הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מב

סוכים דף מז אנחנו מתחילים חמש שורות מסוף העמוד הקודם מה הייתה בל רבי יהודה רבי יהודה אמר במשנה שאם הוא שוחט את התמיד של בין הארבעים של יד ויש לו חמץ בבית הוא גם עובר בליו שלא תשחט על חמץ דם זבחי מה המקור אומרת הגמרא דם זבוחי כתוב בי' זה כאילו כתוב דם זבחי שזה רמז דם פסח ודם תמיד שאסור לשחוט אותם חמץ אומר רבי יוחנן טעם לרב שמעון שרב שמעון בא ואמר שאם הוא שוחט את כל הזבחים ויש לו חמץ בבית הוא עובר בליו אם הוא שוחט אותם במועד ולא אם הוא שוחט אותם ביד ביד הוא לא יעבור מה הסיבה כתוב אחד אומר לא תשחט על חמש דם זבחי וכתוב אחד אומר עוד פעם לא תזבח על חמס דם זבחי הפסוק הזה לגמרי מיוטם מה הוא בא ללמד הוא בא ללמד לא תזבח את כל הזבוחים אז אם כן, הפסוק הראשון הוא בא ללמד אחד, הפסח ב-14 ואחד פסוק השני הואשר כל הזבחים שמתי עוברים עליהם? בחולו של מועד. שואלת הגמרא, בסדר, מה ראית לרבותן בחולו של מועד? הוא לאוציאה מןסה? תגיד שכל הזבוחים אם הוא שוחט אותם גם ביד שאז גם יש איסור חמץ. אונה הגמרא אחר שריבה כתוב אומית בעצם הפסוק שלו תזבח על חמש דם זבחי נכון שהוא בא לרבות כל הזבחים אבל הוא גם בא למעט משהו כי אחרת אם התורה רוצה לרבות את האיסור של כל הזבחים בכל זמן של איסור חמץ שתכתוב פסוק אחד לא תשחט או לא תזבח על חמץ דם זה וחי ואני אבין גם פסח וגם כל הזבחים למה פיצלנו את זה לפסוק נפרד אלא זה בא למעט משהו מה זה בא למעט מרבה אני ותן בחונו של מועד שאז בחולו של מועד האיסור חמץ הוא חמור שהוא בא לראה הוא בא למצא הוא מוציאן מ-14 שאינן בא לראה ובא למצא ב-14 האיסור הוא לא דאורייתא ואתיה זה הולך כמו שיטת כמו אמר רבי מאיר למעלה בפרק הראשון רבי מאיר אמר משש שעות ולמעלה זה רק איסור מדבריהם לא כמו רבי יהודה שהוא אמר שהאיסור גם כן הוא בא לראה בא למצא בשש שעות הוא למעלה אומר רב מנה על הפסוק הראשון שכתוב לו תשחט על חמץ זם זבחי זה ודאי הולך על קורבן הפסח למה דכתיב באותו פסוק לא תשחט על חמש דם זבחי ולא ילין לבוקר זבע חג הפסח על מה הולך זה חג הפסח הזה זה ודאי 14 אנ קיימים זה הזמן של פסח אומר רבי יוחנון חבורה הייתה מקשה הוא מתייחס עכשיו למה שאמרנו במשנה שבמועד אם הוא לקח את הפסח הוא שחטו לשמו זה בעצם פסול אז הוא לא עובר על הלב של תשחט על חמץ דם זבחי אבל אם הוא שחט אותו שלא לשמוע הוא עקר ממנו שם פסח ועשה אותו שלמים אז הוא בעצם היה אמור להיות אז הוא אמור להיות כשר אז הוא עובר עליו לא תשחט על חמץ דם זבחי אם יש לו חמץ אז שאלו החבורה חבורה הייתה מקשה באיזה מקרה מהנן כמין שצריכים לעקור את השם פסח ממנו אם בשיעבד ביום יד עבד הפסח הזה והוא הלך והביא אחר במקומו ועוד עוד לפני שהוא הקריב את השני הוא מצא את הראשון ונמצא קודם לכפרה. במקרה כזה כשהוא הקריב את השני ולא את הראשון הוא דחה את הראשון בידיים. זה כבר נהיה קורבן פסול. בין לשמו בין שלא לשמו פסול וניתק לראייה. אז לא מדובר במקרה כזה. אז מה מדובר? בשעבד ונמצא לאחר כפרה. כיוון שמצאת אותו אחרי שכבר התכפרת בפסח כבר נאקר ממנו שם פסח. זה נהיה מותר הפסח שהוא נהפך להיות שלמים. אז בין לשמו בין שלא לשמו שלמים הוא לא צריכים להקור ממנו שם פסח זה כבר עקור ועומד אז באיזה מקרה אם לא הקרת הוא פסח ואם הכרת הוא נהיה שלמים וקיימנה והעמדנו את זה בשנטמעו הבעלים או שהזידו ובעצם הפסח נשאר והפסח הזה כבר נדכן לפסח שני אם לא תעקור ממנו את שמו הוא נשאר פסח שני אם תעקור ממנו את שמו אז הוא ייש מי לשמור כיוון שבעיקרון הוא קורבן פסול אז הוא פטור מהאיסור שלא תשחט על חמש דם זבחי שלא לשמו הוא חייב למה כיוון שווה כשר טוב שואלת עכשיו הגמרא והי דינו לשמו חייב באיזה מקרה גם הוא ישחט אותו לשמו הוא יהיה חייב כי כבר נאקר ממנו שם פסח והוא כשר ולכן יהיה חייב לא תשחט על חמץ זם זבחי תמן אמרין בשם רב חיזדה בשעברה שנתו בין ראשון לשני כיוון שעבר זמן של פסח ראשון ולא הקריבו אותו אז ועכשיו עבר לו הגיל הוא כבר נהיה בן שנתו הוא כבר לא כשר לפסח שניקר ממנו שם של פסח וגם אם תקריב אותו לשם פסח הוא יהיה כשר כי הוא שלמים ואז הוא יהיה חייב רבי לה בשם רבי יוחנן לא הסכים עם זה הוא סבר שלמרות שעברה שנתו כיוון שזה בין ראשון לשני צריך לעקור ממנו שם פסח אז באיזה מקרה נגיד ונעמיד שכבר עקור ממנו שם פסח בשעבר זמן כפרתו זאת אומרת כמו שאמרנו מקודם שהוא שהוא עבד והקריבו קורבן פסח אחר ומצאו אותו אחרי שהקריבו את הפסח אז ניקר ממנו שם פסח כתוב ככה כתוב בבריתה פסח שעבר זמנו כרגע הגמרא מבינה מה זה זמנו עבר שנתו הוא עבר את הגיל של קורבן פסח קורבן פסח כשר עד גיל שנה ושחתו לשמו בזמנו בעצם ברגע שעבר זמנו איזה דין יהיה לו נהיה לו דין שלמים והוא שוחט אותו לשמוע בזמן פסח או ששחט אחרים לשמוע בזמנו סתם אדם שחט שלמים לשם פסח ביד רבי ליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיב נתחיל מרבי יהושע. למה רבי יהושע מכשיר? רבי יהושע אומר, יש כאן שלמים ששחטו אותם לשם פסח. שלמים ששחטו לשם פסח לא נפסלים. כל הזבחים שנזבחו שלא שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. חוץ מן הפסח ומן החטאת. אבל כאן שהוא שוחט לשם פסח, לשם חטאת, זה יהיה קשה. רבי אליעזר שמה רבי אליעזר בעצם סובר כמו התנא שם במשנה רבי יוסי בן חוני שהוא אומר כמו שאתה אומר שכששוחטים את הפסח שלא לשמור זה פסול כך אם הוא ישחט קורבן אחר למשל שלמים לשם פסח גם יהיה פסול אבל דווקא בזמנו או חטאת כל השנה אדם ישחוט לשם חטאת גם יהיה פסול אז כך סובר רב לזר לכן הוא פוסל רבעזר פוסל שהוא כשוחט פסח לשם שלמים כמו שפסח לשם שלמים נפסל כך שלמים לשם פסח בזמנו גם פסול רבי שעה מכשיר שהוא כשוחט שלמים לשם פסח זה מה שהוא עשה פה הרי כיוון שהקורבן הזה עבר זמנו אז הוא שלמים עכשיו הגמרא מתעכבת על מה אמרת עבר זמנו כיוון שעבר הזמן כבר הכוונה עבר הגיל כיוון שעבר לו הגיל נהקר ממנו שם פסח הוא נהיה שלמים לא שניי הרי כיוון שהוא נעקר ממנו שם פסח אז השוחט פסח לשם שלמים היא השוחט פסח לשם שלמים והיא השוחט שלמים לשם פסח גם מי ששוחט פסח כזה שעבר זמנו כיוון שנעקר ממנו הפסח אם הוא יוסר אותו לשם שלמים הוא יהיה כשר אז אם הוא ישחט שלמים לשם פסח כזה גם צריך להיות כשר כך מקשה הגמרא אונה הגמרא אז איך נעמיד על דעת ידי רב חיזדה שהוא אמר למעלה שבשעבר שנתו בין ראשון לשני אז רב חיסדה הסביר שבמקרה כזה הוא כבר נהיה שלמים אז במקרה הזה מדובר שבזמן ביום הראשון של פסח לא עברה שנתו הוא עוד היה ראוי לפסח ועברה שנתו אחרי הפסח לפני שיקריבו אותו לפני שיגיע הזמן להקריב אותו לפסח שני אז לכן הוא כבר נהיה שלמים אבל מצד שני יש לו שם פסח ואם יקריבו לשמוקריבו אותו לשמו אז עדיין שם פסח עליו אז זה כמו שאדם יקריב שלמים לשם פסח של רבי לזר הם יהיו פסולים ולפי ילדת דרבי שהוא לא הסכים למעלה להעמיד במקרה כזה כי שעברה שנתו בין ראשון לשני הוא גם סובר שצריך חקירה הוא לא בסתמו לשם שלמים איך אנחנו נגיד בשעיבר זמן שעיבר זמן כפרתו עבר זמנו הכוונה שעבר יום יד אבל עדיין שם פסח עליו לכן אם הוא יקריב אותו לשם שהוא נהיה שלמים יקריבו אותו לשם פסח אז לדעת רבי ליעזר זה יהיה פסול אומרת המשנה הלכה היא הפסח נשחט בשלוש כיתות יש לנו מצווה שיו שלוש כיתות בעם ישראל בעשיית הפסח קבוצה ראשונה היא גומרת נכנסת קבוצה שנייה והיא גומת אומרת נכנסת הכת השלישית שנאמר ושחטו אותו כל כהל עדת ישראל אנחנו דורשים את זה קהל ועדה וישראל נכנסה הכת הראשונה ונתמלאזהרה נלו נעלו דלתות האזהרה תקעו והריאו ותקעו בזמן שחיטת הפסח הכהנים עומדים שורות שורות ובדיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב שורה שכולה כסף כסף שורה שכולה זהב זהב ולא היו מעורבים נראה בגמרא למה לא ולא היו לה בזיכים שוליים הכוונה תחתית ישרה למה שמהניחו ויקרש אדם אנחנו רוצים שיזרקו את הדם רבי יעקב ברח בשם רבי יוסא הוא אומר לנו תדע לך לא רק בבית המקדש ישראל נחלקו לשלוש כיתות גם בארץ מצרים שהקריבו את הפסח בבמה גם ישראל נחלקו לשלוש כיתות ואיך משה רבנו הודיע את זה לכל עם ישראל ניתן כוח בקולו של משה והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים שזה מהלך 40 יום זה 400 פרסה ומה היה אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני זאת אומרת כל היהודים במקום הזה הם יהיו קט אחת וממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת ואל תטמע כי אני אסביר לך אומים אבק האבק של השכין שאין דרכו להלך אתמר ויה לאבק בכל ארץ מצרים כל שדרכו להלך לו כל שכן אומר רב לוי כשם שניתן כוח בקולו של משה כך ניתן כוח בקולו של פרעה והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך 40 יום ומה היה אומר קומוצאו מתוך עמי לשעבר הייתם עבדי פרעה מכאן ואלך אתם עבדי השם באותו שעה באותה שעה היו אומרים הללויה הללו עבדי השם ולא עבדי פרעה תני תמיד שיש לו נסחים קורבן תמיד שעושים איתו ביחד גם כן הקרבת נסחים אז תוקעים בזמן של הנסחים תוקעים לנסחים פסח שאין לו נסחים מתי התקיעה תוקעים לשחיטתו טוב דילמה דלמה זה תמיד מעשה שרבי זעירה ורבי יעקב ברח ורבי אבינה בוטיבים אמר רבי אבינה אתם יודעים למה לא היו מערבבים מפני הרמאים שלא יהיה איזה כהן אחד שיקבל מזרק של זהב ויביא במקום זה מזרק של כסף אמר לו רבי יעקב ברח בכל פומח מה בכל פיך אתה אומר שזה החשש אתה חוש חושד בכהנים אמר לרבי זירה אז רבי זירה אומר לרבי הבונה אמר לי תגיד לו בפלגוד פומח חס ושלום לא חוששים אבל אולי יקרה כזה מקרה. אתה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן מפני הרמאים. כן. המשנה בסנהדרין אומרת מה מה הדין מי שגונב את הכסבה. עד כאן דף מב. لا
לצפיה בתכנים נוספים: