פרי צדיק, חג הסכות ל״א

א

שמיני עצרת

ב

בגמ' (פסחים ס"ח) כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכ' אחד או' עצרת תהי' לכם ר"א סבר או כלו כו' ר"י סבר חלקהו כו' ונדרש כן על כל יו"ט ולמה בפסח כתיב עצרת לה' ובסוכות לכם. אך כבר אמרנו שמצד השי"ת כבר הוקלט קדושת חג הפסח בז' בקי"ס. אך בישראל מצדם הקליטה בשבועות זמן מ"ת ונקרא בלשון חכז"ל שבועות עצרת. והנה פי' לכם אין המכון לעונג הגוף. רק שיהי' העונג של הגוף ג"כ בקדושה לה' ברזא דענ"ג "עדן "נהר "גן. וכן פי' לה' שיהיה קיום החיים להגוף מד"ת כמו שברא השי"ת אדה"ר שיהי' קיום החיים שלו מד"ת. לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי ואיתא בזה"ק (ח"ב קפ"ו ע"א) ירחא דלכון איהו כסדרא דאתוון אביב כו' ירחא שביעאה דילי איהו מסופא דאתוון כו' והיינו תשרי תש"ר אתוון למפרע ואח"כ י'. והיינו קדושת ר"ה ר' ואח"כ יוה"כ ש' רזא דג' אבהן (שם ר"ד ע"א) ואח"כ ת' סוכות זמן שמחתנו שבו יהי' מלחמת גוג ומגוג והזמן לזכות שיתוקן הכל. ואח"כ יו"ד נגד שמע"צ שהיא נביעו דאוריי' כמ"ש (ת"ז תי' י"ג) יו"ד חכמה ותגו שמורה לכ"ע. והיינו תושב"כ ותושבע"פ ובאותיות האות למפרע שכן ההופעה לי' מתחלת מת' מסוכות ואח"כ מיוהכ"פ ואח"כ מר"ה. וכן פיוטי הו"ר יש בהם ד' ע"פ א"ב וב' תשר"ק וא' עפ"י תשר"ק וא"ב. שמספר ז' כנגד ז' מדות והו"ר הכנה לשמע"צ שהוא י' ומש"ה בפסח נ' לה' שקדושת הפסח הי' הכנה למ"ת בהוציאך את העם תעבדון וגו'. וזה הקדושה נקלט מצד השי"ת בז' דפסח. ומש"ה עצרת לה' שיהי' לה' ד"ת ויהי' קיום החיים מהד"ת עדמש"נ לכו לחמי בלחמי ואח"כ בתשרי אחר הקלקול בר"ה שנתחדש השנה בד"ת ואח"כ ביוה"כ שנתנו בו לוחות אחרונות שיש בהם מדרש הלכות ואגדות (כמ"ש מ"ר תשא פמ"ו ומ"ז) שהוא זמן שיזכו ליחוד אם יזכו לתקן הכל ואח"כ בסוכות זמן שמחתנו שהוא זמן לזכות לתקן יותר שלא נתקן ביוהכ"פ. ואז בעצרת נקלט הקדושה מסוכות זמן שמחתנו ויכולים לתקן כל קלקול הנחש שהי' באכילה ויזכו לאכילה בקדושה ובו נא' עצרת תהי' לכם. ענ"ג ויהי' ג"כ לה' שיהי' מעדן נהר גן. ואף אם לא נתקן הכל שהעולם נדון אחר רובו מ"מ כל נפש בפרט נפשו יכול לזכות לתקן הכל: