האם מותר להפשיר קרח באוויר החדר בשבת?- שי"ח ט"ו - ט"ז

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להפשיר קרח באוויר החדר בשבת?- שי"ח ט"ו - ט"ז

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שכ סעיף תזבוב כפי שהזכרנו בתחילת הסימן יש מחלוקס הראשונים בלח שהצטנן אחרי שנגמר בישולו האם יש בו בישול או לא אז ראינו את שיט הסמ שהוא מחמיר בעניין וכאן נראה את השיטה המקילה והחרעת הרמו כמו כן נלמד באופן שאין בישול היכן מותר להניח לחימום כפי שהזכרנו על האש עצמה אסור משום מרק מבשל יש אומרים משומכשה השם יחטה בגחלים כדי להגביר את האש אבל זה דווקא בקירה וכדומה כנגד מדורה מותר כי אין דרך בני אדם ברוב פעמים לבשל כנגד מדורה אומר המחבר דובו שנזבע של כל צורקו והוא יובש שאם במורק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במוקהם שיצלדסבוי מפרש הרמו למה לא התירק ביובש הגו ואפילו נצטנן כבר לכן ההתר הוא ביובש אבמוריח שהיה צלדס בו אפילו בדובו שיש בו מורקמותו כי אז אין בישול גם בדובולך עכשיו עכשיו מה שהמחבר כתב כל צורקו והוא יבש כי אם זה לא מבושל כל צורקו אפילו דבר יבש והוא רותח יש בו עוד משום בישול כמו שראינו בסעיף ד' וממילא אסור להעמידו מקום שהיה צודד אז בואו ואם הוא דוב הולך אפילו להתבשל כל צורקו על לפי מה שפסק המחבר אם הוא הצטנן יש בו משום בישול ברלוכה כבר הזכרנו לא מקשה הרי אמרנו שמדובר בדבר שהתבשל הוא שם זאת כנגד המדורו אז הוא ניצ אצלה אז אצלי אחרי בישול אז כבר דיברנו שהחזון איש ועוד מסבירים שזה לא מקבל טעם שאצלי בכזה אופן נקודה נוספת הראש סובר שסמוך למדורה גם כן אסור אל צריך להרחיק קצת שיהיה היקר ומדייק כך מלא שנגמורה עיקר גם לאשנה מחבר כנגד המדורה ולא אצל המדורה להורות שצריך להרחיק קצת מן המדורה אז לא חוששים שיבוא לחטות בגחלים כיוון שיש לו היקר בזה שהוא הרחיק כותבים האחורינים דווקא מדורה בפני עצמה אז מותר להניח כנגדה הבתוך התנור אסור להכניס שם כסיר אפילו אם הוא מרחיק קצת מהמדורה שבתוך התנור כיוון שהוא מקום שה צולד בוים וזה לא יגורע מה שמבוא בסימג שאסור להכניס גדרה לקרה כשאינה גרופה מגחלים אפילו אם הוא לא מעמידו סמוך לאש אבל אם הוא לא מעמיד את הגדרה על קרקעית התנור כי אם על איזה כלי המפסיק אז יש להקל מוסיף הרמו את השיטה הידועה שכבר דיברנו כמה פעמים ויש מקינם לאמר דכל שאינוסנלגה באיש הקירומש שאז יש בעיה של מכזה ששמו יחטה רק סומך לאיש אין את הבעיות האלו יש רק בעיה של בישול אפילו נצטענן מותו כי גם בדוב הולך שהצטלן לגמרי אין בשלח הבישול לחממו מחדש בשבת אפילו לחום שצלדס בוי אחראה למעשה כותב הרמו ונוהגו לאכל בו זה אם לאצטנן לגמרי כמו שכוספתי לליל שרנג דהיינו לפי המחבר מרגע שהצטנן מעט מהחמימות ונעצלזבוי יש בזה משום בישול לפי המקילים אפילו הצטנן לגמרי הרמו כותב שהמנהג להקל אם זה לא הצטנן לגמרי דבר מעניין שמובא כאן באורמוסופים שבסר ננג מביא המשתב מוגן אברום שלמיסת טוב לנהוג שלא להראות מכלי ראשון לקרש שיש במרק שלא יצטנה לגמרי אלא לעשות כך על די מצקת שאז יהיה אירועים מכלי שיני אבל כאן בסמ שח שכאן מקור הדין המשתברורו שאר הפוסקים לא מזכירים א עניין להחמיר פשטסא אשכנזים נוהגים לפי דברי הרמו להקל אם לא הצטנן לגמרי עכשיו מה כוונת הרמ ומה הגדר של האחר רע בזה נחלקו המוגן אברו מבין שאם הוא הצתנן לגמרי סובר רמו שהאיסור לחמם מדויריסה הפמגודים כותב שזה נראה דבר קצת כתיקון אבל החזני איש כותב שלדעס הרמו מעיקר הדין נוקטים כדעס הפוסקים שאין ביש לךביש כשהצטנדן לגמרי כי מסבר נראה שאם הוא לא חם משור שעת לדסבוי הוא כצונן אז מה שייך לומר שאם לא צנה לגמרי מותר אלא בהכרח שהוא נוקט כפוסקים שיצטנה מותר ומה שהחמיר הרמו לא לחמם כשצונן לגמרי זה כדי שלא יתול לחשוב שמותר לחמם גם דבר צונן שלא מבושל בכלל ולכן הוא יקל רק שהוא חם קצת אז זה לא דומה לדבר שאינו מבושל כך גם נקטו ביקורסמו של הגשה זוך שהרמו סובר שמעיקר הדין כדס הפוסקים שמקילים בלך שנצטנן הטיל לדובית כותב שטעם הדבר שני איסור בישול בדבר לך שלא צטנן לגמרי כיוון שהחילוק בדבר יבה שדבר לך הוא שדבר לך אחרי שהוא מצטנן לא ניכר שיתבשלם כן בדבר יבש ניכר בדיין שמבושל ולכן כשלא הצטנן הדבר הלך לגמרי וניכר בו הבישול מחמת החום המועד שנשאר בו נחשב הוא כמבושל ואין איסור לחזור ולחמם אותו ומה הכוונה לא הצטנן לגמרי רבי שרוחוננו חורה והגליטל כותבים שכל שראוי התבשיל להיות נאכל בתורת מאכל חם כשאדם רוצה לאכול מאכל חם זהצ לא נחשב כחם זה השיעור וכך כותבים עוד פוסקים ויש לשאר זאת לפי רוב בני אדם החזון איש מבואר שגם מים פושרים נחשבים שלא יסנולו לגמרי דרח דעס הגר שלישי שאין די מה שהתבשיל פושר אז צריך שיהיה חם קצת זה מצוי שפותחים גדרה רוצים לכסות אותה ויש עדים שכבר התקררו אם צטנלו לגמרי צריך להיזהר לא להחזיר זאת לגבי הגדרה הרותחת עוד נידון גדול בפוסקים שזמננו ומים שנמצאים בצינורית שמחוברת למחם למדוד את כמות המים אז המים שם מתקררים וכשמוציאים מים המים נכנסים מתחממים אז יש כאן כמה ספרות להקל ולהחמיר כמו שמובא כאן באריכות בשביסשבס כותב שמותר להכניס מצקת לסיר מרק בהודה הלכה מטיפות מרק שהצתננו כיוון שמעיקר הדין נוקטים שהם בישלח בישל בדובולח אפילו שהצתנן לגמרי כשהלכות מועטת אפשר להקל יחסיצחו כותב שיש לנער בתחילת המצקת מהטיפות שעליה כותב רבי עקיבה יסוד גדול מה שדיברנו שמותר כל זמן שלא צטנן לגמרי זה רק אם הוא לא הצטנן בבישול הראשון אז הבישול הראשון לא פקע עדיין אבל אם כבר הצטנן לגמרי וחזרו וחיממו אותו במקצת לפני השבת אז אסור לחזור ולחמם זאת שיהיה יד צולד אזבוים וכך כותבים עוד פוסקים וחזון איש מבואר שמים שהיו צוננים בשבת עצמה אחר כך חימם אותם עד שנעשו פושרים אסור להניחם על גבי האש לחממה שתיה צלדת בהוהם אפילו שבערב שבת הם היו בכזה חום שכיוון שהיו צוננים בשבת קיבלנו עלינו להחמיר כדעת הסוברים שישביש לך רבי של בלך עוד מובא כמגשה זוהר בו שספרדי שנוהג כדס השולחן ערוך ולמשל החמין שלו הפלטה נרבטה וכדומה והם הצטננו קצת כבר לא היה צולדס בוויים אבל זה עדיין חם לאשכנזי מותר לחמם זאת לא צולדסבוי אז מותר לו לבקש לאשכנזי שיעשה זאת עבורו אין בזה משום לפני עבר כי כל אחד נוהג לפי רבותיו עוד מובא כאן שתבשיל לך שהצטנן לגמרי שאסור לחמם אותו גם לדעס הרמו אם הוא אמר לגוי לחמם אותו כנגד האש אז בדיעבד מותר לאוכלו כך מובא בסמר אגברלוכה כותב שלצרך שבס יתכן לכן שלכתחילה מותר לבקש לגוי לעשות זאת כשאין עצה אחרת וכך מקל החזון איש ונעבור לסעיף תז כאן נדבר בעניין של מועיל בסימן ש חוף נפסק מהגימורה שאסור לרסק שלג וברד בשבת משום נוילד שהוא מוליד מים אבל מותר להכניס שלג בר קרח לתוך של יין או שר משקים כדי לצטנן את המשקים שבכוס שם יש שתי מעלות אחת וממילאנמן מסרסק בידיים שתיים זה לא ניכר כיוון ש שהשלג הקרח שנמס מתערב במים השאלה היא מה נקודת היתר ונפקמינל למיסה באופן שהדבר נעשה מאליו הוא לא מרסק אבל זה ניכר אז זה מה שנראה כאן מחלוקס המחלוקס כאן עים פשטידה זה פת כפולה לחם שומן ולחם כמו בורקס אבל יותר פתוח המשום בישול אין איסור לחמם אותה אפילו שהיא כבר צוננת כיוון שדוב יוביש אין בשלח הבשל ואפילו שעל ידי החימום השומן חוזר ונימוח הלכאורה זה דובך אומר המשתבר כיוון שבשעה שהוא שם זאת לחמם זה עדיין יבש זה נידון כיבש אפילו שבסוף הוא ינמס לכן השאלה רק משום מויליד לגבי רוטב קרוש מסתפק הפרמגודים יתכן שהוא לא נחשב כדבי יבש זה לא דומה לשומה שנחשב כמא מחל ולא כמשקה או מובא כמחלוקס לגבי חמה קרושה גרוסמו שנוקת ש כדבר יבש ולכן אם החמה נעסתה מחלב מפוסתר בחום שצלדסבוי זה כדוב יובש מבושל הגשה הזוהר ברוך מחמיר בזה מכמה אתמים כמו שמובא כאם בריכות אז השאלה אם מישהו מויליד לחמם את הפשטידה הזו אז דעסמר בלהקל כיוון שהמסעה נשאת ממילה הוא לא ממיס בידיים הוא שם זאת וזה נמס אבל רמו מביא מחמירים כי כמו שדיברנו הם סוברים שכל מה שהתירו לשים קרח בכוס יין זה רק כי זה לא ניכר הקרח שהוא נמז בתוך המים שהוא מתערב ביין אבל שומן שהוא נמחז הוא צף למעלה והוא ניכר אז אז זה אסור משום מויליד ולפי זה לא רק באש אסור אלא גם כנגד השמש אסור להעמיד כי זה לא קשור לבישול זה איסור של מוליד אז נעבור לדברי השולחן ערוך מותרליטנינפנדה זה פשטידה כנגדיש במוקים שיהיה צולדס כמובן רק על ידי כלי המפסיק או כנגד מדורה שלא יהיה בעיה של מרזק בבשל או של שמויחטה מבחינת בישול מבחינת מוליד אין בעיה ואף על פי שהשומ שבו שנקרא שחוזר ונימויח כי זה נעשה מאביו הגור וכל שכן גדירו שיש בו רויטב שנקרש שכשהשומן מויח אינו באנדשורה כאן זה יותר קל כשומן מתערב עם הרוטב זה לא ניכר זה ממש דומה ל העניין של אבל זה דווקא עניין איסור נוילד לגבי זה זה קולשקן לין איסור בישול זה יותר חמור כי בפשטידה אמרנו זה דוב יובש אבל רוטב זה לך שהצטענן ובזה שייר בישול הרוטב הרי א הוא דבר לך אז לכן זה באופן בזה ההיתר מדובר דווקא באופן שמעמיד את הגדרה במקום שאין צולדסבוי הוא רק נמס הוא לא מתחמם לשיעור שעצל דסבויים מביא רמו ויש מחמירים הם סוברים שגם בזה שי חיסונו ילד במפשטידה שהשומן יוצא החוצה והוא ניכר ואפילו בגדרה שהשומן מעורב עם הרק כי השומן צף וניכר וכמו שאמרנו לשיטתם גם בשמש אסור להעמיד אבל כל זה כשיש הרבה שומן על הפשטידה שזה יוצא החוצה וזה ניכר אם רק מעט או שמה מדור רחוק שרק קצת ימז ויבלה בתוכו או שהוא הסיר את השומן ממנו מותר לכולל מלכת מחמם את הפשטידה ואפילו שעדיין מפשיר וזב מבשר שומן שבתוכו זה דבר מועט ומותר לכולעלמה כמו כן מותר לחמם בשבת חתיכת בשר שמן עם שומן אף על פי שמקצתו זהב כיוון שהדבר מועטו הנשר זה לא חשוב ומותר עוד כותבים האחרונים קד של מים או של שר משקים שנקרש מלמעלה לכולל ומותר למידו במקום חם שלא יגיע לצד לדסבו שם ביה של בישול כי הקרח הנמס מתערב מיד בתוך המש משקים וזה לא ניכר כבר היא לא צף אז זה ודאי דומה לנידון של הכנסת קרח לתוך יין אז ראינו שתי שיטות למיסה כותב הרמו ונוהגו להחמיר שלא להניח כנגד האש או כנגד השמש מיו במקום צוירך יש ליסמוחס רישונו גם לכתחילה לעשות כן בדיעבד ודאי שיש להתיר לסמוך על המתירים גם לכתחילה במוקרך אפשר לסמוך ולהניח את הפשטידה במקום שאין חשש בישול אלא רק חשש של המסע מותר עוד כתב מוגן אברהם שכמו כן כאפשר להקל לסמוך על דעס המתירים להניח את הפשטידה לפני שהתנור מוסק אפילו שאחר כך הגוי ומסיק את בא ומשיק את התנור כיוון שיש מתירים להניח גם אחרי שהוסק התנור יש להקל באופן שעדיין לא הוסק אבל אין לעשות כמפני המאורץ כי הוא יבוא להקל עוד יותר גם בדברים שאסורים מעיקר הדין עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: