לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ק״מ

א

[מרוצה לגמ"ח ומטריחו]. וזכורני שדרש שלא להטריחו יותר מדאי, שאם מטריחו לסוף אינו מרוצה. מסתמא לכל כ"ד דברים דרש דבר חידוש שלא כתב במיימוני כגון מרוצה לגמ"ח. ובערב יוהכ"פ עשה לו כפרה ולכל בני ביתו וגם להבחורים. והנשים מאושטריך היו נמנעות מליקח כפרות המקצרים הכנפים או הזנב, ולפי דעתי שמעתי טעם הקריבהו נא לפחתך. אבל הוא מתיר ליקח, ויקח התרנגול בידו, ויאמר אוילים מדרך פשעם עד לבני אדם, כמו שכתוב בתהלים במזמור הודו בסי' ק"ז ואמר זה חליפתך זה תמורתך זה תמורתך¹ עי' רי"א צד ר"ע הערה א'. [ר"ת: חת"ך]. כשאמר (חליפותיך) חליפתך היה מחזיר התרנגול סביב ראש המתכפר. וכן עשה לתמורתך ולכפרתך, ואמר תרנגול זה ילך למיתה, והיה מספיק מעט ואמר, ואת תכנס לחיים טובים ולשלום. ואני הכותב אמר, ואני אכנס לחיים טובים ולשלום. וכזה הסדר עשה ג"פ ואמר, אם יש מלאך וגו', ואמר איני אומר כסדר הכתוב בספרים, אלא מנהג אבותיו בידיו, ואינו רוצה לשנותו. ולאשה אמר זאת (חליפותך) חליפתך כו', תרנגולת זאת היא תלך למיתה ואת תכנס [תכנסי] לחיים טובים ולשלום. וזכורני שסומך ידו על [ראש] התרנגול שלו סמוך לשחיטה. וזכורני שלקח תרנגול לבן לכפרה, אע"פ שדרש מה"ר מיישטרלן זצ"ל דאמרינן בגמרא בפ"ק דע"ז² צ"ל כפרתך. תרנגול לבן הוא מדרכי האמורי. ומיד אח"כ שעשה כפרות הולך לבית החיים, והיה מסבב הקברים, והיה הולך מעט ואמר תפלתו כמו שכתבתי לעיל [בהלכות תענית] י' פעמים, משום די' ימי תשובה הוי לו לטורח לילך בכל יום לביה"ח³ י"ג ע"ב. ואמר⁴ אבל בער"ה היה הולך לביה"ח. על כל גדול וגדול ועל קרוביו תפלתו. ונטל עשב ומניח על מצבתו כדי שעשה מעשה לאמירה, [מצאתי מזה ברקנט פ' וירא ע"ש]. ואח"כ שלח לעניים צדקה, וגם בערב יוהכ"פ שלח להם צדקה.

ב

וזכורני ששמעתי מאחד מן הגדולים כשאי אפשר לעשות שלום בין איש לחברו בערב יוהכ"פ מ"מ זה היום יעשה שלום ביניהם. ומה שנוהגים לטבול בערב יוהכ"פ ג"פ, כן כתב בס' חסידים, וכן אמר לי. פעם אחת הטביל ג"פ אבל הוא עצמו אינו טובל רק פ"א, מסתמא מחמת חלשות שיש לו ל"ע. וזכורני שלא היה לובש בגופו ברצון ביוהכ"פ דבר שהיה בו מעשה עור, ומסתמא טעמו משום מעשה העגל. ואוי לעונות שלא שאלתי ממנו בחייו כל דבר ודבר, כי לא מנע ממני¹ אמר. וראיה מכמה דברים ששאלתי לו. והי"ז יסלח לי ולכל ישראל.

ג

וזכורני שאמר שצריך ליתן לבהמתו לאכול ביוהכ"פ כל צורכה, דצריך לרחם על בהמתו כדי שמרחמין עליו. [וזה הסדר אמר הגאון זצ"ל באושטריך], ובכן יה"ר מלפניך ה' אלהי' ואלהי אבותינו שתסלח לנו על כל חטאתינו ותמחול לנו על כל עונותינו, ותכפר לנו על כל פשעינו¹ וכתבתי כי לא נמנעו ממני.. ע"ח ש"ל באונס וברצון וע"ח ש"ל באימוץ הלב ע"ח ש"ל בבלי דעת וע"ח ש"ל בבטוי שפתים ע"ח ש"ל בגלוי ובסתר וע"ח ש"ל בגלוי עריות ע"ח ש"ל בדבור פה וע"ח ש"ל בדעת ובמרמה ע"ח ש"ל בהונאת ריע וע"ח ש"ל בהרהור הלב ע"ח ש"ל בוידוי פה וע"ח ש"ל בועידת זנות ע"ח ש"ל בזדון ובשגגה וע"ח ש"ל בזלזול הורים ומורים ע"ח ש"ל בחוזק יד וע"ח ש"ל בחלול השם ע"ח ש"ל בטומאת שפתים וע"ח ש"ל בטפשות פה ע"ח ש"ל ביצר הרע וע"ח ש"ל ביודעים ובלא יודעים ועל כלם אלוה סליחות סלח לנו מחל לנו כפר לנו ע"ח ש"ל בכחש ובכזב וע"ח ש"ל בכפת שוחד ע"ח ש"ל בלצון וע"ח ש"ל בלשון הרע ע"ח ש"ל במאכל ובמשתה וע"ח ש"ל במשא ובמתן ע"ח ש"ל בנשך ובתרבית וע"ח ש"ל בנטית גרון ע"ח ש"ל בסיקור עין וע"ח ש"ל בשיח שפתותינו ע"ח ש"ל בעינים רמות וע"ח ש"ל בעזות מצח ועל כלם וכו' ע"ח ש"ל בפלילות וע"ח ש"ל בפריקת עול ע"ח ש"ל בצדיית רע וע"ח ש"ל בצרות עין ע"ח ש"ל בקלות ראש וע"ח ש"ל בקשיות עורף ע"ח ש"ל ברכילות וע"ח ש"ל בריצת רגלים להרע ע"ח ש"ל בשבועת שוא וע"ח ש"ל בשנאת חנם ע"ח ש"ל בתשומת יד וע"ח ש"ל בתמהון לבב ועל כלם וכו'