באֵילו שבתות ניתן להעלות קטן למפטיר?- רפ"ב ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

באֵילו שבתות ניתן להעלות קטן למפטיר?- רפ"ב ד'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן רפ בז סעיף ד דיברנו שבשבת שבעה עולים לתורה המשור מביא מה שנהגו למכור שישי בפני עצמו יש קצת סמך זוי שלח לכל העניין של חשיבות של ליד ישי אחרון מוכים בפני עצמו כי אחרון חובי שמסיים בו ומכל מקום חס ושלום להתקוטט בעבור זה שכל אותיות התורה הם כולם גדושים וירים כמו שכתוב בפסוק עכשיו נעבור לזה שיש עליית מפטיר וכמו שנראה להלום בעזרת השם סימן רפד היה זמן שמחמת הגזירה לא יכלו לקרוא בתורה אז במקום זה קראו בנובי שבע להיות בנובי גם אחר כך שחזרו לקרות בתורה נשארה אתה הקונה רק תקנו שזה שעולה וקורא בנובי יקרא קודם כל כמה פסוקים בטירה להראות שהתיר שובה יותר נובי עכשיו יש מחלוקת בגימור האם מפטיר עולה למניין שבעת הקרועים או שחוץ משבעת הקרואים קוראים למפר כמה פסוקים בתורה ונובי כרי קורא בתורה רק מבני כובד התירה אז לא א אפשר לכלול אותו אבל אנחנו פוסקים מעיקר הדין שמפטר עולה למי ישיבו אז בעצם היה אפשר לגמור את הפרשה עם המפטר שוע השביעי חר כך לומר קדיש ולומר את אפ תירה אבל כדי לצאת גם דעת הסובר בגימורי שאיין מאפטר עולה למי שיבו לכן אנחנו נוהגים לקרוא שיבע קרועים לפני שמתחיל המפטיר וכדי להודיע לכולם שמפטר הוא לא ממנין ה אוילים תקנו גם כן להפסיק בקדיש בין קריאתו לקריאת שער הולים וממילא מוכרח לגמור הסדר התחילו ככה יכלו לקרוא להשיר כמה פסוקים בסוף למפטיר אבל ומרו קדיש לפני שגמרו את הפרשה לכן גומרים את הפרשה ואומרים קדיש וחוזרים לקרו מפט כמה פסוקים לפחות שלושה פסוקים שכבר קראו לעליה האחרונה אומר המחבר נוגים ליקר שקוים וגמור הפרשה ומר קדיש וחוזר וק המפטיר מה שקור השבי הוא הדין אומר המשת ורו לא דווקא שבעה אפשר להוסיף כמו שלמדנו בשבת לכולם מותר להוסיף ק העיקר שהוא בא להשמיע לנו שנהגו שלא להשלים את הפרשה במתיר ואחר כך לומר קדיש אלא יאמר קדיש לפני קרית המפטר כדי להדגיש שהוא לא ממין הקרועים וממילא מוכרח לגמור את כל הסדר את כל הפרשה קודם כי אי אפשר לומר קדיש באמצע פרשת השבוע ולמי הזכות לומר קדיש מוב כ מסדי חמד שאם יש אבל דהיינו מישהו בשנה בבית הכנסת זכות זו שייכת לו והוא ימר את הקדיש וכך הורה הסטייפלר מידר בשוט מרמי בריס כותב שזה שייך לבעל קויר וכך הורג רשז אוירבוך רק הוא הוסיף שעם האהוב לללה חרון הוא יכול לומר את הקדיש הגו אומר הרמו וכי גים ביום טב שאין מפטיר ממקרים גם ביום טב שיש חמישה עולים היה אפשר לקרוא לארבעה בפרשה שקוראים ביום טב והחמישי הוא לפטו בכל זאת נוהגים שאין המפטר מן המינין אלא הוא קורא בפני עצמו בפרשה של חוי וסיים קדי שומרים לפני זה אחרי שעלו חמש העולים ובכל זאת יוצאים בזה הפיל מדמ שו הניין כי רוב הפוסקים סוברים שמותר להוסיף ליות כמו שדיברנו הז סומכים על זה שאפילו למדמ שזה עיקר ללוח ש המנין אז הוספנו עליה שישית אבל בכל בתני סיבור שקוראים בחול שוסו סל מנין הקרים השלישי הוא מפטיר ובי שמצ בסורג המפטר קר בחרנו למשל מתי שלושה ספרים ראש חודש תבות שחל בשבת וצריך לקר פרשת השבוע ופרשת ראש חודש ועניין של חנוכה או בשמח סטויה שצריך לקרות פס זויס ברוכו וברייס ופרש המוסו המפטר בלבד קורה באונו בין כשמשלמים המניין של הקרועים או שמוסיפים על המנין י שקוראים רק את הקרים שצריך או שמוסיפים כולם עולים בשני הספרים הראשונים ומתי אומרים קדיש אז כמו שמבואר לאלון אחרי שסיימו את הקריאה בספר התר השני כיוון שאז נשלם מעניין הקרואים וגם אם עלו בספר התורה הראשון שבעה אנשים ושלם עניין הקרועים מובא כאן בפוסקים שאומרים את הקדיש אחרי הקריאה בספר התר השני כי עיקר תקנת הקדיש היא לאומרו אחרי שהסתיימה הקריאה מחוייבת באותו יום עם שבעת הקרועים וכיוון שתיקנו לקרוא בספר התורה הראשון שישה בשני או לנוסף גם הקריאה בספר התורה השני נחשבת בפרשת היום ולכן כותב הגרוס מוישה שאף אם תהו ואמרו חצי קדיש אחרי הקריאה בספר התורה הראשון יש לומר שוב חצי קדיש אחרי הקריאה בספר התירה השני כך מובא מוד פוסקים אז אמרנו ליל שקטן מצטרף למניין שבעה ודיברנו שנוהגים למיסה רק במפר וכעת נראה כאם ברמו שיש מח לוקס יש שסוברים שדווקא בשבת שמפטר קורא פסוקים שכבר קרה השביעי כמו שדיברנו אז נוכל לקרות לקוטן מה שאם כן בהזדמנויות שמפטר קורא פסוקים חדשים אז לא קוראים לקוטן אבל הרמו מעיד שמקילים גם בזה אומר הרמו וקק בפרש וסופן או בד פרש שמוסיפים באודר וכנו יגין אף על פי שיש חולקים ואפילו שפרשה זוכ חובו מן התוו שמנה כל אדם מישראל והקטן שהוא פטור מדרס לא יכול להוציא מדי חובתם עכשיו שהשליח ציבור הבלק הוא קור משמע לציבור אז אין בעיה שהוילה הוא קטן ויש מחמירים בדבר שלא לקרות לקטן לפר שזו וחן לפר ש ספורו שיש שגם בד וכך הסכימו ליר בדרך החיים וגם נע בשבת שלפני מצוה הור סטיפלר שלא יעלה למפ פר שזוכר אלא יעלה בשבת שלפני זה כמו כם מוב כאן מל שסו אוי מורץ שלא יכול לקרוא עם בלקו מילה במילה נכון שלא לקרם לפרשת זוכר פרש ספור כמו כן מובי משתבר שביום ראשון של שבועות שקרן המרבו למפטיר מקצת מקומות נהגים שגודל חוכם קורה ההפטרה הזו וכן בשביעי של פסח שקרן השירה בתיר שירז דוד ובש בס שובה גם כן נוהגים שלא לקרוא לכתחילה לקטן למפטיר פרש זינו ש מפטירים בה בשיר אז דוד כותב הגרח קנסקי שקוט יכול לעלות שרק בשביעי של פסח החמירו לפי שהוא זמן שירה ראש השו ביום הכיפורים הטיל דוביד כותב שקוט יכול לעלות במ מפטיר אבל השר אפריים כותב שמאחר ימי דינם אין לעלות בהם קוטן בתני סיבו שמפטר עולה למניין הקרועים אין לעלות ק למפטיר מבי משור מתוב פרח שוש שג מביאו שהקטן לא יקרא בכל ד פרשס אומנם גם בשר מטר גם כן דווקא בקוני שהגיע לחינוך שיודע לחתוך האותיות בטוב לא כאותם שמניחים קטנים הרבה לומר אטיר מוסיף הרמו כמו שדיברנו רים קדיש קודם שולה מפטיר אז עכשיו לא חידש כלום ח בכת ק רוצה לסים וחיל בזה בסיל מקרים אווי ו צים ספ אחג בכל פעם אומרים הקדיש דווקא לפני המפטר אומר המשב זה הכל בשבת אבל בכל שמפטר ממנין הקרועים אומרים את הקדיש אחרי המפטר דהיינו אחרי שמכניסים הספר להיכל ולא קודם כי לא אומרים קדיש עד שנשלם מניין הקרועים אלכן בתני סיבור אז אומרים קדיש שמכניסים את הספר להיכל ולמה לא אומרים מיד אחרי קר סתוי המוב כמילה הלון שראוי להסמיך את הקדש לתפילת ש כדי שהציבור ידע מתי מתחילים 18 בסיום הקדיש ואם יאמרו קדיש מיד אחרי קריאת התורה לא יכלו לאמרו פעם נוספת לפני תלת 18 כיוון שאין על מה לאומרו יהללו הפסוקים זה לא כזה חיוב אבל בתפילה סמוס של שבס אומרים קדיש אח קרסר ופעם נוספת לפני 18 של מוסף כמ שאמרנו אשרי אפשר לומר שוב קדיש על אשרי אם הלכו הקהל סיבו לשמע את קריאת התורה מקום אחר ואחר כך חזרו לבית הכנסת כד פלל ש ש המוב כשרצו ללון שמרו חצי קדיש מיד אחרי המפטר אומר המשת בלמו פסח חלמו את סוש ארבע עליות אומרים קדיש אחרי שקרה הרביעי שאז כבר נשל מענין הקרים פסח הרי קוראים בספר תורה א ש בספ השני עליה הרביעית אז אם תהו ואמו חצי קדיש אחרי שקרו בספת הראשון כותב בגס מוישה שיחזרו וימרו קדיש אחרי קריאת הרביעי בספר תורה השני גם אם לא קרו בתורה אלא אחרי תפילה מובאה כאן מהפוסקים שש לומר חצי קדיש אחרי הקרי לכן ה נוהגים לקרוא בתורה בסים חסט אחרי התפילה יאמרו קדיש אחרי הקריה אבל איזה קדיש בסידור ביסיק כותב שאומרים חצי קדיש קר קד בקיצור שולחן רוך אבל דע גרן קרליץ שיש לומר קדיש שולם בלא יטיס קבל כי לא אומרים חצי קדיש אלא באמצע התפילה בסיום התפילה יש לומר קדיש שולם עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: