פרי צדיק, לראש השנה ד׳

א

המנהג לאכול ראש כבש ומבקשים שנהי' לראש ולא לזנב. כבר אמרנו (ונת' פ' תבא) שהברכה הז' שבפר' שם הוא ונתנך ה' לראש ולא לזנב שזה שלימות הברכות כשמתבררין בכל הז' מדות ואז נקרא ראש. והוא דלפעמים מצינו שהוא ראש לשועלים ומ"מ הוא זנב לאריות ע"ד שמצינו (סנהד' ל"ז.) בשורות שלפני סנהדרין עד האידנא הוה יתיבנא ברישא השתא מותביתו לי בדנבי וכו' דא"ל הכי הוי זנב לאריות וכו'. ע"ז מבקשים שנהי' לראש ולא לזנב היינו שיהיו כל ישראל בבחי' ראשים שכל אחד במדרגתו ובחינתו יהי' לראש ולא רק ראש לשועלים רק יהי' לראש ולא לזנב שיתברר כל אחד מישראל שהוא במדרגתו המובחר והראש. וזה שנא' והיית רק למעלה ולא תהי' למטה שלא יצויר עוד שיהי' ח"ו למטה. והוא כמו שא' (תנחו' נצבים ב') אע"פ שמניתי לכם ראשים וכו' כולכם שוין לפני. והיינו שכל אחד מישראל יש לו חלק בתורה אות או חלק מאות ואם יחסר אות או חלק מהאות מהס"ת יופסל הס"ת. וזה שאמר כולכם שוין לפני וכמו שיהי' לעתיד שלא יהי' חילוק מדרגות כמו שא' (סוף תענית) עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכו' ובדבר עגול אין חלוק מדרגות (ונת' ט"ו באב) ובתיקונים (בהקדמה ועוד) שחשב מדרגות ישראל כנגד הע"ס לכל מדה שם אחר חשב ראשים כנגד כ"ע שמה שישראל נקראו ראשים הוא נגד מדת כ"ע שהשי"ת ראשן של ישראל כמו שנא' וה' בראשם. וזה שאומרים לראש ולא לזנב. והמנהג ליקח ראש כבש זכר לאילו של יצחק והוא כמו שאמרנו שביצחק מצינו שאמר ועשה לי מטעמים וע"ז נא' על יום ר"ה ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו. שע"י שהאכילה לש"ש רק לקדושת היום זוכין להאור ולהרגיש טעם בד"ת כמו שנא' ומתוק האור. ואור הראשון שנגנז הוא מה שמופיע לחו"ב מבחי' כ"ע ע"י קיצו דיוד דלעילא דרמיזא לאין (זח"ג ס"ה ב') וזה הוא בחי' ראש. וכל עיקר המכוון התקיעות הוא שיודעים לפתות את בוראן בתרועה וכמו"ש בזוה"ק (הנ"ל צ"ט ב') לאתערא שופרא אחרא וכו' לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא וכו'. וזה שנא' אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון שעי"ז זוכין להארת פנים (כמו שנת' במא' הקודם). ומש"ה אוכלין ראש כבש זכר לאילו של יצחק ומבקשים שנהי' לראש ולא לזנב שכל אחד מישראל יזכה להתברר במדרגתו ובחינתו עד הראש שהוא כנגד מ' כ"ע כנ"ל ועי"ז יזכה לאור הראשון אור כי טוב כנ"ל: