פרי צדיק, חג הסכות מ״ב

א

ענין אמרם ז"ל (תענית ב'.) שלשה מפתחות לא מסרן הקב"ה ביד שליח. של חי' של גשמים. ושל תחיית המתים. י"ל שהוא ע"ד אמרם ז"ל (מו"ק כ"ח.) בני חיי ומזונא לאו בזכותא תליא אלא במזלא. של חיה הוא בני. של גשמים הוא מזוני. ושל תחיית המתים הוא חיה. וזכותא הוא מעשה המצוה שעפ"י השגה ושכל תפיסת האדם ומזלא הוא המקור שלמעלה מתפיסת האדם והוא בחי' אין. שידוע מסה"ק אין מזל לישראל שבחי' האין הוא המזל לישראל. וזה ענין שלש מפתחות הללו שלא מסרן הקב"ה ביד מלאך. כי המלאך הוא נברא רק ממעשה המצוה שהוא ע"פ השגת ושכל הנבראים. ושרש ג' דברים הללו המה מהמקור והשרש שלמעלה מתפיסת הנבראים ובזה יונח קושיית התוס' שנמסר לאליהו מפתח של גשמים ותח"ה. שבאמת זה הי' מבחי' המקור. כי צדיק גוזר וכביכול הקב"ה בעצמו מקיים ולא הי' מצד שליחות וגם יונח בזה הקושיא הלא נתוסף חיים לחזקי' המלך בזכותא שלו. כי באמת זה הי' מבחי' מזלא שנתדבק בהמקור שהוא למעלה מתפיסת האדם בשער החמישים שהוא בחי' בינה בפנימיות נקודה שבלב כאמרם ז"ל (ברכות י':) על ויסב חזקי' פניו אל הקיר שהתפלל מקירות לבו. ועל רמז זה מברכין הגשמים בשמע"צ כאמרם ז"ל (תענית ז':) גדול יום הגשמים יותר ממתן תורה כש"נ יערוף כמטר לקחי מי נתלה במי. והיינו כי בשמע"צ שהוא יום הגשמים. הוא המקור והשורש של התורה כדאיתא בתיקונים דבי' נביעא דאורייתא לאשקאה אילנא. כי התורה נקראת עץ חיים. אמנם מפני שגם עסק התורה הוא רק ע"פ השגת ושכל האדם ויש בה כח הנעלם שהוא המקור והמעין מבחי' כתר כדאי' בתיקונים דאיהו שקיא דאילנא כמיא דאשקי לאילנא. ונביעא זו דאוריי' נשפע בשמע"צ אחר ז' ימי החג שהם נגד ז' אושפוזין שהמה עסק התורה ע"י השגת המדות בקדושה. כי בכל האושפוזין נמצא בהם כח התורה באברהם אע"ה נמצא שזימן לו הקב"ה שתי כליות והי' מלמדות לו תורה. ויצחק ידוע דאוריי' מסטרא דגבורה נפקא. (זח"ג כ' ב') ויעקב שימש בבית עבר י"ד שנים. ומשה הוא עיקר תורת משה. ואהרן נאמר ותורה יבקשו מפיהו. ויוסף הי' הבן זקונים שמסר לו מה שלמד בשם ועבר. וגם נפרש מאביו בפרק עגלה ערופה. ודהמע"ה הוא מלכות פה תורה שבע"פ קרינין לי' אמנם מפני שכל עסק התורה ע"פ ז' המדות הק' הוא מצד השגת שכל נבראים ע"ז בא אח"ז יום שמיני עצרת הנשפע נביעא דאורייתא שהוא השקאה בלב מהמעין ומקור כח הנעלם ועי"ז נקלט הקדושה לקיום כדברינו הנ"ל: