א להושענא רבה ב הנה בכל האושפיזין קדישין מצינו שעשו משתה וסעודה בעת שנתבררו בשלימות בחינתם באברהם מצינו ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל וגו' וביצחק ועשה לי מטעמים ואוכל מכל. וביעקב ויזבח יעקב זבח בהר הכל כמו שדברנו בימים הקודמים. וגם ביוסף מצינו וטבוח טבח והכן ואמרו ז"ל (ב"ר פצ"ב) שהי' סעודת שבת. ובמשרע"ה … להמשך קריאה
א בתיקונים (תי' כ"א מ"א ע"ב) דשכינתא אתקריאת מ"ע מסטרא דימינא ומל"ת מסטרא דשמאלא ותורה אתקריאת מסטרא דעמודא דאמצעותא והאבות אברהם ויצחק אברהם מדתו האהבה כש"נ אברהם אוהבי ומצד האהבה בא הזריזות במ"ע וכמ"ש בירושלמי (פ' הרואה) דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא. וזריזות הוא במ"ע כמ"ש (רש"י לרי"ף ע"ז כ':) וז"ש בגמ' (חולין ט"ז.) … להמשך קריאה
א בפסיקתא בסוכות ומ"ר (אמור פ' ל') ולקחתם לכם וגו' ראב"כ פתח קחו מוסרי ואל כסף קחו מוסרה של תורה ואל כסף למה תשקלו כסף בלא לחם למה אתם שוקלים כסף לבני שעיר בלא לחם על שלא שבעתם מלחמה של תורה ויגיעכם בלא לשבעה למה אתם יגעים ואו"ה שבעים בלא לשבעה על שלא שבעתם ביינה … להמשך קריאה
א עוד בפסיקתא (חדשה) יש מין איה שהוא מגביה עצמו כ"ה מילין והוא רואה בארץ ר"מ ור' יוסי וחכמים א' מהם אומר כלי של ג' טפחים אם יהי' נתון בארץ יהי' רואה אותו וחבירו אומר כלי של טפח ומחצה אם יהי' בארץ יהי' רואה אותו וחבירו אומר כלי שיש בו ג' אצבעות כו' ויש להבין … להמשך קריאה
א בפסיקתא דסוכות (כ"ז) כל מי שמקיים מצות סוכה בעוה"ז אף הקב"ה נותן לו חלק בסוכתה של סדום מה שהקב"ה עתיד לחלק לצדיקים שבטים שבטים שנ' אלהים דבר בקדשו זה אבינו אברהם ע"ה וכו' אעלוזה וכשאעלוזה כו' אחלקה שכם אני מחלק אותה שבטים שבטים כו' ומהו עמק סוכות אמדד זה סוכתה של סדום שהיתה מסוככת … להמשך קריאה
א בזוה"ח (תולדות) כשחשב ז' המוספין כנגד ז' רועים אי' בשבתא לקבל צדיק יסו"ע דאיקרי כל ואיקרי מוסף שבת לאוספא לי' עידונין ממוחא סתימא. ולמה פרט בזה שנקרא מדת יוסף כל. אך הענין דמתרגמין כי כל בשמי ובארץ דאחיד בשמיא וארעא. והיינו שההמשכה ביחוד קו"ה ושכינתי' ו' ה' היא ע"י יוסף. וכן יש שמים עלאין … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (ח"ג רנ"ט א') ע"פ מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה דא ס"מ כל מה דאית לי' באהבה דישראל למהוי לי' חולקא באינון מים דרשימין בחג בוז יבוזו סימנא דאינון מים בו"ז והיינו מצות ניסוך המים דחג. בשני נרשם מ' בששי הי' ונסכי' בשביעי … להמשך קריאה
א כבר דברנו מזה שהד' מינים משפיעים האור פנימי בלב וביחוד הלולב שהוא בחי' יוסף הצדיק משפיע האור פנימי ללב נפשות ישראל ועל זה עיקר הברכה ניתקן על נטילת לולב וגם עיקר הנענועים המה בלולב כדי לנענע בו ואיתא בתיקונים שח"י נענועים כנגד ח"י חוליות שבשדרה דאינון בצדיק ח"י עלמין והנה עיקר אור הפנימי הוא … להמשך קריאה
א הושענא (מאושפ' דמשה) מתחיל אדון המושיע דג' הושענות ראשונות נגד האבות יום א' אושפ' דאברהם למען אמיתך שהי' קיים כל התורה כולה (כמ"ש יומא כ"ח:) אמת זו תורה (ברכות ה':) יום ב' אבן שתי' בית הבחירה שהוא אושפ' דיצחק שהי' ישראל ראשון דאאע"ה נקרא תחלה לגרים (חגיגה ג'.) אף שזכה אח"כ ונקרא איתן האזרחי … להמשך קריאה
א בנוסח יהי רצון כשנכנסים לסוכה אנחנו אומרים ובזכות צאתי מביתי החוצה חשב לי בזאת כאלו הרחקתי נדוד ויש נוסחאות יותר מפורש ובאם נתחייבתי גלות יחשב לי כאלו הרחקתי נדוד. ולכאורה איך יתכן שיהי' מצות ישיבת סוכה נחשב לגלות ובפרט כי גלות הוא ענין צער והמצטער פטור מן הסוכה. אכן מקור הנוסח הוא מפסיקתא דאיתא … להמשך קריאה
א במדרש (אמור פ' ל') ד"א שובע שמחות אל תהי קורא כן אלא שבע שמחות אלו ז' מצות שבחג ואלו הו ד' מינים שבלולב וסוכה חגיגה ושמחה אם שמחה למה חגיגה ואם חגיגה למה שמחה. ופירשו שהוא קושיא בלא תירוץ מפני שמפרשין חגיגה על שלמי חגיגה ושמחה שלמי שמחה. אך באמת יתכן דמפרש ז' שמחות … להמשך קריאה
א (אושפיזא דיוסף) ב בזוה"ק (יתרו פ"ח ע"ב) ליליא דשבת כ' והרכבתיך על במתי ארץ. ובגמ' (שבת קי"ח:) אי' ניצול משעבוד מלכיות כתיב הכא והרכבתיך וגו' וכ' התם ואתה על במותימו תדרך במתי ארץ היינו שרשי הקליפות שהם עשו וישמעאל וראשית הקליפה עמלק והיא כנגד ק' הברית כמ"ש (תנחומא תצא) שהיו חותכין מילותיהן של ישראל … להמשך קריאה
א שיר למעלות אשא עיני אל ההרים ובמדרש (ב"ר פ' ויצא) למאלפני ולמעבדני. דרשו הרים לשון הורים ומורים ואבותיו נקראו מעבדנו גם מאלפנו שלמדוהו תורה. מאין יבוא עזרי אמר אליעזר עבד אבי אבא וכו' וזה יש לו שייכות למעבדנו שאבותיו שדרך לתת לבניהם (כמ"ש בית והון נחלת אבות) לא נתנו לו מאומה אבל מה זה … להמשך קריאה
א ויבא יעקב שלם ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית גו' ויבא יעקב שלם גו' איתא בתיקונים (ת' י"ג) והוא צולע על ירכו דפרח מיני' ואשתאר עקב כו' כד אשתלימת סוכה בירך דילה איתמר ביעקב ויבא יעקב שלם. מדת יעקב אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב ועשו נקרא שוא ושקר (כמ"ש במד"ר תולדות) עשו הא שוא … להמשך קריאה
א למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ"י וגו' איתא (בגמ' סוכה י"א:) שני מ"ד בגמ' חד אמר ענני כבוד וח"א סוכות ממש עשו להם. ולהבין פי' הפסוק למען ידעו דורותיכם למ"ד זה שעשו להם סוכות ומהו הזכר לזה וגם הלשון כי בסוכות הושבתי הי' לכתוב כי בסוכות ישבו ובוודאי המכוון הוא על החני' … להמשך קריאה
א אושפיזא דיעקב ב הנה עיקר בחי' הסוכה נשלם ביעקב אע"ה שנא' בו ויעקב נסע סכותה וכדאי' ע"ז בזה"ק (ח"ג ק' ב' ברע"מ) דההוא מקטרגא כו' אתפריש מיני' ובזהר (שם ק"ג סע"א) דכל מאן דיתיב תחות צלא דמהימנותא אחסין חירא לי' ולבנוי וכו' וכל ענייניו הי' רשימא על בירור גליות ישראל כדאי' כשהלך ללבן ברכו … להמשך קריאה
א בגמ' (פסחים קי"ט:) דרשו ע"פ ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק שעתיד הקב"ה לעשות משתה גדול ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. והיינו ע"פ רמז דברינו הנ"ל שלעתיד יתברר מהשי"ת שכל נפשות ישראל המה מקושרים בשרש בתולדתם בהקדושה וזהו לזרעו של יצחק כש"נ כי ביצחק יקרא לך זרע וכדברינו הנ"ל שיצחק הי' … להמשך קריאה
א (אושפיזא דיצחק) ב איתא בזוה"ק (ח"ג ק"ד א') יצחק אמר גבור בארץ יהי' זרעו וגו' הון ועושר בביתו י"ל שמרומז בפסוקים האלו ג' מתנות טובות שנבראו בעולם חכמה וגבורה ועושר וכולם נתבררו ביצחק אע"ה שהמה מתנות שמים כש"נ כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וודיע אותי נאום ה' היינו שאל יתהלל האדם בכל הג' … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (ח"ג ק"ג א') ע"פ כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מאן דאיהו מגזעא ושרשא דישראל יתיב תחות צלא דמהימנותא. דהנה ידוע שאברהם אע"ה הי' תחלה לגרים כאמרם ז"ל (שהש"ר פ"ו א') בן מ"ח שנים הכיר את בוראו ועכ"ז נקרא אזרח כש"נ משכיל לאיתן האזרחי זה אברהם והיינו מפני שנתברר אח"כ עד שהשי"ת העיד … להמשך קריאה
א איתא בפסיקתא למה עושין סוכות אחר יוה"כ שאם נתחייבו גלות מעלה עליהם הקב"ה כאילו גלו לבבל כש"נ ובאת עד בבל שם תנצלו שם יגאלך ה' מכף אויביך בוודאי השאלה הוא כקושית הטור שלפי הטעם כי בסוכות הושבתי וגו' בהוצאתי אותם מארמ"צ הי' צריך לעשות חג הסוכות לאחר פסח. וע"ז מכוון לשון הפסיקתא למה עושין … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (ח"ג ק"ג ב') ע"פ בסוכות תשבו שבעת ימים ולבתר ישבו בסוכות וכו' אלא קדמאה לאושפיזין תניינא לבני עלמא וכו' תיבו אושפיזין עלאין תיבו אושפיזא מהימנותא זכאה חולקיהון דישראל דכתיב כי חלק ה' עמו וגו' ענין האושפיזין היינו הארת שבעה מדות הק' הנקראים שבעת ימים וכדאיתא שם בזוה"ק כד"א כי ששת ימים עשה … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר בפע"ח הקשה עמ"ש בזה"ק (ח"ב קפ"ו ע"ב) ואשתכח בי' פרי עץ הדר כד"א הוד והדר לפניו כו' ומאן איהו הדר דא צדיק. ובב"י (טואו"ח סי' תרנ"א) הביא מרקנטי שנתגלה לו בחלום שהאתרוג נגד ה' אחרונה ונראה מתירוצו שהאתרוג נגד עטרת יסוד וזה ה' אחרונה ומ' מלכות הוא … להמשך קריאה
א בסוכות הוזכרו ג' לשונות שמחה. ושמחת בחגך. ובד' מינים ושמחתם לפני ה"א והיית אך שמח. והיא נגד מיני שמחה שהוזכרו בתפלת ר"ה ויוהכ"פ. ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו. והוא דע"י ימי ר"ה ויוהכ"פ שהם ימי הדין ונופל הפחד כמ"ש ובכן תן פחדך. וזה מדת צדיק כמש"נ את הא' אני ירא. … להמשך קריאה
א בזוה"ק (אמור ק"ד ע"א) אבל יצחק קאמר גבור בארץ יהי' זרעו וגו' הון ועושר בביתו וגו' דהמזמור מתחיל אשרי איש ירא את ה' שהוא מדת פחד יצחק שמצינו בגמ' (ברכות ס"ח:) כמורא בו"ד ותלמידיו אמרו שיש מורא גדולה מזה שממ"ה עומד עליו ואמר ר"א שגם זה טוב תדע כו'. ומדת יצחק שתמיד עומד פחד … להמשך קריאה
א בזוה"ק (אמור ק"ד ע"א) ואברהם קרי עלי' אז תתענג על ה' וגו' בזוה"ק (סו"פ אחרי) ותתפלל חנה על ה' על דייקא דבנין במזלא קדישא תליין כו' השלך על ה' יהבך על דייקא דהא מזונא במזלא תליין והיינו ששם הוי"ה מרמז לט' המדות וקוצא דיו"ד דלעילא רמיזא לאין כמ"ש בזוה"ק (שם ס"ה ע"ב) והיינו עתיקא … להמשך קריאה
א בזה"ק (אמור ק"ג ע"ב) בסוכות תשבו שבעת ימים תיבו אושפיזין עלאין תיבו. תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו. שבעת ימים היינו ז' המדות כמ"ש בזה"ק וז' רועים מרכבה לז' המדות (כמ"ש בזה"ח תולדות) ואי' (רע"מ פנחס רנ"ה ע"ב) סוכה באות ו' ברזא דתרין בנין הוי"ה אד'. והכי סליק סוכה בחושבן וכו' סכ"ה חסר ו' איהי אימא … להמשך קריאה