פרי צדיק, לראש השנה ב׳

א

יהר"מ שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. שנה טובה היינו בד"ת דסתם טוב הוא בד"ת כמו שא' (ברכות ה'.) אין טוב אלא תורה. וכתיב ותורה אור ופעם ראשון שנזכר טוב בתורה הוא בפסוק וירא אלהים את האור כי טוב והיינו האור תורה וכמו שא' (בר"ר פ' ג') ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד ה' חומשי תורה. ובתיקונים (תי' ל"ו) על הפ' יהי אור ויהי אור יהי אור דא פסח אור לי"ד ויהי אור דא ר"ה. היינו שבפסח הי' אז התחלת התגלות האור כי טוב אך אח"כ נעלם מהם כמו שנא' וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ומים היינו ד"ת כמו שא' (ב"ק פ"ב.) אין מים אלא תורה. ובזוה"ק (ח"ב ס' א') וכי מאן יהיב להו אורייתא הכא וכו' ואוליפנא דקב"ה תורה איקרי וכו'. פי' דעיקר האור הוא שיאיר בלב שיש מי שברא העולם וזהו המכוון של כל התורה וזהו ותורה אור. ועל ר"ה נא' ויהי אור שכבר יש הוי' להאור שבכל שנה ושנה מתחדש הד"ת בפנים חדשות (וכמו שנת' במא' הקודם) שבכל שבת ושבת יש קדושה מיוחדת מהד"ת של הפרשה שקורין בשבת זה. ובכל שנה מתחדש כל הד"ת מחדש בעסק חדש. דבחודש ניסן הוא חידוש הלבנה שמקבלת מאור החמה ותשרי הוא אור החמה בעצמה שהוא בחי' תושב"כ ובכל שנה הוא שונה מחדש על היקף השנה. וכמו שמצינו (סנהד' ק"ג:) מנשה הי' שונה נ"ה פנים בתורת כהנים כנגד שני מלכותו. היינו שלפי טעותו שבע"ז שלו כונתו בעבודה לשמים הי' מחדש בכל שנה פנים אחרים בתו"כ שהוא ספר עבודת הקרבנות וסבר שמכוין לשמים. וזה שאנו מבקשים שתחדש עלינו שנה טובה שיהי' חידוש השנה בד"ת שהוא אור כי טוב. ומתוקה כמו שנא' ומתוקים מדבש ונופת צופים היינו שירגישו טעם בד"ת וכמו שא' (פסחים קי"ט.) זה המגלה דברים שכיסה עתיק יומין ומאי ניהו טעמי תורה שירגישו טעם בדברי תורה שיכנסו הד"ת למעמקי הלב. וכתיב ומתוק האור היינו כשמרגישין הטעם בד"ת בהבנת הלב זה הוא ראיית האור ע"ד שנא' ולבי ראה הרבה חכמה וכתיב דבש וחלב תחת לשונך וא' (חגיגה י"ג.) דברים המתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך. וזהו המנהג שאוכלים תפוח בדבש ע"פ שא' (שבת פ"ח.) על הפ' כתפוח בעצי היער למה נמשלו ישראל לתפוח וכו' אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע שבשעת מ"ת נמשלו ישראל לתפוח. ואף דהפסוק כתפוח וגו' קאי על השי"ת וכמו שהק' בתוס' רק כיון שנמשל השי"ת לתפוח נמשלו ישראל ג"כ לתפוח ע"ד שא' (תנחו' קדושים) הואיל ונקדשתם לשמי וכו' היו קדושים כשם שאני קדוש וכו' מלה"ד למלך שקדש אשה אמר לה הואיל ונקדשת לשמי אני מלך ואת מלכה כשם שהוא כבודי כך הוא כבודך. ממילא כשנמשל השי"ת לתפוח נמשלו ישראל ג"כ לתפוח וכתיב בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי והוא ע"ד שנא' ומתוק האור. וזהו שמבקשים שתחדש עלינו שנה טובה באור תורה שנקרא טוב. ומתוחה שנרגיש טעם שיהי' ומתוק האור בד"ת וממילא נכלל בזה גם כל הטובות: