הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יג
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יג
[מוזיקה] יומ דף יג אנחנו מתחילים בהלכה ב הפיס השני אחרי שדיברנו למעלה על הפיס הראשון שהיה של תרומת הדשן עכשיו הפיס השני מי שוחט את קורבן התמיד מי זורק מי מדשן את המזבח הפנימי מדשן הכוונה מפנה ממנו את כל האפר מי מדשן את המנו מנורה ומנקה אותה. מי מעלה איברים לכבש? כמה אנשים מעלים איברים לכבש? אז זה שישה אנשים כפי שמיד המשנה מפרטת. הראש והרגל זה אדם אחד ושתי הידיים זה אדם שני כהן שני. ההוא כצבי הרגל החזה והגרה הוא שתי הדפנות והקרביים זה שישה אנשים. אז היה לנו עוד פעם מי שוחט, מי זורק, מי מדשן את מזבח הפנימי. מי מדשן את המנורה? זה ארבעה אנשים. עוד שישה שמעלים איברים לכבש זה 10ה. ומי לא מי מעלה את הסולת והחביתים והיין? זה 13. אז זה מה ש אומרת המשנה הוא 13 כהנים זוכים בו. אמר בן עזל לפני רבי עקיבא משום רבי יהושע כדרך הילוכו היה קרב. יש איזה הבדל. זה לא בסדר שמופיע כאן אלא היו מוליכים את האיברים של הכבש לפי איך שהוא מהלך. הגמרא תגיד איפה הוא חולק על תנקמה בכלל. מנין לדישון המזבח הפנימי רבי פדד בשם רבי אלעוזור מביא את הפסוק שכתוב והשליך אותה הכוונה את המוראה והנוצה של קורבן העוף אצל המזבח קדמה עד כאן הפסוק בסדר צריך לכתוב אצל המזבח וצריך לכתוב קדמה אבל המילים אל מקום הדשנו צריך אם לקבוע לו מקום כבר כתיב אצל המזבח אם ללמדך שינתן במדרשו במזרחו של כבש כבר כתיב קדמה אפו דרש אצל המזבח. אולי תגיד שזה בא ללמד לקבוע מקום לדשן של מזבח החיצון. לא צריך כי כבר כתוב אצל המזבח אצל המזבח. מה כאן מזרחו של כבש? אף כאן מזרחו של כבש. אז מה אנחנו עושים עם הפסוק אל מקום הדשן? אם אינו עניין לדישול מזבח הפנימי. החיצון תנה הוא עניין לדישול מזבח הפנימי. ומכאן שצריך לדשן ומכאן גם ששמים את זה כדמעץ על המזבח מנין שהוא אסור בהניה רבי לה בשם רבי לעוזר כי כתוב מקום טהור עד שיהיה זאת אומרת זה מלמד שיהיהם מקומות טהור זאת אומרת שיהיה נקי אל תהנה ממנו והרב מציין שפה בירושלמי משמע שדורשים את זה על כל הדשן שהוא מוציא מחוץ למחנה לא כמו הבבלי שהבבלי סובר שבאמת הדשן שמוציאים אותו מחוץ למחנה כבר מותר בענן רב רבי זירה בשם רבי אלעוזר לא אמר כן אלא מדני דשון מזבח הפנימי שהוא אסור בעניה התלמוד לומר אל מקום הדשן מה זה מקום שיהיה מקומו לעולם שלא יקח את זה משמה מדיין מנין לדישון מזבח הפנימי הוא דרש מזה שכתוב והיזה עליו והקטיר מה זה היה בגופו אז היה שמזים ביום הכיפורים אף הקטרה היא בגופו. אז לכן צריך לדשן אותו כדי שלא יהיה דבר שחוצץ בין הקטורת לבין המזבח הזהב. מנין למזבח הפנימי שהוא אסור בהניה. קל וחומר. אם מזבח החיצון אסור, הכוונה הדשן שלו אסור. מה היה פנימי? לו כל שכן. רבי זהירא בשם רבי חנינ קטורת שקבעת אדם. הכהן הניח את הקטורת על מזבח הפנימי, ידליק אש ומיד האש קותה. ברגע שהיא כבתה הוממה יש במום אפילו קרטין אפילו בקרטין אפילו שזה עוד רואים ממש חתיכות של הקטורת למה שאין כתיב עיכול אלא על מזבח החיצון במזבח החיצון כתוב אשר תאכל האש אבל במזבח הפנימי לא כתוב תאכל האש מה משמע שמהרגע ששלטתה בו האש כבר נעשתה המצווה של הקטורת ואם אם עכשיו זה קבע זה כבר בעלמום צריך להוציא את זה זה נפסל פטילה שקבעת בתוך המנורה צריכה דישון צריך להחליף אותה שואלת הגמרא מה אתה מתכוון להגיד מיד הרי ברור שהוא מדשן כל יום את המנורה אז מה אתה אומר צריכה לישון צריך מיד לפנות אותה תלמידו דרבי חיא בר לוליני אמרין מתה צריך שיהיה מיציץ שיהיה איזה כהן שמשגיח כל הזמן וברגע שהוא רואה שהיא כבותה צריך להחליף את הפתילה ולהדליק מחדש שואלת הגמרא שמן מה הוא שצריך דישון אם נשאר שמן צריך להחליף אותו שאפשר להשאיר אותו מתוך דבריו של מילט לרבי שמואל ברב יצרוק אמר אנחנו נלמד ששמן צריך דישון איך נלמד כרבי רבי שמואל ברב יצרוק באשאל מתה שאנחנו למדנו שכתוב מערב עד בוקר צריך לתת לה מידתה שהיא תדלוק מהערב עד הבוקר ובלילה הכי ארוך בשנה בתקופת תבת צריך לשים חצי לוג אז רב שמואל ברבי יצוק שוא שואל בהחל בתקופת תבט מחצי הילוג לכל נר וגם בהחל בתקופת תמוז מחצי הילוג לכל נר ככה הוא טמע לכאורה מה הוא שואל אולי גם בתקופת תבט שהיין תקופת טבות שהלילה ארוך ציר חצילו ותקופת תמוז שלילה קצר יותר שמים גם חצילו למה כי מקסימום אם ישאר שמן בבוקר שימשיך לדלוק לא נכבה אותו מה רב שמעון ברבי צוק שואל סימן שהיה ברור לו שבבוקר מדשנים את השמן, מכבים אותו, מפנים אותו, לא משאירים אותו לדלוק. אז לכן הוא שואל למה נשים חצילוג? אמר רבי יוסא עם זהרש חין מן הדלת שמע מן הכלום. למה לטלין את המן בן ביו על הפקיע שהיה מזייג את הפטילות. זאת אומרת הייתה לו אומנות מיוחדת לשים פתילות בעובי כזה שזה יגמור את השמן בבוקר. אז במכן בלילות תבט שהם לילות ארוכים הוא היה שם פתילה יותר דקה שהשמן יגמר רק בבוקר ובלילי תמוז שהלילה לו יותר קצר הוא היה שם פתילה יותר רבה אז זה ברור שעד הבוקר השמן נגמר אז מה שהיה קשה לרב שמעל ברב יצרוק למה למה לא לשים בלילי תמוז גם כן פטילה דקה ולשים פחות שמן טוב עכשיו שאלה הבאה אחת התמר מטיב ואחר כך מקטיר כי המשנה שלנו אומרת שבפיס ס השני מי מדשן את המנורה ובפיס השלישי מי מקטיר את הקטורת משמע שקודם כל מט ואחר כך מקטיר ואח הכוונה בפרק שני אנחנו אמרנו שכל שבעת ימים הוא מקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות אז התמר מכתיב אחר כך מטיב אמר רבי יוחנן המשנה של תמיד ששמה גם כן כתוב שקודם כל הוא הוא מקטיר ואחר כך מתיב עוד פעם המשנה של תמיד ששמה כתוב נרות ואחר כך קטורת כמו שאנחנו אומרים עכשיו המשנה שלנו לא כמו בפרק הקודם זה שיטת התנה רבי שמעון איש המצפי אמר רבי יעקב ברחבא ולא כולה לא כל משנה כל המסכת של תמיד היא הולכת רק עלי בדי רבי שמעון איש המצפה אלא מינין צריכין לרבנן מקרים כאלה שאנחנו קושיות ממשניות אחות אנחנו מעמידים שזה שיטת רבי שמעון איש המצפה כמו שאמרנו במסכת תמיד ככה אז עוד ממרה רבי חזקיה רבחה בשם רבבו הוא מסכת מידות היא דרב לזר בן יעקובי אז גם על זה אמר רבי יוסי ברבי בול ולא כולם לא כל המשנה אלא מילין דצריכין לרבנן העמידו כמו רבי אליעזר בן יעקב בכל אופן לענייננו מה הייתמ לרבי שמעון איש המצפה כי הוא דורש בבוקר בבוקר ביטיבו את הנרות יקטיר אז מה המשמע שסמוך להטבה הוא יקטיר היינו קודם כל נרות מטיבים את הנרות ואחר כך מקטיר רב אחר רבי חיננה בשם רבי שמעון ברבי תעמון דרבנן שהם ארו קודם כל להקטיר וכך להתיב הם אמרו תלמד מבין הארבעים כתוב מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר אנחנו דורשים מה זה אותו הדבר האחרון שעושים זה הדלקת הנרות שלא יהיה שמלא להטבת נרות בלבד ואי אפשר להקטיר אחר כך קטורת אז איך תפרש מה שכתוב שמה ובהעלות אהרון את הנרות בין ארבעים יקטיר אתה לא יכול לפרש שקודם כל מטיב את הנרות ואחר כך מקטיר כי אמרנו שהדבר האחרון זה הנרות אז מה אתה מסביר על כורחך בשעה שהוא מעלה את הנרות כבר הקטורת מוקטרת אז כך גם פה כשאמרנו בבוקר בהיטיבו את הנרות כבר הקטורת מוקטרת אזכן קודם כל קטורת ואחר כך הטבעת הנרות עד כאן דף יג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







