האם מותר להצמיד בשבת חלקי בגד זה לזה באמצעות סיכה?- ש"מ ו' - ז'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להצמיד בשבת חלקי בגד זה לזה באמצעות סיכה?- ש"מ ו' - ז'

בסיעתא דשמיא סימן שמ סיבוב כאן נעבור להלכס טופר מובא כאן תפירה שנעשת בגוף האדם כגון אחרי ניתוח או בחתך של פצע כותב הגרשה זורבור שאף שיש מקום לומר שאין בכך משום תוע מכל מקום אם אין סכנה בדבר הן להקל בזה כי יש בזה חשש איסור טוירה של תפירה וכר גם מסתפקים החוצוני ובשוט שבט הליבי אומר המחבר חוט של תפירה שנפתח התפרדו שתי חתיכות הבגד זו מיזו במקצת איכותי התפירות נמשכים רוצה למתוח את ראש החוט כדי להדק ולחבר אוסו למותחי משום טופר ומי שעושה כן חיב חטוס אבל דווקא אם הוא קשר לבסוף אפילו בקשר השנה של קיומי אבל אם מתח בלי לעשות קשר בסוף אז זה פטרו כי זה בחל מחזיק מעמד אבל אם נפרדו שלוש תפירות מתח אותם חייב גם לי קשה בסוף ואגב נבראר קצת דין טופר הטופר שתי תפירוס חייב והוא שקשר ראשי החוט מכאן ומכאן כדי שלא ישמתו ואפילו בקשר שנ של קיומ אם הוא קשר בקשר שקיומ חייב שתיים משום טופר ומשום קוישו אם הוא עשה שלוש תפירות חייב גם בלי קשר כי מתקיים את התפירה כל זה לעניין חיוב אבלין איסור יש רמים שאסור אפילו בלי קשר בכלל ולכן כאן יש חידוש מקום נסנל ששייך תפירה גם בלי חוט אלא עם עצם המחת מי שתוחף את הקריז עם הבגד זה עניבה ששמים על הבגד והוא תוחף זאת במחת בשתי תקיפות הוא מכניס פעמיים את המחת לו שפיר אבדה למיסה החזון איש טוען שהקומונסנן לא התכוון לאסור דבר זה שהרי כתב שהוילם נהגו היתר בדבר אף על פי שבאות עת היו גאונים אדירים עומדים בפרץ גם אנשי העם היו ירי חטא הוא רק התכוון לטמוע מה הוא טעם מנגוילום ובפועל החזון איש כותב שתחיבה מחת איננה בכלל תפירה והיא נחשבת רק כחיבור על ידי קרסים או כפתורים כי ברור לכל שאין לי נעשת לשם חיבור קבוע אלא לשם הידוק לפרק זממה ונהגו להקל בזה ואין להחמיר כרגע כותב ביקוס מוישה רק הוא מוסיף שרוצה להחמיר יחמיר אבל אם ניכר שהסיקה לא תישאר בבגד כמו שהיה נהוג לעשות בשעה שהיו מחטלים את התנקות בחיתול בד שהיו סוגרים אתמצעות סיקת ביטחון אין להחמיר בזה וגם מקום נסנל סובר גרוסמו שהתיר בזה דס הגשה זו בורך שאף על פי שיש ללמד זכות על העוסים כן מטעם הנעל מתעמים נוספים למיסחמיר בזה וכך גם חמיר במכס יצחוק להדק ניירות ידי מעדק סיקות בחודשוני כותב שאסור משום טופר כסיקות הנסיות להיפתח ולהיסגר הגשה זו בוך מסתפק הבכל מקום הוא עוסר משום עובד סעיף ז הדרך הייתה בזמנם לתת חוט בתוך השרבול שלזרו שכשרוצה הוא מהדק אותו על ידי מתיחת החוד מתעדקת וכשרוצה לפשות זאת אז הוא אז הוא פותח את החוט כדי לפרק את הידוק אומר המחבר אויסום שמהדקים הבגודים סביב זרויסם על ידי החוט שמוחיסוי ומסדק אז בעצם זה תפיר שנ של קיומי כי כל הזמן פותחים וסוגרים בכל זאת המחבר עוסר גם תפיר שנ של קיומ בתנאי מסוים עוסמות חוי אלא אם כן נקובים שבהם החוט מושכל רחוב עם קצס ומתוקונים בתפיר בעיגול תפו סביבם לולה כז הזו אז בכלל לא דומה לתופר כי זה כמו שמכניס קרסים בלולאות כפתורים וכאלה דברים כיוון שמתכן לזה בתמידות למתוח ולהדק כשלובשו וכן לרפותו כשרוצה לפושתו אם הוא לא מהדק זוק חזק ונמלך לפעמים להניחו כך לעולם ולפושתו כשמעודק אסור להדק אותו בשבת גם אם זה מתוקן לכך עכשיו אומר המשתבור שבאופן שכן הנקבים רכבים ומתוגנים בתפירה בעיגול סביב הנקב אפילו אם החוט תחו במחת נקובה שהיא תלויה שם בתמידות כדי להכניסה להכניס את החוט על ידו בנקבים גם מותר והם בזה איסור של מוקצה כיוון שהמחת תלויה בפטיל והפתיל בבגד ואין נפרד ממנו לעולם כאן האחרונים מדים סתירה כי בשולחן ערוך מבואר שתפיר שנה של קיומסורה משום טויפה כי דוק הבגד הרי זה רק לזמן קצר כבר לא משיג עליו ולמיסה בסימשיז שם כתוב שנעליים שתפורות יחד שמפרקים זאת לפני הנבישה אין לעשות כמפני המאורץ אף על גב שהיא תפירשנ של קיומה שמע שמעיקר הדין תפירשנ של קיומ איננה אסורה יש בזה כמה דרכים התיל לדובית כותב שהרמור מחלק בין תפירה לקריה הוא עוסר תפיר שנ של קיום לכן כאן הוא לא חולק על מחבר אבל לקרוא תפירשן של קיום מותר כיוון שזה קריאה שלא מנהלית פה עיקר גם מברים מחסי יצחק גבישי אבל החזון איש כותב שלדעס הרמו אין הבדל בין תפירה לקריה והרמו באמת סובר שהן תפיר שנה של כיומי קרי הספיר השני של כיומי אסורות כמו שהוא סותם כאן וידור דסגשה זו בוכ להפך שהרמו סובר שבשניהם מותר משהו לאי קל לדבר השולחן ערוך כי הוא שמח מה שהוא כתב בסימן שיז סגירת טיטול עדי הדבקת סרטי הדבקה מצוים בו תעשר ולישי שהרי זה בכלל תפירה לזמן ועשורה מאידור בחודשוני כותב שכיוון שהסרת עשוי באופן שאף אחרי הדבקה ניתן לפתוח ולחזור על הדביקור כמה פעמים נחשב הדבר כחיבור עלדי כפתור ואין זה בכלל תפירה הכתוב להדביק את הסרטים על החיתול מערב שבת לפתוח ולסגור כדי שיקב שזה עשוי להיפתח ולהיסגר קר גם דס הגשה הזורבוך והגרש ווזנדס הגשה זורבוך ממילא אפשר להתיר כי זה תפירש ינ של קיומי חיבור סרטי טיטול מעשים על ידי סקוט לכולל ממותר אחרי שגמרו להשתמש בטיטול להדביק זאת כדי לזרוק לזת לפח אז ברוך השבס כותב שתלוי מחליקס המריל דיסקים הגרשה הזו ברוך לגבי מי שעושה קשר שאין דעתו לתירו לעולם אבל אין לו עניין בזה כר גם כאן אין לו עניין בהדבקה מצידו ברגע שזה נכנס לפח זה יפתח אבל למה זה לא הולך להיפתח לעולם בחודשוני כותבת שאסור לעשות כן למתוח חוט המושחל בכובע סרוג כדי להצמידו לראשו כותב בחודשוני שמותר כי מה שעסרנו כאן זה רק ידוק שמטרתו לעצב את הבגד שמסודר ויפה אבל אם מטרת הידוק להצמיד את הכובע שלו יפול אין איסור בדבר כמו כן מותר למתוח סורכים שמושחלים בנעליים אפילו אם אחורים צרים ואין בהם טבעות ברזל כן נהוג ואין בזה את היתר של המחבר כאן מכל מקומותה לעשות כן כי אין דרך תפירה בכך לחבר בתנה למילדי רוכסן ואסגשה זו בו שאפילם דעתו להשאיר את הבטנה מחוברת למיל לאוילום אין זה אלא כחיבור על ידי העשה על ידי קרסים וכפתורים מותר ואידו בחודשוני כותב שאם משאיר זאת במשך זמן רב אסור משומיסו טויפו וכן אסור להסיר את הבטנה משומיסו קוריאה וקרגה מחמיר בשבט הליבי עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: