הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כ

[מוזיקה] אירובן דף חוף אומרת הגמרא לפי איך שביארנו יוצא שתניין טרן כללין למדנו במשנה שני כללים אבל הם לא דומים ולא דמין חד הכלל הראשון שאמרנו בכל מערבין משתתפים חוץ מן המים ומן המלח זה הוא בלבד שהוא נאכל חי כמות שהוא אפילו שהוא צריך בת אבל צריך שהוא יהיה נאכל חי אבל דבר שצריך תיקון צריך למש לבשל אותו אז לא ואילו מה שאמרנו הכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח זה בין בדבר שהוא נכל חי כמות שהוא בין בדבר שלא נאכל חי כמות שהוא זה לא דומה לגמרי עכשיו הגמרא מפרטת עוד עניין מה שאמרנו בכל מערבינו משתתפים חוץ מן המים ומן המלח זה גם לשיטת בן כרבי עקיבא בן כרבי שמואל שניהם יסכימו אבל הכלל השני והכל ליקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח זה הולך רק כשיטת רבי עקיבא ברם כרבי ישמעאל אי אפשר לקנות את הכל אנחנו נראה שדגים חגבים קמאים ופטרות אי אפשר יהיה לקנות מה כתוב תעני רבי ישמעאל שכתוב בפסוק ונתת הכסף בכל אשר טווה נפשך בכל אשר טווה זה כלל הרי זה כלל בבקר ובצרון וביין ובשכר הרי זה פרט אחר כך ובכל אשר תשלחה נפשך הרי זה כלל אחר כלל ופרט הוא כלל אין אתה דן אלא כאן הפרט כלומר מה הפרט מפורש דבר שהולד ולדות הארץ אף אין לי אלא דבר שהובלד ולדות הארץ אבל דגים וחגבים קמינו פטריות הם לא גידולי הארץ רבי עקיבא מפרש אחרת מה הפרט מפרש שהוא פרי הובלד פרי הוא בא ממשהו הוא מכשירי פרי הוא גם יכול למתק את ה המאכל לאחר אף אין לי אלא דבר שהוא פרי ובלת פרי ומכשירי פרי מה נפק מבניום בין רבי ישמעאל רבי עקיבא דגים וחגבים קמאינו פטריות אז חגבים הם פרי מפרי הם לא ולדות הארץ אבל קמאינו פטריות הרי הם לא פרי מפרי אז אז אומר הרב כיוון ששתי צדדים אחרים יש להם שהם בעצמם פרי והם גם מכשירי פרי והוא מביא שבתוספות משמע שהם סובים שזה גם נחשב פרי מפרי כרבי עקיבא נלקחים בכסף מה עסק רבי שמואל אינקחים בכל מערבינו משתתפים חוץ מן המים ומן המלח אמר רבי יוסא למה לא למה מים ומלח לפי שאין הגוף ניזון מהם הם לא נחשבים מזון אמר רב לוי הוא אומר טעם אחר שהן מין קללה המים ראינו אותם במבול והמלח בסדום אמר רבי אלעזר הסען מי מלח אז כבר מטבל בהם את הפת אז נתקחים בכסף מייסר והגמרא מבינה שהוא הדין לעירוב זאת אומרת שהוא סבר כמו הטעם שאין הגוף ניזון מהם אז כאן הגוף ניזון מהם רבך בשם רבי מישהו שנתן לתוך השמן אז זה כבר לא מין קללה או רק אז זה נחשב מאכל רבי יוסי באי מתה הוא הבין שאם אתה אומר בתנאי שהוא נתן לתוכן שמן אז הוא הדין גם כן בעירוב לא יערב אליו לפי חשבון שבהם אם יש שמה שיעור שמן שמתאים וראוי לסעודה למזון שתי סעודות כמה זה השיעור תמנתנינן לגבי פאה שנותנים להני לא יפחט לו משת משיעור שתי מזונות בגור שתי סעודות בגורן אז חצי לוג יין רבי עקיבא אומר רביעית ובשמן כתוב שמה רביעית לוג שמן רבי עקיבא אומר שמינית אז כך גם פה יצטרך שיהיה רביעית לוג שמן בתוך התערובת אחרת לא תוכל לערב אמר רב לאזו וכן לעירוב זה השיעור אמר הבחיננה הוא חולק אומר רדו לתמר ביין אבל לא בשמן בשמן מערבין מזון שתי סעודות כמה שצריכים לטבל את בשמן תני מערבין בחומץ מזון שתי סעודות מערבעין בשמן מזון שתי סעודות רבי ירמיה בשם רבי שומן ברבי יצר כדי לקבל ירק הנחל מזון שתי סעודות הוא אומר כולה עוד יותר גדולה אל תחשוב שכל הסעודה שלו היא ירק כל השתי סעודות הם ירק והוא מטבל אותם בשמן לא אלא כמה ירק שנאכל בסעודה שוכנים בה עוד דברים שמטבלים בו את השמן רבי יצחק תושי אמר קומי רבי זירה משום מדבר את רבי יניא אפונים חיים מערבים בהם מה החידוש למי ניצחה לרב מא שהוא סובר שצריך שיהיה נחל כמות שהוא בלי בישול שלא תאמר הועיל ו מסריחין את הפה אם אוכלים אותם ככה אין מערבים בהם כלומר שמלן שכיוון שהם כן נאכלים מערבים בהם דג מליח מערבים בו בשר מליח מערבים בו בשר חי מערבים בו דלינן הבבלבליים אוכלים אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה זה לשון סגינור רבי יהודה בי הדק עלבודה זה סוג של דג אוהין וילין כותן אכלין מיני חיה מערבין בה כך הוא שאל שמואל ברז בשם רב פפואין וגדגדניות וחלגלוגות מערבין בהם בואנקומוי הילנינון מה זה אז הוא אמר להם שזה קקולי וחנדקוקי ופרפחיני הם התרגום זה הפירוש של פפועין גדגדניות וחל על הגלוגות הנודר מן המזון מותר במים ומלח תמן תנינן במשנה בןדורים למדנו שמי שנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק כי זה לא נחשב מבושל שואלת הגמרא מתנית אמרה כן במשנה כתוב ששלוק כן קראוי מבושל תנינן היה מבשל את השלמים אושולקן שמה מדובר על איפה שיש מצווה לבשל את האיל של השלמים אז כתוב אושולקן והפסוק אמר וקריה אמר שהצלוי כורי מבושל שנאמר בפסוק בדברי היומי ויבשלו את הפסח באש למרות שצריך לצלוט אם תאמר שם אמת עשו שמה שלא כהלכה אי אפשר להגיד ככה למה כי רבי יונה בוצריה אמר איך כתוב שם בפסוק כמשפט מהשמ שהם עסוק ההלכה אז עכשיו הגמרא מסכמת את השאלה מתניתא אמרה שהשלו קרו מבושל והפסוק אמר קרי אמר שהצלוי קראו מבושל ותנינן הנודר בן המבושל מותר בצלי ובשלוק איך איך נתרץ את זה אמר רבי יוחנן אתה צודק בלשון תורה גם צלוי וגם שלו קוראים מבושל אבל ילכו בנדרים אחר לשון בני אדם ונדרים הולכים אחרי מה שבני אדם רגילים לדבר כי זה כוונת הנודר ובלשון בני אדם זה לא קראוי מבושל אמר רבי יש הוא חולק על התנא הוא אומר ילכו בנדרים אחר לשון תורה והוא סובר שהנודר מן המבושל אסור בצלי ובשלוק מה נפק מבניה אדם אמר כונם יין שאני אני טוען על דת ידי רבי יוחנן סליחה כונם יין שאני טועם בחג על דת ידי רבי יוחנן אסור ביום טוב האחרון כי בלשון בני אדם זה נחשב חג על דעת דרבי יש מותר כי בלשון תורה זה נקרא עצרת זה לא נקרא חג והגמרא אומרת היא לא מסכימה אף רבי יש מודה שהוא אסור למה לא אמר רבי יש ללכת אחר לשון תורה אלא לחומרן אבל הוא גם מסכים שכלול בני לו לשון בני אדם אומר רב חייב ברבה רבי יוחנן אכל חליטן חליטן זה פירות גינוס והוא אמר שבאותו יום לא תאמית מזון ברור יומה איך הוא אמר סימן שהוא סבר שפירות זה לא מזון שתמר ותנין ענדום מן המזון מותר במים ומלח אבל בפירות אסור אומרת המרה פתר לה כרבי יש דרבי יש אמר ילכו בנטרים אחר לשון תורה אבל בלשון בני אדם מזון לא כולל פירות ומנין שכל הדברים קרוים מזון בלשון תורה רב אחיה ברור אמר כתוב ו10 התונות נוסות בר והלחם ומזון מה הבר והלחם זה לא מזון מה תמוד לומר הוא מזון אלא מכאן שכל הדברים שהם לא בר ולחם גם כן קרועים מזון עד כאן דף חוף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: