדי שיוכל לחזור בו אבל הם באים ואומרים בדס חומים מספיק ר בקיום השטר דהיינו גם לפי שיטתם של רב חריז ורב ברבונה מדובר שכעת הוא בורי וכולם סוברים כמו רב נוסן שהולכים בו שרשת מכיוון שהוא בורי זכה בעל השטר אומנם רב מאיר סובר שהוא אף לא צריך המקבל מתונה להוכיח שהשטר איננו מזוייף כרי הנוסן בעצמו מודה שהוא לא מזוייף רק הוא טוען שהיה שכמה והוא חוזר בו חכמים סוברים שאם לא נקיים את השטר אז נאמין לנוין במיגו הפ שסר הפ שטר הרי הוא יכל לטעון שהשטר הזה מזויף הוא אומר שהשטר לא מזוייף אבל הוא היה שכי רב הוא חוזר בו הפה שעושה פה שטר לכן אומרים חכמים המוצ מחברו ד מקב מתונה אוה מה הכוונה רה שיבי דים שיקימו את החתימות יש כמה דרכים איך לקיים חתימות למשל שעדים שחתומים על הש יבוא ויעידו כן זה חתימות שלנו או ששוה את החתימות לחתימות אחרות שלהם ואז הוא כבר לא יהיה נאמן כי נלך אחרי חזוק דשת כמו שרב בנוס אומר כתו בורי אז מסתו גז היה בורי ק מפג במוד בשר שכוס צוריך לקמ האם כן או לא דהיינו אדם שמגיע לחברו למשל עם שטר לבוי והוא אומר נכון השטר הזה לא מזויף אבל פרעתי דרב מר סובר מד בשטר שכוס אינו צורך זה שכנגדו שטבעו לקיימו כי סתם שטורם קשרים ולא אומרים הפה שו הפה שטר פוסלו כי שטר יש לו חז קס קרס ממילא אומר רב מיר הוא צריך להביא ר בדים ששכר כי ברגע שהוא מודה בשטר שהוא כתב אותו התקיים השטר בכך והולכים בוסר שור נוס ורבו נוסד בשט שוסו כדי להוצ כזה שטר אז כנגדו צריך לקמ לכן הם אומרים הצח כי כל זמן שלא יקיים אז הנוסן יהיה נאמן שהוא היה שכיר במיגו שהיה אומר שהשטר מזוייף שואלת הגמור אם בזה נחלקו רב מאר וחח משנתנו פגו בחוד זמ מחלק זו כבר נחלקו פעם אחת נתניה בריס מסרי מתקשה מה הקושיה זה משנה וזה ברייס הרבה פעמים הברייה חוזרת על דברים ששנים במשנה הוא מתרץ שם תירוצים עין שום קופונים לגבי מה הברייה מתייחסת אז הרשבא מביא בסוב שנינו אודים שאמרו כסו ידינו זה החתימות כאן על השטר זה שלנו אבל השטר פסול כינו אנוסים קטנים פסולים אז הם נאמנים הפה שוס הפה שטר הם מקיימים את השטר והם אומרים שהוא לא שווה כלום השטר אבל בברייס שם למדנו איןמ לפסד הוא חולק עלש הוא אומר לארפ לגבי שטרות לא נכש ישראל לחתום על שטרות באופן שהם פסולים וכמו שהרשע מביא גמור בסוב שהגור שם מבארת שהביסה מדברת באופן שהלוו מודה שהוא לבה את הכסף שכתוב כאן בשטר אבל הוא טוען פורתי אז אם השטר מקוים הוא לא נאמ טון פורטי כי טוענים לו שור דמה ב אם פרת מה שטר עושה אצל אצל הל אצל אלא בהכרח שעדיין לא פרעת כי אם פרת היית מבקש את השטר מהמלווה אבל אם השטר לא מקוים אז זה כלום אודאי שיכול לתרום פורתי אז בזה המחליקה ש רמר וחכמים רמר סובר כיוון שהוא מודה שהשטר נכתב על ידו הכורם פורטי אז שתע מקוים הוא לא נמ ליתו פורתי פ שו פ שת לא אומרים כנגד ש אז אין צורך להגיע להדים ממילא כשהיד באים והם אומרים זה חתימות שלנו אבל קטנים היינו וכולי הם לא נאמנים הם לא יכולים לפסול את השטר מה שאם כן חחמ מסברים שמוד בשטר שכוסו אז כדי לגבות בו צריך לקיימו אז מה שהוא אומר שהשטר הזה הוא נכון אז הוא נאמן אבל לומר שפתי הפה שעושה פה שטיר אז צריך את הקיום של הידים והם עצמם אומרים שנכון שחתמנו אבל היינו פסולים ממילא הוא נאמן לטום תירים נמנים זה מה שכתוב בברייס שאפילו שלו מודה צריך לקיים והם הרי אומרים שנכון ש חתימות שלנו היינו פסולים ולכן אי אפשר לגבות עם השטר אז למה צריך לשנות את מחליק סרמ חם פעמיים אונה הגמור צריכ תרי אם הייתה שנויה מקסר בברי הזו שוב בסוב היית אומר בימר רבון שאפילו שלו מוד שהוא את השטר זה לא נחשב כקיום כיוון שהעדים עצמם פוסלים חתימתם שום דעל עדים עדים יש להם כוח ומר שור הם מרעים את השטר אבל לא במקרה שלנו הוא דקיני מי אומר שיש לו כוח לפסול שטר כיוון שהוא מודה שהוא כתב אותו היד אם לא פוסלים את החתימות שלהם אז הוא לא נאמר לומר נכון כתבתי אבל הייתי שכר אני חוזר בי הייתי אומר שבזה חחים מודעים לכן הוא צרך מחלק זה משנתנו תמר בהום הייתה שנויה רק המחלק זה משנתנו הייתי אומר בהוק רב מייר שהוא לא נאמן ברגע שהוא אומר אני כתבתי את השטר הזה הוא בא ומוסיף אבל הייתי שכיר אני חוזר בי לא לא אומרים הפה שעושה פה שטו אבל בהך באופן של הבריה שהאדים אן באים לפסול את השטר הם הודו לרבו שה יכולים לפסול את השטר צריכ לכן צריך לשנות את הליקס פעמיים גם באופן של המשנה שהוא עצמו מרע את השטר וגם באופן של הבריה שהעיד מראים את השטר שבשניהם נחלקו רב וחומים מביאה הגמור למדנו שרבונו אומר שצריך ר בד מפי חכמים לא מספיק קיום השטר כן אמר רב ר בדים אומר לאביה טמה מהטעם חומים שהמק מתו הוא צריך להוכיח שהלה היה בורי כדי שוכל בדרך כלל בש מנסור ס כותבים כד שיהיה ברור שזה מנסורי מהלך על רגלו בשוק הנתן את המתו בדו הלך על רגליו בשוק אדם בריא ובשטר שלפנינו קסיו שמ מנו שי מלכן אומרים חומים הוא צריך להבי שורס שימר אדרבה מדול בדרך כלל במתנ שירקס הדים כותבים כת קוצר כש היה חולה ורומא בארס ומוטל בעריסתו אז הוא נתן את המתו והו לא קסיב בו שמע מנו בורי יוה השיב לו רבי קלמי מרוחה וקמ מרוחה מצד אחד נוסח השתה מוכיח שזה לא מתנס בורי כי לא כתוב הנוסח שמת נס בורי מצד שני מוכיח שזה לא מתנ שימרה כי לא כתוב הנוסח שמנ שימרה כיוון שיש לנו ספק הוא כממונה בזקס מורה מעמידים את הממון בחזק הנוסן שהוא המור קמה המוצ מחוד בעל השטר עליו להביא ר בעדים שהיה בורי כדי שוכל להוציא את המומו מחזק הנוסן אומרת הגמ ובלוג בחק שנחלקו רב הונ ורב חיז בדח משנתנו נחלקו גם רב ח לקיש דרב ח אמר כוונת חומים שצריכים להביא ר בדים מקבל מתונה כדי להוציא את המתונה מד הנוס צריך להביא בד ש היה אז בורי רב שקי מספיק ר בקיש ברגע שהוא מקיים את השטר אז הוא לא יכול לטעון שהיה החימר כי כעת הוא בורי אז כמו שרב נוס נמנו מידעים שגם אז היה בורי והשטר לא מקוים על פיו שהוא יהיה נמ בפה שוס פה שטר אלא יש לנו קיום צדדי על ידי דים על ידי השוואת חתימות לכן אז יקבלו את הנכסים הס רב ירחן לרב שם בלו קשמ אתה אומר מספיק ר בקש למדנו בברייס מס בבני ברק באח שמו בכס וביב אדם שאביו מת והוא ירש את נכסיו הוא הלך ומכר את הנכסים ומ הבן מת ובאו בני משפוחה הקרובים של הבן הזה שהם יורשים אותו ועיר רוקות בשס מיסה ומיד אחרי המכירה הוא מת והם טוענים שהייה קוטן מה הכוונה נראה בעזרת השם בדף הבא שחז תיקנו ש האדם שהוא עדיין לא בגיל 20 הוא לא יכול למכור קרקעות שהוא ירש מאביו חוששים שקרק שו לו בכסף ויוצא ממנו את כל הנכסים לפני גיל 20 והוא מביא שתי שערות הוא לא יכול למכור עכשיו היה ידוע שהבחור הזה בן 20 לא היה ידוע אם הוא הביא שתי שערות ווא כבר יכול למכור א לא כעת מבינים שהנחו שים היו עדיין בחזקת היורשים זה עדיין לא עבר לידי הל כוכסינל את זה מה אתם אומרים שהיה קוטן לא היה גודל איך אפשר לבדוק גוד לא מצאו עדים שידעו שיש לו שתי שערות הוא בוא לקוח ושאלו אס רב קיבה מה הו לבקום אפשר כעת אחרי שהוא מת לבדוק בגופו האם הוא הביא שתי שערות זה סימני גדלות אומר להם אי אתם רשים לבלוי זה ניו למת לבדוק אותו ועוד לא תעזור לכם הבדיקה אפילו אם תמצאו שתי שערות סימוני עשויים להשתנו סל חמיס יתכן שהשערות עכשיו שנראות לכם כסימני גדלות ייתכן שבחיים הייתם רואים שערות של שומן שזה לא מוכיח כלום עכשיו כך טוען רבי חנון בש שמשך החים אומרים שצריך להביא ר אזה ריה בידים אז גם בנידון שלפנינו הם היו צריכים להביא רעיה בידים ש היה גודל הכל למכור כמו שמשנת חח מצריכים ר בדים שהיה בורי ומתון לא בטלה כך גם כאן ה צריכים להביא ראיה שהיה גודל ושחו אמר לקוס תביאו עדים ש היה גודל הם לא מצאו הנו דסמר לבק בוא נבדוק ת אם הוא גודל אז מובן א לדך לפי שיטתך קמרס ר בקשט זה כבר מספיק לא מלו לבקו לק שורו יקיימו את השטר ולא כמו בניסוי ברגע שנקיים את השטר אז מסתו השט אם כן הם בדקו שכן גודל וכול למכור ונעמיד הלוז בחוסים אלומ רואים מכאן כשיטת שמה שצריך זהר בדים לא מספיק ר בקיום הש השב לו ר לוקיש מיסס כס בחזק בני משוק וסו לוסו שם רוצים לקבל את החוסים לא אם זה היה המעשה באמת היה מספיק ר בקיום השט ק המעשה הה הפוך כס בחזק קוסק הם כבר החזיקו בנחוס לפני שבא היורשים רער וס משפ תפסתם בנחוס שדין ן ביורשים לא שייך קיום השטר העצה היחידה שלהם היא להוכיח שהיה כטן אז הם רצו שנבדוק את הגוף שלו ונראה שאין לו שערות זה אמר ם רב קיב תמור השם נבלו ממילא לקוס נשארים החוסים אמר הגמור חנ מסתבר כמו שרשל קי שמד מדומר לו רב עקיב אומר להם הי אתם רשים לבלוי ושתקו הם קיבלו את זה הם שתקו הז בש בבני משפ ומר כמו שרש לוקיש מעמיד את המעשה משמו אשתיק לא רצו לנובל את קרבם או רס כמו שרבי יחנון פירש לקוסקו מררה הם רוצים שנבדוק שהוא גוד כדי לקבל את הנכסים המ שסק למה הם שתקו למור שיענו לרבי עקיבא ענן זוזה יינ לי אנחנו שילמנו פה כסף אנחנו מפסידים לנבל ונבל אנחנו לא חוששים בושתו לא קרוב שלנו אז בהכרח כמו שרש לוקיש שמר אמרת הגמורה ז לא רעיה תכן כמו שרי שלוקי שמר אבל זו לא רעיה אם משום הו לא יריה באמת ייתכן שהיורש ה מוחזקים לכוס באו להוציא והם דרשו את הבדיקה קבק ומרלו לכוס חודד אתם רשעים לבלו ואו כי זוזה שוקל הוא קיבל כסף לנ נבל לא תעזור לך הבדיקה כי סמו סים נוס לאחר מזה אז מה למדנו שנחלקו רב מר וחכמים ם מוד בשטר שוסו הוא עדיין נאמ לפסול את השת וזה שכנגדו צריך לקיים אותו שלא יוכל לפסול בטענות אחרות או לא וגמור שדנו כדעת מ שנוה שואל רבי שמעון בקשב ן זו ה ש במשור ששנה בריסס הר שסו ובו בחזק ש ו שליי ואצי זה היושב בסד ש שתבנה מסביר שהוא ישב בשדה פחות משלוש שנים כם יש לו שלוש שנים יש לו חזוק הוא נמש זה שלו לא צריך להוציא בכלל שטר רק הוא יושב כאן פחות משלוש שנים ויש למער הזה ידים שהשדה הזו הייתה של הבוסו או שלו פעם אבל הוא טוען קניתי את זה עמך או שהוא טוען קיבלתי את זה עמך עם מתונה ויש לי שטר עכשיו כך אם הוא אמר אם המור ק מ טוען איני מכיר בשטר זה מולם זה שטר מזויף אסקי משת בחוס מוב וממילא השדה תשאר ביד המחזיק אםו מרים המור קם אומר כתבתי לך שטר זה אבל השדה לא נתונה לך לא מכורה לך מה הוא אומר שטר פסי מו זה אתה פיסת ממני שאני אכתוב לך שתר המכירי אתה באת ואמרת לי אני רוצה להיראות כעשיר לעשות עסקים אני רוצה להראות לאנשים שטרות שקניתי שדת אז הסכמתי לתת לך אוי אומר לו שתר המוני שמכרתי לחוב נסע אותו לדומים אנחנו קבענו שאתה תקנה מ את השדה אב תביא לי כסף אז אני הסכמתי כל לך את שטר המכירה לפני שקיבלתי את הכסף אבל לא הבאת את הכסף בסוף המכירה לא הייתה אז אם הוא טוען את אחת משתי הטענות האלו אם יש עדים שמעידים כדברי המור קם שזה שטר פסים או ש שטר המונה עליך אחר עדים ואם לאו עליך אחר השטר ומה המשמעות כאן ברי שכתוב שאם הוא אומר אני מקר צריך לקיים את השטר בסעיף שהוא טוען השטר הזה לא מזוייף רק יש לו טענות צדדיות לא צריך אפילו לקיים את השטר אז מה רואים כא מה האם נאמר שהבריז ר מרי דמר מש שוס הזה שכנגדו אין צך לק ו רבון שהם אומרים שכן צריך לקיים כך שאל לוקיש את רבי יחנון אומ אמר לו רבי יחנון לא שני דברי ה מש שוס אי צך לק אז הברי מתאימה כדברי הכל שלת הרשק שכח דברי הכל ו מפליג תניה צריך לתקן הברי שבנו קודם דים שאומרים כב ודנו זה אבל הנו קטנים אנוסים פסולים אי פסים דבר ונ וכמו שבינו ל הם נחלקו בוסו האם שכנגדו צריך לק אולא אומר אמר לו רבי כן שם זה דורל כמיני כשדים באים ואומרים השטר הזה פסול הם נאמנים אבל כאן שלו בעצמו אומרני כתבתי אבל זה שטר פסים שטר המונה הוא לא נאמן בכלל לא אומרים הפה שסר הפה שטיר אומר רשבם כי עדים לא חותמים על שתר המון או שתר פסים כולו ניתן להכתב אז זה כאילו מיגו כנגד עדים אתה רוצה להאמין לו שהידים עשו כזה דבר בשעה שאנחנו בטוחים שהם לא עשו כזה דבר ממילא הברס הזו מוסכמת את דברי הכל אומר לי אומר לר שלוקי משמח אומרו שמעתי בשמך בשמך רבי חנון לגבי במעשה בבני ברק יופי עירערו בני משפוחה אפילו שבני המשפוחה מודעים שזה הקרוב שלהם הבחור הזה הוא באמת מכר את את הקרקעות האילו השטר הזה מקוים אבל כיוון שהם אומרים קוט נויו אז כל זמן שלא יקיימו את השטר בחתימות בחתימות השטר הם נאמנים למה כי הם הרי מקיימים את השטר מד בשטר ש קוסוי צריך השני לקיים אותו אז מה רואים כאן ש אפילו שלא שעדים מרעים את השתלה הוא עצמו יכול לער כל זמן שלא מקים מקום אחר אז מה אתה אומר שדבר קי שנשתה במשנה בר כפור אומר לי רבי יוחנן מכחיש את מה שאומרים משמו זו מה שאמרו יופ בני משפה אלעוז אמרו תלמידי רב לזור אמר זאת אז תלו זאת כאילו ש שמע זאת ממני אני לא יאמר דובו זה מלום אז לפי מה שכתוב כאן רבי חן אומר שכולם מודעים שמוד בשר שכוסו זה שכנגדו אין צורך לקו אומר רבי זיר אכפ רבי יוחנן ז תלמידו ואמר שהוא לא אמר זאת מעולם אפ ברבי יני רב מה הכוונה דמר רבי יני אומר רבי רבי ינ שת רבו של רבי חן אמר בשמו של רבי מוד בשטר שוסו אז זה שכנגדו צריך לקו ואם לא אז אפילו שהוא מודר שהוא כתב אותו הוא יכול לתון נכון כתבתי אבל פרתי וכדומה ואמר לי רבי חן רבי כך אומר לרבי יניא לא משס זו הרי משנה מפורשת מה אתה צריך לומר בשם רבי והחכמים אומרים המוצ מחבר אוה והרי מה כוונת חכמים אין רה אלו בקיום השת דהיינו שחכמים באים ואומרים מוד בשטר שכוסו צורך השני לקיימו ולכן גם כאן אפילו שהוא מודה שהוא כתב את השטר כיוון שהוא אומר שכי מרס אני חוזר בי אז כדי שהקב מתו יוכל להוציא מידו צריך י בש ממילא טוען רב זיר וצריך לומר שרב זיר טוען שמה שהבנו לאל שהוא אמר לרש לוקיש כר וכר זה לא היה מעולם ר באמת רב זר אומר כ בכוונת רבי יחנון ברם רים דבר רבנו יוסף רב יוסף דמר רבנו יוסף אומר רב יהודה אומר שמואל זו מה ששנינו במש כפור שמס אין צך ל חמים אבל רבי מירמר מש שוס שצך לק ולפי זה מה דברי הכל מה הכוונת רבי יוחן זה דברי הכ זה לא דברי הכ זה דבר חכמים כוונה הי דרבון לגבי רב מאר דברי הקולי הוא הופך את השיטות לוקיש אומר לו זה מתאים רק כדס רמ לא כדס חומים אמר לו לא זה דברי הכל זה כדס רחומים כשיטות הפוכות ממ זה כמו דברי הכול כו לגבי רבים כאילו איננו אמרת הגמור חנן הרי הנוס משנתנו שהיה שת מתונה שהיה ויכוח האם הוא היה בורי או שימר ו רבין טען לרב יני שמה הכוונה רה רה בקיום השת אז רואים שלפי חכמים מ בש שוס צריך לקו ורב מר הוא סבר שלא צריך לקו אומרת הגמר היפוך רב יוס וגם רבי חנון הם שנו להפך את השיטות במשנה שמה שחומים הם אומרים שמ בש שוסו אין צורך לקו והם אומרים שה נוסן שרוצה לחזור בו הוא לא נאמן לומר שהייתי שכי מרבו צריך להוכיח שהיה בורי כדי שהנכסים ישארו בידו לפי רב מאיר צריך לקיימו לפי זה אומר טופס מה שרבי יניא אמר שמש שוס צך לקו ורבי יוחן אמר לו משנס הזו הוא לא התכוון לומר לו משזו ה חח ארים כ במשנה אלא הוא מתכוון לומר לו במשנה ראי שר אומר כך החים אומרים כך ממילא זה כבר שנוי במשנה בקש הגמור ני שנו ל שד שאומרים אנחנו כתבנו את השת אב הנו פסולים אינ לס דמונים ואמרנו הרי שלמה ח אומרים שמונים כ הם סים ש שוסו צוריך לק הוא סובר שאין צרך לק אומרת הגמ אפ גם הברי הזו צריך להפוך את השיטות בקשה כ הג ור מה הבנו שרבי יני אמר שמוד בשטר שכוסו צריך לקוי אמר רבי חנון לרבי יני שבמשנה כבר ראינו זאת אומרת הגמור רבי חנון הוא כך פירש את המשנה שמצ החברו ור הכוונה לראה בקיום השטר רבי חן רה בעדים כמר הרי בעמוד א' למדנו שרבי חנון ורשל קיש נחלקו ורבי חנון הוא אמר שחחו מתכוונים שצריך היה בעדים אדים שהוא היה בורי כדי שמונת תעבור אליהם ובכלל לא נחלקו בעניין שלמ קוס צריך לקמ לא צריך לקמ אומרת הגמורה גם כאן היפוך צריך להפוך את השיטות רבי יחנון הוא פירש את המשנה שריה בקיום השטר ורש לוקיש הוא פירש את המשנה שריה בעדים ולפי זה מסבירים הראשונים שרי לוקיש הוא שאל את רבי יחנון מה ש משבר כפור ש שכוסו אין צורך לקיימו אז זה רק כרב מייר ולא כחכמים דהיינו לשיטתי זה מתאים כדעת כולם כי לשיטתי לא זו המחלוקת בכלל במשנה המשנה המחלוקת במשנה זה מחלוקת בכלל אם כרבי ייקב או כרב נוסן אבל לפי שיטתך שהמחלוקת המשנה אם צריך לקים או לא אז נמצא שהביס הזו כדס יוכת כדס רמו אמר לו רבי יחנון כדברי הכול מה הכוונה אני הופך את השיטות אז הברס כנס חומים שהלכה כמותם אומרת כת הגיבור לי מאחרי כל מה שהפכנו כאן את השיטות פונ מיופת אסר גם להפוך את הקושיה מה למדנו שרבי יחן נקשה לריש לוקיש מהמסה בבני ברק אז צריך כעת להפוך שרי לוקיש הוא מקשה לרבי כן כרמה בריס הוכחנו שהמי ש מתכוונת ר בידים וכעת הפכנו את השיטות אז גם את המקשה צריך להפוך אומרת הגמור י אל תהפוך רבי חן הוא הקש לרש לוקיש רק צריך להסביר אחרת מה היתה הקושיה אוכי ומרבי רב ש בוקיש בשלד מינ ר בקיום השת מתכוונים חומים הנו דשס דנס לוס לנכסים דהיינו צריך להסביר כך כמו שדיברנו ליל רבי חנון הוא הופך את השיטות והוא אומר שמה שחומים אומרים במשנה שולב יר הכוונה שנו מתו הוא צריך להביא ר שד שיוכל לחזור בו ורב מייר הוא סובר המוץ מחבר בקיו משטר כמו שהסברנו מי שאומר שרא בקיום השטר הוא בהכרח צריך לבאר מה היה המעשה בבני ברק אם מספיק ר בקיום השטר לא צריך לבדוק אותם יש לו סרס שקמו את השטר אלא מדובר שהכוס אין כבר החזיקו בחוסים ומי בא לרב הקי ולבקש שיבדקו היורשים של המוכר שהם באים וטוענים שהמחיר לא חלה י קוטן וכעת הגמורה מבינה שרבי חנון סובר שבהכרח כך לפרש כמו שאגמור אמרה מקודם כי אם מדובר שה לקוס רצו לבדוק אז למה הם שתקו למה שרבי עקיבא אמר שאסור לנבל את המת אז נכון שמקודם דחינו שבאמת היה רבקי הוסיף אותנה אבל כעת הגמורה סוברת רבי יחנון סובר שבהכרח כך לפרש ממילא שואל רבי יחנון לפי מה שאני אומר אז מובן איך הל כוכסינל שבני המשפך היו צריכים לבקש שהם רוצים לבדוק ולהוכיח שהוא היה קוטן והמחיר לא חלה כני הרי סובר שכולם מודעים שלא צריך להביא ריה בעדים אלו מי רמ חכים נחלקו האם צריך לקיים את השטה או אפילו לא צריך לקיים את השטה כי הוא עצמו מודה שהוא כתב את השטה אז ייתכן שקיימו את השטה לפי חחים בכלל לא צריך לקיים את השטר אז הם החזיקו בנ חוסים וכעת באו בני פו לטעון שבוא נבדוק נראה שוא היה כותן ונקבל בחזר את הנכסים אלו לדידך לשיטתך רלוי דמר ר בעדים איך משס לו דנס לוס בחוסים ריש לוקיש הוא לא הופך את הגרסאות במשנה והוא סובר שאם יש לנו שטר אק הוא טוען שנכון כתבתי את השטר אבל הייתי שכיר אני חוזר בי אז רחים אומרים אז שצריך להביא רה איזה רה ר על דידים אז לפי זה במעשה בבני ברק כדי שהכוס גבלו את הנכסים אפילו שהיורש טנים נכון שהשטר הזה נכתב על ידו אבל היה קוטן הם נמנים ואיך אפשר להוציא מידם רק על ידי ידים שהוא היה גודל אם כך איך הם ירדו לנכסים בכלל שכעת הדין תוירה הו בין היורשים ללקוח שהם רוצים בחזרה את הנכסים והראשונים מוסיפים שאין לומ ש ירדו שוס כז הם לא מזק בכלל זה מה שקש רב קישי משפ כשבני המשפ מערים שהיה קן זה לא רור בכלל ומדין בסים למהמר זש אכ גודל הרשב אומר הדים שבודקים קודם עם הנוסן עם המקבל עם העדים כולם גדולים וכשרים ממילא כשיש לנו כאן שת מכירה אלו מי בני המשפוחה טוענים נכון אבל היה כותן אז לא שומעים להם ולכן אמידו את הנכסים בחז קסה לכוס וכדי להוציא מידם הם הוצרכו היורשים להוכיח שהיה כותן מה שאם כן בטענה כזו שאין רעיה מהשטר כנגד למושל משנתנו הוא טועה נכון כתבתי את השטר אבל הייתי שכי מרה אין רעיה מהשטר שהוא לא צודק שם יש רעיה כ הידים לא היו חותמים מהיה קוטן אבל כאן אין ראיה אז יתכן באמת שכל זמן שאין עדים שמעידים כדברי המקל מטון שוא היה בורי הם לא יכלו לקבל את הנחושים אומר הרשב שלוך אלמיסה נמצא עם משכונת דש מיתה שהפכנו את השיטות ממילא רבי חנון הוא הרי אומר ש בשטר שכוסו צורך לקיימו לפי רב מיר לפי חחמ אין צורך לקיימו וחק רבח שהוא חולק עם ריש לוקיש וחק חומים כשם חולקים רוחק רבים אז מוד בשטר שכוסו אין צוריך לקיימו וגם שמואל הרי סובר כך וחס כשמואל בדין ממינס ולא משנה אם הוא עצמו מרע את השטר או שעדי מאירים את השטר לא צריך לקיימו כ שהשטר כ מקוים על פיו אז אפשר להוציא מומן על ידי שטר זה והוא לא נאמן בטענות צדדיות עד כאן דף נד
לצפיה בתכנים נוספים: