א נגיל ונשיש בזאת התורה כי חיים הוא לנו עוז ואורה. התורה נקראה חיים עוז ואורה חיים מלא בכל מקום עץ החיים בתוך הגן אין עץ החיים אלא תורה דכתיב עץ חיים וגו' וכן ראה נתתי לפניך את החיים ובברכת ק"ש כי הם חיינו וכו'. עוז מצינו בגמ' (זבחים קט"ז.) שקראו בלעם ה' עוז לעמו … להמשך קריאה
א מצינו בתורה שמחה בג' זמנים בחג הסוכות ובשבועות ויום שמחתכם נדרש (ספרי בהעלותך) אלו השבתות והוא עפמ"ש במדרש (שהש"ר א' ז') נגילה ונשמחה בך זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום אם בקב"ה בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בך בהקב"ה בך בישועתך בך בתורתך בך ביראתך … להמשך קריאה
א שישו ושמחו בש"ת כי טוב סחרה מכל סחורה. סחורה הוא ענין הסבה והתפעלות שהאדם עושה טרם שמגיע לגוף העסק כידוע זה בעסק מסחר ומו"מ בעניני עוה"ז שיוכל האדם לפעמים לטרוח ולעשות סיבות והתפעלות לאיזה עסק ולא יעלה בידו ויהי' כל טרחתו למגן משא"כ בענין מסחר של עסק התורה הגם שעוד לא יעלה בידו המכוון … להמשך קריאה
א בכל השנים קורין סדר וזאת הברכה בשמחת תורה והוא יזדמן תמיד עפ"י הקביעות באחד מששת ימי המעשה ולא בשבת מה שאין כן בקריאות של כל הסדרים שנקבעו דייקא ביום השבת. וי"ל בזה מפני שכל הענין תורה שבכתב הוא רק מקדושה דלעילא מהשפעת השי"ת. ולכן קריאת כל הסדרי תורה המה רק בשבת. וכש"נ בשבת לדעת … להמשך קריאה
א איתא בתיקונים (תיקון כ' מ"ח ב') כד נטלא מאימא עילאה דאיהו שמחת תורה וכו' כד"א בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו דא שכינתא תתאה וביום שמחת לבו דא שכינתא עילאה. כי ענין שכינתא תתאה הוא יראה מבחי' ה' תתאה וכדאיתא בהרמב"ם ז"ל שעל זה מסוגל נפש ישראל שמיד שיחשוב … להמשך קריאה
א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים מה שנקרא משה איש האלהים דוקא בפ' זו הענין דאיתא בספרי. שממקום שסיים יע"א ע"ה לברך את בניו משם התחיל משה לברכן שנ' וזאת הברכה מוסיף על ברכה ראשונה שברכן יעקב וזאת אשר דבר להם אביהם. ויש להבין מה זה סיום ברכות הא אחר שסיים הברכות אמר … להמשך קריאה
א כל ז' ימים מקיפין בלולב שיש בהם ז' מינים ג' הדסים ב' ערבות לולב ואתרוג ומקיפין בכל יום פעם אחד ובהו"ר ז' פעמים וצועקים הושענא. וכשאדם במצור ומצוק צועק הושיעה נא כמו שאומרים תמיד ההבדל בין עזר לישע. ויושבין בסוכה שהוא ג"כ ז' ד' רוחות מעלה ומטה ואוירה ומנענעין לכל הרוחות להסיר הרע כי … להמשך קריאה
א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו' מצינו בברכת יצחק אע"ה ליעקב שדרשו (בב"ר פ' ס"ו) מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה וכו' שלא יתכן שיברך יצחק אע"ה בעניני עוה"ז ובפרט משה רבעה"ש שחלקו הי' שבת כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו וכ"ז שהי' הוא המנהיג ישראל היו פנוים רק לתורה ואכלו מן (וכמו"ש … להמשך קריאה
א ברע"מ (פנחס רנ"ו ע"ב) ונוהגין למיעבד ישראל עמה חדוה ואיתקריאת שמחת תורה ומעטרין לס"ת בכתר דילי' וכו' וכ"ה בתיקונים (תיקון כ"א ל"ט סע"א) דבכל החגים יש מצות מעשיות. וכן בסוכות סוכה וד' מינים משא"כ בעצרת שאין שום פעולה ומצוה והשמחה רק בתורה ובא"י הוא בשמע"צ. ובחו"ל הוא ביו"ט ב' והיא דבכל ימי החג מקיפין … להמשך קריאה
א לשמחת תורה ב ענין שמחת היום הזה הוא חוץ מהחיוב של ושמחת בחגך עוד נוסף על זה שמחת התורה כענין אמרם ז"ל (פסחים ס"ח:) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם משום נתינת התורה ולהבין זאת מהיכן למדו שיום נתינת התורה בעינן לכם הלא עיקר נתינת הלוחות שנתקיימו הי' ביוה"כ ובמשנה סוף תענית קורא ליוה"כ … להמשך קריאה
א בגמ' (סוכה מ"ח.) דרשו מהפסוק והיית אך שמח לרבות ליל יו"ט אחרון לשמחה ואימא ליל יו"ט ראשון. מרבה אני יו"ט אחרון שיש שמחה לפניו. ובפרשה זו לא נזכר שום ענין של שמיני עצרת. רק חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים. ושמחת בחגך. וחוץ מזה השינוי לשון של שמחה שנאמר בכאן והיית אך שמח. משא"כ … להמשך קריאה
א ענין אמרם ז"ל (תענית ב'.) שלשה מפתחות לא מסרן הקב"ה ביד שליח. של חי' של גשמים. ושל תחיית המתים. י"ל שהוא ע"ד אמרם ז"ל (מו"ק כ"ח.) בני חיי ומזונא לאו בזכותא תליא אלא במזלא. של חיה הוא בני. של גשמים הוא מזוני. ושל תחיית המתים הוא חיה. וזכותא הוא מעשה המצוה שעפ"י השגה ושכל … להמשך קריאה
א ידוע הפלוגתא דר"א ור"י בעצרת לה' אלהיך ועצרת תהי' לכם מ"ס חציו לה' וחציו לכם ומ"ס או כולו לה' או כולו לכם. ולכאורה מה ענין שני פסוקים הללו להשוותם יחד אימא כל חד כדינו. היינו ביום השביעי של פסח עצרת לה' אלהיך כולו לה' וביום. שמיני עצרת לכם שתהיה כולו לכם. ויש לומר ע"פ … להמשך קריאה
א הנה עיקר לשון שמחה לא נאמר בתורה"ק על יום שמיני עצרת רק שנתרבה מפסוק והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט אחרון של חג. וגם שם בפרשת ראה לא נזכר יום שמ"ע כלום רק חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ושמחת בחגך. כי באמת עיקר השמחה של שמ"ע הוא נובע רק משמחת חג הסוכות. ועיקר … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (ח"ג ק"ד ע"ב) ע"פ ביום השמיני עצרת תהיה לכם אושפיזא מיהמנותא במלכא משתכחי תדירא וכולהו מתכנפי עמי' וע"ד כתיב עצרת ותרגומו כנישא וההוא יומא יעקב רישא לחדוותא וכל אינון אושפיזא חדאן עמי' וע"ד כתיב אשריך ישראל וכו' ישראל אשר בך אתפאר. ובתקונים איתא על שע"צ דאיהו חג דכל החגין מתחגגין בי' דהנה … להמשך קריאה
א ידוע פלוגתא דר"א ור"י (פסחים ס"ח:) דבז' של פסח נאמר עצרת לה' אלהיך ובשע"צ כתיב עצרת תהי' לכם דר"א סבר או כולו לה' או כולו לכם ור"י סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכאורה מה ענין זה לזה דלמא בז' של פסח בעינן דוקא לה' ובשע"צ דכתיב לכם בעינן לכם וי"ל ע"פ פשוט דילפינן … להמשך קריאה
א איתא במדרש (במד"ר פכ"א סוכה נ"ה:) משל למלך שעשה סעודה לעבדיו בשבעת ימים ואח"כ אמר לבנו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך כך בשבעת ימי החג מקריבין שבעים פרים כנגד או"ה ובשמיני עצרת פר אחד כנגד ישראל. הנה בודאי שגם בחי' עבודת עבד לא יתכן לכנות על שם האומות כי המה אינם רוצים … להמשך קריאה
א איתא בסה"ק עבודת ישראל על מאמר חכז"ל (תענית ז'.) גדול יום הגשמים יותר מיום שנתנה בו תורה שנא' יערוף כמטר לקחי מי נתלה במי וכו' שהמכוון הוא על יום שע"צ שנקרא יום הגשמים שמברכין בו גשם. והיינו כי יום שמע"צ איתא בתיקונים דבי' נביעא דאורייתא והיינו המקור של התורה שבכתב והיא בחי' התחדשות תושבע"פ … להמשך קריאה
א הנה בכל סעודת יו"ט אומרים דא הוא סעודתא דקוב"ה ושכינתי' ובסעודת שבת חלוקים לג' בחי' כי סעודת הלילה הוא דחקל תפוחין קדישין והיינו בחי' שכינתא שהוא בחי' כנס"י כש"נ כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל והיינו בחי' האתערותא דלתתא מצד נפשות ישראל לקבל קדושת שבת בכניסתו כש"נ זכור את יום השבת זכרהו בכניסתו. … להמשך קריאה
א ענין ברכות גשמים ביום הזה כי גשמים הוא השפעת חיות הנבראים וביום הזה אחר יוה"כ וחג הסוכות נקלט חיות חדשה בלב נפשות ישראל להיות נקלטים כל השבע מדות שבקדושה בלב בהתחדשות קבלה של דברי תורה בלב וזהו ענין ירידת גשמים ביום הזה השפעת טיפה של חיים בלב. ועל יום זה רמזו חז"ל (בתענית ז.) … להמשך קריאה
א בזוה"ק (ח"ג ק"ד ע"ב) והאי יומא יעקב הוא רישא לחדוותא כו' ישראל אשר בך אתפאר כי בשבעת ימי החג הקריבו שבעים פרים להכניע שבעים אומות שהמה שבע מדות שהונחו עפ"י שכל ופעולת אדם שיש גם להאומות אחוזה בהם ונצרך להכניעם עפ"י פעולת המצות בד' מינים כדאיתא בזוה"ק מאני קרבא בימינא נטלי לי' כי הד' … להמשך קריאה
א שייכות קריאת עשר תעשר לשמע"צ. ולא נזכר בו כלל שמע"צ רק חג הסכות. ושמע"צ רגל בפ"ע ואנכה"ג קבעו בתפלה וקידוש יום שמע"צ החג הזה. אך בגמ' (סוכה מ"ח.) נדרש והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט האחרון אך הא גופא קשיא. איך נרבה לילי יו"ט האחרון שאינו נקרא כלל חג הסוכות. ובגמ' שמרבין לילי יו"ט … להמשך קריאה
א שמיני עצרת ב בגמ' (פסחים ס"ח) כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכ' אחד או' עצרת תהי' לכם ר"א סבר או כלו כו' ר"י סבר חלקהו כו' ונדרש כן על כל יו"ט ולמה בפסח כתיב עצרת לה' ובסוכות לכם. אך כבר אמרנו שמצד השי"ת כבר הוקלט קדושת חג הפסח בז' בקי"ס. אך בישראל מצדם … להמשך קריאה
א בזה"ק (ח"ג ק"ד ע"א) דוד מלכא אמר כל כלי יוצר עליך לא יוצלח דהא הוא על כל דיני עלמא אתפקד והיינו דלעיל מינה כ' הן אנכי בראתי חרש גו' ואנכי בראתי משחית לחבל והוא עדמ"ש (קידושין ל':) בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין וזש"נ משחית לחבל והיינו היצה"ר וכן ד' מלכיות ששניהם נדרש (ב"ר … להמשך קריאה
א הנה חכמז"ל (סוכה כ"ז.) למדו חמשה עשר מחג המצות לג"ש שקדושת סעודת חג הסוכות הוא אחד עם מצות אכילת מצה. אמנם החילוק הוא שאכילת מצה בפסח הוא ענין לאכפיא ס"א. ולכן המצוה לבל יראה שאור באכילתו רק לבערו מכל וכל והוא רק מצוה אחת בכל ימי החג וקדושת חג הסוכות הוא לאתהפכא חשוכא לנהורא … להמשך קריאה
א היום הזה הוא גמר ההיקף של ימי החג שהיינו מבקשים ומתפללים בכל יום הושענא והיום הזה נקרא הושענא רבה מפני שבא צעקה גדולה בלב להוושע בישועה רבה מאחר שמרגישין החוסר שעדין לא נושענו. והוא אושפיזא דדוד המע"ה שהי' לו תמיד צעקה גדולה בלבו מפני שנדמה בעיניו תמיד שעדין הוא עומד בחוץ. וכדאיתא במדרש ע"פ … להמשך קריאה