א ואמר אח"כ במד"ת הנ"ל במה היתה כתובה קודם שנתנה וכו' היתה כתובה על זרועו של הקב"ה ועל כן יבין וישכיל כל אדם בדעתו ושכלו להגות בתורה יומם ולילה וכו' ובמעשים טובים וכו'. יש להבין לשון ועל כן יבין מה זה טעם מה שהיתה כתובה על זרועו של הקב"ה. אך הענין דאי' (ברכות ו'.) בימינו … להמשך קריאה
א וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל במד"ת פ' זו זה שאמר הכ' הלא כתבתי לך שלישים במעצות ודעת מעצות עולה תר"ו ושבע מצות ב"נ תרי"ג. להבין שייכות פסוק זה והרמז לכאן. אך לכאורה תיבות הדברים האלה דקאי על מה שנא' אח"כ מיותר דהול"ל וילך משה וידבר אליהם או ויאמר אליהם וזה … להמשך קריאה
א וילך משה וידבר וגו' הנה לא מצינו לשון כזה בכל התורה. וגם בזוה"ק הקשה לאן הלך. אך הענין ע"פ שא' (שבת קנ"ב.) ע"פ כי הולך האדם אל בית עולמו מלמד שכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור וכו'. והיינו שכל צדיק יש לו עולם בפ"ע (וכ"כ במ"ר פקודי פ' נ"ב עולם בעצמו) וזהו תכליתו בעוה"ז … להמשך קריאה
א ואחרון חביב איזה מילין מכתי"ק. ואם שלא נגמר. מפני חיבת הקודש דפסנוה ולא עזבנוה. ב בסיום ברכת שופרות כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה וכו' ברוך אתה ה' שומע קול תרועת וכו'. משמע דהעיקר הוא שהקב"ה ישמע קול השופר וכמו שכ' ג"כ בזוהר פ' אמור בסוד התקיעות ובכ"ד. וכן בירוש' דהשטן מתערבב דבהיל … להמשך קריאה
א הנה כל הפסוקים של מלכיות זכרונות ושופרות שנזכר בכל אחד פסוקים מתורה נביאים וכתובים הם מדברים מג' ענינים. כי הפסוקים של תורה רובם ככולם מדברים מהתגלות מלכות זכרונות ושופרות של העבר. כי זהו שרש התורה להורות לנו דרכיו ית'. ובכל פסוקי הנביאים של המלכיות זכרונות ושופרות מדברים ומרמזים על לעתיד לבא כי הנבואה מגלה … להמשך קריאה
א הנה אמרו חז"ל (ר"ה י"ח.) על פסוק דרשו ה' בהמצאו וגו' אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוכ"פ יש לומר בזה ע"פ המד' (ויק"ר פ' כ"א שוח"ט ק' כ"ז) ע"פ ה' אורי וישעי אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ היינו כי בר"ה בא הארה ללב מהתגלות מלכות שמים. וזה שאמר אורי דייקא ולא לאחר כמו שאמר שם … להמשך קריאה
א בזוה"ק (ח"ג רל"א ב') תנן ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו יום ביומו מאי הוא אלא הני תרי יומין דר"ה אמאי תרין יומין בגין דאינון תרין בתי דינין דמתחברין כחדא דינא עלאה דאיהו קשיא בדינא תתאה דאיהו רפיא. והיינו בחי' ה' עלאה וה' תתאה שכינתא עלאה ותתאה ושניהם שוכנים בלב כי גם יראה תתאה … להמשך קריאה
א אי' בזוה"ק (ח"ב מ"ד א' ועוד) ויהי היום וכו' ת"ח ההוא יומא יומא טבא דר"ה הוה. כי תיבת היום מורה על אור כמו שנא' ויקרא אלהים לאור יום ומטעם זה אי' באור זרוע שהיום סתם מרמז על שבת וכדאי' בתיקונים (תי' ל"ו) ויהי אור דא ר"ה ובמד"ר (ויק"ר פ' כ"א) על פ' ה' אורי … להמשך קריאה
א בזוה"ק (ח"ב נ"ב א') אשכחנא ברזא דא בתקיעותא דרב בבבל תלת ובכן ובכן ובכן לקבלי הני תלת וכו' היינו דבכן גימ' ע"ב שמרמז לע"ב שמות היוצאים מהג' פסוקים ויסע ויבא ויט ואמר בזוה"ק לעיל שהם עטורא דאבהן. וזה שאמר לקבלי הני תלת. וכתב האריז"ל הפי' ובכן יתקדש הוא נגד אברהם אע"ה שקידש שם שמים … להמשך קריאה
א בגמ' (ר"ה כ"ו.) על מה דאמר עולא הטעם שאסרו חכמים קרן דאין קטיגור נעשה סניגור מקשה הגמ' שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי והיינו בקודש הקדשים דהא בהיכל נכנס כה"ג בבגדי זהב. ובזוה"ק (ח"ב קכ"א א') על הפ' והחכמה מאין תמצא אורייתא מחכמתא נפקא מאתר דאיקרי קודש והחכמה נפקת מאתר דאיקרי … להמשך קריאה
א ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' הוא מעוזכם. ומ"מ אי' בפוסקים דאם ירצה רשאי להתענות בר"ה ויש עוד מצוה בזה. אך אי' (ברכות ג'.) בשעה שישראל וכו' ועונין יהא שמו הגדול מבורך הקב"ה מנענע בראשו אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו … להמשך קריאה
א אשרי העם יודעי תרועה. במ"ר (אמור כ"ט) וכי אין או"ה יודעין להריע כמה קרנות יש להם כמה בוקינום יש להם וכו' אלא שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה. ובזוה"ק (ח"ג י"ח ב') זכאה חולקהון דצדיקיא דידעין לכוונא רעותא לקמי מאריהון וידעין לתקנא עלמא בהאי יומא בקול שופרא וע"ד כתיב אשרי העם יודעי תרועה יודעי … להמשך קריאה
א אי' בגמ' (ר"ה ל"ב.) ג' טעמים על מספר עשרה פסוקים שאומרים במלכיות זכרונות שופרות חד אמר כנגד עשרה מאמרות שנברא העולם וח"א כנגד עשרת הדברות וח"א כנגד עשרה הילולים שבספר תהלים. וי"ל שמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגו שג' מ"ד אלו כיוונו להג' מספרים של מלכיות ושל זכרונות ושל שופרות וכל אחד מרמז על … להמשך קריאה
א בפע"ח עמד ע"ז מה שבהזכרות בשמ"ע משונה הנסחאות שבברכת אבות אומרים זכרנו וכתבנו ובברכת אתה גבור אומרים רק זכירה זוכר יצוריו ובברכת מודים רק לשון כתיבה וכתוב ובשים שלום אומרים לשון זכירה וכתיבה נזכר ונכתב. גם דקדק על שינוי הלשון בברכת מודים שאומרים כל בני בריתך. הענין דידוע דברכת י"ח דתפלה מרמזים י"ב אמצעיות … להמשך קריאה
א יום תרועה יהי' לכם יש להבין הלשון לכם ובסוכה (ט'.) דרשו מתעשה לך למעוטי גזולה. וביו"ט דכתיב מקרא קודש יהי' לכם יתכן לשון לכם שבא לומר שישראל יכולין להכניס קדושה במועדות אבל יום תרועה יהיה לכם הלא פשיטא דישראל יתקעו ומה לשון לכם. אך הענין ע"פ מה שמצינו (פסחים כ"ב:) שנדרש לכם שלכם יהא … להמשך קריאה
א בברכת שופרות מסיימין כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה וכו'. ובשבת שאין תוקעין לכאורה הי' צריך להשמיט לשון זה כיון שאין קול שופר ותרועה. אך הענין הוא ע"פ שא' (ר"ה ל"ב.) הני עשרה מלכיות וכו' כנגד עשרת הדברות וכו' כנגד עשר מאמרות וכו'. ובזוה"ק (ח"ג י"א סע"ב) עשרה מאמרות במע"ב ועשרה מאמרות במ"ת … להמשך קריאה
א הנה כשחל ר"ה בשבת אין תוקעין ובמדרש (ויק"ר פ' כ"ט) כתוב אחד אומר זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה בזמן שבא בשבת מזכירין אבל לא תוקעין. ובגמ' (ר"ה כ"ט:) מקשה אי מדאורייתא אסור במקדש היכי תקעינן. והמד"ר נראה דלא חש לזה דדרש אח"כ (שם) יום תרועה יהי' לכם ועשיתם אשה במקום שהקרבנות קרבין … להמשך קריאה
א אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשי ידנו וגו' הפסוק הזה מרמז לכל מיני נפילות שיוכל להיות אצל האדם ע"י השאור שבעיסה שאחר כל אלה יש בכח כל אחד לשוב ולהתקרב להשורש ע"י קדושת ג' האבות הק'. אשור לא יושיענו זה מרמז על מי שנפל בעמקי הקליפות של מינות … להמשך קריאה
א אי' בזוה"ק (פ' אמור) ע"פ בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם זכאין אינון ישראל דמאתר רחיקא קריב לון לגבי'. היינו שהתקשרות ישראל בהשי"ת הוא ממקום גבוה מאד נעלה מה שהוא למעלה מהשגת ותפיסת אדם. וזהו שמרמז בעבר הנהר כי נהר הוא היוצא מעדן והוא בחי' בינה כידוע ועבר הנהר הוא בחי' עדן שהוא המקור מה … להמשך קריאה
א בזוה"ק (ח"ג צ"ח ב') ר' יצחק פתח תקעו בחודש שופר וגו' זכאין אינון ישראל דקב"ה קריב לון לגבי' וכו' ומאתר רחיקא קריב לון לגבי' הה"ד ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר וגו' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם לאחזאה דהא מאתר רחיקא אתרעי בהו וכו' וכתיב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וכו' … להמשך קריאה
א במ"ר (אמור פ' כ"ט) דרש על הפסוק בחודש השביעי באחד לחודש משל לבן מלכים שהי' לו דין בפני אביו א"ל אביו ואם אתה מבקש לזכות לפני בדין ביום זה מני נקלוגוס פלוני וכו' כך אמר הקב"ה לישראל בני אם אתם מבקשים וכו' תהיו מזכירין זכות אבות וכו' באחד זה אברהם שנא' אחד הי' אברהם … להמשך קריאה
א בסיום ברכה אמצעות דשמ"ע וקידוש היום אומרים ודברך מלכנו אמת וקיים לעד. והוא ע"פ מה שנא' לעולם ה' דברך נצב בשמים דכתיב בדבר ה' שמים נעשו וכתיב שפת אמת תכון לעד. והוא ע"פ מ"ש תוס' (ר"ה כ"ז.) במחלוקת ר"א ור"י דאלו ואלו דא"ח שבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן וכ"כ בפע"ח. וזה … להמשך קריאה
א אי' בתיקונים (תי' ו') אלא כלהו צווחין בצלותא ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנו מזונא וכו'. והכונה ע"ד שא' פרנסני ככלב ומה שגינה זה בתיקונים ולכאורה מאמר הגמ' (ב"ב ח'.) ביונתן בן עמרם שאמר לרבי פרנסני ככלב כדי שלא יחזיק טובה לעצמו בכבוד התורה סותר לזה. אמנם שבודאי אין לאדם להחזיק טובה ולהתפאר בעצמו … להמשך קריאה
א בר"ה ובכל עשי"ת אומרים הקפיטל שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני. ולהבין הלשון שמעה בקולי הלא א' חז"ל המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה. וכמו שמצינו שהתל אליהו בנביאי הבעל ואמר להם קראו בקול גדול וגו' כי אצל השי"ת אין חילוק אם אפי' מתפלל בלחש כי … להמשך קריאה
א בתפלת ר"ה ויוהכ"פ בברכת אתה קדוש אומרים ובכן תן פחדך וכו'. והנה ידוע דג' ברכות ראשונות הם כנגד הג' אבות (זח"ג ד' א') וברכת אתה קדוש כנגד יעקב אע"ה. ולכאורה לפ"ז הי' יותר שייך התפלה ובכן תן פחדך בברכת אתה גבור שהוא כנגד יצחק אע"ה שמדתו פחד יצחק. הענין הוא כידוע דג' התוארים הגדול … להמשך קריאה
א ענין הפלוגתא דר"א ור"י (ר"ה כ"ז.) דר"א סבר בתשרי נברא העולם ור"י סבר בניסן אי' בתוס' שם שאלו ואלו דא"ח שבתשרי עלה במחשבה לבראות ובניסן הי' הבריאה בפועל. ונמצא גם בכתבי האריז"ל שלכן אומרים בר"ה היום הרת עולם לשון הריון שהוא המחשבה שהוא הריון המעשה. וצריך להבין א"כ למה עושים כל הענינים והתפלות בתשרי … להמשך קריאה