פרי צדיק, חג הסכות ל״ז

א

איתא במדרש (במד"ר פכ"א סוכה נ"ה:) משל למלך שעשה סעודה לעבדיו בשבעת ימים ואח"כ אמר לבנו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך כך בשבעת ימי החג מקריבין שבעים פרים כנגד או"ה ובשמיני עצרת פר אחד כנגד ישראל. הנה בודאי שגם בחי' עבודת עבד לא יתכן לכנות על שם האומות כי המה אינם רוצים בהקרבנות ואין להם שייכות לעבודתו ית' רק המכוון הוא שכל שבעת ימי החג כל ענינו הוא ע"י פעולת מעשה המצות בסוכה וארבעה מינים שהמה פעולה להמשיך אור פנימי ואור מקיף ע"י לבושין של מעשה המצות וגם ע"י תפלה שצועקים הושענא שהוא בחי' עבודת עבד בעובדא ובעבודה שבלב זה תפלה. וע"ז רומז בזוה"ק ג"כ שהוא סעודתא דענפי אילנא כי מעשה המצות נקראים בשם ענפים המסתעפים ומקיפין להשורש. אבל בשע"צ הוא סעודתא דגופא דאילנא היינו ע"י התורה שהיא הפנימיות האילן דעץ חיים הנק' בחי' בן ולזה אין צריך שום פעולה במעשה המצוה ביום הזה רק עושין הקפות בספר תורה לרמז שנכנסים המקיפים ע"י התורה עצמה שנקבע בפנימיות נקודה שבלב וזה מרמז ג"כ מה שאומרים בשם הרה"ק מפשיסכא זצללה"ה שיום שע"צ הוא אושפיזא דשלמה והיינו כי כל שבעת ימי החג הי' ע"י מעשה המצות ותפלה וצעקה וביחוד ביום השביעי של חג שהוא אושפיזא דדוד שהוא עצם בחי' תפלה כש"נ ואני תפלה. אבל ביום שמע"צ באים לשלימות המכוון שנכנסים הדברי תורה בלב כדאיתא בתיקונים דבהאי יומא נביעא דאורייתא ואז איננו צריכים לשום פעולה כש"נ בשיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו מפני שזהו עצם בחי' שלמה המע"ה שכל הפעולות וכל העובדות של האדם להכניס אל הקדושה לא יועילו רק בעת שהשי"ת מופיע הדברי תורה בפנימיות הלב ואז אין צריך לעשות התפעלות וע"ז גמר אומר שוא לכם משכימי קום וגו' כן יתן לידידו שנה והיינו מי שהוא נקשר בפנימיות לבו בהשי"ת ונקרא ידידו כש"נ בשלמה ויקרא שמו ידידיה וה' אהבו הוא איננו צריך לשום עובדא כי גם בעת השינה הוא נקשר בו ית' וכש"נ בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר שאל מה אתן לך. אמנם עכ"ז נצרך עכ"פ בחי' קריאה ותפלה רק שמיד נענה וכש"נ קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת ואין אמת אלא תורה (ברכות ה':) ולזה אנו מתחילין בהקפות אנא ה' הושיעה נא ומיד אומרים בוחן לבבות הצליחה נא גואל חזק עננו כי השי"ת הוא בוחן פנימיות הלב הנקשר בו ית' ועי"ז הוא נעשה גואל חזק לענות אותנו ביום קראנו: