הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כג

[מוזיקה] רובן דף כג אנחנו מתחילים בשורה השישית מלמעלה אין את רואה עמוק כגבוה זה מתייחס למה שאמרנו במשנה שאם היה לו בור עמוק אפילו 100אמה והוא שם את העירוב בתחתית הבור עירובו עירוב אז אנחנו שואלים אין את רואה עמוק כגבוה סוף כל סוף זה רשות אחרת זה רשות היחיד ואם הוא קובע השביטה למעלה אז הוא לא יכול להביא את האוכל מלמטה אל רשות הרבים אונה הגמרא אבא בר רב חונה אמר שמדובר כאן ואומר שביטתו תחתיו שהוא שובט בתחתית הבור ולכן הוא ועירובו באותו מקום נתנו בראש הקנה ובראש הקונדס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מהאמה הרי זה עירוב אז הגמרא אומרת למה מפני שהוא תלוש ונעוץ הם אינו תלוש ונעוץ אלא זה אילן מחובר בקרקע אין עירוב או עירוב למה אין עירוב או עירוב אז מה אם זה גבוה אבל זה לא רשות אחרת ל פליגה על שמואל דאמר אבי בשם שמואל תיפטר כך הוא אמר בעמוד הקודם שהייתה קורתו ארבעה שזה רחב ארבעה טפחים ואז רשות היחיד פה לא כתוב ככה אמר רבי מנאה אנחנו נעמיד גם פה שבראש הקנה ובראש הקונטס הזה שתהיה טבלה נטולה בראשו נתונה בראשו טבלה שהיא רחבה ארבעה טפחים ולכן למרות שזה גבוה ורחב ארבעה טפחים ויש לזה דין של רשות היחיד כיוון שזה תלוש ויכול לכופף את זה הוא יכול לבטל את שם הרשות היחיד שבו אבל אם זה מחובר בקרקע הוא לא יכול לבטל את שם רשות היחיד שבו ובאמת זה רשות אחרת וממילא לא יהיה עירובו עירוב תנא רבי אליעזר אומר זה חוזר למה שדיברנו על המפתח של אהרון אם בשדה עבד זה דין עירוב או עירוב כיוון שאין אפשרות להביא את המפתח אם בעיר עבד הרי זה עירוב למה אם בשדה עבד דן עירוב עירוב שאינו יכול להביא דרך שביטה אם בעיר עבד הרי זה עירוב שיכול להביא דרך פטור הכוונה כמו שיטת רב שמעון שדבר ששבת בחצר מותר לטלטל אותו בחצרות מחצר לגג לקרפף וכולי שואלת הגמרא יעות אמר רב לוזר שצריך שהמבטיח יהיה נגיש מה הייתה אמון דרבנים אמר רבי ברי לרב פפי הרבנים כאן זה דרב מאירי דרב מאיר אמר במסכת ביצה שמקום שבנוי בבניין של לבנים אבל הלבנים לא תוחות בתית אף פוחט הוא בתחילה ונותל כך רב מאיר התיר שתמר מה זה שייך לפה להלכות שבת כלום אמר רבי מאיר לא ביום טוב שזה בגלל אוכל נפש מותר דיל בשבת ואוכל בשבת תנן קיימין הוא לא דיבר על שבת אמר רבי מרי דרבי אליעזר בן יעקובי דתנין תמן למדנו במסכת שבת רבי ליעזר בן יעקב אומר כושרים לפני הבהמה בשביל שלא תצא ומה שהוא עשוי לקשור ולהתיר זה לא נחשב קשירה אז יגיד רבי אליעזר בן יעקב שהיא קשירה היא נעילה הדין הזה הוא רלוונטי גם לגבי שאם עבד המפתח אפשר לסתור את המנהל ואין אין את המנול ואין בזה משום סתירה אז שואל הרב ואף על פי ששמה במסכת שבת כתוב מפורש שלחתוך את החבל אסור מדרבנן כי זה דומה לסתירת בניין טוש פה שאין לו מפתח איך הוא יחתוך את החבל אז אומר הרב נכון אבל כיוון שזה משום שבות דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו מבין השמשות אז גם פה נגיד שהמנו הזה קשור בחבל ובין השמשות אפשר להתיר אותו טוב הדדתימה במגדל של אבן אז נחלק רב ליזר על רבונו אבל במגדל של עץ נעשה כשובר את החבית לא חל ממנו גרוגרות באהרון של עץ לא גזרו משום סתירה אלא זה פשוט מקלקל ואז מותר גם כן בשבת הלכה ד' אם העירוב היה נמצא במקום אבל נתגלגל חוץ לתחום לפני בין השמשות ונפל עליו או מקרה אחר שנפל עליו גל כזה שכבר אין אליו יותר גישה של בני אדם או נשרף או שזה היה תרומה ונטמת אם כל זה קרה מבעוד יום אינו עירוב אבל אם היא שכחש הרי זה עירוב כי בבין השמשות קנה לו כבר עירובו אם ספק רבי מאיר ורבי ולה אומרים הרי זה חמר גמל חמר גמל זה משל לאדם שהגמל צריך להוליך את הגמל את החמור והוא גם צריך להוליך את הגמל אז זה מושך לכאן זה מושך לכאן אז ממילא הוא נשאר תקוע אז כך גם פה אין לו כביאות כמו עירור ואין לו כביעות כמו העירוב כי הוא לא יודע אם העירוב היה או לא היה רבי יוסי ורב שמעון אומרים ספק העירוב כשר אמר רבי יוסי העיד הבטולס משום חמישה זקנים שספק העירוב כשר אומרת הגמרא נתגלגל חוץ לתחום וכולי לא אמרו אלא שהיא בוודאי נתמת רק כל הספק שלך זה ספק נתמת מבעוד יום ספק נתמת משחשך אבל אם הייתה בה ספק טהורה ספק טומה שלא בטוח בכלל שהיא נתמת אז כולם יסכימו שמערבים בה למה למה כי אני אלך אחר החזקה ואני אגיד כמו שמעיקרה היא הייתה טהורה כנראה גם עכשיו היא טהורה והעירוב יהיה כשר לכולם אבל פה שזה ודאי תמאכן הם באים ונחלקים מה הם נחלקו רב שמואל בן נחמן בשם רבי יונתן אחר חזקות הלכו כפי שמיד נראה מתיבין רבי מאיר ורבי יהודה לרבי יוסי ורב שמעון אילו נאכל מבעוד יום שהם אתם לא מסכימים איתנו שמה אינו אסור אתם לא מסכימים שזה אסור אז לכן לעולם עולם הוא באיסורו עד שיוודע לו שהוא מותר זאת אומרת מאמידים שיש פה חזוק מיקור של טהרה וחזוק אשטו שזה טמא או שזה איב עכשיו זה שרוף וכולי אז זה עומד זה כנגד זה אז אתה לא יכול לסמוך על ההתרה לא יכול לסמוך על העירוב מטיבים רבי יוסף ורב שמעון לרבי מאיר לרבי יהודה אילו נאכל בוודאי משחשך שמה אינו מותר אז אם כן לעולם הוא ביסורות שיווד לו שהוא מותר הם הולכים אחרי החזקה למעיקור לגמרי אפילו נגד חזקה דאשטו ולכן הם מתירים עד כאן דף כג ‏met
לצפיה בתכנים נוספים: