הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ט

[מוזיקה] הירובין דף ט אנחנו מתחילים בעמוד הקודם הלכה ו אומרת המשנה לחייים שאמרו גובן עשרה טפחים רוכבן ואוביין כל שאן אין לו שיעור רבי יוסי אומר רוכבן שלושה טפחים לחייים שאמרו וכולי מתניתא שנחלקו רבנן ורב יוסי האם רוחב הלכי הוא כלשהו או שלושה טפחים ומשוכין מן הכותל אבל אם היו סמוכים לכותל אף רבי יוסי מודה שהם לא צריכים להיות רכבים שלושה טפחים ותני כן עשה לחייים למבואי אם גבוהים מן הארץ אז הם לא ממש עומדים במבוי פחות משלושה אז יש לבוד או שהיו סמוכים לכותל פחות משלושה מותר אבל אם הם רחוקים שלושה אז זה בעיה למה כי בא האוויר מכאן ואויר מכאן ומבטל את הלכי אז מה והוא שיהיה העומד רבה על החלל היינו שהוא ישים לחי שרחב שלושה טפחים ומשהו ואז ישאר בינו לבין הכותל קצת פחות משלושה טבחים ואז זה לא יתבטל כי יש כאן עומד רבה על הפרוץ אז הרב דן כאן האם רבי יוסי באמת בא להחמיר ולהגיד שהלחי שהוא קצת רחוק שהוא לא ממש צמוד הוא צריך להיות שלושה תפחים או שהוא בא להקל ולומר שאפילו הלחי שהוא קצת רחוק מן הכותל שלכאורה הוא לא יכול להיות לכי אם הוא יהיה רחב שלושה טפחים הוא יהיה לכי אבני הבניין היוצות מן הבניין זאת אומרת במקום שיש שמה לכי יש שמה מה אבנים כאלה שאבן אחת יוצאת ואבן אחת לא אבן אחת יוצאת אבן אחת לא אם אין בין אחת לחברתה מרחק של שלושה טפחים אז יש כאן לבוד ואז זה נידון כלחייים יש פה לחי אחד שלם קרן זווית בסוף הכותל הכותל מתקפל קרן זווית יוצא מכאן וקרן זווית יוצא מכאן נידון כלך היין זה כמובן כמו מדמה שצריכים שני לך חי כותל הנכנס ונראה כפס מבפנים ושווה מבחוץ מי שעומד מבחוץ לא רואה בליטה אבל מי שעומד בפנים הוא רואה בליטה כלפי פנים או להפך או שנראה כפס מבחוץ אבל שווה מבפנים לדון כלחייים היה משוך הכוונה שבסוף הכותל אחרי שנגמר הכותל ממשיך הלכי אז מבפנים אתה לא שם לב שזה לחי אבל מבחוץ אתה רואה אבא ברבחונה אומר רואים אותו כאילו הוא כנוס כאילו הוא מקופל פנימה וזה נחשב לכי התורב חזדי ואותנינן יש לנו משנה המשנה לקמן אומרת ככה חצר גדולה שנפרצה על הקטנה יש לנו חצר אחת גדולה זאת אומרת שיותר רחבה ונפתח פתח ממנה לחצר היותר קטנה יותר צרה זאת אומרת זה נראה כמו ציור שיש לנו חצר קטנה שכל הפתח שלה פרוץ אלה גדולה אבל משני הצדדים שלה יש קיר שזה הקירות של החצר הגדולה הגדולה מותרת כיוון שבשבילה זה רק פתח זה לא כל הקיר נפרץ והקטנה אסורה למה הקטנה אסורה כי אין לה פתח ויעשה קטולי גדולה הקטנים של החצר הגדולה שהם מצדדים של הפתח שלה מבחוץ כלך יין אצל כותלי קטנה והותרה קטנה הרי אתה אמרת פה שגם אם הכותל מתקפל החוצה זה נחשב כלכי לבפנים אמר לאבא ברב הונה תיפתר ומשוכין יותר מ-10 ששתי הקירות משני הזדים הם הם גדולים יותר מ-10 אמות אז כיוון שהם גדולים יותר מ-10 אמות הם לא יכולים להיחשב כתפלים אל הפתח האמצעי אל הקטנה אלא הם קירות שעומדים בפני עצמם תני רבי שנקומרב אחה הוא הביא ברייתה שכתוב בה ככה גדולה מה זה הגדולה שהיא רחבה 11 ומה זה הקטנה 10 יוצא שיש כאן קיר מכאן חצי אמה ומכאן חצי עמה זה לא גדול עם 10 אז מה עשינו כשהבאנו את הקושיה הזאת דבעת מתניתה בררנו איפה כתובה הבריתה הזאת ולא שכחה ולא השתקחה לא מצאנו אותה בברייתות של רב חיה ורבושיה אז אמר לרב בכה כן אמר רב שמעון בן וקיש כל משנה שלא נכנס שלא נכנסה לחבורה שהיא לא בברייתות של רב חיה ורבושיה אין סומכים עליה אז אם כן אל תקשה ממנה אומר רבי יוסא אפילו אם כן תסמוך עליה אנחנו יכולים לתרץ שהברייתה היא תיקמן דאמה החצר נטרת בשני פסים ובלבד שכל פס יהיה פס של ארבעת תפחים מכאן ופס של ארבעה תפחים מכאן אבל פה שזה חצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן זה רק שלושה טבחים לכן היא לא ניתרת אמר רבי יוסא ברבי בונה ואפילו תימר כן גם אם תגיד שאתה כמן דאמה חצר ניתרת בפס אחד אבל עדיין הוא בלבד פס של ארבעה תפחים וכאן יש פה רק שלושה טפחים רבוקווה בשם רבנן דתמן הוא אומר תירוץ אחר הוא אומר בעיקרום כל מבוי שיש בראשו כותל שיוצא החוצה נחשב כלחי אבל למה החצר הקטנה הזאת זה לא נחשב שיש לה פסים כי כיוון שהקירות האלה משמשים לגדולה הן נידונות אז ממילא אינן נידונות לקטנה כותל שצידו אחד יוצא וצידו אחד קנוס הכוונה מבוי שהוא ארוך בוא נגיד 10 אמות ובראשו קיר אחד קצת בולט החוצה וקיר אחד יותר קצר כהנה אמר נותן את הקורה לוחסן בראש המבוי בצורה אלכסונית הוא משתמש גם לוחסן לפי הקורה רב אח בשם כהנה נותן את הקורה לוחסן הוא משתמש לוחסן אבל הוא מדגיש ובלבד שלא תהיה הקורה משוחה יותר מ-10 זאת אומרת למרות שהפתח כאן הוא רק 10 עמות צריכים לראות שהקורה הלכסון שלה לא יהיה יותר מ-10 כי אם כן אנחנו נתייחס לאלכסון כמו הפתח וזה פתח יותר מ-10 זה לא טוב אמר רבי יוסי כמה רב אבדי מי נחיתה רב אבדימי שהיה יורד מארץ ישראל לבבל הוא קיים את זה והוא גם אמר ובלבד שלא תהיה קורה משוחה יותר מ10 רבחא בשם רב שמעון בלוקישו אמר דין אחר בלבד שלא יהיה הכותל שמשוך יותר מארבע עמות כי אם הוא משוך ארבע עמות יותר מארבע עמות אז השטח הזה הוא בפני עצמו והוא לא מתייחס אל המבוי פנימה אז אז מה יוצא השקחת מה זה צריכה להן פשיטה להן מה של המוראים הראשונים שהם דיברו שבד שהאלכסון לא יהיה יותר מ-10 הם לא דיברו על ארבע עמות זה לא אכפת להם מה שמע שגם אם זה יהיה משוך יותר מ-400 אם האלכסון מתייחסים לזה כפתח אלכסוני אם הוא לא יותר מ-10 זה בסדר לעומת זה רב שמעון בן לוק שהוא דיבר על המשך יותר מארבע הוא לא התייחס לאלכסון הוא מבחינתו אם אין כאן משך של ארבע עמות יותר גם אם האלכסון יהיה יותר מ-10 לא מתייחסים לזה כפתח אלכסוני אלא זה פתח של 10 אמר רבי אולה הוא סובר אחרת הוא סובר משלושה ועד ארבעה היא מתניתה ואז ככה פחות משלושה אם המשך של הצד ארוך יותר הוא פחות משלושה טפחים זה לא חשוב בכלל אפילו אם האלכסון יהיה יותר מ-10 זה יהיה מותר לא מתייחסים לזה כפתח אלכסוני ארבעה אפילו פחות מ-10 עשו כי כיוון שיש פה שטח של ארבעה תפחים זה כבר לא בטל אלמבוי אלא אם כן אנימין משלושה טפחים ועל ארבעה עד כאן דף טס
לצפיה בתכנים נוספים: