האם מותר להשתמש בשבת ב'צמר פלדה'?- שכ"ג ח' - י'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להשתמש בשבת ב'צמר פלדה'?- שכ"ג ח' - י'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש חג סעיף חס בסעיף הקודם למדנו מחלוקס האם מותר להדביל כלים בשבת כשנקנו מגוי והם צריכים טבילה כאן נלמד אומר המחבר ששוס בונו יהודי יין והיין שנותר בו אסור אז ממילא אסור להשתמש בכוס כיוון שיש שם יין של גויים שאסרו בשתייה בכל זאת מותר להדיחו לדברי הכול כי זה לא נקרא מתקן כי גוף הכלי מותר היין סרו כשמסירו לא מתקנו כמסיר ממנו דבר המאוס שאין כן בכלי שצריך תבילה שבעצם הכלי עצמו אסור אבל כמובן שמדובר שהוא רוצה להשתמש בכוס בשבת אם יודע שהוא לא ישתמש בו ביום אסור להדיחה כמו שלמדנו בסיבוב שאסור להדיח סתם כלים בשבת בכל זאת גם אם הוא לא מדיח אותה כי אסור לו להדיח אותה מותר לטלטל את גם בלי הדחה אפילו אם יש בכוס פרורי לחם ששרה בזה הגוי וזה מוקצה בכל זאת מותר לטלטל את וזה לא בוסיס לדוברוס שאז אפילו אם באמצע שבת לא נעשה בוסיס לעסור ניור אבל בלי ניור צריך לנהר את המוקצא ממנו אבל כאן לא צריך כי הפירורים בטלים לגבי החזון איש מקשה שאיסור הנו חמור עמם הם לא בטלים הקופונים הוא גם מתיר משום גרף של רי מביא המשתבות בתומס הדשן אסור לבטל איסור בשבת כי אין אין לך תיקון גדול מזה אז למה ישא הרי בורדה נפסק שגם ביום חול אסור לבטל איסור לכתחילה להוסיף עליו עד 60 אפילו אם הוא סדרבונון אבל נפקמינה יבש ביבש שיתערב אחד בשניים איסור בשני התרים שביום חול מבואר בשולחן יורדש יכול להוסיף עליו עד 60 כדי לבטלו הבשבת ביום תבסור משום שהוא נקרא כמתקן כוא מתקן ומתיר זאת באכילה אבל אה באופן שהאיסור נשרף מותר מה הכוונה? עצים שנשרו ביום טוב מהאילן שמו קצת לתוך התנור מותר להרבות עליהם עצה היתר כדי לבטלם כי עיקר הנאה זה אחרי שריפתם. אם תערב איסור לך בהתר לך ואין בהתר שישים או שיתערב יבש ביבש ואין רוב היתר ואחר כך יתוף עד שישים או עד רובו מבואר ברלוכל להלון בשם הטז שאסור לחוכם להורות בזה היתר ביום טב אבל הבאר חרוינים מקילים בזה ובשולחנו סמר שן א למדנו שמותר להוסיף מעת מים לכוס יין שנפגמה כדי לתקן את היין שוכו להשתמש בזה לכויס של ברוכה מישהו ין כרוצה לאסור מי שומר זה כמתקן אבל הזור ברוך מבאר שזה לא להלוך כמו שמבר שם שמותר לעשות כן בשבת אם תערב איסור אפילו בערב שבת ולא נודע לו עד שבת מותר לשאר אם יש בזה 60 אבל דווקא לשאר בדעת מראו אבל עם דוד אסור אפילו שמדידה של מיצה מותרת כאן כיוון שהוא עושה מעשה בידיים של מדידה אז לא משום המדידה יש לאסור אלא משום שנראה כמתקן את האוכל כך כותב פרמגודים מובן כמסים וב משמע לא כך שכן מקילים בזה כותב מוגן אברום יובש ביובש שנתערב אחד בשניים איסור אחד בשני היתרים שאז צריך להשליך אחד כדי שיוכלו לאכול את אחרים מותר לעשות כן בשבת כיוון שזה רק חומרי בעלמה כי בדינה ככל שלא נאכל אדם אחד מותר לכן זה לא נשב כמתקן סכין ששחטו בטרפה אם הוא רוצה לחתוך בו לחם וכדומה דברים צוננים שמספיק הדוכה א בכל זאת כיוון שצריך שפשוף גוף היטב ולא הדוכה בעלמי אין לעשות בשבת דה וכמתקן סתם הדוכם מותרת כמו שנו מסוף א' להדיח בשר חיים אדם שעליו סעיף טס מוטר לשף שיף הקילים בכל דורה שמנקה אותם אפילו נסר וחול כשיחד להם מקום בעוד יום שזה לא מוקצה אבל דווקא כשהיה חול מגובל במים מערב שבת או שלוקח אתה החול בלי תערובת מים או להפך שנותן הרבה מים שלא ידבקל החול אחד לחברו כי יעשה את זה באופן שיש כאן חשה שלישה אז כמובואה בס ח שיש איסור לכמה פוסקים יש היתר שנ בסין חוב לקחת את החול בידיים רטובות והחידוש שמותר לשפשף אפילו שיתכן שהוא יגרור קצת מהכלי ואז זה ממחק זה דוב שהי מזכר ולא פסיק רישה מה שאין כן גרטקון שכבר נראה שם זה פסיק רישה אבל יש מתיר לנקות כלים באבקת חול אבקת רם כיוון שהכל נהפך למים אין בזה איסור לישה כר גם כתב החזון איש גם איסור נו לד הוא כותב שם בזה כי זה נימוח בתוך מים מרובים מביא המשתבור שהמאריל אסר לשטוף את הזכוכית בשבולת שואה להצירו כדי שיבריק וצריך טעם למה ואפשר דסבירלי שדווקא להדיח לכלים שיהיו נקיים מותר אבל לא להצירו אבל זה דוייחק אחיודה מסביר שכל ניקוי שהוא כתוספת וגם בלדיו הכלי נקי הרי זה טורכי שרה שאסורה בשבת הטלדובת כותב שבזה מישהו מתיקון כלי אבל דס הגרשה זוהר בו שמותר לנגב כלי זכוכית יפה יפה אפילו משפשב במגבת שד שמבריק מחמת עצמו כיסור הוא דווקא בשיבול שועל שהוא כין תכשיר שמיוחד לכך אומר המחבר אמרנו שמותר לנקות עם כל דבר אבל חוץ מכלי כסף בגרטקון שהוא שמרי יין שנסיעשו ונזכשו מפני שזה פסיק ריש שהוא ממחק לכלי כסף שהוא רך ולכן אסור משו מיסו ממחק הוא מוריד קצת מהכלי כסף שער הכלים אפילו בגרת קה גם מותר הגשה הזו בו חוסר לנקות כלים בשבת בצור הפלדה כיוון שהוא ממחק מעט מהכלי כשהוא משפשב וגם ייתכן שצמלדה מציר את הכלים עיקר גם מוסר באור לציון אבל בלי שי כותב שאם משפשב בקלות ולא בחוזקה מותר לרחוץ כלים בשבת על איכותי ברזל עשוים כספוג ננס אקססורון כותב שנהגו להימנ מכך משוב דדכול וגם ייתכן שבזה איסור סחיתם רבונון ל מברשת כותב הגשה זורבוך מחומר סינתטי נקוי בקבוקים שאין חשש סחיטה בחומר שאינו בולע ושאין הנפח משתנה מתמים שנכנסים וגם החללים שבו ניקרים לעין אז למדנו את האיסור שממחק כותב הפרגודים שלכן גם אסור להשחיז שכים בשבת אפילו ברחיים ברחיים ודאי שאסור רק אפילו בעץ וכדומה כי זה דומה לממחק לעניין ניקוי כלי נשק כותב הגשה הזוהרבוך שאם נדרש לכך רק ניקוי רגיל מותר לנקותו לצורך היום כמו שטיפת כלים אבל אם דבוק שמפיח וצריך לשבשפו בנייה זכוכית יש לאסור משום במחק וגם משום תויכן כמה שראינו בסמשים שימיז סעיף י למדנו משי חוף שאסור לרסק שלג וברד לכן אומר המחבר אין חויפן כלים במלח לפי שהמלח נמכה כשחיפ בחוזקו אבל דווקא לחוב במלח אסור אבל להכניס את המלח למים שבדרך הרבהם כלים אפילו שהמלח נמס ממילא מותר כמו ששם למדנו שמותר להכניס שלג בתוך מים אפילו שנמס ממילא ואין בזה חשש איסור עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: