הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מט

[מוזיקה] סכים דף מט אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם תני רבי אליעזר אומר כשם שהשחיטה כוונה של קורבן הפסח דוכה שבת כך מכשירי שחיטה דוחינו את השבת אמר לו רבי עקיבא לא אם אמרת בשחיטה שאי אפשר להסות מערב שבת לכן היא דוחה את השבת תאמר במכשירי שחיטה שאפשר להם לי מערב שבת אין דוכין את השבת אמר לו רבי אליעזר אמור רב ציבור יוכיחו. אדם שמקריב קורבן, בוא נגיד מוספי שבת, שהוא יכול לעשות תל מוצאי שבת, אפשר להעלות את האימורים כל הלילה. ובכל אופן הרי הם דוחים את השבת. אז אומר רבי אליעזר, מה למכשירי שחיטה לפני שחיטה? מה למכשירי שחיטה לאחר שחיטה? אמר לו רבי עקיבא, מה אתה משווה? מה למכשרי שחיטה לאחר שחיטה? שהם דוחים את השבת. למה? שכבר דחת שחיטה את השבת. אז השחיטה בעצמה כבר דרכתה את השבת אז כבר גם כן את האימורים עושים אבל תחום הכשרי שחיטה לפני שחיטה שזה מצב של עדיין לא דחת שחיטה את השבת זה חילוק אחד דבר אחר אומר רבי עקיבא שאם ימצא הזבח פסול אז מה יקרה ונמצא דוכה את השבת בלא שחיטה לכן אני לא רוצה שתתיר מכשירי שחיטה אומרת הגמרא את הסברה הזאת מה תגיד בתינוק הרי הם גם נחלקו לגבי מילה האם מכשירי מילה דוחים שבת רבי תינוק מה איתך מה יסביר רבי עקיבא אז הוא גם יגיד שמה יכלה התינוק ונמצא דוכה את השבת בלא מילה הייתיבו נקשנו הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי לבנות מאתמול אז למה זה לא נוכה שבת אז אנחנו מוסיפים פה שורה אומרת הגמרא מין מזבח ראוי לבנות מאתמול זה סוג פעולה שאפשר לעשות אותה מערב שבת שחיטת הקורבנות בזמנם זה לא פעולה שאפשר היה לצות לפני שבת הגעה עצמך שנולדה לו יבולת הרי אינו ראוי לך אותך בערב שבת זה נולדה עכשיו אומ הגמרא נכון אבל מן יבולת ראויה לך תכך מאתמול הגע עצמך שחל יום השביעי שלו להיות בשבת הרי אינו ראוי להזות בערב שבת בכל אופן מן הזיה ראויה להיות מאתמול לכן זה לא דוכה שבת הלכה ד' אומרת המשנה מתי מביאים אמו ביחד עם הפסח ביד חגיגה זה נקרא חגיגת יד בזמן שהוא בא בחול היינו ביום חול לא בשבת, בטהרה ובמועט. ממועט, הכוונה שיש הרבה אנשים, אז לכל אחד יש קצת בשר של פסח, אז כדי שזה יאכל על הסובה מביאים ממו חגיגה. בזמן שהוא בא בשבת או שהוא בא במרובה, הכוונה שיש לכל אחד הרבה בשר של הפסח, ובטומ אין מבין עמו חגיגה. חגיגה הייתה באה מן הצון ומן הבקר, מן הכבשים ומן העיזים, מן השכרים ומן הנקבות ונאכלת לשני ימים ולילה אחד. כמו כל שלמים תני חגיגת 14 הייתה באה מן המעשר אפשר לקנות אותה בכסף של משרני רבי יעקב ברח בשם שמואל ברבא אז הוא לומד מכאן זאת אומרת שהיא רשות למה אם תאמר חובה דבר שהוא בחובה הוא בא מן המעשר ודאי שלא סימן שזה רשות תני חגיגה הבאה עם הפסח הייתה נכלת תחילה כדי שיכל יאכל הפסח לסובע מה העניין בזה ולא יאכל הפסח לסובע מה האינטרס אומרת הגמרא רבי רבי יוסי ברבי מון בשם רבי יעקב ברדסי שלא יבוא לידי שבירת עצם אם הוא יהיה רעב מאוד לא יאכל את זה על הסוף ויכול לבוא לגרם ולשבור בסוף את העצם אומרת הגמרא תני חגיגה הבאה עם הפסח הייתה מתבארת אמו ביחד עם הפסח שתמרה למה איתך מחגיגה הרי היא נכלת לשני ימים ופסח נכלת חצות ותמרוכן שהיא נאכלת איתו אונה הגמרא בעולם עולה עמו על שולחנו. כל החלקים שעלוים יחד עם הפסח על השולחן אני אומר הם התערבבו אחד בשני. לכן כולם יכלו רק עדחצות. התבשילים העולים עמו על השולחן גם כן גם הם צריכים להתבאר עמו. אמר רבי יוסדה אמר ההן דאכל חובץ הכוונה חלבי גבינה. הוא בדעת מיכל קופת הוא סיים את הגבינה ועכשיו רוצה לאכול בשרי. קופת זה חתיכת בשר. אז צריך מבער הפיסטה. צריך לסלק מהשולחן גם את הלחם שהוא אכל איתו את החלבים מקודם כי גם בלחם מתערבב החלב הלכה ה אומרת המשנה הפסח ששחתו שלא לשמו והוא פסול בשבת חייב עליו חטאת כי הוא שג ועשה שחיטה שאסורה לעשות בשבת הוא שאר כל הזבחים ששחתם לשם הפסח שהם בעצם כן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה אם אינם ראויים זאת אומרת זה לא סוג שדומה לקורבן פסח, זה לא סאן שנה. הוא חייב כי הוא לא היה אמור לטעות בטעות כזאת עם ראויים. אז הוא יכול היה להתבלבל בינם לבין הפסח. אז רבי אליעזר מחייב חטאת. כסוף כלסוף הוא שוגג. ורבי יהושע פותר כיוון שהוא טועה בדבר מצווה. אמר רבי אליעזר, מה עם הפסח שהוא מותר לשמו? כששינה את שמו חייב. הזבחים שביום הזה של פסח הם אסורים לשמם כי זה שבת. כששינה עצמה מנו דין שיהיה חייב אמר לו רבי ישוע לא אם ה אם אמרת בפסח ששינה את שמו בדבר אסור הוא שינה את הפסח למשל השלמים היום לא מקריבים שלמים תאמר בזבוחים ששינה שמן ששינן בדבר מותר הוא הקריב אותם לפסח היום מותר להקריב פסח אמר לו רבי אליעזר מורי ציבור יוכיחו שהן מותרים לשמן ובכל אופן והשוחט לשמן חייב מי שישחוט קורבנות אחרים לשם אמורי ציבור הוא חייב לא שמענו שהוא גם פטור אז לפי ההבנה הזאת שרבי שועה מסכים עם זה אז הוא אומר לו אמר לו רבי שעה לא אם אמרת באמורי ציבור שיש להם קצווה יש מספר קבוע או יודעים כמה אמורים יקריבו היום אתמר בפסח שאין לו קצווה אין לזה מספר קבוע כמה פסחים יהיו היום אי אפשר לדעת כמה פסחים הקריבו ישראל היום רב מאיר אומר, הוא חולק ואומר, זה הדיון הזה לא נכון. כי רבי יהושע באמת יסבור שאף השוחט לשם אמורי ציבור פטור, כי הוא גם כן טועה בדבר מצווה, גם הוא יהיה פטור. עד כאן דף מט. เ
לצפיה בתכנים נוספים: