הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פב

[מוזיקה] שבש דף פב הלכה ה' אומרת המשנה הזורק מן הים ליבשה הים נקרא כרמלית ומן היבשה לים היבשה היא רשות הרבים או מן הים לספינה הספינה היא רשות היחיד ומן הספינה לים וגם הוא מן הספינה לחברתה בכל המקרים האלה הוא פטור למרות ש בנן אסור לטלטל מכרמלית לרשות הרבים או לרשות היחיד אבל אם הוא כבר טלטל הוא פטור הוא לא חייב ספינות קשורות זו בזו כל ספינה שייכת לבעלים אחר אבל כיוון שהם קשורות וגם הגמרא תעמיד שהוא עשה ביניהם עירוב חצרות מטלטלים מזו לזו אם אינן קשורות אף על פי שהם מוקפות הכוונה שהם סמוכות אין מטלטלים מזו לזו למה כי כיוון שהם עשויות להתרחק לא יעזור להם העירוב אבא בר רב חונה אמר קשורות בגמי הוא בא ללמד שגם אם שהם קשורות לא בקשר כל כך חזק בכל אופן אם הם קשורות אפשר לטלטל רבי יוסי ורבי בון אמר והן שעירו שהם עשו ביניהם עירוב חצרות רבחי רבי מטרון בשם רבי לאוזו אחד אמר בשאין ביניהם רוחב ארבע אז מותר לטלטל מזו לזו אבל אם יש רוחב ארבעה אסור בכור נה אמר אפילו יש בני רוכב ארבע ולא ידין מהן אמר דה ומהן אמר דה ואנחנו נבוא ונלמד את זה מלמד אמר רב יוסה רב יעקב בר זבדי רב חיה בשם רבי לאזור אז הנה רב חי בשם רבי לאזור אומר שמדובר כאן אפילו אינן גבוהות השרה ואז שם בגובה זה נחשב כרמנית אז הו דו אמר הוא זה אמן דמר שאמר שחייב להיות בשן בנ חרבה ואז זה מקום פטור אבון בעים מימר אנחנו רוצים להגיד מן דמר בשאין בהן רוכב ארבע למה בגלל שמדובר כאן אפילו אינן גבוהות השרה צריך שביניהם יהיה מקום פטור אבל מן דמר גבוהות השרה אז בן כך זה מקום פטור אפילו יש ביניהם רוכב ארבעה יהיה מותר להעביר מספינה לספינה כי כיוון שזה למעלה מערה טפחים אין דין כרמלית למעלה מעשרה טפחים וזה מה שאמר רבי חנני רבי הילל והוא שיהיה כל אוויר כרמלית כל האווי כרמלית הוא מוגבל הוא רק בתוך השרה כמו רשו סורבי למעלה עשרה זה כבר מקום פטור ספינה שבים גבוהה עשרה תפח אז היא רשות היחיד אז אין מטלטלים מתוכה לים ולא מן הים לתוכה רבי יהודה אומר אם היייתה עמוקה מן המים עשרה טפחים בתוך הספינה יש גובה ער טפחים אבל אינה גבוהה מן המים ערה טפחים שאתה מודד מבחוץ מגובה המים היא פחות מעשרה טפחים כאן יש הקלה מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה והגמרא מיד מבוררת רבי הבוהו אמר רבי יוחנן בי ולמה מ תאכל הים מותר מפני שאנה גבוה השרה אה אז לכן זה לא נקרא רשות היחיד אם ככה אן כני אז אפילו מן הים לתוכי יהיה מותר ועכשיו בוא נשאל הפוך ולמה מן הים לתוכה אסור מפני שהיא עמוקה השרה אז אתה מחשיב אותה הרשות היחיד אז אן כן אם ככה אפילו מתוכלל הים צריך להיות אסור אמר רבי יבון ולמה מתוכלל הים מותר מפני סכנה אם לא תתיר לו לשפוך את השופכין שלו החוצה הוא ילול לבוא לידי סכנה והקורבן הדע גם אומר שלפעמים נכנסים מים לספינה הוא עלול לטבוע לכן מן הים החוצה סליחה מתוכה הים התירו אבל מן הים לתוכה אסור כיוון שבתוכה היא גבוהה עשרה טפחים סלע שבים גבוה עשרה טפחים הגמרא מבינה שהוא גבוה ערה פחים מגובה המים אין מטלטלים מתוכה לים ולא מן הים לתוכה כיוון שמעל הסלע זה רשות היחיד פחות מכאן מותר ו הגמרא מבינה גם אם הסלע עצמו גבוה סרה אבל מגובה המים הוא לא גבוה סרה לכן מותר אז הגמרא שואלת למה פה אתה כל כך מקל מה בין סל ומה בין ספינה שהספינה אמרת שאם היא גבוהה פחות מעה טפחים מגובה המים מותר להוציא ממנה לים אבל מן הים לתוכה אסור מה ההבדל למה פה בסל מתיר לגמרי אומרת הגמרא בספינה שאני עושה זה לא בגלל שזה רשות היחיד זה באמת כרמלית וגם מכרמלית לכרמלית אסור לטלטל ספינה עולה ויורדת ולכן היא נחשבת ונראית כמו כרמלית אחרת רשות שונה מהרשות של הים אבל הסלע במקומה היא ולכן הוא חלק מהים ולכן מותר לטלטל לגמרי ממנו לים ומהים ממנו שואלת הגמרא הגמרא עכשיו מתייחסת למה שכתוב בספר של הברייתא כתוב שמה פחות מכאן אז מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה עד בית שעתיים עד שטח של בית שעתיים אפשר לטלטל אז הגמרא לא מבינה למה ולו כרמליתי כלום הוא מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות איך אתה מאפשר לטלטל בכל הסלע אמר הבילה מה שאמרנו מותר לטלטל עד בת שעתיים זה הולך על הריש על ראשה על הרשע של הבריתה שמה סל שבים גבוה עשרה טפחים אז הוא רשות היחיד אין מטלטלים מתוכה לים ולא מן הים לתוכה וכמה מותר לטלטל בראש הסלע אם מועד בת שעתים מותר לטלטל בכולו יותר מבית שעתיים אי אפשר לט טל שם למה יותר מכאן נעשת כמחיצה שהו קפה זרעים שמחיה שעוקף לא לדירה אין מותר לטלטל לה בארבע עמות ולא יותר אבל אם זה פחות מבת שעתיים מותר לטלטל על כל הסלע פחות מכאן אם זה לא גבוה עשרה טפחים מטלטלים מתוכה ים ומן הים לתוכה וזה עכשיו שוב פעם חוזר על הריש ובריה מטלטלים בעד בית שעתיים רבי בון ברחי בי מעתה שתי קרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו איך אפשר לטלטל מהים לבבקה או מביקה לים הרי זה לכאורה שתי קרמליות שונות אמר רבי חנניה ברי לרבי הלל מכיוון שהיה מקיפה מכל צד כמי שכולה כרמנית אחת זה לא נחשב שתי רשויות רב אמנונה אמר נסר שהוא חוץ לספינה ואין בו רוחב ארבעה ז אומרת שהנס הזה הוא מקום פטור מותר לשב בו ולעשות צרכיו בשבת והרב מוסיף גם מותר לשפוך את כל הצרכים של הספינה על הנסר הזה ומשם לחוץ כי הוא מעביר משם מהספינה שזה רשות היחיד למקום פתור ובמקום פטור לים שזה כרמלית אמר רבי מנה הוא לא אוהב את הפתרון הזה למה כי זה דומה לאדם שמעביר מרשות היחיד לרשות הרבים דרך מקום פטור אז אז מה הוא אומר אילו אמר תיבה פחותה יעות אם בן אדם היה לוקח תיבה פחותה היינו שיש בה ארבע על ארבע ואיין לה רק תחתית היא פחותה מתחתיה אז היא תצמיד אותה לספינה היא ממש רשות היחיד גמורה ואז הוא יעשה שם צרכיו אז הוא ממש אומרים שהמחיר יורדת עד למטה והוא שופך לרשות היחיד אמר רבי יבון מדב בתקנה לפה אילפה זה ספינה מי שרוצה לתקן את הס נה מוציא נסר תוך לשלושה והנס הזה יש בו רוחב ארבעה לוקח נסר שיש בו ארבעה על ארבעה והוא מצמיד אותו שיהיה קצת פחות משלושה טפחים לספינה אנו שיהיה לבוד ואז הוא חותך בתוך הנסר עוד שלושה טפחים ואז נמצא שיש לו חור של ארבעה על ארבעה והנס והדופק להקיף אותו ואז זה נחשב רשות היחיד זאת אומרת שהוא סובר כמו רבי מנה ואת רואה את המחיצות כאילו עולות ד אמר רבי יעקב ברחה בשם רב אמנונה שכל שלושה ושלושה שהם סמוכים למחיצה כמחיצה זה פירוש אחד פירוש נוסף מביא הרב שרבי יעקב ברח על זה ממרה בפני עצמה רב יעקב ברחה בשם רב אמנונה כל שלושה ושלושה שהם סמוכים למחיצה הם שים מקום פטור ואפשר לשפוך שם כי כיוון שהם צמודים למחיצה כמחיצה הם הם לא נחשבים כרמלית שם רבי צרוק ברבי לוזר מפקד לרב אושייה ורבי שמאי הוא ציווה אותו דה ופרי שוא היה הולך לפרוס בספינה אז הוא אומר לו מהבד ליסל פחו כך סל בלי תחתית וככה הוא יעשה את רחו זאת אומרת כמו הפתרון של רבי מנה שקופה שאין לה תחתית מתחתיה עד כאן ‏fp bit
לצפיה בתכנים נוספים: