העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד ב

[מוזיקה] דף נח עמוד ב אנחנו ממשיכים היום בסיעתא דשמיא לעסוק בדיני הקורבנות ואני רק רוצה שאלה פשוטה למה היום בדור 2025 אם אדם רוצה להיבשה או אדם רוצה להודות או כל דבר אחר למה שלא יקריב קורבן הרי הקורבנות זה הדבר שמופיע כל כך הרבה בתורה כחלק בלתי נפרד מכל אירוע מוסף קורבן תודה, קורבן נדבה, קורבן חובה, חטאת פה, שם. למה שהיום לא נוכל להקריב קורבנות? אם תאמר לי שזה תלוי דווקא במקום בית המקדש, כשבית המקדש בנוי, מה פתאום? מבריאת העולם ועד לפני 2000 שנה היו מקריבים קורבנות בכל טקס, בכל אירוע, בכל פעם שרצו לבקש להתחבר לקדוש ברוך הוא, הקריבו קורבן. אכל ניקין ואבל, עבור בנוח כשיוצא מהתיבה. אברהם, יצחק ויעקב, בני ישראל ממצרים והלאה. כל הזמן רצף של קורבנות. מה קורה איתנו היום? אז כמובן יש לנו היום את התפילות כנגד קורבנות תקנום אבל מעבר לכך חשבתי דבר נפלא הרי היום בדור ה-20 וכמה הכל דיגיטלי הכל רובוטי הכל מהיר לא מלכלכים את הידיים עבודות שפעם לקחו שעות על גבי שעות בהמל כפיים היום קוראים תיק טק רובוטים עובדים מכונות הכל אוטומטי ללא מגע יד אדם ייתכן לומר שהקורבנות היום עברו גם כן לדור ההייטק לדור הבינה המלאכותית הכל אלו יד אדם הכל קורה במוח שלנו הכל קורה בתוכנו האדם עצמו הוא מקדש קטן ושמה אנחנו מקריבים את הקורבנות הלב הוא המזבח כשאדם הולך ברחוב הוא יכול לבנות כמה וכמה מזבחות ולהקריב כמה קורבנות כשאדם מוצא מעיניו מראות ברע כשאדם משקיע בשביל שיעור תורה משקיע בשביל המצוות תוך כדי בלי לגעת בחב ודם בלי לעזות לנתח להפשיט וכל הדבר הזה הכל נשאר נקי כמו בדורות שלנו הכל רובוטי הכל קורה במוח על ידי זה אנחנו מקריבים את הקורבנות נכון קשה לנו לראות את זה במוחש אבל הכל הכל קיים. המזבחות, הרצונות, הכיסופים, הקורבנות וגם האישי ריח ניכוח להשם. הכל קיים, הכל נמצא. אומרת הגמרא הקדושה, אנחנו מתחילים בדף נח עמוד ב, ארבע שועות מלמעלה. אנחנו עוסקים במה שראינו אתמול בדף נח עמוד א'. אנחנו ראינו אתמול ברייתה מעניינת שהיא הייתה קצת סתומה ואתמול כבר הבאנו שתי פירושים של הביה ושל רבה להסביר אותם. והיום נראה שאלה על הפירוש גם של רבא וזאת אומרת בעיקר של רבא ועל הדרך גם כמובן על שאלה בייה ונביא הסבר חדש הבריתה הייתה כך מתי מקריבים קורבן תמיד בשבת בכל בעצם בשבת אנחנו לא יודעים האם עסוקים בשבת של ערב פסח בשבת רגילה אמרנו כך כסידורו בחול כך סידורו בשבת דברי רבי ישמעאל זאת אומרת כמו ביום חול כך בשבת רבי עקיבא אומר כסידורו בערב פסח ראינו אתמול את ההסבר של הביה את שאלתו של רבא ואת הסברו של רבא על הבא נחזור מי שמעוניין בבקשה בשיעור של אתמול בסופו יש גם סיכום בואו נחזור על ההסבר של רבא כי יש לנו מתקף לרב זאת אומרת יש לנו התקפה על הסברו של רבא אז בוא נחזור על זה בקצרה רבא לא מסתדר עם כך שאנחנו מכניסים מילים בתוך דבריו של רבי עקיבא ולכן הוא אומר כך יש לנו את רבי ישמעאל שמגיע ואומר אתה יודע מתי מקריבים את קורבן התמיד בערב פסח זאת אומרת שסליחה בשבת מתי מקריבים את קורבן התמיד בכל שבת רגילה של כל ימות השנה כסידורו בחול. זאת אומרת אני לא מקדים כמו ביום חול. ככה אני עושה גם בשבת. למה אני לא מקדים? הרי כל הרעיון כן אני מכניס אותנו כבר לעניינים בהקדמה. הרי כל הרעיון שלא מקדימים את קורבן התמיד ביום יום זה בגלל שיש נדרים ונדבות שקרבים ואחריו אסור להקריב כלום. אז אני אומר בוא נעשה את זה מאוחר. לא מדי מאוחר כמו שרשי הדגיש אתמול אבל בוא נעשה את זה מאוחר. כיוון שאם יגיעו נדרים ונדבות שנוכל להקריב אותם. בשבת הרי אין נדרים ונדבות. למה שלא נקדים? אז ראינו שיש מושג של למחמר ביסראה. זאת אומרת אני חושב שהבשר יסריח כיוון שאסור לצלוט אותו בשבת. הרי מדובר שיד זה שבת, אסור לצלוט אותו עד הלילה. אני חושב שהבשר יצריח. אני מחכה. רבי עקיבא אומר, לא, אני מקדים. אין בעיה של נדרים ונדבות והוא לא חושש למכמר בשרה. יפה מאוד. זה היה ההסבר של רבא. ארבע שועות מלמעלה. מה התקיף לרבא ברולה? מדה. בעצם אנחנו כשאנחנו מסבירים שהדיון הוא מתי מקריבים בערב פסח אתה מכניס מילים שלא כתובות בברייתא כי בברייטה לא כתוב שמדובר על שבת של ערב פסח משמ שמדובר על שבת של כל השנה מדה כסדרו בחול כך סדרו בשבת בערב הפסח דברי רבי ישמעאל קטני כך סדרו בשבת סתם הקטני זאת אומרת יש ברייתה שמדברת על מתי מקריבים קורבן התמיד בשבת הגעת והכנסת כדי להסביר את המחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא מתי הם מקריבים את קורבן התמיד בשבת של ערב פסח. מי אמר שעל זה מדובר? הכנס את המילים לא קיימים. ולכן הוא מביא הסבר חדש. אלא אמר רבול אחי קטני כסדרו בכל דעלמה. כך סדרו בשבת דעלמה דברי רבי ישמעאל. הם לא מדברים על פסח. בעצם אומר גם להביא גם לרבא שהכניסו פה כל מיני מילים לא רלוונטיות. למה הבאתם את המחלוקת שלהם לגבי פסח? הם נחלקים מתי מקריבים בשבת של כל השנה. האם מקריבים בשבת של כל השנה? בעצם מגיע רבי ישמעאל ואומר דע לך בשבת כל השנה מקריבים כמו כל יום. כל יום התמיד מתי קרב? בשמונה ומחצה. נכון ראינו אתמול במשנה. התמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה ביום רגיל קלאסי שגרתי. גם בשבת הוא קרב באותה שעה. אה אמרנו אין נדרים ונדבות בשבת. רגע כבר נעסוק בזה. רבי עקיבא אומר בשבת מקדימים בשעה. מגיע רבי עקיבא ואומר לא רבי עקיבא אומר כסדרו בערב הפסח דעלמה של יום רגיל שמקדימים בשעה כך סדרו בשבת דעלמה ולפי זה המשנה שלנו דקטני שכתוב בו שבערב פסח זאת אומרת שב ביום של ערב פסח מקדימים בשעה בין בחול בין בשבת שלא משנה לי אם היום של ערב פסח חל בחול או חל בשבת זה דברי הכל למה כי רבי עקיבא ורבי ישמעאל לא התעסקו בזה בכלל סך הכל יש להם דיון על דבר צדדי מתי מקריבים בשבת רגילה האם בשעה הרגילה של כל השבוע או שמקדימים בשעה? הם לא מדברים על ערב פסח על עלעל על על שבת של ערב פסח בכלל וממילא משמע שבערב פסח בין אם זה בשבת ובין אם זה בכל באותה שעה ומתנית דקטני בין בכלבת דברי הקולי יפה מאוד נפלא זה המחלוקת שואלת הגמרא במייק מיפלגה מסלה לה המחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא האם מקדימים בשבת רגילה קלאסית של כל השנה בשעה או לא מה הסברות שלהם אונה הגמרא בגזירת נדבות ונדרים כמפלגה כמו שהסברנו קודם בכל יום אני מאחר כי יש נדרים ונדבות של קרבים והם חייבים להיות קרבים לפניו כמו שנראה בהמשך העמוד. השאלה בשבת אין נדרים ונדבות. השאלה אם אני אומר תשמע רבי ישמעאל אומר אני לא רוצה לשנות כי אז יגידו תשמע בשבת היה מוקדם גם ביום חול יהיה מוקדם ויהיה בלאגן. רבי עקיבא אומר אני לא חושש שבת זה משהו אחר פלנטה אחרת מאין עולם הבא. כולם שמים לב כולם יודעים ולא יבואו ליטות. רבי ישמעאל סבר גזרינן שבת את חול. ואילו רבי עקיבא סבר לא גזרינן. יפה מאוד. שואלת הגמרא, רגע, לפי רבי עקיבא אם לא גוזים, אז בבקשה תקדים את זה עד ההתחלה, זאת אומרת עד הזמן הראשוני שמותר להקריב את קורבן התמיד, כמו שראינו אתמול, מותר להקריב קורבן התמיד, הזמן הכי מוקדם זה לא בחצות היום, אלא משעה לאחר מכן, 6 וחצי אחר תחילת היום אז זה נקרא מכינתו ציללי ערב. החמה מתחילה למטות לצד מערב. מאז הלכתית בעצם אם אני נצמד לדין היבש, מותר להקריב קורבן תמיד. אם אין בעיה של נדרים ונדבות, למה שלא נקריב אותו מוקדם, נעיף אותו להכי מוקדם שיש? הרי אין אין שום בעיה, אין שום קורבנות שאמורים להגיע לפני שאמורים להגיע אחריו. אז תקדים אותו כמה שיותר. עונה הגמרא תשובה שמי שהיה איתנו אתמול כבר מבין אותה מידי. עונה הגמרא פשוט מאוד כסבר מוספין קודמים לבזיכין ולכן מוספין אני עושה בשש. ולאחר מכן בזיכין. רש"י מביא אתמול שבמוספין כתוב ביום פעם אחת בבזיכין שזה הבזיכי לבונה שנמצאים עליכם הפנים שכשמקטירים אותם עליכם נהיה מותר לאכילה מחלקים אותם לכהנים כל העיסוק שמה לוקח כשעה כמו שראינו אתמול והרחבנו בזה אז היה קודם את המוספים שכתוב בהם ביום פעם אחת לאחר מכן את המוספים שכתוב בהם ביום ביום זאת אומרת ביום השבת ביום השבת פעמיים זה אומר שזה מאוחר יותר כי כשכתוב בוקר זה מקדים כשכתוב ביום זה מאחר ולכן בזיכין בז' ואבדלת תמיד בז' ומחצה. יפה למה לא בז' ודקה? אז רש"י אמר אתמול או שזה לקח יותר זמן או שאני רוצה להצמד לזמנים קבועים של קורבן התמיד ולכן רבי עקיבא סובר שמצד אחד אפשר להקיב את קורבן התמיד בשבת מצד שני לא מדי הרבה כי יש לך את המוספין והבזיכין ולכן אני עושה אותו באמת בשעה שביעית ומחצה זה השעה שקורבן התמיד קרב בשבת שואלת הגמרא בעצם סידרנו את המחלוקת נהדר אז אם כן יש לנו שלושה הסברים איך להסביר את המחלוקת אם כן נעשה סיכום קצרצר גם עלמול היה לנו את ההסבר הראשוני שהם נחלקים לגבי שבת בערב הפסח ובעצם מה המחלוקת שלהם האם מוספין קודמים לבזיכין או בזיכין למוספין זאת אומרת מוספין באו בשש השאלה אם אחריהם הייתי צריך לעשות גם את הבזיכין או שהקדמתי קודם זה היה ההסבר של הביה רבה הסביר מה פתאום הם חולקים לגבי שבת עצמה שהיא ערב הפסח ואי אפשר לצלוט והשאלה אם חישינה למכמר בשרה או לא שהוא התקלקל וההסבר השלישי היה לא הם חולקים לגבי שבת דעלמה בכלל לא קשור לערב הפסח השאלה הם גוזרים את וגו גזירת נדרים ונדבות של חול או לא נפלא ביותר שואלת הגמרא מ טיו אומרת הברייתא תמיד כל השנה כולה קרב כהלכתו נשחט בשמונה ומחצה כמו שראינו במשנה שלנו וקרב בתשע ומחצה ובערב הפסח נשחט בז ומחצה וקרב בח ומחצה גם כמו משנתנו חליות בשבת זה כח להיות בשיני בשבת דברי רבי ישמעאל זאת אומרת אם ערב פסח זה בשבת לא מעניין אותי אני לא משנה כלום אני עושה את זה כאילו זה ביום שני בשבת מה זה שני בשבת שבת רש"י אומר הגמרא תפסה דוגמה כמו שנוהגים לומר יום שלישי בחודש תמול זפרורי בסדר אז כאילו זה קרה ביום שני יום קלאסי הסבר נוסף רש"י אומר אתם יודעים למה אני אומר דווקא שני בשבת כי היום הראשון שיכול להיות ערב פסח זה שני כי לא לא בדו פסח זאת אומרת ביום שני לא יכול לצאת פסח זאת אומרת שאין מושג של יום ראשון ערב פסח ביום ג' יכול לצאת פסח כמובן החישובים הם על פי הלוח ולכן היום הראשון שיכול להיות ערב פסח בשבוע זה יום שני רש"י דוחה את זה אומר מה פתאום היום אנחנו יודעים יש לנו לוח קבוע אז אנחנו יודעים שפסח לא יכול לצאת בדו לא ביום שני לא ביום רביעי ולא ביום שישי אבל פעם היו מקדשים על פי הראייה אז הפסח היה יכול לצאת בכל יום לכן רש"י דוכה ואומר באמת תפסו דוגמה של סתם יום שגרתי ואם כן אנחנו רואים שרבי עקיבא אומר אין הבדל בין שבת לכול שימו לב בוא נשים את זה רגע כבר אנחנו רואים שלפי רבי ישמעאל אין שום הבדל תמיד בערב פסח זה קרב בשבע ומחצה רבי עקיבא אומר כסדרו בערב בפסח מה זה כסדרו בערב הפסח כבר נבין שנייה אומרת הגמרא בשלמה להביבה למה ניחה פה חייבים לראות את רש"י כזה לשון מתוק אנחנו נראה את רש"י ונסביר גם בעל פה אל תדאגו אומר רש"י דמי דקמר רבי ישמעאל ח להיות בשבת כחל להיות בשני בשבת זאת אומרת שזה נשאר באותה שעה אז מה מגיע רבי עקיבא לחלוק ולומר על כורכך כסדרו ערב הפסח דכאמר רבי עקיבא בערב פסח שחל להיות בערב שבת כאמר ערב פסח שזה ערב שבת שאז אני חייב גם להספיק את צליו ואני מקדים אותו. אוקיי, מי אומר את זה? זה מה שהביה הסביר בברייטה נפלא ביותר. להביאניך זה מה שהביר. אלא לרב הקשיה. חבר'ה, בואו נחדד עוד פעם שנהיה מספיק ברורים. בעצם סל המחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא לפי הביה, כמו שראינו אתמול וסיכמנו היום, סלע המחלוקת זה לגבי היום הזה, שבת, שזה ערב פסח. רבי ישמעאל אומר, אני מקדים בשעה אחת. זאת אומרת כמו כל ערב פסח רגיל. אני לא הולך כמו היום הקלאסי ששוחטים ב8 :3, אני מקדים בשעה אחת. רבי עקיבא אומר, לא, זה כמו ערב פסח שח להיות בערב שבת, אני מקדים בשעתיים. ככה אומר רבי עקיבא. ראינו אתמול את הנקודה של המחלוקת ביניהם בזיכין ומוספין, אבל זה הדעות שלהם. וזה בדיוק מה שכתוב כאן. כמו שרשי מכניס את הדברים של רבי עקיבא בתוך דבריו. זה מה שכתוב כאן. רבי ישמעאל אומר כשאיני בשבת. זאת אומרת כמו כל ערב פסח רגיל. רבי עקיבא אומר כמו ערב פסח של ערב שבת נפלא ביותר. זה לפי הבעיה אבל לפי רבה לפי רבא מה הם סוברים לפי רבה נקודת המחלוקת ביניהם זה גם כן ערב פסח שהוא בשבת לפי רבי ישמעאל אני נשאר כמו כל יום רגיל בשעה 830 כמו בתמוז בסיון באב ככה בערב פסח הזה כי זה שבת והוא חושש למי יחמר בשרה שיתקלקל לפי רבי עקיבא מקדימים בשעה כמו כל ערב פסח שואלת הגמרא אלא לרבא קשיה לפי רבא מה פה כתוב במפורש כמו שהיני בשבת משמע שרבי ישמעאל סובר כמו כל ערב פסח שעה מוקדם יותר איך רבא יסדר את זה עונה הגמרא תשובה פשוטה אמר לך רבא לא תמה אל תגרוס בדבריו של רבי ישמעאל כחל בשיני בשבת לא אלא אימה כשאיני בשבת דעלמה פשוט וקל רבי ישמעאל לא מגיע ואומר כמו שערב פסח בשיני בשבת לא רבי ישמעאל אומר כמו שני בשבת רגיל כמו תמוז שיני של תמוז של אב של אלול שמתי מקריבים ב8 וחצי וגם בשבת אם זה ערב פסח כיוון שהוא הוא חושש למי חמר בשרה 83 ואילו רבי עקיבא מגיע ואומר לו כסידו בערב הפסח כמו כל ערב פסח של שנה רגילה של יום שזה יוצא ביום רגיל שמתי זה שעה אחת קדימה שעה אחת מוקדם יותר זה מה שאומר רבי עקיבא נפלא ביותר שואלת הגמרא שאלה נוספת מיטבי חל להיות בשבת כסדרו כל השנה כולה דברי רבי ישמעאל שימו לב ח להיות בשבת שימו לב מה אומר רבי ישמעאל כסדרו כל השנה כולה למי זה ראיה כמובן לרבא שמקריבים בשעה 8 :30 כי הוא חושש למכמר בשרה. רבי עקיבא אומר כסדרו בערב הפסח ולא כתוב בברייתה דעלמה מוחקים כסדרו בערב הפסח בשל בשלמה לרבניך בדיוק מה שהוא אומר אלא להביאי קשיה לפי מה שאומר הביה לרבי ישמעאל מקדימים בשעתיים לפי רבי עקיבא מקדימים בשעה סליחה להפך איך מסתדר הביה אומרת הגמרא אמר לך הביה לא תמה כסדרו כל השנה שזה נשמע כמו כל יום שגרתי שזה שעה 83 אלא אימה כסדרו כל השנים כולן דברי רבי ישמעאל שזה בעצם הקדמה של שעה אחת רבי רבי עקיבא אומר כסידור ערב הפסח שכל להיות בערב שבת שזה הקדמה של שעתיים וכך יסביר הבאה את הברייתא נפלא ביותר כבר נסכם את זה אומרת הגמרא הקדושה תנו רבנן ראינו את זה אתמול ובוא נראה את זה ביתר פירוט היום מנין שלא יהיה דבר קודם לתמיד של שחר מי אמר שתמיד של שחר זה הראשון תלמוד לומר כתוב שמסדרים את המערכת מעל המזבח והרך עליה העולה מה היא תלמודה והרך עליה העולה זאת אומרת שהיא אמורה להיות ראשונה מי אמר איך הוראים מכאן אמר רבה העולה עולה ראשונה הוא לא אומר איך העולה תמיד העולה העולה המפורסמת היא זו שעולה ראשונה ולפניה שום דבר לא נקטר ולא קרב ומנין שאין דבר קרב אחר תמיד של בין הארבים תלמוד לומר והקטיר עליה עליה זה אומר לא על הראשונה של שחר אלא עליה על חברתה של בן הארבים חלווה השלמים מה תלמודה מסבירה הגמרא אמר הביה עליה שלמים ולא על חברתה השלמים זאת אומרת זה הולך על תמיד של שחר עליה זאת אומרת רש"י מסביר עליה פירושו אחריה אחריה אפשר להקריב שלמים אבל אחרי חברתה אחרי תמיד שבין הארבים כבר לא מקריבים שלמים אומרת הגמרא אז רק שלמים לו יש עוד קורבנות יש אשם יש חטאת יש עולה רק שלמים לו מה תגף לרבה הם השלמים דלא נקריב העולות נקריב קורבן עולה כן נקריב אלא מה רבה השלמים זה לא מלשון קורבן שלמים מלשון השלמה עליה שלם כל הקורבנות כולם על זאתי שלשחר עליה אחריה תשלים את כל הקורבנות כולם ולא על חברתה תשלים את הקורבנות כולם שאחריה שום קורבן לא יכול להיות קרב. אמנם נראה שפסח יוצא מן הכלל, אבל בגדול שום קורבן סטנדרטי לא קרב אחר התמיד של בין הארבעים. בואו נסכם ויש מה לסכם. דבר ראשון נראה את השיטה של רבא ברולה שאומר שהמחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא זה סך הכל על שבת דעלמה והם חולקים האם מקדימים בשעה או לא משום גזירת נדרים ונדבות של חול. לפי רבי עקיבא שלא גוזרים. למה לא מקדימים מדי הרבה? כי יש את מוספים ובזיכין ולכן משאירים את זה על 7 וחצי. מיטיבנו מטיוי כתוב תמיד כל השנה קרב כהלכתו ולגבי שבת משמע בדיוק הבאיה שמה שלפי רבי ישמעאל אם זה בשבת מקדימים בשעה ולפי רבי עקיבא מקדימים בשעתיים עונה רבא דבר נפלא ואומר לך פשוט מאוד לא לפי רבי ישמעאל לא מקדימים כלל ושיני בשבת הוא מתכוון שהיני בשבת דעלמה ולפי רבי עקיבא כמו פסח דעלמה זאת אומרת כמו כל ערב פסח שמקדימים בשעה אחת לאחר כך לאחר מכן הבאנו ברייתה בדיוק כדברי רבא ואמרנו שהביה יאמר שפירושו ככל השנים כולן של ערב פסח שלפי רבי ישמעאל מקדימים בשעה ולפי רבי עקיבא כערב פסח של ערב שבת שאז מקדימים בשעתיים לאחר מכן ראינו שהדבר הראשון שקרב זה תמיד של שחר מכך שכתוב והרך עליה העולה עולה ראשונה ולאחר תמיד שבין הארבעים כלום לא קרב כי כתוב והרך עליה עליה השלם כל הקורבנות כל הקורבנות כולם השלם לשון השלמה סליחה זאת אומרת כתוב בפסוק והקטיר עליה חלוהי השלמים שלמים לשון השלמה שעליה על הראשונה משלמים את כל הקורבנות כולם ולא על חברתה. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. [מוזיקה] เฮ [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: