א העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל. אמר שאין להניח התינוקת לשחוק אצל נרות חנכה, ואמר ואף אם אין ב"ד מצווין להפרישו, מ"מ ליכא פרסומא ניסא, כיון שדרך הילדים להדליק נרות לשחוק. וזכורני בחנכה לפעמים היה רואה הכתבים שנשלחו והכתבים שאינם בהם צורך היה שורף אותם, מ"מ אינו רוצה לשרוף … להמשך קריאה
א הנרות הללו אנחנו מדליקין על הנסים ועל הישועות ועל הנפלאות שעשית לאבתינו ע"י כהנך הקדושים וכל מצות שמנת ימי חנכה הנרות הללו קודש הן ואין לנו רשות להשתמש לאורן אלא לראותן בלבד, כדי להודות לשמך על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתיך. ברוך שהחיינו, ואשר עשה ניסים. וזה הנוסח כתבתי מכ"י וכן מהר"י מינץ יצ"ו, … להמשך קריאה
א נר חנכה היה מדליק משמאלו לימינו סמוך לכניסתו לפתח [בפנים בימין הכניסה] לימינו, כשאין מזוזה בפתח. [כתב בספרו1 בחלק דינין והלכות שבסוף שו"ת מהרי"ו סי' ס"ה ד"ה בערפורט נוהגין. מנהג בני רינוס ואגפיה מתחילין להדליק בנר שהוא כנגד צד שמאלו], [וכן נמצא כתו' בשם מהר"ם שהיה מדליק בצד שמאלו ופונה דרך ימין משום דכל … להמשך קריאה
א וזה דרש לחנוכה, יאר ה' ברכה, הקורא בזה ההלכה.. וישב יעקב פירש"י שכתב ישובי עשו בדרך קצרה וישובי יעקב בדרך ארוכה מסתמא ק' לרש"י למה הקדים עשו ליעקב? וי"ל לכך הקדים כדאמרינן בשבועות1 ב"ב קל"ז ע"ב ד"ה הרי זה מוקדש ומוחזר. איידי דזוטר מיליה פסיק ושרי להו. ד"א לכך הקדים עשו ליעקב לפי שהוא … להמשך קריאה
א כששמחת תורה חל באחד בשבת מתירין האתרוג כדין שמיני ספק תשיעי ולא כגדול א' ור'1 ד' ט"ו ע"א ד"ה ואעמידה. שאוסרין2 כגדולי איברא. מצאתי באשירי3 ר' פרץ הובא בטור סי' תרס"ה ור' שמשון בר אברהם בהגהות מיימוניות פ"ז מה' לולב סק"ב ובהג"ה בסמ"ק. בריש ביצה וז"ל: ומהאי טעמא נמי כי מקלע ש"ת באחד בשבת … להמשך קריאה
א וזכורני שהיה מנענע כשמשיב אחר החזן הושענא למזרח. וכשאמר למענך אלהי' והוא משיב הושענא, היה מנענע לדרום וכן כלם היה מנענע כסדר שכתבתי לעיל. וכן היה מנענע כשמשיב כן הושענא כמו שנוהגים באושטריך. באז"ג כתב וה"נ איתא בתוס' שאנץ פ' לולב הגזול וש"ץ אינו מנענע אלא ביאמר נא ולא ביאמרו נא א"נ אגב צבור … להמשך קריאה
א ואשר שאלת1 סי' תר"ן. אם יש לנהוג לטול (שאם) שאר מינין בברכה מראשון ואילך, כדברי ר"י דאורליינש וכדכתב א"ז דהלכה למעשה כדבריו, או אם יש לחוש לדברי ראבי"ה. לבי מסתפק בדבר דגם אשי' כתב כראבי"ה, אך שכתב ג"כ דבהדר קפדינן נמי בשאר הימים, וידענא דלא נהגי' הכי, מ"מ הברכות אינן מעכבות, ומה צורך ליכנס … להמשך קריאה
א סימני לולב לדרשה, הי"ז יתן לנו מנוחה חדשה. אין פוחתין ואין מוסיפין על ד' המינין. לולב מצוה לאגדו בקשר גמור. וביו"ט מתיר כריכת ההדס כאגודה של ירק. לולב בימין ואתרוג בשמאל, אי' כורך כלו' סביב ידו, ונטילתן דרך גדילתן. וכשיש לו1 ותימה לעולם למה לא דמי לגמרי?. אין מעכבין אפילו ביו"ט ראשון, ובשני יטול … להמשך קריאה
א העתקתי ממהר"י אוברניק יצ"ו שהעתיק ממה שגנבו מן הגאון זצ"ל1 שם סי' תרל"ט. היכא שכבו הנרות בסכה [בשבת נראה] שיכול לאכול סעודתו בבית, מהא דא' בפ' ע"פ2 עי' תה"ד סי' צ"ג ופסקים וכתבים סי' קנ"ח. רב הונא קדיש ובעי למטעם איתעקר שרגא, עיילי לבי מאניה כו', ע"ש דרך [דדרך] הוא לילך מדירה לדירה היכא … להמשך קריאה
א [ירדו גשמים גומר אכילתו], פ"א ירדו גשמים בשאר ימי הסכות והיה אחד גומר אכילתו, אע"פ שירדו גשמים. ולקח מהר' שלום זצ"ל חתיכת דג ושלח לו, [ואמר לשליח תאמר לו], קבל הדיוט החתיכת דג. [זמן לאחר לישב] וצריך לעשות שהחיינו אחר לישב בסכה בב' לילות. [וכן נמצא במרדכי קטן]1 שם בתה"ד סי' צ"ה. ואינו ישן … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ, ותי' למה אמר ישעיהו להיפך, שמעו שמים והאזיני ארץ? ודרש הגאון זצ"ל רבותינו אמרי' משה רבנו ע"ה היה דומה למלאך והיה קרוב לשמים אמר האזינו השמים, משום דבקל יכול לקבל דבריו [מן] השמים והיה רחוק מן הארץ, לכך אמר לארץ שמעו, כלומר הוי מדקדק לשמוע דברי. וישעיה היה קרוב … להמשך קריאה
א והיה ממהר כל היום כדי להתחיל נעילה ביום. [וזכורני כשהיה בניאושטט הארון1 עי' שו"ת מהר"י מברונא סי' רע"ד ובתניא רבתא הלכות ר"ה בשם ה"ר אביגדור ובס' נתיבות עולם למהר"ל מפראג נתיב עבודה פי"ב ובקרבן נתנאל בסוף פ"א דר"ה ובשו"ת ח"ס חאו"ח סי' קס"ו, והאריך בזה בפחד יצחק אות צרכיו והרב שמש צדקה חאו"ח סי' … להמשך קריאה
א [כתב מהר"ר בנימין כ"ץ מרעגנשפורק], וכן1 עי' של"ה דף רכ"ח ע"ב בשם הרמ"א. חפץ אני לידע סדור הנוסח מן ועל חטאים בעל חטא. כך אני נוהג לומר ע"ח שח"ע עולה, וע"ח שח"ע חטאת, וע"ח שאנו חייבים עליהם קרבן עולה ויורד, וע"ח שח"ע אשם ודאי ותלוי. אלו רובן באין לכפר על השוגג, וכך הן מסודרין … להמשך קריאה
א [מרוצה לגמ"ח ומטריחו]. וזכורני שדרש שלא להטריחו יותר מדאי, שאם מטריחו לסוף אינו מרוצה. מסתמא לכל כ"ד דברים דרש דבר חידוש שלא כתב במיימוני כגון מרוצה לגמ"ח. ובערב יוהכ"פ עשה לו כפרה ולכל בני ביתו וגם להבחורים. והנשים מאושטריך היו נמנעות מליקח כפרות המקצרים הכנפים או הזנב, ולפי דעתי שמעתי טעם הקריבהו נא לפחתך. … להמשך קריאה
א אתחיל בטוב גדיא סימני דרשה. אבל אין לי לפרש כי לא שמעתי אותה דרשה רק פ"א [ובאותה פעם גם לא ידעתי מהכ"ד דברים שכתב המיימוני, בהלכות תשובה1 עיי"ש סי' רכ"א.]. א' אין מספיקין מחטיא את הרבים או מעכב לעשות מצוה אדם גדול ואחד מן הצבור. ב' מטה חבירו מדרך טוב בינוני שמסית. ג' רואה … להמשך קריאה
א [אסתניס לרחוץ פניו], וזכורני שדרש איסתניס שמעביר כל השנה בשחרית מי האף ולכלוך שבעין במים, מותר להעביר גם ביוהכ"פ, דמ"ש זה מצואה. וכן הוא עשה בעצמו וכן מצאתי בא"ח בסי' תרי"ג וז"ל, וכן כתב הרי"ץ גאות אם יש לכלוך על פניו וכו'. [חיה כל ל' מותרת], חיה פי' יולדת מותרת לנעול הסנדל כל ל' … להמשך קריאה
א ויאמר חע"פ, וזהו סדר הוידוי מן התשובה, חטאתי עויתי פשעתי. וצריך לפרט החטא ולהוציא בשפתיו, כדי לעורר החרטה. כגון אכלתי דבר טמא בשוגג, בערב יוהכ"פ כשמלקים אותו. עבירות שבינו לבין המקום מכסה, עבירות שבין אדם לקונו אל יתודה עליהם בפרהסיא אע"פ שעשה העברה בפרהסיא. טובלין בלא ברכה קודם אכילה. העתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו … להמשך קריאה
א ד' בעלי תשובה כנגד ד' לשונות שבקרא, האחד מי שהוא שב לפני ב"א אבל בלבו [אינו] כן כנגד רחצו, שהוא רוחץ עצמו כדי שיהא נראה מבחוץ, ואינו שוה מבפנים. והשני שהוא שב לפי שעה בכל לבו כלומר בי' ימי תשובה אינו חוטא ואח"כ חוטא כמקדם, [אבל מה שאנו עושין פרישות בזה הימים, כגון שלא … להמשך קריאה
א אתחיל לכתוב סימני הדרשה מיום הכפורים, הי"ז יתן לנו רחמים.. ד' בעלי תשובה, שב לפנים, שב לפי שעה, שב מיראה, שב מאהבה. תשובת הגדר, תשובת הכתוב, תשובת הבא', תשובת המשקל. ד' חלוקי כפרה וע"י תשובה כלן עשה מיד, לאו י"ה, כרת ומיתת ב"ד וש"ש1 שם ד' פ"ז ע"ב אליבא דשמואל. יסורים, חלול השם מיתה … להמשך קריאה
א ועל המדינות יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום. נראה די"ל איזה לשלום ואיזה לחרב, וכן לשובע קודם לרעב דלא ליקדום פרענות לנפשיה. והכי דייקינן בגמ' פ' מי שאחזו1 שם. גבי גט, ש"מ שצריך להקדים אי לא מתי לא יהא גט. וצ"ע למה אי' אומר איזו לחיים ואיזו למות? ונא' וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות … להמשך קריאה
א ומלכותו ואמונתו בר"ה יש להאריך בכונה באומרו ואמונתו לעד קיימת. ע"פ המדרש שדרשו החכמים על מקראות לדור ודור אמונת' למשפטך עמדו היום1 מלכים א', כ"א, י'. ומאותו טעם אומר ודברך מלכנו. יפה דקדקו הראשונים ארצנו ולא אפתנו, דמצינו פיתוי לשון גנאי. פיתתני ואפת בירמיה2 תהלים קי"ט, צ' וצ"א, ועי' בילקוט שם. ת"י שבישתני ואשתבישית. … להמשך קריאה
א וזכורני באושטריך נזהרים מלחם של גוים בי' ימי התשובה. וכן היה דורש הגאון זצ"ל, שמנהג טוב הוא. [וכן מצאתי בא"ח בסוף הלכות ר"ה1 וכ"ה בסדר ר' עמרם ובמחזור רומא.]. סיימתי הלכות ר"ה ג' תמוז ביום ג' רכ"ט, יה"ר א"מ חדש עלינו שנה טובה. ב ואמר לי מהר"י מינץ יצ"ו, שיש קבלה שיש בסליחה שמתחיל … להמשך קריאה
א [לפי דעתי זה התירוץ צריך שידע הגמ'], בהלכות ר"ה בא"ח1 צ"ל בבי. ולא פליגי בשעור כו'. כך אמר בעל העטור, ולא פליגי הברייתא בגמרא בשיעורן, והכל שוין, שברים ותרועה, אלא שעשה הרבה קולות בתרועה כשעור ג' שברים. אבל בעל העטור הוא פליג עם הראשון בא"ח [בהלכות ר"ה בא"ח. ואבי העזרי כתב דלא פליגי אלא … להמשך קריאה
א וזכורני שלא היה לבוש מכנסיים כל השנה, אפילו בבית המרחץ [ונתן אגד של עצים עם עלין לפני הערוה שקו' בל"א קושטן]. רק כשמתפלל ימים הנוראים לפני העמוד, ובר"ה ביום שני אעפ"י שאינו מתפלל לפני העמוד היה לובש בכל פעם מכנסיים לבנים [כשהלך לביהכ"נ, ולאחר היציאה מביהכ"נ היה חולץ], אעפ"י שהוא נקי מטינוף. ואפשר משום … להמשך קריאה
א ב' יום1 ע"ז ד' ד' ע"ב. קודם ר"ח אלול היה טובל א"ע בצנעה, מר"ח אלול עד אחר יוהכ"פ היה הולך לביהכ"נ בשחרית בהשכמה מיד אחר קריאת השמש, לבד בשבתות [כמו שפי' לעיל בהלכות שבת]. וזכורני שהתחיל ביום שני שהוא ר"ח, [ועיין לעיל]. וזכורני מר"ח אלול עד אחר יוהכ"פ לומד לפעמים השעה שלו קבלה וסגר … להמשך קריאה
א [שאלת י"ח] כתב הר' בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגננשפורק1 סי' י"ד. בר"ה מלבד עולת החדש וכו', באיזה מקום יש לאומרו קודם ומנחתם, או אח"כ? כי כמדומה שאין במקומינו המנהג כמו שכתוב במנהגי קלוזנר, וכל הנוסח2 פסקים וכתבים סי' קי"ז ועי' תה"ד סי' קמ"ג. מלבד3 מקודם. עד אחריו חפץ אני לידע. ב כך שמעתי ממורי דודי … להמשך קריאה