פרי צדיק

א לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו וזה נאמר על יו"ט של ר"ה. ויש להבין שמפני זה שקדוש היום לה' עבור זה יאכלו משמנים הלא בגמ' (פסחים ס"ח) הפלוגתא דר"א ור"י חציו לה' או כולו לה' מפני שנא' לה' אלהיך דלשון לה' משמע שאינו לכם. וגם בגמ' … להמשך קריאה

א בגמ' (כריתות ו'.) השתא דאמרת סימנא מלתא יהא אינש רגיל למיכל ריש שתא קרא ורוביא וכו'. ומזה א' בשו"ע (או"ח סי תקפ"ג) וכשיאכל רוביא יאמר יה"ר שירבו זכיותינו וכו' ונוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ואומרים שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה וכו' ואוכלים ראש כבש לומר נהי' לראש וכו'. הענין הוא שהאכילות מורים לסימן טוב … להמשך קריאה

א המנהג לאכול ראש כבש ומבקשים שנהי' לראש ולא לזנב. כבר אמרנו (ונת' פ' תבא) שהברכה הז' שבפר' שם הוא ונתנך ה' לראש ולא לזנב שזה שלימות הברכות כשמתבררין בכל הז' מדות ואז נקרא ראש. והוא דלפעמים מצינו שהוא ראש לשועלים ומ"מ הוא זנב לאריות ע"ד שמצינו (סנהד' ל"ז.) בשורות שלפני סנהדרין עד האידנא הוה … להמשך קריאה

א מה שנוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ומבקשים שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. ולמה בחרו דוקא בתפוח ולא בשאר דברים. הענין דאי' (אדרא נשא קל"ג ב') פסיק שערא ואתחזיין ב' תפוחין וכו'. והוא ע"פ שא' (בר"ר פ' כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה וכן רשב"י ג"כ מתאר השי"ת כביכול בצורת אדם שתחת שערות … להמשך קריאה

א יהר"מ שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. שנה טובה היינו בד"ת דסתם טוב הוא בד"ת כמו שא' (ברכות ה'.) אין טוב אלא תורה. וכתיב ותורה אור ופעם ראשון שנזכר טוב בתורה הוא בפסוק וירא אלהים את האור כי טוב והיינו האור תורה וכמו שא' (בר"ר פ' ג') ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד ה' חומשי … להמשך קריאה

א בר"ה המנהג לאכול תפוח בדבש ואומרים יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. ענין חידוש השנה הוא כמו שדברנו בש"ק העבר שלכל שבתות וראשי חדשים שבשנה יש לכל אחד קדושה מיוחדת כל שבת וכל חודש לפי בחינתו. ובהגיע היו"ט של ר"ה אז נתחדשים מחדש קדושת כל הזמנים על השנה הבאה להשפיע מחדש התעוררות הקדושה … להמשך קריאה

א ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב וגו' אי' בבעה"ט את לבבך ואת לבב ר"ת אלול לכן נהגו להתחיל להשכים לסליחות מר"ח אלול. ואנו נוהגין לתקוע בשופר מר"ח אלול שהוא התעוררות לתשובה כמו שנא' אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. והיינו שעשרת ימי תשובה מתחילין מר"ה וחודש שקודם לו ג"כ זמן תשובה. ומה … להמשך קריאה

א כי המצוה הזאת וגו' לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וגו' ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים. ופירש"י ז"ל שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחרי'. ודרשו זאת מיתור הלשון בפסוק זה לאמר מי יעלה לנו וגו' לאמר מי יעבור לנו שהי' די לומר לא … להמשך קריאה

א בפסיקתא החדשה בעשרה מקומות נקראו ישראל כלה ו' ע"י שלמה א' ע"י ירמי' וג' ע"י ישעי' וכנגדן לבש הקב"ה עשר לבושין וכו'. וידוע דבכל מקום מספר עשרה מכוונים כנגד העשר ספירות וכמו שאמרנו במה שאומרים עשרה אני יודע עשרה דבריא. והיינו שכל מספר עשר מרמז לעשרת הדברות וע"ד שא' (זח"ג י"א ב') עשרה מאמרות … להמשך קריאה

א כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כלי'. שם הוי"ה נקרא בבחי' חתן וכנס"י שהוא בחי' שם אדנ"י נקרא בשם כלה. וסעודה ג' דשבת שכנגד יעקב אע"ה שצורתו חקוקה בכסה"כ היינו שהוא מה שנא' בצלמנו כדמותינו שהי' כאדה"ר קודם הקלקול וכמו"ש (ברש"י ויצא) והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך שהי' כמו … להמשך קריאה

א שוש אשיש בה' בפסיקתא אשיש ביצה"ר שנעקר מתוך ישראל תגל נפשי באלהי כשנמחלים עונותינו. זהו שאמר בהפטורה כי הלבישני בגדי ישע בגדי מרמז על הגוף שהוא לבוש להנפש. וכמו"ש בזוה"ק (ח"ב ע"ו א') שעיקר אדם הוא הנפש והגוף נקרא רק בשר אדם. וכתיב עור ובשר תלבישני שהוא רק לבוש ומתחלה קודם החטא הי' כתנות … להמשך קריאה

א הנה דברנו (בשבת הקודם) דבשבת זה כבר הוא תחל שנה וברכותי'. ומתחיל הפ' זו אתם נצבים היום כולכם וגו' ואי' בתיקונים (הקדמה ד"ה קם סבא) חמש בגו חמש כנגד הב' לוחות ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל הא חמשא. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך הא חמש אחרנין … להמשך קריאה

א נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאוביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו. צריך להבין על איזה זמן נאמר השבועה זו הלא בזמן החורבן לקחו אז האויבים הדגן והתירוש ומזמן החורבן ועד היום לא הי' לישראל עוד ארץ שלהם. גם מה שנא' בימינו ובזרוע עוזו ובגמ' (ברכות … להמשך קריאה

א שוש אשיש בה' וגו' בפסיקתא להפטורה זו ד"א שוש בימות המשיח אשיש במפלתה של אומה הרשעה תגל נפשי באלהי זו מלחמת גומ"ג. זה מוסב על ב' המשיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד משב"י על ידו יהי' הניצוח באו"ה כמו שא' (בר"ר פ' ע"ג) שאין עשו נופל אלא ביד בני' של רחל שמרמז גם … להמשך קריאה

א כל ו' הנחמות עד שבת זה היו שהשי"ת מנחם את ישראל כמו נחמו נחמו עמי וכן קומי אורי כי בא אורך שהשי"ת אומר לישראל שבא אורך. אבל נחמה שבשבת זה שהוא כנגד מדת מלכות אז כבר ישראל מרגישין בעצמם הנחמה. וזה שמתחיל ההפטורה שוש אשיש בה' תגל נפשי וגו'. ובגמ' (תענית ל':) דרשו על … להמשך קריאה

א נהורי' ישרי בה כבר דברנו שכל שבת יש לו קדושה מיוחדת השייך לשבת זה כמו שנא' עולת שבת בשבתו ובהפרשה שקורין בשבת שם נרמז בחי' הקדושה המיוחדת לאותה שבת. ובפ' זו כתיב אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם היינו שכל אחד ואחד מישראל זוכה להיות מראה באצבע כמו בקריעת י"ס שאמר כל אחד … להמשך קריאה

א חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא ומללו מלה וכו' אח"כ אומרים קדם רבון עלמין במלין סתימין אח"כ לעטר פתורא וכו' ולאו מלתא אוושא. הענין ע"ד שא' (ברכות נ"ח.) ברב ששת דחלף גונדא קמייתא וכו' חליף תליתאי כי קא שתקא ח"ל רב ששת ודאי השתא אתי מלכא וכו' דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא וכו' דכתיב וגו' … להמשך קריאה

א ויכלו השמים והארץ וגו' בתיקונים (תי' כ"ב ועוד) ולקבל תלת אבהן אתמר בויכלו תלת זימנין שביעי ודא איהו רזא דשבת ש' דאינון ויסע ויבא ויט דאתכלילן בבת וכו'. והוא כמו שא' (זח"ב ר"ד א') ש' הא אוקמוה רזא דג' אבהן דמתאחדן בבת יחידה ואיהי מתעטרי בהו. ואמר דאינון ויסע ויבא ויט שמשם יוצא השם … להמשך קריאה

א והותירך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך וגו' הענין הוא שאחר שמדבר מקודם מתשובת ישראל מצידם ואח"כ מהתשובה שמחזירם השי"ת. ובכל זה נזכר רק שיטובו דרכם לעתיד אבל מה יהי' מהעבר עד כה מהמעשים שנעשו נגד רצון השי"ת. ע"ז אמר הפ' והותירך ה' אלהיך והוא ע"ד שנא' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש … להמשך קריאה

א בשבת שקודם ר"ה שכבר הוא תחל השנה וברכותי' (כמו שנת' פ' העברה) קורין פ' התשובה ששבת זמן תשובה. ובשבת זה הזמן לתקן כל העבר בשנה העברה ועי"ז נזכה שיהי' תחל שנה וברכותי'. ומתחיל והי' כי יבאו וגו' והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה. לשון הדיחך הוא הדחה מדרך ה' כמו … להמשך קריאה

א אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם וגו' בתנחו' (פ' זו ב') אע"פ שמניתי לכם ראשים וזקנים ושוטרים כולכם שוין לפני שנא' וכל איש ישראל. והיינו אחר דכתיב בפרשה העברה והשיבך ה' מצרים באניות שנדרש בזוה"ח (שם) שהוא אבטחותא למיעבד ולאתבא נסין ואתוון דעביד קוב"ה במצרים כד"א כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות … להמשך קריאה

א אתם נצבים במד"ת (פ' זו) ד"א מפני מה עשאן משה מצבה מפני שמשתמשין מדעת לדעת מדעת משה לדעת יהושע וכו' ואף יהושע עשאן מצבה וכו' ואף שמואל וכו'. הענין הוא שכל שופט ומנהיג הדור יש לו דרך וסדר מיוחד בהליכתו ובהנהגתו בהקדושה כמו למשל הנהגת משרע"ה והליכתו הי' למעלה מסדר העוה"ז בכל עניני והנהגת … להמשך קריאה

א אתם נצבים היום כולכם. אתם אותיות אמ"ת וקושטא קאי וזה חותמו של השי"ת ולהבין שפתח בלשון רבים אתם וגו' ואח"כ אמר לשון יחיד לעברך בברית. וברש"י ז"ל להיותך עובר. מה הוא הפירוש מזה. ובמד"ת פ' זו כאדם שאומר לחבירו העבר בך קללה אם אתה חוזר בי בדבר הזה. והנה בברית שבפ' זו אי' בזוה"ק … להמשך קריאה

א אתם נצבים היום וגו' אחר ו' הפטורת דנחמתא שעברו שהם כנגד ו' המדות מחסד עד יסוד בא פ' זו כנגד מדת מלכות. וסיום הפטורה דנחמתא ראשונה הוא איש לא נעדר אמר בפרשה זו אחר פ' העברה של התוכחות שהוא תכלית הגליות אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם. ובמד' תנחו' פ' זו פתח הפוך … להמשך קריאה

א שבת זה הוא הכנה לר"ה כמו שא' בגמ' (מגילה ל"א:) כדי שתכלה שנה וקללותי' והשבת שאח"כ כבר תחל שנה וברכותי' (כמו שנת' לעיל). ולכן מפטירין בשבת זה קומי אורי כי בא אורך והוא ע"פ שא' (ויק"ר פ' כ"א) אורי בר"ה ובתיקונים (תי' ל"ו) ויהי אור דא ר"ה שבר"ה הוא הווי' להאור. והנה ענין הז' … להמשך קריאה

א ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. רבינו זצ"ל מאיזביצא אמר פירוש והשיגוך שלא תשתנה שלפעמים יוכל האדם להשתנות ע"י ישועה גדולה ע"ז הבטיח משרע"ה והשיגוך שלא תשתנה. וכן י"ל להלן בההיפך כתיב ג"כ ובאו עליך כל וגו' והשיגוך והיינו שבודאי לא דיבר הכתוב בשכר ועונש המצות שזה אינו בעוה"ז רק היום לעשותם ולמחר לקבל … להמשך קריאה