הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כו

[מוזיקה] עירובין דף חוב הלכה ו' אם בא חכם מן המזרחובי למזרח בא מן המערב ארובי למערב כך הוא מתנה הוא לא יודע כרגע מאיפה חכם כבר הגיע אז הוא אומר כשהתברר אחר כך אני רוצה ללכת לחכם בא מכאן ומכאן זאת אומרת יבואו שני חכמים למקום שירצה אלך לא בא לא מכאן ולא מכאן הרי אני כיבני עירי רבי יהודה אומר אם היה אחד מהם רבו ילך אצל רבו כי בוודאי בדעתו הייתה ללכת אצל רבו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך אומרת הגמרא בא חכם מן המזרח הוא רוצה ללכת למזרח איתן איתני שרוצה ללכת למערב מנדה אמר במזרח באילן חקימיה שהוא רוצה ללכת לחכם החכם המיוחד שאומר דברי חידושים מנדה אמר במערב ברגיל הכוונה שבאים שני חכמים חכם אחד הוא דורש בדברים הרגילים אז אומר אם החכם שדורש בדברים הרגילים יבוא מן המזרח אני אלך לחכם השני שהולך למערב רביע אומר אם היה אחד מהם רגול ילך לו יצר לרגול היינו זה שהוא רגיל אצלו שהוא הרב שלו שניהם רגילים למקום שירצה ילך הלכה ז' רבי רבי אליעזר אומר הנושא כאן עכשיו במשנה יהיה יום טוב שצמוד לשבת או לפני השבת או אחרי השבת האם נחשיב את זה כקדושה אחת ולכן כשהוא עושה עירוב בערב היום הקדוש הראשון זה חל כבר ליומיים וזה מספיק או שהם שתי קדושות נפרדות אז רבי אליעזר אומר יום טוב שהוא סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מערב אדם שני עירובים ואומר עורבי הראשון היינו ביום הראשון למזרח ואחר כך למחרת אני רוצה לעשות עירוב הפוך והשני למערב או להפך הראשון למערב השני למזרח או שהוא רוצה שירובי הראשון ביום הראשון יהיה עירוב וביום השני הוא לא רוצה בכלל עירוב הוא רוצה כיבני עירי השני יהיה עירוב אבל ביום הראשון כיבני עירי זאת אומרת שרבי אליעזר סובר שזה שתי קדושות נפרדות אז הוא יכול לעשות לכל יום עירוב אחר וכמובן הוא גם צריך לעשות שני עירובים הוא לא יכול לעשות עירוב אחד בתחילת היומיים אבל חכמים מסתפקים חכמים אומרים מערב בשני הימים האלה לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר הוא לא יכול לפצל את הימים או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר הוא לא יכול יום פה ויום פה אבל זה לא בוודאות לא שרבנן סובבים בוודאי שזה קדושה אחת ולכן לא יספיק לנו עירוב ביום הראשון כי יכול להיות שזה שתי קדושות אז הוא צריך שתי עירובים אבל עכשיו יש לו בעיה מה הוא יעשה הרי להניח עירוב בערב יום טוב זאת אומרת ביום חמישי לצורך השבת אי אפשר אי אפשר להכין עירוב מיום חמישי לשבת וללכת ולהביא עירוב מיוחד ביום טוב שהוא יום שישי לצורך שבת זה מכין הוא לא יכול לקרוא על אוכל שם עירוב זה הכנה לשבת אז אין לו ברירה הוא חייב להניח עירוב לפני יום טוב כיצד יעשה מוליכו הראשון ויכשיך עליו ואחרי שתעבור בין השמשות והעירוב קנה לו ליום הראשון הוא נוטלו כדי שזה לא יאבד ובא לו הולך הביתה ובשני עוד פעם היינו בערב שבת הוא יביא את זה עוד פעם לשם ואז שם עירוב כבר יש על זה אז אין כאן הכנה מפורשת מיום טוב לשבת ואז מכשיך עליו מחכה שיעבור הבן השמשות של שבת ואחרי זה אוכל לו ובא לו נמצא שמה הרוויח ומסתכר בהליכתו שהוא יוכל ללכת ביום השבת וגם מסתכר בעירובו שהוא אכל את זה זה מיום טוב לשבת אבל אם היום הראשון היה השבת אז הוא לא יכול ליטול את זה בשבת הוא צריך להשאיר את זה במקומו ולמחרת בשבת בצהריים לבוא לשם אם זה נשאר במקומו אז יהיה לו עירוב גם ליום טוב ואם לא אז לא יהיה לו נאכל בראשון אז עירובו לראשון זה כן חל אבל אין עירובו לשני כי אולי זה שתי קדושות אז אמר להם רבי אליעזר מודים אתם לי שהם שתי קדושות הם אבל סוברים שזה ספק חכמים אומרים מערב לרוח אחת כן מתנית או מערב לרוח אחת הכוונה לשני הימים או אינו מערב כל עיקר מודה רבי אליעזר שאונו מערב חצי יום בדרום וחצי יום בצפון או חצי יום בדרום וחצי יום בצפון הוא לא רוצה עירוב אלא לבני עירו אז אמרו לו "כשם שלא חילקת לנו יום אחד כך לא תחלוק לנו שני ימים כי יכול להיות שהם שני ימים קדושה אחת." ושוין כמה שאמרנו שלפי רבנן הוא חייב לעשות את העירוב ביום השני באותו עירוב של אתמול אז הם מסכימים שכשהוא מחזיר את זה אחרי שחשכה שלא יתננו בסל כי אז הוא לא יודע לזהות מחר מי הוא הלחם אמר רבי בשם ישכח ויאכלנו ולהביא לחם אחר הוא לא יכול אם הוא כן נתן בסל מוליך את הסל לשם הוא צריך להוליך לשם את כל הסל אכל את אחד מהם מבוד יום הרי זה חמר גמן כי הוא לא יודע אם זה קדושה אחת והעירוב כבר קנה לו גם ליום השני או שזה שתי קדושות וליום השני אין לו עירוב תמן תנינה לגין שהוא טבול יום כלי שהוא טמא בטומת טבול יום שזה אומר שהכלי הזה מטמא רק תרומה אבל הוא לא מטמא מיסר וכולי והכלי הזה באופן אוטומטי כשתגיע השקיעה הוא יהיה טהור ומילהו מנחבית מעשר של טבל היינו מעשר שעוד לא הפרישו ממנו תרומת מעשר והוא לא רוצה להפריש עכשיו תרומת מעשר כי היא תטמא התרומה מן הכלי אז מה הוא אומר אם אמר הרי זה תרומת מעשר מי שתחשך אז באמת זה יחול ככה הרי זה תרומת מעשר והפירות שלו יהיו מתוקנים והתרומת מעשר תישאר טהורה כיוון שאחרי השקיעה זה כבר כלי טהור אם אמר הרי זה עירוב לא אמר כלום למה לא אמר כלום כי עירוב צריך שיהיה עירוב בין השמשות ובין השמשות עוד לא חלה התרומה זה עדיין תבלן רב יונה אמר רב חמה בר עקיבא מקשה מתניתין דלא כרבי אליעזר כמו ההבנה הפשוטה במשנה משמע שרבי אליעזר אמר מערבין לאדם מ שתכשך הגמרא מבינה למה רב לזר אומר שאדם יכול לעשות עירוב אחד ליום הראשון ועירוב אחד ביום השני הרי היום הראשון זה יום טוב מתי הוא מניח את העירוב השני של שבת כנראה שהוא מניח אותו שם לפני שבת והוא קורא עליו שם אחרי שבת כי לפני שבת הוא לא יכול לקרע עליו שם כי אי אפשר להכיל מיום טוב לשבת אז ודאי שרביזר סובר שאפשר להכין עירוביום אחרי שחשכה אז המשנה שלנו דלא לא כרבי אליעזר אז רבי ירמיה בשם רבי זירה דברי הכלי דברי הכל התמן לכולם מצריכים להכין את העירוב לפני בין השמשות ברמה מבחול היינו ביום חמישי כבר קנה לו שביטה לשני ימים הוא הניח עירוב ליומיים אחד ליום הראשון ואחד ליום הבא אחריו ליום שבת הופה אז צה מחלוקת חדשה רבי חגאי באי היה עומד ביום חמישי בשבת ואמר תקנה לשביטה בשבת אין ביום שישי שום יום טוב על דעת דרב אליעזר לכאורה קנה על דעת דרבנן לא קנה כי אחרת למה רבנן לא מסכימים שהוא יניח עירוב ביום חמישי לצורך שבת מה הם מסתבכים אמר רבי יוסא שלא יכול להיות שבעיקרון גם רבנן מודים שבדרך כלל אפשר להניח עירוב ביום חמישי לשבת אבל כאן שיום טוב חל באמצע אי אפשר למה ולמה אין מערבין לאדם מיום טוב לשבת שכן אין מערבין לאדם מערב שבת לשבת ביומיים האלה שהיום ערב שבת הוא יום טוב אז באותו היום אי אפשר להכין מערב שבת לשבת אז לכן גם אי אפשר יהיה לשים עירוב ביום חמישי מכיוון שמחר ביום שישי אתה לא יכול לשים עירוב לשבת אז אתה גם לא יכול לשים יום חמישי לפני כן כי יש כאן הפסק בין היום הזה לבין השבת אבל ברמה במקרה רגיל שזה יום חול הועיל והוא ראוי לערב מערב שבת לשבת אז יכול להיות שמערב אפילו בחמישי בשבת אמר להם רבי אליעזר אי אתם יודעים לי שמירב בכיכר בראשון שהוא מערב בכיכר לצורך היום השני שאם אך לא בראשון שהוא עירוב לראשון אבל אינו עירוב לשני אז הבה שתי קדושות אן ככה הוא סובר ואינון מתיבין לי אין אתה מודה לנו שאין מערבין לאדם בתחילה ביום טוב מיום טוב לשבת אז אהב קדושה אחת היא זה לא מפוצע לשניים עד כאן דף חוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: