א כבר אמרנו לעיל שמה שא' (מגילה ל"א:) החילוק שקללות שבתו"כ בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן וקללות שבמשנה תורה בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן. ואמרנו שהוא ע"פ שא' בזוה"ח (פ' זו) שקללות שבתו"כ כנגד בית ראשון ואז כשנגאלו מגלות בבל לא הי' עוד הגאולה בשלימות ולא היו עוד כאיש אחד בלב … להמשך קריאה
א עוד שם בגמ' אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתו"כ אבל שבמשנה תורה פוסק מ"ט הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן. ולכאורה קשה דהא אמר מקודם טעם דאין מפסיקין דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס וגו' וכי בתוכחתו של משה רבינו מותר למאוס … להמשך קריאה
א בגמ' (מגילה ל"א:) עזרא תיקן להן לישראל שיהי' קורין קללות שבתו"כ קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מ"ט וכו' כדי שתכלה השנה וקללותי' בשלמא שבמ"ת וכו' אלא שבתו"כ אטו עצרת ר"ה הוא אין וכו' דתנן ובעצרת על פירות האילן. והנה מלשון עזרא תיקן להן לישראל לקרות הפרשיות אלו משמע דאפילו לבני מערבא דא' (שם … להמשך קריאה
א בסוף הפטורה כתיב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. הוא ע"פ שא' בזוה"ק (ח"א צ"ג א') והא כמה חייבין אית בהו בישראל כמה חטאין וכו' אלא הכי תנא וכו' וכד אתגזרו עאלו בהאי חולקא טבא דקוב"ה דכתיב וצדיק יסו"ע וכו' אקרון צדיקים ודאי כולם צדיקים וע"כ לעולם יירשו ארץ. ובתהלים (קפי' ל"ז) אמר דוד … להמשך קריאה
א כבר אמרנו דז' הפטורת דנחמתא הם כנגד הז' מדות מעילא לתתא ממילא הפטורה זו הששית הוא כנגד מדת צדיק יסו"ע. ואי' (תענית ט"ו.) צדיקים לאורה דכתיב אור זרוע לצדיק פי' שהאור הראשון נזרע בהצדיק וכמו"ש בזוה"ק (ח"ב קמ"ט א') אתגניז ואזדרע כהאי זרעא ועביד תולדין וזרעין ואיבין ומני' אתקיים עלמא וכו' חד חוטא נפיק … להמשך קריאה
א אי' בלק"ת מהאריז"ל פ' זו שענין הצ"ח קללות שבפ' זו הם תיקון על פגם הברית עי"ש. וי"ל שלרמז זה ההפטורה של סדרה זו הוא הששית ממספר השבעה דנחמתא שהוא מרמז על בחי' קדושת יסוד צי"ע. ולזה מתחלת ההפטורה קומי אורי כי בא אורך וגו' וכידוע שבחי' אור מרמז על קדושת הברית כאמרם ז"ל לא … להמשך קריאה
א במד' (תנחו' ר"פ זו) פתח עם הפ' היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות ודרש זה שא' הכתוב בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו והלא כריעה בכלל השתחוי' והשתחוי' בכלל כריעה ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה אלא צפה משה ברוה"ק וראה שבהמ"ק עתיד לחרוב והביכורים עתידין לפסוק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללים שלשה פעמים בכל … להמשך קריאה
א בזוה"ק (תרומה קל"ה ב') צלותא דמעלי שבתא דהא אתאחדת כורסיא יקירא קדישא ברזא דאחד וכו'. הוא ע"פ שא' (תנחו' תצא ועוד) כל זמן שזרעו של עמלק בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם כמו שנא' כי יד על כס י"ה וגו'. דקליפת עמלק שהוא ראשית גוים עמלק ונאמר עליו אשר קרך לשון קור שהצנינך. … להמשך קריאה
א הנה שבת לאו זמן תפילין מפני שקדושת שבת הוא בעצם אות של תפילין. ויש לומר בזה דהנה אי' בתיקונים שעור דתפילין המה נגד כתנות עור ועור התפילין של ראש הוא נגד קדושת שם אהי"ה והד' פרשיות נגד קדושת שם הוי"ה ב"ה ותפילין של יד נגד קדושת שם אדנ"י. וקדושת ג' סעודות של שבת מרמזים … להמשך קריאה
א בבעל הטורים ר"פ זו אי' דבפ' ביכורים אין אות ס' רמז לביכורים א' מס'. רק ברמז נרמז בתיבת טנא שעולה בגימ' ס' עי"ש. וכן בפ' וידוי מעשר אין אות ס' ואות ס' הראשון הנזכר בפ' זו הוא בפסוק וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה. ומצינו כעין זה שדקדקו גם במד' (בר"ר פ' י"ז) … להמשך קריאה
א הנה בקדושת שבת נאמר ג' לשונות שביתה ברכה וקדושה כמו שנא' וישבות ביום השביעי ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. והנה שנים מהם שהוא שביתה וקדושה זה ניתן לישראל שיהי' בכח השתדלותם כמו"ש יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. רק בחי' ברכה הוא ענין הופעת השורש מהמקור שלמעלה משכל ותפיסת האדם. וג' לשונות האלו … להמשך קריאה
א בגמ' (כתובות ק"ו.) כל המביא דורן לת"ח כאלו הקריב ביכורים. וכבר אמרנו שבשבת כל אחד בבחי' ת"ח ומרומז בגמ' (שבת קי"ט.) מי עדיפת לן מינה שסעודת שבת הוא במעלה עליונה מסעודת ת"ח ובוודאי יש לו שייכות לענין ביכורים. דהנה ענין הבאת הביכורים לבהמ"ק הוא דאז מופיע בלבו שורש המקור מהצמיחות ראשית פרי האדמה להביאם … להמשך קריאה
א [מכי"ק] ב ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם ע"ש ברש"י. ורמב"ן הק' מה שייך זה בכהן ונ' דיש לדקדק מה שנא' הגדתי היום לה' אלהיך למה יאמר לכהן אלהיך ולא אלהינו. וגם לשון הגדתי אימת הגיד ומה צורך לההגדה שבא לארץ ובזוהר פ' וירא ובכ"ד א' דלשון הגדה בכל מקום רזא דחכמתא ומה … להמשך קריאה
א והיה כי תבוא וגו' יש להבין לשון והיה שלא מצינו שיהי' נאמר אצל מצוה רק כשרוצה לומר הבטחה יתכן לשון והיה באופן זה יבטיח כן כמו והי' עקב תשמעון וגו' ושמר וגו' אבל במצוה לא שייך לשון והיה. ואם על האמור וירשת וישבת בה גם בפ' כי תצא כתיב ונתנו ה' אלהיך בידך ומ"מ … להמשך קריאה
א והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. הנה פתח הכתוב פ' בכורים בלשון ה' אלהיך וכמו שפתח עשרת הדברות בלשון אנכי ה' אלהיך ולא כתיב בלשון ציווי שיאמינו שאנכי ה' אלהיך אף שהוא מצוה כמו שא' הראשונים ז"ל שעל אמונה לא יתכן ציווי רק השי"ת אמר והודיע להישראל שאנכי ה' אלהיך. … להמשך קריאה
א בכל הסעודות אומרים הזמירות דהאר"י הק' קודם הסעודה. ובסעודה ג' אומרים אותו אחר האכילה וכנראה שכן תיקן האריז"ל. שכן בהזמירות דסעודת ליל שבת אומרים נזמין לה השתא וכו' ובבוקר אסדר לסעודתא וכו' ואזמין בה השתא וכו' שמזמנין הקדושה לסעודה. ובסעודה ג' לא הוזכר בהזמר שום זימון להסעודה מזה נראה שהאר"י הק' תקנו לאמרו אחר … להמשך קריאה
א להבין מה שא' בגמ' (מנחות שם) הלך וישב בסוף שמונה שורות מה זה בסוף שמונה שורות דווקא. הענין הוא שמשרע"ה ידע שחלקו הוא העיקר בתושב"כ ובתוס' (שבת פ"ח.) על ב' הכתרים שזכו ישראל כתב של הוד היו ולפיכך כשנטלן משה קרן עור פניו. וצריך להבין מנא להו להתוס' שהיו של הוד ורש"י פירש מזיו … להמשך קריאה
א בגמ' (מנחות כ"ט:) בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך א"ל אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב … להמשך קריאה
א בזוה"ק (ח"ב פ"ח ב') חשב סעודה שניה דעתי"ק ולכן אומרים בסעודה זו דא הוא סעודתא דעתי"ק. ובתיקונים (תיקון י"ח) חשב תפלת שחרית דשבת ישמח משה במתנת חלקו דאיהו אמא עלאה. וכבר אמרנו שקדושת הג' תפלות והג' סעודות הם אחד וכן בזוה"ק (ח"ב קל"ד ב') חשב שבת עלאה שבת תתאה ובמקום אחר (תיקונים תי' מ"ח) … להמשך קריאה
א מזמור שיר ליום השבת בתיקונים (תי' י"ג) חושב העשר מיני שירה שבתהלים ואמר שיר דא חכמה וכו'. והיינו דדברי תורה נקרא בלשון שיר כמו שנדרש (חגיגה י"ב:) ובלילה שירה עמי על העוסק בתורה בלילה בעוה"ז. וכן דרשו (סנהדרין כ"א:) ואתם כתבו לכם את השירה שמצוה לכתוב ס"ת ואורייתא הוא בחי' חכמה כמו"ש בזוה"ק (ח"ג … להמשך קריאה
א רני עקרה לא ילדה וגו' כי רבים בני שוממה מבני בעולה. בפסיקתא החדשה (הפטורה זו) הרבה צדיקים העמידה בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבנינה. וא"כ למה נקראה עקרה ובגמ' (ברכות י'.) שהשיבה להצדוקי מאי לא ילדה רני כנס"י שדומה לעקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כוותיכו. ולפי הפשט נראה שרני עקרה מה שנראה ודומה לעקרה … להמשך קריאה
א ברע"מ פ' זו (רפ"ב א') וגרמת דמטרוניתא דאתקיים בה נתנני שוממה כל היום דוה הוד דוה אתהדר וכו'. הוא ע"פ שא' (רע"מ פנחס רמ"ג א') לנטלא נוקמא מס"מ דנגע בירך שמאלא דיעקב דאיהו הוד דבי' אתמר נתנני שוממה כל היום דוה הוד מסט' דהוד אלף חמישאה אשתארת בי מקדשא חרבה ויבשה. ולכאורה אינו מובן … להמשך קריאה
א הפטורת שבת זה הוא חמישית מהז' דנחמתא והוא כנגד מדה ה' מהז' מדות שהוא מדת הוד וכנגדו יום ה' מז' ימי בראשית. וביום זה הי' בריאת הדגים וברכה דדגים שבהם הריבוי מאוד שהם סמוי מן העין וכמו שא' (תענית ח':) דאין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין. ויוסף נתברך וידגו לרוב מה דגים … להמשך קריאה
א קריבו שושבינין וכו' הלשון שושבינין מוסב על משה ואהרן שהם נקראו שושבינין וכמו שא' (מ"ר ותנחו' סו"פ עקב) ב' לוחות כנגד ב' שושבינין ובזוה"ק (ח"ג נ"ג ב') משה שושבינא דמלכא אהרן שושבינא דמטרוניתא. דמשה רבינו בחינתו שהוריד התורה מן השמים ואהרן בחינתו להכניס ד"ת בלב ישראל כמו שא' (אבות פ"א) ומקרבן לתורה. ושבת אי' … להמשך קריאה
א למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין הוא כמו שאמר הכתוב פתחו לי שערי צדק וצדק מלכותא קדישא (במא' פתח אליהו) ובתיקונים (תי' כ"ה) וז"ל ובתקונא תמניסר דאיהו בר"א שי"ת אינון רמיזין כגוונא דא פתחו לי באות ב' דאיהו תרעא אחותי באות א' רעיתי באות ר' יונתי באות י' תמתי באות ת' שראשי וכו' והיינו דר"ת … להמשך קריאה
א אזמר בשבחין פתח האר"י הק' הזמר לסעודת ליל שבת בלשון זה ע"פ שא' בתיקונים (תי' י"ח נ"ה ב') צלותא דערבית אתה קדשת ודא שכינתא תתאה דאיהי מסטרא דשמאלא דתמן ליואי דאתמר בהון וקדשת את הלוים. הוא כמו שאמרנו דטעם אחד להם מה שבשבת יש שינוי בתפלה שכל תפלה הוא בנוסח מיוחד אבל ביו"ט נוסח … להמשך קריאה