הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צו

[מוזיקה] ב בטרה דצו מתחילים בעזרת השם דף צ עמוד ב שורה חמישית מלמטה אמר רבי יהודה מה הברכה שמברכים על יין שהתחיל להחמיץ יש כמה דרגות אנחנו מדברים על יין שעדיין יש לו טעם של יין כבר יש לו ריח של חומץ ו הוא עדיין נמכר בחנות זה אומר שעדיין יש לו קצת שם של יין יש לו עדיין קצת חשיבות דעת רב יהודה שמברכין עליו עדיין בורא פרי הגפן או הגפן ורב חסדה חולק הוא אומר מברכים על זה שהכל גבי חמרה דקרים יין שהחמיץ למה לי לברך בורא פרי הגפן מברכים שהכל נהייה בדברו מקשה הגמרא על רב יהודה אתה אומר שמברכים על זה בורא פרי הג מטי על הפת שפשה עלה בעובש ועל היין שקרים שהחמיץ ועל תבשיל שגם כן התקלקל עברה צורתו אומר שהכל נהיה בדברו כאן לכאורה רואים מפורש שעל יין רע שהתחיל להחמיץ מברכים שהכל קשה על רב יהודה שאמר שמברכים בורא פרי הגפן אמר רב זביד תלוי מה הדרגה שהיין החמיץ מה שרב יהודה דיבר זה כשהוא רק התחיל לקבל ריח של חומץ עדיין מוכרים אותו בחנות כמו יין אז מברכים על זה בורא פרי הגפן אבל מודה רב יהודה במקרה שעליו הבריתה מדברת שזה פור צמה יש מבערים שזה כבר יחמיץ עוד יותר שכבר לא מוכרים אותו בחנויות אלא רק ד מזדין קרנת מוכרים אותו בקרנות העיר בפרשת דרכים שזה כבר פחות תורת יין עליו ועליו גם רב יהודה מודה שמברכים רק שהכל נהייה בדברו אם כן יש ויכוח מה הברכה על יין שיש לו ריח של חומץ דעת רב יהודה מברכים עליו בורא פרי הגפן ודעת רב חסדה שהכל נהיה בדברו אמר להבה לרב יוסף יש כאן את הדעה של רב יהודה שמברכים על היין שיש לו כבר ריח של חו ץ בורא פרי עדיין מברכים עלי בורא פרי הגפן יש לנו את הדעה של רב חיסדא שמברכים על זה כבר שהכל נהייה בדברו כבוד הרב רב יוסף מורנו ורבנו כמן סביר עלי איך הרב סובר אמר לי אמר רב יוסף להבאה כל הנושא הזה כתוב בבריתה מפורשת מתניתא ידנה אני יודע הבריתה מפורשת שעוסקת בנושא כזה של יין שהתחיל להחמיץ מתי הוא מוגדר כיין ומתי הוא כבר מוגדר כחומץ דניה בריטה אדם שמוכר חביות יין והוא מפריש תרומות ומעשרות מהחבית האלה הוא לא רוצה לפתוח את החבית ולהפריש ממנה תרומה הוא מייחד איזה חבית אחת שם יש כמות של יין והוא מוכר חביות סגורות לאנשים והוא מפריש את ה מה בשביל החבית הסגורה הזאת ממשהו מניח בצד חבית ש ממנה הוא מפריש תרומה על כל החביות למר שיש שם 100 לוג בחבית שהוא מייחד שממנה הוא מפריש תרומה על כל החביות שלו ובוא נגיד הוא צריך להפריש לוג על איזה חבית שהוא כעת מוכר תרומה אז בסדר אז הוא אומר שלו מתוך ה1 שיש לי בחבית שיחדתי תהיה תרומה בשביל החבית הזאת קח אותה תרומה כבר הפרשתי עליה ויש דעה של רבי רבי הקדוש שסובר שאם אדם מפריש על יין תרומה מחומץ אף על פי שזה יין שהחמיץ אז זה לא נחשב תרומה כי זה נחשב שני מינים שונים צריך להפריש יין על יין וחומץ על חומץ עכשו כשהאדם יחד את החבית להפריש ממנה תרומה על כל החביות שוא הולך למכור הוא בדק את החבית והוא ראה שיש שם באמת יין להיות מפריש עלי התרומה והולך בתקופה הקרובה הוא יפריש מהחבית הזאת תרומה לחוויות שהוא הולך למכור לקח כל פעם הוא שמח על זה שיש את החבית בצד וא נתן מחר נשים חביות סגורות וכבר הפרישו מזה תרומה איך הפרשת כן יש לי איזה חבית ששם אני מייחד אני אומר לוג אחד מהחבית שיש לי שם יהיה תרומה בשביל החבית הזאת קח לחיים ולשלום מזל וברכה עכשיו כשבן אדם בא אחרי איזה חודש חודשיים פותח את החבית שהוא כלל כך שמח עליה שממנה הוא הפריש תרומה לכולם הוא בודק הוא מוצא טעם חומץ אחר כך נמצאת חומץ מה עושים ממתי היין הזה החמיץ אולי מיד אחרי שהוא טעם מהיין כבר זה החמיץ הולי ר כמה ימים אחר כך אולי זה היה יין כל הזמן רק עכשיו זה החמיץ אז הבריתה אומרת מילים שצריכים לפרש אותם יש שלוש אפשרויות לפרש אותם שלוש דעות הברייתא אומרת כל שלושה ימים כל שלושה יום ודאי אפשר לבאר את זה בשתי אופנים בשני אופנים אופן אחד כל שלושה ימים הראשונים זה ודאי יין אפשר לומר כל שלושה ימים האחרונים זה ודאי חומץ אז זה נקודה אחת מכאן ואלך ספק שאר הימים זה ספק מיק אמר מה כוונה דברי הבריתה אז יש על זה שלוש דעות דעה ראשונה אמר רבי יוחנן החיק אמר זה כוונת הבריתה כל שלושה ימים הראשונים אחרי הבדיקה בפעם האחרונה שהוא בדק והוא מצא שמה שבחבית זה יין ודאי היה בחבית יין וכל מה שהוא הפריש בשלושה ימים האלה באמת זה היה תרומה כמו שצריך וה חביות שעליהם הוא הפריש באמת זה היה הפרשה כמו שצריך מכאן והלך מה שהוא הפריש משלושה ימים והלאה זאת אומרת אם הוא בדק את החבית בא' ניסן אז א' ב ג ניסן כל מה שהוא הפריש על החבית הזאת זה זה תרומה וודאי וזה מתוקן מצד תרומה אבל מד ניסן והלאה ספק צריך להפריש עליהם שוב מה הי טעמה מה טעמו של רבי יוחנן הוא סובר שהיין מתחיל להחמיץ מהשכבה העליונה בחבית והוא יורד לאט לאט למטה במשך שלושה ימים עד שכולו מחמיץ חמרה מאליי קר והיי האדם הזה בא' ניסן טעמי הוא טעם קצת את היין מלמעלה והוא הרגיש שזה לא העקר זה לא התחיל להחמיץ גם אם תמצא לומר אם תרצה לומר שמיד אחרי שהוא טעם בטד תימי זה התחיל להחמיץ הקרר אז בסדר זה עדיין לא החמיץ לגמרי עד שלושה ימים ובאותם שלושה ימים זה הנקודה העיקרית כאן שבשביל זה הבנו את כל הברייתא באותם שלושה ימים שזה הולך ומחמיר היחי חלה הריח שלו זה חומץ וטעמי הטעם שלו יין חמרה וכאן הנקודה ששים את עיקר הד יש בדברי רבי יוחנן אומר רבי יוחנן לפי דעתי כל רחי חלה וטעמי חמרא כשריח זה חומץ אבל הטעם הוא טעם יין זה נחשב חמרה זה נחשב יין כמו שאמר רבי יהודה שכש היין התחיל להחמיץ ויש לו רק ריח של חומץ עדיין מברכים עעל הבורא פרי הגפן ורק אחרי שלושה ימים זה ספק אם זה היה יין או לא דעה שנייה דעת רבי יהושע בן לוי הוא אומר בדיוק הפוך מתי הפעם האחרונה שהוא בדק נאמר זה היה בל ניסן כל שלושה ימים האחרונים כח כט ל ניסן אני אומר שוודאי החבית כבר היייתה חומץ וכל מה שהוא הפריש ממנה על החביות ודאי לא עלה תרומה באופן וודאי מכנו להלן בימים שלפני זה לפני השלושה ימים האחרונים זה ספק תרומה וצריך להפריש שוב מה היתה מה מה הסיבה שרבי יהושע בן לוי קודם כל מביא טעם שזה לא העיקר חמר מיתתי היקר היין מתחיל להחמיץ מהשכבה התחתונה בחבית ו וזה עולה לאט לאט למעלה במשך שלושה ימים שוא מחמיץ לגמרי ואמור כשהבן אדם טעם בא' ניסן לפני חודש והוא הרגיש טעם יין וריח של יין יכול להיות שכבר כל החבית למטה הקר כבר החמיצה ורק השכבה העליונה עדיין את היין ולה ודעתי הוא לא ידע מזה כי הוא טעם את השכבה העליונה ואם תמצא לו ר וגם אם תרצה לומר שהיין מתחיל להחמיץ מלמעלה מאילה היקר וא תמי ולא עקר והוא טעם והוא הרגיש שהטעם היה טעם יין כאן רבי יהושע בן לוי מביא את הדעה העיקרית שלו שבשביל זה גם אנחנו הבאנו את הברייתא בשביל שבזה הוא חולק בעיקר על דברי רבי יוחנן דילמה בתרד תמ עקר חוששים שמה מיד אחרי שהוא טעם התחיל היין להחמיץ ובאותו זמן שזה התחיל להחמיץ שהב רכי חלה הריח הוא של חומץ וטעמי חמרה הטעם הו של יין שלפי דעת רבי יוחנן אמרנו שבזמן הזה זה נחשב יין אבל רבי יהושע בן לוי חולק והוא סובר לא כשזה רחי חלה כשריח זה חומץ וטעמי חמרא הטעם הוא יעיין באותו זמן לפי דעתי חלה זה נחשב חומץ זה באמת הנקודה העיקרית כאן זה שתי הדעות מה דרה של יין שהתחיל להחמיץ שיש לו עדיין טעם יין אבל הריח שלו הוא כבר של חומץ דעת רבי יוחנן שזה נחשב יין כמו שאמר רב יהודה דעת רבי יהושע בן לוי שנחשב חומץ כמו שאמר רב חסדה דעה שלישית זה דעתם של חכמי הדרום דרומי ששנו בשמו של רבי יהושע בן לוי מתנו משמי ד רבי יהושע בן לוי הם אומרים כך בדקת פעם קודמת א' ניסן היה לזה טעם של יין ריח של יין בדק את הפעם האחרונה ל ניסן כבר היה לזה טעם וריח של חומץ מה מה ההלכה של אותם חביות שהפרש עליהם תרומה מהחבית הזאת שלושת הימים הראשונים א' ב ג ניסן שאתה בדקת וראית שזה היה יין אז ודאי החבית היייתה עדיין יין שלושה ימים האחרונים כח כט ל ניסן שבדקת ומצאת שזה היה חומץ וודאי כבר היייתה חומץ הימים האמצעיים ספק יין ספק חומץ צריך להפריש פעם נוספת תרומה מבאר את הגמרא מה בדיוק דעתם מה מה ההלכה של ין שיש לו ריח של חומץ הגוף הקשיה תתבונן בגופם של דבריהם תראה שזה סותר כשאמרת שבשלוש ימים הראשונים החבית הייתה ודאי יין רואים שהם סוברים כמו דעת רבי יוחנן עלמה כיוון שהטעם הוא יין אפילו שהריח רחי חלה וטעמה חמרה חמרה כיוון שהטעם הוא יין יש לזה הגדרה של יין כי בשלושה ימים הראשונים גם אם זה התחיל להחמיץ עדיין היה לזה טעם יין והדר אמרת אחר כך אתה אומר כמו הדעה ההפוכה שבשלוש ימים האחרונים שחית הזאת הייתה ודאי חומץ למה היא היייתה ודאי חומץ אולי היה לה רק ריח של חומץ עד שה החמיצה לגמרי בפעם שאתה בדקת על מה רואים שאתה סובר כמו שסבר רב חסדה או כמו שסברו החכמים האחרים בדעת רבי יהושע בן לוי שרחי חלה כיוון שהריח הוא של חומץ אפילו שטעמי חמרה אפילו שהטעם הוא יין יש לזה הגדרה של חומץ חלה אז מה באמת סוברים חכמי הדרום בדעת רבי יהושע בן לוי אומרת הגמרא הם סוברים הם מביאים את דעתו של רבי יהושע בן לוי בעיקר ההלכה הוא מסכים עם רבי יוחנן שכש היין יש לו ריח של חומץ הוא נחשב עדיין יין ולמה הם אמרו שבשלוש ימים אוים זה ודאי חומץ כי מדובר פה במקרה מאוד מיוחד שעליו לא דיבר רבי יוחנן ומאוד יכול להיות שרבי יוחנן יסכים במקרה הזה שזה באמת נחשב חומץ שנגדיר שהשלושה ימים האחרונים זה ודאי היה חומץ כגון ד שתקח חלה סיפקה בל ניסן כשאמו את החבית את את מה שהיה בחבית מצאו שהחמץ שם הוא חזק מאוד דו דקר לטה אם לא שזה כבר לפני שישה ימים התחיל להחמיץ ובשלושה ימים האחרונים זה כבר היה ממש חומץ גמור לא הב משתק חל הסיפ טקה זה לא היה חומץ כל כך חזק בכל אופן אחרי שמצאנו שבראיון יש כאן שתי דעות דעה אחת סוברת שיין שיש לו ריח של חומץ הוא נחשב יין בדעה שנייה שהוא נחשב חומץ דעת רבי יוחנן זה נחשב יין גם חכמי דרום סוברים כך ב רבי יהושע בן לוי והחכמים האחרים בדעת רבי יהושע בן לוי סוברים שכש היין יש לו ריח של חומץ הוא נחשב חומץ עכשיו ששאלו את רב יוסף תגיד כמו מי אתה סובר לגבי יין שיש לו ריח של חומץ כמו דעת רב יהודה שנחשב יין ומברכים על זה הגפן או כמו דעת רב חסדא שמברכים על זה שהכל אז הוא אמר להם אני יודע הברייתא מה כתוב כאן בבריתה שכש בדקו את החבית כדי להפריש עליה מה בדקו אותה בא' ניסן למשל וזה היה ין גמור בדקו את זה בל ניסן זה כבר היה חומץ גמור אז כתוב ש שלושה יום זה ודאי ובשאר הימים זה ספק אבל היה לנו כאן שני דרכים איך לבאר את הבריתה כמן פשט לי כמו מי רב יוסף סבר לפשוט שהוא אמר אני יודע ברייתא והוא אמר את הבריתה הזא איך הוא למד את הבריתה הזאת ולפי זה מה הוא סבר מה הברכה שמברכים על היין שיש לו ריח של חומץ יש בזה ויכוח פלי גבה רב מרי ורב זביד אחד מהמהם אמר שרב יוסף התכוון להכריע כמו רבי יוחנן שזה נחשב יין ואחד מהמהם אמר שהכוונה של רבי יוסף היייתה להכריע כמו רבי יהושע בן לוי שזה נחשב חומץ ולפי זה הצטרכו לברך שהכל אם כן דיברנו על יין שהתחיל להחמיץ לעניין ברכת הגפן או שהכל דיברנו לגבי להפריש תרומה וכעת מביאה הגמרא לגבי משא ומתן כשהקו מגלה שהיין בעצם חומץ האם הוא יכול לחזור בו תמר המוכר חוית יין לחברו והקונה טעם ברשות המוכר והוא ראה שזה יין וכשזה הגיע לרשות הקונה החבית החמיצה הוא תואם והוא רואה ש שיש לזה טעם של חומץ אמר רב כל שלושה ימים הראשונים אם הקונה טעם את החבית בשלושה ימים הראשונים אז משמע שם אם עכשיו זה חומץ טעם של חומץ חייב להות שזה כבר התחיל להחמיץ ברשות המוכר כי הרי לוקח זה שלושה ימים מאז שזה מתחיל להחמיץ ולכן הוא יכול לחזור בו מכאן ואלך אם הוא הרגיש שזה החמיץ רק אחרי שלושה ימים שסמוכים למכירה אז יכול להיות שזה תחיל להחמיץ ברשות הלוקח ולכן הוא לא יכול לחזור בו ושמואל חולק הוא אומר שאפילו באותו רגע שהיין הגיע לרשותו של הקונה אם הוא תואם את זה עכשיו והוא מגלה שיש לזה טעם של חומץ אנחנו אומרים שהמזל שלו גרם כשזה היה אצל המוכר טעמת היה לזה טעם של יין מה קרה עכשיו שש לי תעם של חומץ אני לא אומר שלי התחיל להחמיץ אצל המוכר אלא חמרה היין הקפה דמרי שבר אל הכתף של בעליו הוא מדלג מי שהיה נחמיץ שו המזל שלו גרם והוא הפסיד הקונה הפסיד ואפילו אם החבית היא עדיין של המוכר הוא רק צריך לשפוך מהחבית לחביות של הקונה ומחזירים חזרה את החבית למוכר בכל זאת כיוון שהיין החמיץ ברשותו של הקונה המזל שלו גרם והוא לא יכול לחזור בו להלכה נהג עבד רב יוסף עובדה הלכה למעשה כבתי דרב בשכרה בשכר של תמרים ושעורים וכדומה הוא נהג כמו דעת רב שאם גילו שזה חומץ בשלושה ימים הראשונים זה אומר שזה התחיל להחמיץ ברשות המוכר וזה מקח טעות וכוי ד שמואל בחמרה ביין הוא נהג כמו דברי שמואל שכיוון שזה החמיץ ברשותו של הקונה אפילו בתוך השלושה ימים זה מזלו של הקונה והוא לא יכול לחזור בו וככה ההלכה הלחתה כותי דשמואל תנו רבנן ברייתא אחד שיכר שעשוי מתמרים ואחד שיכר שעשוי משעורים ואחד שמרים של יין שנותנים לתוכם מים ואז שורים אותם את המים עם השמרים זמן והמים מקבל טעם של היין לפי דעת רבנן מברכין עליהם שהכל נהייה בדברו אחרים אומרים ששמרים שיש בהם טעם יין מברך עליהם בורי פרי הגפן אבל לא פוסקים כך רבא ורב יוסף דמר ו אמרו שניהם אין הלכה כאחרים אלא מברכים על המים האלה ששרו בשמרים של יין מברכים על זה שהכל נהייה בדברו אפילו שיש בזה טעם של יין אמר רבה בוא נעשה סדר דכו לאלמה זה כולם מודעים שאם הוא נתן שלוש כוסות רמה טטה שלוש כוסות מים ועתה ארבעה וכעת יש לנו ארבע כוסות אז זה אומר שרבע ממה שיצא פה מהמים והשמרים זה יין זה מהשמים אני לקחתי רק שלוש שלוש כוסות מים ושרתי בשמרים וכעת יש לי ארבע כוסות מה זה אומר שרבע מהמה שיצא פה זה מהשרים זה מהיין ודאי שזה יין חמ ר הוא ורבא לטעמי הולך לשיטתו דמר רבא היינות בזמנם היו מאוד מרוכזות היה יין מאוד מרוכז והיו חייבים למזוג את היין עם מים לפי דעת ראבה צריך להוסיף שלוש רבעים של מים לרבע אחד של יין כל חמרה דלו דרי לחה תלת מיה כל יין שלו מוסיף על מידה אחד של יין שלוש מידות כמותו של מים לאו חם רהו זה לא נחשב יין זה מידי מרוכז ולכן אומר רבה כאן נתת שלוש כוסות מים והוצאת ארבע כוסות זה אומר שרבע זה מהשמים זה יין שהיה בתוך השמרים אז אם ככה זה יין רגיל ודאי שמברכים על זה בורא פרי הגפן עכשיו אם הכנסת שלוש כוסות מים והוצאת רק שלוש כוסות מים רב תלתה וטה תלתה אז ולא כלום הוא ודאי שלא יתערבב פה כלום מהיין וזה עדיין וזה נשאר שהכל אין בזה ויכוח אפילו דעת אפילו לפי דעת אחרים מברכים על זה שהכל מתי הוויכוח בין חכמים לאחרים כי פליגי דר מטטה הוא הכניס שלוש כוסות מים לתוך השמרים ווא השרה אותם וכשהוא בא להוציא עת הטלתה הו פלגה הוא מצליח להוציא כאן שלש וחצי כוסות בטעם יין דרבנן סוברים סך הכל חצי מתוך 3 וחי כמה חצאים יש ב3 וחי אז שלוש חצאים אז כמה זה חצאים של 3 3 * 2 זה 6 ועוד חצי שבע זאת אומרת יש לנו פה שבע חצאים בש וחצי אז אם כן שש חלקים שש חצאים של מים שהוא הכניס אותם שש חצאים הוא הוציא שביעית התווספה לנו פשלה הי פלגה והשביעית הזאת פלגה ביחס לעוד שש חלקים מתוך שבע בשיטה של פלגי מים שזה חצאים של מים ולא כלום זה לא מספיק כי כדי שיהיה לייין שם יין צריך שזה יהיה שלושה רבעים מים ורבע אחד של יין אבל כאן כשיש לנו רק שביעיית יין בשישה חלקים של מים זה לא נחשב יין ומברכים על זה שהכל ואחרים סוברים מ אר לך שהם מוצאת שלש וחצי כוסות אז שלוש כוסות זה מים טלטול טרנו פלג נפיק אני אומר לך שהכנסת כאן לשמרים שלוש כוסות מים כשאתה מוציא עכשיו אתה לא מוציא את כל המים שהכנסת אתה מוציא רק 2 וחצי כוסות פש לי כוזה אחת שאתה מוציא כי זה לא 2 וח יש לך 3 וח אז עוד התווספה לך ווזה בטרי ופלג חמרה מעליה הוא אם יש לי כאן שלמה של יין ביחס לשתי וחצי כוסות של מים זה אפילו יותר מרבע ואם כן ודאי שש אזה שם יין ולכן מברכים על זה בורא פרי הגפן שואלת הגמרא וכי בזה הוויכוח בין התנאים כשהוא לקח שלוש כוסות מים ומצא שלוש וחצי אחרי שהוא השרא את זה ביין זאת אומרת שיש כאן חצי תוספת האם אני אומר שזה נחשב כעת יין או לא וכי בזה יש ויכוח מ פליגי והרי תנן שננו משנה במסכת מעשרות המתמדת שמשרה שמרים של יין במים ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו הוא נתן למשל שלוש כוסות מים לתוך השמרים של היין והוא אחר כך הוציא שלוש כוסות ולא יותר בזה יש ויכוח לפי דעת רבנן הוא פטור מעשר כי אין כאן ממשות של היין ורבי יהודה מחייב במעשר כי לפי דעתו הולכים אחרי המראה והטעם שהם של יין וזה נחשב כעת יין אז חייב במעשר עד כאן לא נחלקו חכמים ורבי יהודה לא פליגי אלא כשהוא הוסיף מים ומצא בדיוק כדי מידתו אבל במקרה שהוא נתן שלוש כוסות מים בתוך שמרים של יין והוא מוצא יותר מכדי מידתו אם הוא היה מוצא עכשיו שלוש וחצי כוסות מים לכאורה לא פליגי כולם היו מודעים שהוא חייב במעשר אז אם ככה גם כולם ידעו שזה נחשב יין לגבי ברכה אז למה רבא אומר שבזה הוויכוח בין חכמים לבין אחרים מתרצת הגמרא נכון באמת יש על זה ויכוח הוא הדין אפילו ביותר מכדי מידתו פליגי גם כאן רבי יהודה וחכמים יחלקו כשאדם מצא שאדם הכניס לתוך שמרים של יין שלוש כוסות מים ומצע של וחצי כוסות יהיה את אותו יקוח האם זה חייב במעשרות כזה נחשב יין שזה יהיה דעתו של רבי יהודה או שזה יהיה פטור ממעשרות וזה יה דעת חכמים דק המפלג בכדי מידתו למה הויכוח שם במשנה זה כשהוא הכניס שלוש כוסות והוציא שלוש כוסות דיח כוחות דרבי יהודה שהוא מחייב אפילו כשהוא הכניס שלוש כוסות והוציא שלוש כוסות מה שהוא הכניס הין המים שהוא הכניס זה המים שהוא הוציא ובכל זאת אף על פי שאיין פה ממשות של היין בכל זאת הוא סובר שחייב במעשרות שזה חידוש יותר גדול ממה שחכמים פותרים מסתפקת הגמרא באמני רב נחמן בר יצחק הוא שאל מרב חיע בר אבין שמרים ששרו אותם במים שיש בהם כעת טעם יין מה הוא האם מברכים על זה בורא פרי הגפן או שהכל נהייה בדברו הם לא שמעו את הבריתה שהבאנו שיש בזה ויכוח בין חכמים לבין אח אמר ליז רבחי ברבין השיב לרב נחמן בר יצחק מי סברת חם רו אתה חושב שאם יש כאן טעם יין ומראה יין זה אומר שזה יין לא כי וע בעלמה הוא זה רק חמיצות ומברכים על זה שהכל נהיה בדברו ועד כאן דף צו
לצפיה בתכנים נוספים: