פרי צדיק, חג הסכות ל׳

א

בזה"ק (ח"ג ק"ד ע"א) דוד מלכא אמר כל כלי יוצר עליך לא יוצלח דהא הוא על כל דיני עלמא אתפקד והיינו דלעיל מינה כ' הן אנכי בראתי חרש גו' ואנכי בראתי משחית לחבל והוא עדמ"ש (קידושין ל':) בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין וזש"נ משחית לחבל והיינו היצה"ר וכן ד' מלכיות ששניהם נדרש (ב"ר פ"ב) תוהו ובוהו על ד' מלכיות וכן על מעשיהם של רשעים ע"י יצה"ר. ועז"נ כל כלי יוצר עליך לא יוצלח שע"י ד"ת יכולין להתגבר על היצה"ר וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי עד"מ שאמרנו ירוממנו מכל לשון שבכל ע' לשון יש תיבה אחת מלה"ק שהוא הנ"ק המקיים הלשון וישראל מוציאין הקדושה מהם ומע' אומות. וז"ש דהא הוא על כל זיני עלמא אתפקד לכבוש ולהתגבר על היצה"ר והאו"ה שבאים מכוחו. ומקודם אי' בזוה"ק דכל זינין דמלכא וקרבין בידוי דדוד אתפקדו. זינין הוא הכח לנצח יצה"ר וקרבין הוא הניצוח ליצה"ר מכל וכל שהוא ע"י תושבע"פ וכמו"ש (זח"א ר"ב ע"א) דהא לית לך מלה לתברא יצה"ר אלא אורייתא וזש"נ זאת נחלת עבדי ה' דעבד נקרא עומד לפני המלך וזהו מדת מלכות כמש"נ אד' שפתי תפתח ומדת דוהמע"ה ואני תפלה וכן זאת מדת מלכות (כמ"ש זח"ב ל"ז רע"ב ובתיקונים זוה"ח ק"י סע"ב וש"מ) וכאן זאת נחלת שהוא כנחלה שאין לה הפסק (ר"ה י"ב:) ומש"ה כ' כאן עבדי הוי"ה והיינו שזוכין לכל שם הוי"ה עד השורש וצדקתם צדק מלכותא קדישא תי"ו מורה על עוה"ב וכן שבת שהוא מעין עוה"ב (כמ"ש בברכות נ"ז:) נברא באות ת' כמ"ש בסי"צ ומם סתומה מורה על מ' מלכות כשנקבע לעולמי עד שלא יצאו עוד ולא ינתק לעולם נאם הוי"ה נאם היינו הנ' שהוא סוכת דוד הנופלת וה' סומך לכל הנופלים שסמכן דוד ברוה"ק (כמ"ש ברכות ד':) ואלף פלא עליון שמופיע למ' מלכות ונעשה מ' סתומה שלא ינתק לעולם ומסיים בזה"ק זכאה חלקי דב"נ דזכי לכל האי אף שזה אומר דהע"ה. וזה יזכו כשיבוא משיח שאז יהי' הניצוח ביצה"ר ואו"ה ומשמע שכל אחד מישראל יכול לזכות לזה. והוא כענין מ"ש ביה"ר לאגודת לולב ותתן לי זכות שאאגוד אותם בבית מקדשך כו' והוא ע"פ מ"ש (ברכות ל"ג:) כל אדם שיש בו דיעה כאילו נבנה בהמ"ק בימיו כו' ויכול כל נפש בפרט לזכות לזה כשמתקן בפרט נפשו שיהי' כאילו נבנה בהמ"ק ויהי' האגודה בבמ"ק וכן שייך לו הקדושה מדהמע"ה כי כלי יוצר וגו':