פרי צדיק, נצבים ט״ו

א

כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כלי'. שם הוי"ה נקרא בבחי' חתן וכנס"י שהוא בחי' שם אדנ"י נקרא בשם כלה. וסעודה ג' דשבת שכנגד יעקב אע"ה שצורתו חקוקה בכסה"כ היינו שהוא מה שנא' בצלמנו כדמותינו שהי' כאדה"ר קודם הקלקול וכמו"ש (ברש"י ויצא) והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך שהי' כמו קודם הקלקול דכתיב ולא יתבוששו. ומהאי טעמא אי' בגמ' (ב"מ פ"ד.) שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר ובזוה"ק (ח"א קמ"ב ב') שופרי' דיעקב הוי שופרי' דאדם ממש. ולכן הוא מרכבה לשם הוי"ה וזהו כחתן יכהן פאר. וככלה תעדה כלי' שלא יחסר לכנס"י מכל קישוטי כלה. ובפסיקתא ואם נפשך לומר מה כלה כיון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה וכו' ת"ל שמחת עולם על ראשם דכלה הוא רק ז' ימי המשתה ואח"כ לא נקרא עוד כלה אבל ישראל נקראו תמיד בבחי' כלה. והוא ע"י שבשבת משיגים נשמה יתירה נשמה חדשה נשמתא דכל שלימו בה כדוגמא דעלמא דאתי כמ"ש בזוה"ק ועי"ז נקראים כלה וימי המעשה הם ז' ימי המשתה ולשבת הבאה משיגים נשמה חדשה יותר והוא כלה חדשה וכן לעולם. וכן לעתיד אמרו (ברכות ס"ד.) תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנא' ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. והיינו דכל ימי המעשה ילכו מחיל אל חיל כמו שפירש"י מישיבה לישיבה ובשבת יראה אל אלהים שהוא יום המנוחה ובנוחה יאמר שובה ה'. ואמר כחתן יכהן פאר ובגמ' (מו"ק כ"ח:) מה כהן בראש אף חתן בראש. דבבגדי כהונה כתיב לכבוד ולתפארת ואי' (סנהד' פ"ג:) בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם וכו' שבלא בגדים אינו כהן כלל. ואמר על ישראל ג"כ שהם כחתן והוא ע"פ שא' (בר"ר פ' י"א) אמר לה הקב"ה כנס"י יהי' בן זוגך ומזה שא' בן זוגך מוכח שישראל נקראים בבחי' חתן שהם מכניסים קדושה לשבת וזה שאמר היינו דבור זכור את יום השבת לקדשו היינו להכניס קדושה לשבת (כמו שנת' כ"פ). והרי הם בשבת כחתן יכהן פאר והוא כנגד בגדי ישע ומעיל צדקה יעטני זה כנגד שאמר וככלה תעדה כלי' כנ"ל: