הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כז

סורכים דף כ"ז אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ז' אומרת המשנה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו לדברים שאם נמנעים מלעשות אותם יש בהם איסור כרת ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיב ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו היינו יש לו חמץ או דבר שעומד להחמיץ אם יכול לחזור ולבאר ולחזור למצוותו והוא לא יפסיד את הקורבן פסח או את המילה סעודת האירוסין יחזור ואם הוא מבין שהוא לא יאכל אלא הוא יפסיד אז אומרים לו אתה לא חייב לחזור יבטל בליבו מבטל את זה בליבו כמובן מדובר לפני זמן איסור חמץ אם הוא הלך להציל מיד הגייס ומיד הנהר ומן הדלקה ומן המפולת יבטל בליבו מה שמע שאפילו אם הוא עושה חשבון שהוא יוכל לחזור ולבאר ולהספיק עוד להציל מן ה כל הדברים האלה בכל אופן אומרים לו יבטל בליבו אל תחזור אבל אם הוא הלך לשוט שביטת הרשות מה תגיד ששביטת הרשות זה שהוא ילך לשבוט אצל רבו יחזור זור מיד אפילו אם הוא יפסיד את ההליכה שלו אומר רבי יוסי ברבי בון מזה שכתבנו שלושה דברים לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת ירוסין למה זה כזה חשוב מקסימום יפסיד את הסעודת שלו בואו ראהם הגדול הוא השלום שאם הוא לא יפסיד את הסעודת תירוצית הנה איזה כסף יש שמה יהיה מחלוקת גדולה שהוא קש לשני דברים שחייבים עליהם כרת זה כל כך חשוב מילדת בנו שחיטת פסחו מקודם אמר רבי פנחס מלמד הכתיב הימול לו כל זכר ורק אז ואז יקרב לעשות טוב זאת אומרת שאם יש לו מישהו שלא מהול הוא לא יכול לעשות פסח אז הדה אמרה שמילת בנו קודם לשריטת פסחו אפילו יכול לחזור ולבאר וללך ולהציל אפילו יכול ללך ולשבוט ולחזור ולבאר אוקיי עכשיו הגמרא שואלת מהו שביטת הרשות אצל רבו זה גם נקרא שביטת רשות ויחזור מיד כך שנה רבי למה יחזור למה ללכת ללמוד אצל רבו זה לא כל כך חשוב כך שנה רבי המעשה לבאר את החמץ הוא קודם לתלמוד אומרת הגמרא נמנו בעליית בית ארום בלוד התלמוד קודם למעשה הגמרא אומרת רבו הוא שלח לרבי חנינא בריזקי בטבריה שלח אותו שילך לזכות בדברי תורה שילך ללמוד בישיבה בטבריה בסוף הטון ואמרונלי גמלו חסד הוא הולך עושה חסדים הוא קובר מתים שלח ואמר לי מבלי אין כברים בכיסרין של אחתיך לטבריה שכבר נמנו וגמרו בעליית בית ארום בלוד שהתלמוד קודם למעשה שלמקלוגר הוא אומר שמדובר כאן בתלמוד כזה שאדם לומד בכלל את הבסיס של הלימוד שלו אדם שהולך לישיבה ללמוד שהוא רק מתרגל בכלל ללצם הלימוד אז לכן זה מעשה יותר גדול מכל מעשה אחר רבנן דכיסרין אמרי נד לתמ בשיש שם מי שיעשה אבל אם אין שם מי שיעשה אז המעשה קודם דלמה מספרת הגמרא הסיפור רב חיא רבי יסמי ענון למיסה גבי רבי אלעוזר הם התעכבו ולא באו אמר לו אנה ועיתון איפה הייתם אמרנלי גמל חסד אמר לו ולא הבת מן חורנין אמרנלי המת הזה שגמלנו איתו חסד מגור היה הוא לא היה מהמקום אלא הוא היה גר ממקום רחוק אז לכן לא היה מי שיטפל בו הלכה ח אומרת המשנה וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קודש אם הוא כבר עבר את המקום שנקרא הצופים מקום שנקרא צופים אם עבר הצופים צופו במקומו לא הטריחו אותו לחזור ונשרוף את זה בירושלים ואם לו חוזר ושרפו צריך לשרוף את זה בירושלים בפני הבירה מעצ המערכה זה כולה שהכילו לשרוף גם כן מעצי המערכה לבית דין מתני על זה וזה לא נקרא מעילה עד כמה אין חוזרים כמה כמות שיש לו ביד הוא צריך לחזור רבי מאיר אומר זה וזה בכזית שרבי יהודה אומר שבכזית לא חוזרים אלא זה וזה בקביצה חכמים אומרים בשר קודש בכזיית וחמץ כביצה וגמר תפרש למה לחלק רבי שמעון משם רבי שע בן לוי הוא דורש איפה זה צופים כתיב ביום ההוא כשהקדוש ברוך הוא בא ויגעל את ישראל יבואו להגדיל את העיר ירושלים עד איפה יגדילו את ירושלים ביום ההוא יהיה על מצילות הסוס קודש להשם מה הכוונה יגדיר לו את קדושת האיר ירושלים עד לשטח כזה עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל הסוס מתחיל לרוץ בבוקר מוקדם והוא רץ ורץ כל הזמן יש צל על ידו אבל כשהוא מגיע לצהריים שהשמש ממש מעל הראש שלו אז הצל תחתיו אז הוא לא עושה צלצדדים עד שם יגדילו את ירושלים והמקום הזה זה נקרא צופים כי עד שמה זה עוד יש לזה שייכות לעיר ירושלים רבי שמואל ברבי יצרוק באי אם קודש הוא ישרפנו במקומו זאת אומרת הוא אומר ככה עדרבה אם אתה אומר שעד צופים זה קשור לירושלים אז למה לחזור ישרפנו במקומו שכן אפילו בירושלים שורפים אותו לפני הבירה מעצ המערכה אז ממילא כל עוד שורות בירושלים כאילו עד סופים צריכים אז ממילא התריכו אותו לבוא ולשרוף לפני הבירה זאת אומרת אנחנו שאלנו אם זה ירושלים אז למה לחזור תשובה כי גם מי שבירושלים מתריכים אותו לבוא ולשרוף לפני הבירה האין יוצא מעט עבד לי אז האמת היא שהגמרא לקמן דנה האם בשר שיצא חוץ ממחיצתו יש לו דין של טומאה או לא אז עכשיו הגמרא פה של גם אם על הצד שתגיד שתיקנו שהוא כמו טמא הוא טמא מדרבונו מה אתה ודלי אתה נותן לו דין כמו דבר שמטמא בחוץ ואסור להחזיר אותו פנימה לשרוף אותו או כי מטמא בפנים ששורפים אותו בפנים זה בקודש קודשים ששורפים אותם בפנים אמר רבי יוסא מכיוון שנמצא פסול מחמת מקומו הוא נפסל וכאילו נטמם מדרבונו כי הוא יצא אז נעשה כמטמא בחוץ ככה אומר רבי יוסא אז רבי יוסי ורבי בון לא מסכים איתו אמר רבי יוסי ורבי בון תארו דבר תורה אתו שגזרת עליו טומא לא דיך שגזרת עליו טומאה אלא שאת מבקש לעשותו כמטמא בחוץ זה לא ככה אלא כמטמא בפנים עכשיו זה חוזר למה שאמרנו במשנה שרב מאיר אמר זה וזה בכזית רבי יהודה אמר זה וזה בכביצה תן ומחלף הם גורסים ברב מאיר כביצה ובא כזית רבי יעקב ברח בשם רבי יוסי אומר לא לא אל תחליף אלא כמו המשנה שלנו כמתניתי אמר רבי יהודה נתן לך סימן סימן המנהי דברכות עד כמה מזמרנין עד כמה יאכלו ויתחייבו בזימון עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה אז אותו רב מאר שאמר שם כזית הוא גם פה אומר כזית וגר מרבי יהודה ששם אמר כביצה כאן אומר כביצה מה בין זה לזה חוזר לדברי חכמים שאמרו בשר הקודש בכזית וחמץ בכביצה מה ההבדל א סליחה דילגתי שורה תני פחות מכאן אין מטריכים עליו שיחזור עכשיו לדברי חכמים מה בין זה לזה עניין חמץ יש לו ביטול אז לכן עד שהוא לא שיעור ממש חשוב של כביצה לא התריכו אותו לחזור אבל זה הבשר קודש אין לו ביטול לכן כבר בכזית יחזור עד כדון בשר קודש אמרנו שאפשר לשרוף את זה בעצי המערכה חמץ מיני מה דינו אפשר לשרוף אותו בעצי המערכה אמר רביס ברביון מנמד אתני נן וכן מי שיצא בירושלים וקללנו גם את הבשר קודש וגם את החמץ ביחד הדו אמורו מה דנפל דין נפל דין אז זה הוכחה שאפשר לשרוף גם את החמץ בהציא המערכה הדרן הלך פרק ואילו עוברים בסיעתא דשמיא ‏Ja
לצפיה בתכנים נוספים: