הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צו

[מוזיקה] ב דף צד גבו השו מתח בעזרת השם חמש שורות האחרונות שדף הקודם דיברנו על יין כוסס יק את הגמור לגבי ברכתו אומר רב יהודה יין הנמכר בנוס אומר הרשם כלומר יין רע מכל יינות הנמכרים בחנות זה כוסס כבר יש לו ריח של חומץ ובדרך להיות חומץ מוכרים את זה בחנות לשתיה מהירה מבורו בירי פרי הגופן הוא עדיין חש כין ולא מברכים עליו שק בדבור הרשב אומר אף אגב דתנן לכו ש בדור צחה רשב בא לומר שמספיק שזה יהיה ספק אז עדיף לומר שהכל שזה ציא ממו נשך לא זה ברור שזה יין ורהב חיזמה הוא חולק גבי חרדקים לי לגבי יין שכבר הקרים כ נסה עליו קרום יין כוסס למה לברך עלי הגופן רק מברכים עליו שהכ בדורי מס מקשים על רבי יהודה המיס אומרת כך על הפס שעשו כיוון ש התאש כמובן שמדובר שעדיין ראוייה לאכילה אבל כבר מעופשת אז היא כבר יבדה את החשיבות שלה כבר לא מברכים עליה המוצי ועל היין שיקרים זה יין כוסס כבר לא מברכים עליו הגפן ועלתה של שובו צורוס כבר החמיץ אבל עדיין ראוי לאכילה אפילו ש מחמ אמינים דיסה למשל שמכים על הזונ לאלא כבר איבד את החשיבות ועל כל אלה אמר שהכל נהיה בדבור קושיה על רב יודה אומר רב זויד מויד רב יהודה בפור ד מסדה בן קרנסה יש יין רע יותר מזה שנמכר בחנות שהוא נמכר רק בקרנות העיר פרשת דרכים ששמה יש הרבה לוקחים שלו דקדקים מה יקנו לפי שעה זה עוד יותר גרוע ובזה מדברת הברס שמברכים על זה שהכול אבל בסתם יין כוסס מברכים עליו הגופן הרשב מביא את גרסתו של רבנו חננ אל בפרצופה שנשתנה מריטו של היין ו פרצופו מתוך שורה הרבה בזה רב יהודה מודה אומר ליב אל רב יוסף רבו ה רב יהודה ה רב חיז הוא סבר הגופן הוא סבר שהכל מר הרבי רב יוסף כמן סבילי אומר לי מססה ידנה אני יודע בריסה שממנה אפשר ללמוד את ההלכה ולמסה כמו שהרשה מדייק גימור לאלון רב יוסף לא אמר לו ברור איך לפש ברייסי כי כמו שנראה אפשר לפש כך אפשר לפש כך מקב בלוי רק הוא אמר לו ואחר כך באמת נראה ויכוח מה התכוון לפש לו אומר הרש בם יין שנמכר בחנות זה יין שהריח שלו הוא כבר ריח של חומץ אבל הטעם הוא עדיין טעם של יין וזה המדובר כאן בברייס אז מהביס הזו נוכל לפשוט האם ברכתו של היין הזה הוא שהקול או הגופן לתני בברייס אבוד סוביס ספרי שו טרומה ולך אדם יש לו חבית של יין של תבל הוא הניח אותה בצד וכל חבית של יין שוא צריך להפריש עליה טרומה הוא מפריש מהחבית הזו הוא אומר במקום להפריש החבית עצמה אז הוא אומר אני צריך כעת להפריש נניח שבחבית שההוא הולך להפריש כעת יש שמה 100 לוג של יין צריך להפריש שני לוק טרומה אז אומר שני לוק שמונחים שם בחבית שם ושם זה נעשה טרומה וכך ה מפריש עוד ועוד בסוף כל היין שבחבית הזו יהיה תרומה והוא ייתן את זה לכוין המידי פעם הוא צריך לבדוק ולטעום את החבית האם זה עדיין יין או שמה היא כבר החמיצה רשבם אומר שהמיס כדס רבי שלמדנו בפרק המוכס אספינו שיין וחום זה שני מינים וברגע שיחמיץ כבר אי אפשר להפריש גם בדיעבד ההפרשה לא תחול על יין לפי חומים רק לכתחילה לא מפרישים מחומץ על יין בדב דפרו שך הלא אומר הרשם כמובן שכל פעם שהוא תואם אז את הקצת שהוא מוציא הוא צריך להפריש את כל התרומות והמעשרות ואז לטעום כרא מדובר בחבית של תבל רק חבית של תבל יכולה לשמש כ כתחליף להפרשה מהחבית הזו עצמה מפרישים מחבית אחרת על חביות אחרות אז במילה צריך להפריש את כל התרומות המעשרות קצת שהוא מוציא והוא טועם אז הוא טעם וזה היה יין והוא המשיך וכך הוא טעם כל פעם זה היה יין והוא המשיך להפריש ואחר כך ביום מן הימים אחרי חודש חודשיים נמצ ס חומץ הוא טועם והוא מרגיש יש אזה טעם של חומץ עכשיו נהיה ספק ממתי זה כבר חומץ כל החודש הזה מהתאמה הקודמת התימה הזו הוא הפריש עוד חביות הוא הפריש מהחבית הזו על החביות אחרות האם חל אף רושה לא חל אף רושה אומרת המיסה כל גים ליום ודאי בכם ולוך סופק מקומר אפשר לפרש וד בשני דרכים בשלוש דרכים נראה מביאה הגמור אומר רבי יחנן דרך ראשונה אוכ קומר כך כוונת הייסי כל גים וים הראשונים נניח שבראש חודש ניסן הוא טעם והוא הרגיש טעם יין וראש חודש שייר הוא טעם והוא הרגיש טעם חומץ אז כל גמ ימים אחרי ראש חודש ניסן וד היין ברור שזה יין כי אם הוא הרגיש תעם יין לוקח לפחות שלוש שמים שזה יהפוך לחומץ ממילא ברור שההפרשות שהוא עשה בשלושת ימים האלו חלו מכם לוך משלושה ימים אחרי ראש חודש ניסן עד ראש חודש אייר שו טעם וזה חומץ סופק כי יכול להיות שזה החמיץ ממש ברגע זה שו טעם מה שהוא הפריש אפילו לפני חצי שעה הפרוש שחלה ויתכן שזה כבר החמיץ לפני שבוע שבועיים אז זה ספק אז כל מה שהוא הפריש חל טרומה צריך לתת לכהן את החומץ הזה כ אולי זה תרומה מצד שני החביות שהוא הפריש הוא צריך להפריש עליהם שוב כי אולי באמת זה כבר היה חומץ ואפרוש שלא חלה מה התמה רבי יחנון סובר חמרה מעילו אוקר הטעם של היין נעקר מלהתחיל להחמיץ מלמעלה מפי החבית מתחיל להחמיץ וזה יורד לאט לאט עד הסוף בסוף שלוש ימים נעשה כולו חומץ כל זמן שלא החמיץ כולו אז הריח הוא של חומץ והטעם הוא של יין ממילה וי טעימה ולא יוקר הוא טעם בראש חודש ניסן הוא עדיין הרגיש טעם של יין אז לכן אם תמצא למה אפילו אם תאמר בוסת מוקר דקה אחר כך זה כבר התחיל להחמיץ אבל התהליך לוקח שלוש ימים אריך חל בתחילת התהליך זרק ריחו חומץ וע מחמרה אלו מי וכל רך החל עמי חמרה יש לו דין של חמרה אז במילא כל שלושה ימים ראשונים אחרי ראש חודש ניסן שהוא הרגיש טעם של יין זה ודאי יין מטה וילר זה ספק ואפילו שלושת יים אחרונים זה גם ספק כי יתכן באמת שמשהו כעת תואם הוא בראש חודש ייר תואם והוא תואם טעם חומץ יתכן שרק עכשיו הוא התחיל להחמיץ זאת אומרת שבימים הקודמים זה עדיין היה רק רחו חומץ וטעמו יין שזה עדיין יין אז ממילא בכל הימים משלוש ימים אחרי ראש חודש ניסן עד ראש חודש איהר זה ספק וזה יין שנמכר בחנות ורבי יוחנן אמר שזה יין אז לפי רבי יחנון ברכתו גופן רבי שע בן ליוי אמר הוא מפרש את הביסה להפך כל ג יים האחרונים למפריע דהיינו שלושת הימים האחרונים לפני ראש חודש אייר שאז הוא הרגיש טעם חומץ ודי חומץ ומילא כל ההפרשות שהפריש בשלוש ימים האלו זה ודאי תבל כולך אחרי הריח ואם כעת נמצא חומץ אז ודאי שהתחיל כבר ריח של חומץ שלוש ימים לפני זה אז שלוש ימים ודאי כבר התחיל תהליך של חומץ שיש זה כבר דין של חומץ מכאן וללון משלוש ימים ואחורה סופק ואפילו שלושת הימים הראשונים מראש חודש ניסן שהוא טעם טעם יין זה גם ספק כולי רגע אחר כך התחיל להריח והרי הריח קובע אז לפי רבי שע בן לוי יין שנקר בחנות שיש לו כבר ריח של חומץ עמעם יין בקטו שכל מתמה מה ס רבי ש בליוי חמר מיטתו ק הוא מתחיל להחמיץ מלמטה מלמטה מתחתית החבית ואם הורדת אז בעצם אומר רשבם זה לר בוסה שאפילו תאמר ש שהבית בדיקה כבר היה חומץ כי באמת הוא טעם למעלה והרגיש טעם יין למטה כבר היה חומץ זה ק לרב בוסה כ הגמור ממשיכה ואומרת ואם תמצ אפילו שהוא סובר כמו רבי חן תומר מלק מתחיל מלמעלה וויק וא הרי בראש חודש ניסן טעם הוא הרגיש טעם יין דיבוס וק אולי דקה אחר כך כבר נעקר היין ונהפך לחומץ א מחמר אפילו שרק הריח חומץ עדיין שלוש שמים ז שיהפוך לחומץ גם הטעם אבל ורח רחמה אם הרי החומץ אפילו שהטעם הוא יין חלה ממילא פ רביש בן לוי אז ברכתו של יין כוסס שהכל גמ דרך שלישית דרמ חכמי הדרום מס משמי רבי ש בן לוי הם אומרים כך הם מפרשים שכתוב בברי כל שלוש ום הראשונ ד זה מתפרש לשתי כיוונים שלוש ים זה ודאי מה הכוונה ראשונים שלושים הראשונים ראש חודש ניסן שטעם טעם יין וד יין עוד שלוש ימים מוודאים אחרונים שלוש ימים לפני ראש חודש יר שטעם טעם חומץ וד חומץ אמצ כל הימים באמצע אז זה היס אומרת זה סופק שואל את הגיבורה מה ם סברו דרמו אוגו קשי אמרס רישונים שלושת היים הראשונים ועד היין אפילו שיתכן שרגע אחר כך כבר התחיל הריח להיות ריח של חומץ על מריח בתמר חמרה חמרה זאת אומרת שסים כמ רבי חן ועוד הרמר ש פש חודש יר ודי חומץ למה כי אם כעת הוא מרגיש טעם של חומץ זאת אומרת שלפחות שלוש שמים לפני זה כבר התחיל ריח של חומץ על מריח חלמר חמרה חלה כמו רביש בליוי לפי הגרסה הראשונה אז מה הם סברו אומרת הגמורה הם באמת סברו כמו רבי יחנון שכש הריח הוא חומץ והטעם הוא יין אז יש ל דין של יין ולכן בראש חודש ניסן הוא הרגיש טעם יין אז ברור ששלוש ימים ראשונים לפחות זה עדיין לא היה חומץ גם אם התחיל רגע אחר כך ריח של חומץ עדיין שלוש ימים רק הריח חומץ ולא התם חומץ יש דין של יין אם כך למה בשלושת הימים האחרונים וד חמץ כי מדובר באופן מסוים גודשת סיפק בראש חודש שיר שהוא טועם הוא תום טעם של חומץ חזק ביותר דלו דוק אם לא עברו כבר שלושה ימים מה שטעמו של היין הוא טעם של חוים ת אומרת כבר שש ימים לפני זה שלוש ימים הריח התחלף ואחרי זה שלוש ימים הטעם התחלף אחרי זה כבר נהיה סיפ תקה אבל לולי זה לו המשנה ככה לסיף תקה לכן אומרים שלוש ים אחרונים ודאי חומץ א באמת אם נמצא חומץ רגיל אז מסופרים כמו רבי יחנון מה רבי חנון סבר למה הוא אומר שגם שלושת ימים האחרונים זה ספק אומר הרשם שתי דרכים אפשר לומר או שהוא סובר שהביסה לא מדברת בסיקה רק בנמצא חומץ רגיל ואז באמת שלושת היים האחרונים זה גם ספק או שהוא מת חולק עליהם והוא סובר שאיל הבדל בין חומץ חזק לחומץ רגיל גם חומץ חזק יכול להיות שזה נעשה בשלוש ימים בלבד ומילא גם שלושת ימים האחרונים זה עדיין ספק אז חוזרים לשאלת הברכה מה התקמ רב יוסף לפשוט כמהם פושט לי כמה כדעת מי פשט רב יוסף לבית כדעת מי משניהם אומרת הגמור פלי גבור רב מורי ורב זביד חד אומר שהוא פשט לו כרבי יוחנן שברכתו של יין כוסס זה הגופן ואחד אומר שהוא פשט לו ש בלוי שברכתו שהכל אומר הרשם שנראה שלח רב יחנון כרי גם דרמו משמו של רביש בן ליוי סוברים כמו רבי חנון יש לנו גם את רבי חנון וגם את דרומו בשם רבי שע בן ליוי כנגד הגסה אחר רבי בן ליוי אז הלכה כך מביאה הגמור לגבי מכח וממ איתמר אמכ חוסיין לח הוא לקח את זה הביתה אבל הוא השאיר את זה בחבית של המוכר והחמיץ אומר רב כל גמ וים הראשונים ברשו מוך מכאן ל ברשו לקיח כמו שאמרנו אם אחרי שלוש ימים תואמים את היין ומרגישים בזה טעם חומץ זאת אומרת ששלוש ימים לפני זה כבר התחיל הריח להתחלף לריח של חומץ כבר התחיל התהליך אז נכון שפסק כמו רבי יחן אומר הרשב שאם יש לזה רק ריח של חומץ יש ל עדיין דין של יין מברכים על זה הגופן אבל למעשה מי שמוכר כזה יין הוא מכר יין שעתיד להי חומץ אז זה מקח טוסק אני קניתי יין ולא חומץ ולכן אם בתוך שלוש ימים מאז המכירה הטעם הוא חומץ זאת אומרת שכבר בשס המקח כבר היה רחו ריח של חומץ כ בתהליך להיות חומץ אז זה מקח טוס אומר הרש בם פילו שבשעת המקח הלוקח טעה מהיין והוא לא הרגיש בו ריח של חומץ בכל זאת ידוע לנו שאם בתוך שלושה ימים זה הפך לחומץ אז הריח כבר התחלף אומר הרש בם ללומד צז נראה מ שמ יין לחברו כמץ אינו חי בוסו איך יעמיד זאת רב אז שתי דרכים או רב יעמיד זאת אחרי שלושה ימים אבל אם זה בתוך שלושה ימים זה לא המחין לחברו וחמץ אלא המחין לחברו נמצ חמץ שאז הוא כן חיה בחיו או שהוא יעמיד זאת כמו שרבי מחני מעמיד שם שמדובר שהוא כבר הביר את זה ל הקנקנים שלו ואז אנחנו אומרים שהקים שקר גרמו זאת אומר הרשם מה שרב נקת חובי אמר לך חוסיין לח רועים זה לר בוסה כי אפילו חביץ שהייתי אומר קונים זאת לשתייה מיידית הוא לאיה צריך להשוות זאת אז הוא יפטר המכו לא כל שק מוכר לו כמה חביות ודאי שהוא חיה באחותו המכם ולוך אחרי שלושה ימים בוס לקח כי ייתכן שהתהליך כבר התחיל אחרי המכירה ושמואל חולק על רב שמואל אמר הוא לא חי בחיו אפילו שזה החמיץ בתוך החבית של המוחה בתוך שלושה ימים למה הוא אומר חמרי התפה דורי שבו על כתף האדם מדלג כלומר מזלו של בעל היין גורם שהוא יחמיץ אם הוא חטא אז זה גורם כך הגמורה דורש לעלו בדף צס מהפסוק אף קיין בגד ממילא המוח פטור כמוכר אומר לו לקיח המזל שלך אתה נהיית כעת בעל היין זה גרם שזה יחמיץ כך מביא הרשב מרשי זקנו אבל תוסס מקשים האם אנחנו אומרים שתהליך של חוים בזה שלוש ימים אז איך ייתכן להתלוות זו ב מזלו של בעל היין אומר התרס חיים איןו חנמ כשהיה מחמיץ בטבעו הוא לא מחמיץ אלא אחרי שעברו שלושה ימים מאז תחילת התהליך אבל אם היין טוב מטיבו אלא שהוא מחמיץ מזל בעליו שהם חוטאים אז ייתכן שברגע שהוא נהיה בעלים של היין אז התחיל והסתיים עוד פחות משלוש ימים כבר הסתיים התהליך של החומץ אומרת הגמורה אובד רב יוסף ובד כבוס דרב בשכרה וכבוי ד שמואל בחמרה הגיעו שני דיני טויס לפני רב יוסף דין תוירה אחד אדם קנה שיכר אצל חברו ובתוך שלושה ימים השיכר החמיץ אז הוא פסק כמו רב שכיוון שזה החמיץ בחבית של המוכר הוא צריך להחזיר לו את הכסף היה דין תוירה אחר ביין והוא פסק כמו שמואל שהוא לא צריך לחזור לו את הכסף והראשונים מבארים מה ההבדל מתקשים מה ההבדל בין יין לשייכו יש מבארים לפי הפסוק שאבנו שהפסוק הזה שזה תלוי במזל הבעלים זה רק ביין לא בשיחה הגמורה מסיימת ויכס ס ד שמואל פשס הגמור מתכווננת לומר שהלכה תמיד כמו שמואל בין ביין בין בשכו אבל למיס בקם הראשון מבואר שהלכה כרב יוסף שבשיר הלכה כמו רב רק ביין הלכה כמו שמואל ובאמת הרשש מציין שבדף צח מוחך שהרשם לא גרס כאן את המילים כס הקבס ד שמואל כי הרשם אומר שצריך לפסוק כמו שמואל אומר שם כי רב יוסף כך פסק אז מה שמע שהוא לא גרס את המילים האלו כיוון שעסקנו בברכת יין כוסס מביאה הגמורה עוד לגבי ברכות תו רבן אוד שיחות מורים ואיך וד שיכו שעושים משעורים ואיך חודשים רי יין זה תמד לוקחים את השמרים שנשארים בתחתית של החבית שמים על זה מים וזה מקבל את הטעם של היין על כל המשכות האלו מברכים עליהם שהכ בדור ולא ב פריצל שחר תמרים לא ב פרי אדובו או בזוס על שחר סורין זה לא חשוב וגם לא ב פרגו על שמרי יין כך אומר אמרים בשמרי יין אז אם שמור שיש בהם טעם יין אם יש במשקה במים ששמו בשמרים טעם של יין מבורך עליהם בא פ הגופן רב ורב יס ו אין חרים אלא הברכה של תמד זה שהכל אומר וב דולבי ת מבין החרים רומוס הוא שפח שלוש כוסות מים על השמרים ואחרי שהמ הם קלטו את הטעם של השמרים מוצאים אותם החבית ווא עושה ארבו כעת רואים שיש ארבעה כוסות זאת אומרת שהמים הם הוציאו מתוך השמרים עוד שלמה אז ודאי שחרו גם תנק מודה שמברכים יפר גופן כי יש לי כאן רבע יין שלוש חלקים מים זה יין משובר ביותר רוב תעמידו רוב כל חמר דור לחת לס כל יין שלא נוסע עליו שלוש חלקי מים לו חמרו כ בזמנם יין היה מאוד חריף וכדי שיין יהיה משובח צריך למזוג אותו בשלוש חלקים מים עכשיו כך עוד דבר שמוזכר על כולם רומט לוסה הוא שפח שלוש כוסות מים ואחרי זה הוא הוציא את המים השמורים ווס לוסה נשארו שלוש כוסות מים ולאו כלום הו אפילו שיש לזה טעם יין גם החרים מודעים שזה לא יין חשוב לברך על הבורי פר הגופן והשבע מציין אפילו שבסוף פרק ראשון של חונין שנינו משנה שרבי יהודי וחכים נחלקו במתמ את נוס המים במידווי מידו כמו כאן שהוא שפך שלוש כוסות ומצא שלוש כוסות שרבי יהודה מחייב במייסר עוד מעט הגמור תביא את המשנה הזו אומר הרש בם זה חומרה לגבי מיסר רבי יהודה גם מודה שזה לא יין גמור להפריש ממנו על יין אחר גמור ממילא לגבי ברכת היין אז ברור שגם רבי יהודה מודה שברך רק שהכול כר גם על יין אם בורך שהכול מ בדבור בדיעבד יצא אז ודאי שכאן רביו לא אומר להחמיר לומר הגופן אלא ודאי שכולם מודעים שברכתו שאכל אז מתי כן החלקו החיר וחכמים כי פליגה דרום לוסה הוא שפח על השמרים עם שלוש כוסות מים ואוס לוסה הפלגה וכעת שמושכים את המים מתוך החבית מוצאים שלוש וחצי כוסות לפנינו דרבו נו סברי טלוס אייל הוא שפך שלוש כוסות מים ואותם טלוס נופיק אותם שלוש כוסות יצאו אז מה נשאר לנו כן פושל פלגה יש לי כאן חצי יין ושלוש כוסות מים ופלג בשיט פלג מאה יש לי שש חצאים של מים וחלק אחד של יין זה שביעית מכל הכמות ולא י כלום זה בטל אין לזה חשיבות של יין וחיר ים סברה לא אני אומר ברגע שיצא כאן עוד הרי השמרים הם סופגים במקום היין שמוצאים סופגים מים תלו סאול הוא הכניס כאן שלוש כוסות מים טריפל גנו אפיק ש וחצי יצאו אין דרך כל הנכנס כל הנספג לצאת אלא מהמים נשארו קצת ספוגים והמציאו יין כי הפרי היין הוא צף יותר למעלה ממילא פה של כוזה יש לי כאן שלם של יין על שתי וחצי כוסות של מים כוזה בטרי ו פלגה חם רמאליו זה עוד יותר מיין רגיל אמרנו שיין רגיל מספיק שיהיה רבע כלש יותר מרבע אומר הרש בם לכאורה לפי זה גם כשהוא הכניס שלוש כוסות מים והוציא שלוש כוסות מים אמרנו שכולם מודעים למה גם נאמר שהמים חלק נשארו ספוגים יצא היין ממקום אומר רשבם שתי טענות קודם כל כיוון שהוא לא מצא יותר בכלל אז אין רגליים לדבר שבכלל נספגו מים ויצא יין אולי לא נספג בכ ולא יצא כלום רק שכבר יצא אני אומר יצא יותר עוד דבר טוען רשבם אפילו נאמר שבאמת כמו שמרנו כאן שחצי זה באמת נשאר ספוג מהמים וכנגד זה יש חצי של יין אז עדיין זה חצי כנגד 2 וחצי כוסות של מים זה בטל לכן רק אם יש לי 3 וחצי שז יש לי חצי יין ועוד חצי של 3 וחצי יש לי כנגד 2 וחצי אז אפשר להחשיב זאת כיין שואלת הגמורה על רובה הו ביסר מכדי מדוס אם יצא יותר מה שהוא הכניס הוא הכניס שלוש כוסות ייצאו שלוש פלוס אבל פחות מ מכוס שלמה כנגד שלוש מי פליגה בזה הם כן נחלקו אתה אומר בזה נחלקו שיצא 3 וחצי של לפי תנק זה לא יין ותנן המתמ הזכרנו את המשנה המשנה בסוף פרק ראשון של חולין נוסן מים במיו הוא הכניס שלוש כוססות נניח ומוצק מדוס מוציא שלוש כוסות פטר ממסור זה לא יין זה מים לא צריך לסר זאת ורב יהודה מחייב מה רואים כאן עד כאן לא הפליג אלא בכדי מדוס שמצא בדיוק כמה שהוא הכניס אבל בס מכדי מדווי אפילו קצת יותר הוא הכניס שלוש כוסות מים יצאו 3ב 3 וחצי לא הפליג חחים על רב יהודה אלא גם הם מחייבים במיסו אז הוא הדיש זה יין לגבי ברכת הגופן אומר הרשמן כמו שהזכרנו לין זה לא הקשו שרבי יהודה מחייב גם בדיוק ואתה אמרת שבדיוק כמו שהוא הכניס כולם מודעים כי זה אמרנו חומר במיסו אבל חכמים אי אפשר לומר שהם מה שהם אומרים דווקא במידווי ממדו חיב זה רק מחומרי כי ממו נפשך אם מחמירים לגבי מיסר הם צריכים להחמיר כמו רב יודה שגם הם מצא כדי מדוס אלו מה הם לא מחמירים במס יותר משר שר דינים לכן הם אומרים מוצו ד מדוס פוטו אז כשיוצא יותר מקד מדוס זה לא חומר במיס אלא באמת כזה יין אז כושיה אומרת הגמר הוא הדין אפיו בפג חומים נחלקו לא רק במוצ מדוס גם אם הוא הכניס שלוש כוסות מים יצאו שלוש וחצי הם גם פותרים מ מיסו כל זמן שלא יצאו ארבע כוסות וד ב מס למה המשנה המיד את המחלק לרב יהוד והכניס שלוש כוסות ויצאו שלוש כוסות לאיודע חקו דרבי יהודה שאפילו בכזה אופן הוא מחייב משום חומד מיסו לא יודע ויכוון דרבון להעמיד את המחלוקת בשלוש וחצי ולהעמיד את הכוח של חומים זה לא ויכון מיס פשיט הו זה ברור שקצת יין בהרבה מים בטל אין בזה חידוש חידוש רבי יהודה זה חידוש גדול שאפילו שיצא בדיוק רשבם מוסיף אפילו שאין בזה טעם יין בכל זאת הוא מחייב לכן הכתוב במשנה את המחלוקת באופן הזה בעצם חחים חולקים על רב יודה גם במצו יס מקדי מדוס מביאה הגמור בוא מנ רב נחמן בר יצחק רבחי ברובן שמורים שיש בהם טעם יין הוא שפך מים על השמרים עשה טמד ויש במים האלו טעם יין מהוא איזה ברכה מברכים רשבם מסביר שהוא הסתפק באופן של הברייה שעמדנו שבזה נחלקו החים וחומים שהוא הכניס שלוש כוסות מים וצו שלוש וחצי ואת הברייה ה לא ידע אם הוא ידע את הבריה אז צריך לשאול וחק החרים או וחנק אומר לי אמר לו רב חיובי ודאי שוחק חומים שברכתו שקל מסברס חמרו אתה סובר שזה יין כי ו בעלו החמיצות של השמרים נכנסה במים אבל באמת זה לא יין אמיתי יש רק חמיצות כזה טעם של יין ולכן ברכתו שהכל ולא הגופן עד כאן דף צדיק בוב
לצפיה בתכנים נוספים: