פרי צדיק

א יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. בגמ' מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כו' ואמרנו שהמתנה טובה היא מה שנתן השי"ת הכח לישראל להכניס קדושה לשבת ע"י שנתן בהם קדושה. אך לפ"ז אינו מדוקדק לשון הגמ' ושבת שמה. ויתכן דקאי על המנוחה שנתן לישראל שיהי נייחא בלב. וז"ש ושבת שמה לשון נייחא ומנוחה … להמשך קריאה

א בגמ' (שבת י.) לדעת כי אני ה' מקדשכם כו' מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל. יש להבין מהו המתנה טובה אם מצות השבת הא כבר נצטוו עליה ומ"ש בפירש"י להודיע שאני רוצה לקדשם צריך להבין הא בכל מצוה יש בו קדושה כמו שתקנו חכמים נוסח ברכת המצות אשר … להמשך קריאה

א בזוה"ח סוף פ' זו אדה"ר כיון שנטרד מג"עחשב שימות מיד והי' בוכה ומתחנן ושב בתשובה עד שקבלו הקב"ה בתשובה והאריך ימיו כו' נתן לו יומו שהוא אלף שנה. וכ"כ אח"כ ולאחר שידעו עונם מה שחטאו התמרמרו על מה שחטאו והיא יותר מפני שהיא היתה תחלה לעבירה כו' אר"א חזרה חוה להודות על אותו עון … להמשך קריאה

א אומרים בסעודת שחרית נהורי' ישרי בה היינו אור הראשון דאי' בס' הבהיר ונברא אור גדול כו' וצפה הקב"ה שא"י לסובלם לקח שביעי ושם לה במקומו והשאר גנזו לצדיקים לעת"ל כו' וזה נהורי ישרי בה שבשבת יכולין לזכות לאור שגנוז לעת"ל. דשבת מעין עוה"ב א' מס' לעוה"ב (ברכות נז:) ובזוה"ק (פ' זו מו א) וכי … להמשך קריאה

א ביו"ט אומרים דא הוא סעודתא דקוב"ה ושכינתיה ובשבת אומרים סעודתא דחק"ת וזעיר אנפין שהוא ענין א' קוב"ה ושכינתי'. קוב"ה בחי' ז"א ושכינתי' הוא חק"ת. אך נוסף בשבת סעודתא דעתיקא קדישא. ויש להבין למה נשתנה הלשון של ב' הסעודות בשבת מלשון הנאמר ביו"ט מאחר שהם ענין א'. אך הענין הוא כי בחי' עתי"ק הוא ההתקשרות … להמשך קריאה

א מתחילין בראשית אחר שמחת תורה אף דניסן ראשון לחדשי הלבנה וישראל מונין ללבנה כמ"ש (ב"ר פ' ו) ולמה לא תיקנו שיתחילו בראשית אחר פסח ויסיימו בפסח. אך בגמ' (ר"ה יא.) לר"א דבתשרי נברא העולם בתשרי עתידין להגאל ולר' יהושע דבניסן נברא בניסן עתידין להגאל. והענין דבפ' בראשית כתיב ורוח אלהים מרחפת ע"פ המים ובמ"ר … להמשך קריאה

א מתחילין אחר שמחת תורה מבראשית הוא ע"פ מ"ש בתיקונים (תי' לו) יהי אור דא פסח ויהי אור דא ר"ה והיינו שבפסח הי' הכנה להתגלות אור תו"שבכ שעיקר ההתגלות הי' בשבועות זמן מ"ת. ובר"ה הוויית האור והיינו אור תושבע"פ שמר"ה מתחיל חידוש אור תורה שבע"פ דאי' בתיקוני (תי' ל) יהי אור דא ימינא ויהי אור … להמשך קריאה

א בפ' ויכולי יש ג"פ ביום השביעי ובגמ' (שבת פח.) דקדקו על מה שנא' יום הששי ה' יתירה ל"ל ודרש לה על ששי בסיון הידוע אם מקבלין ישראל התורה. וצריך להבין הני ג' ההין יתירים דהשביעי מאי דרשי בהו. אך זה נדרש ג"כ לדרשא זו אם מקבלין ישראל התורה כו' והיינו השביעי הידוע שהוא שבת … להמשך קריאה

א במדרש ב"ר ה' פעמים אור שנזכר במאמר יהי אור כנגד ה' חומשי תורה. ויאמר אלהים יהי אור כנגד ס' בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא עולמו. היינו שנצרכו נפשות שיהי' כלים לקבלת האור. והם כל הנפשות שעברו בס' בראשית בהשתלשלות הדורות עד שנולדו י"ב שבטי יה והמה הם עיקר הכלים לקבלת האור. ויהי אור כנגד … להמשך קריאה

א בראשית בתיבת בראשית נכלל כל מעשה בראשית כמושמצינו (בב"ר פ' יא) מכל מה שנברא בששת ימי בראשית. מעשה בראשית וכדומה. הכל נקרא על שם בראשית והטעם שהכל נברא במאמר בראשית דבראשית נמי מאמר הוא (כמ"ש ר"ה לב.) ואח"כ נעשה כל א' בזמנו. ובאורייתא ברא קוב"ה עלמא וממילא נכלל כל התורה כולה ג"כ במאמר בראשית. … להמשך קריאה

א ובזוהר הרקיע שם הוסיף למנות עשה דתוס' שבת מקרא דתשבתו שבתכם ביומא (פא ב) וע"ש ביומא דעיקר קרא בינוי דיוה"כ כתיב וה"נ לשביתתו ומתשבתו נפק"ל גם שבת ויו"ט וכל שנאמר בו שבות. והעשה בכל ימי השביתה והוא סידרו גבי שבת שהוא הראש והראשון לכולם. ויש לעיין דהי"ל למנות בתרתי מצות תוס' עינוי שהוא ביוה"כ … להמשך קריאה

א עוד בס' יראים סי' ק"א מצות שביתת עבדו ואמתומקרא דלמען ינוח וגו' דדברות אחרונות. והביא ברייתא דיבמות (מח ב) דההוא במהול וקרא דוינפש וגו' דפ' משפטים בערל ע"ש וא"כ יש למנות ב' מצות וקרא דוינפש מצוה בפ"ע ושם כתיב גם והגר והיינו גר תושב כמ"ש ביבמות שם אלא דתרווייהו בחד ציווי והם חלוקים בדיניהם … להמשך קריאה

א ובס' יראים סי' ק' במצות נר שבת (שמנאה בה"ג בפ"ע) כ' יען אמרו נביאים לכבד השבת דכתיב וכבדתו וגו' אמרו חכמים מצוה להדליק נר בשבת לכבוד שבת כו' ועד דלא אתא ישעי' גמרא גמירי לה כו' ע"כ. הנה גם הוא מנה מצות כבוד בפ"ע אלא דס"ל דהיינו מצות נר שבבה"ג מדקבעו ברכה עלה וקבעוה … להמשך קריאה

א עוד בס' יראים סי' צ"ט מצוה לענג וגמרא גמירי לה ואתא ישעי' ואסמכה אקרא וקראת לשבת עונג ע"ש. ודבר זה לד"ה מצוה מדברי קבלה אלא שבה"ג מנאה במנין והוא לטעמי' שמונה גם מצות דרבנן כחנוכה ומגילה. והרמב"ם בס' המצות ריש שורש א' הקשה עליו ממ"ש דנאמרו למשה בסיני ועוד האריך ע"ש. ונראה דע"כ הוסיף … להמשך קריאה

א עוד מנה בס' יראים סי' צ"ח מצות מורא בשבת שהוקש למקדש ומהו מוראו שיחשוב לכבדו ולשמרו ולהיות חרד על הדבר ולא מהשבת אתה ירא אלא ממי שהזהיר על השבת ע"כ. ובבה"ג לא נמצא אבל הוא מונה שם במ"ע שמחת שבת ועינוג. והנה לא מצינו נזכר מצות שמחה בשבת בשום מקום אלא גבי יו"ט וגם … להמשך קריאה

א וראיתי בס' יראים סי' צ"ז מנה מצוה לתת שמירת שבת על לבו דכתיב ושמרתם את וגו' וכתיב שמור את יום וגו' ושמירה הוא בלב כדכ' ואביו שמר וגו' כי תשמרם בבטנך. ואע"פ שפי' שמירה שמירת הלב למדנו ג"כ ממקרא זה שציוה לשמור מלעשות מלאכה ע"כ. והוא הולך בדרך בה"ג כמ"ש הר' חיד"א בשם הגדולים … להמשך קריאה

א שביתת שבת מ"ע דוביום השביעי תשבות. ובספר החינוך כי זה בפרשת משפטים סי' פ"ה ע"ש וצ"ע דרש"י שם בפ' משפטים (כג יב) מייתי מהמכילתא דקאי אשמיטה שלא תעקר שבת בראשית ע"ש. ואי' נימא דהוא מ"ע נימא דשבת בשמיטה אינו אלא בעשה ולא בל"ת ובשאר שנים בל"ת לבד. אלא די"ל דכיון דרבי דנוהג בשמיטה אהדרי' … להמשך קריאה

א עיקר קדושת השבת הוא המנוחה בו. כמו שתיקנו בתפלה רצה במנוחתינו וגו' יום מנוחה וקדושה לעמך נתת וגו' מנוחת אמת ואמונה וגו' מנוחה שלימה שאתה רוצה בה וגו'. ובב"ר מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה. ובתענית (כו.) לענין יום ראשון שיוצאין ממנוחה ועונג ליגיעה וטורח. כי האדם לעמל יולד ולכך נוצר … להמשך קריאה

א סוד השבת שא' בזוהר (תרומה קלה ע"א) כגוונא כו' רזא דשבת דאתאחדת ברזא דאחד כו' יעוש"ב. הוא סוד יחודא עלאה ויחודא תתאה דשמע ובשכמל"ו שהוא רזא דה' אחד ושמו אחד האמור בזוהר שם דה' אחד הוא יחו"ע והוא היחוד דעד שלא נברא העולם. דהיינו קודם התגלות הבריאה בהתחלת האצילות. שכל המדות והספירות שנראים כחילוק … להמשך קריאה

א מתנת קדושת השבת שניתן לישראל היינו שיהי' אותה קדושה קבוע וקיים בלבם וכמ"ש אות היא וגו' לדעת כי אני מקדשכם. ובשבת (י:) פי' זה על מתן שכרה דשבת דלא עבידא לגלויי שצריך להודיעה. ומזה דהקדושה שנכנס ללבות בנ"י ע"י שמירת השבת שהש"י מקדשם היא מלתא דלא עבידא לגלויי גם להאדם עצמו. ואע"פ שאין האדם … להמשך קריאה

א ענין זכור ושמור בדבור א' שאין הפה יכולה כו' כמ"ש (ר"ה כז.) ובזוה"ק (בראשית מח ע"ב) ובתרומה (קלח ע"א) דהם יום ולילה דכר ונוקבא. וכן ברע"ה (יתרו צב א) זכור לדכורא שמור לנוק'. וכן בזוה"ק (פנחס רכד ע"א) ובפ' אמור (צב סע"ב) ע"ש ובתינוקים (תי' כא). כי שמירה הוא בשב ואל תעשה. כשביתה מפעולה … להמשך קריאה

א ענין הברכה דשבת דכתיב במע"ב ובירך וגו' ויקדש. וגם בדברות ראשונות ע"כ בירך וגו' ויקדשהו. ומה טעם להזכיר הברכה בענין ציווי השביתה. בפשוטו י"ל עד"ש רש"י פ' בראשית גבי ברכה דדגיס. לפי שמחסרין וצדין מהם הוצרכו לברכה. והאומות מונין את ישראל על שמירת השבתות שאין עושין בו כלום. וכ"מ שיגיעים בימי חול אוכלים בשבת … להמשך קריאה

א קדושת שבת קביעא וקיימא מצד השי"ת שקידשו בימי בראשית וכמ"ש (פסכים קיז") ואף דשם לענין קביעת זמנו קאי. דא"צ לקביעת ב"ד שאינו תלוי בימי החדש מ"מ ממילא משמע גם לענין הקדושה. שהרי מיד בימי בראשית נא' ויקדש אותו. שהש"י קידשו מעצמו. ומ"מ משניתנה תורה נצטוו ישראל זכות את יום השבת לקדשו. שאף הם צריכים … להמשך קריאה

א בס"ד קונטרס קראתיו קדושת שבת ליקוטי איזה גרגרים פסקי פסקי מהעולה במחשבה לפני במילי דשבתא. יומא דמרי צבי בי' לברכו ולקדשו: ב קדושת השבת נמשך מעבודת ו' ימי המעשה. כפשטי' דקרא בפרשת יתרו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת. וכן בס"פ תשא ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות. ובפרשת משפטים ששת … להמשך קריאה

א איתא בתנחומא (פ' נח) כך פתח ר' תנחומא בר אבא ואמר. פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם. אמר ר' יהודה הלוי בשעה שהאדם מסתלק מן העולם בלא בנים הוא מיצר ובוכה. א"ל הקבה"ה למה אתה בוכה מפני שלא עמדת פרי בעוה"ז יש לך פרי יפה מן הבנים. אמר לפניו רבש"ע אי זה פרי … להמשך קריאה

א ספר פרי צדיק ב על התורה ור"ח וחנוכה ג הן הנה אמרות קדושות וטהורות שיצאו מפה קדוש, פום ממלל רברבין, מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, ונספח בתוכו ד ספר קדושת שבת וקונטרס שביתת שבת ה ובסופו קיצור קונטרס עת האוכל שהמה כתובים בעצם כתי"ק ו מאת כבוד קדושת אדמו"ר הגאון הקדוש, שר התורה, … להמשך קריאה