א [כתב מה"ר משה מענדלן יצ"ו], יחי אדנ' המלך לעולם אדון גאון רבינו אשר בצלו נחיה בגוים, ה"ה מופת דורנו מה"ר ישראל יצ"ו אמ"ץ, תאיר עינינו, אודות אשה אחת שאינה יכולה לטהר את עצמה זה זמן ארוך. אמנם היא רואה ראייה דקה וקלושה טיפה קטנה ואינה גדולה כחודה של מחט עד שאין הרואה יכול לראות … להמשך קריאה
א שלום רב לאהו' הר"ר יהושע יצ"ו אשר כתבת לי עתה וקאתית לסתור ראייתי מפ' הרואה כת'1 נדה נ"ז ע"ב. לא העלית בידך כלום, דלא הבאת ראייה אלא משום דחזינא התם דספיקא דהרגש' עד מפיק מדאורייתא ודאי לספק דאורייתא, דקא' לעולם דארגשה. ואפ"ה לאחר זמן ספק דתלינן בהרגש' שמש וכן בעגול טהור לגמרי דתלינן בהרגשת … להמשך קריאה
א מלקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל, הא"ז כתב1 ח"א סוף סי' שנ"ח. דמצוה לפרוש מאשתו סמוך לווסתה כ"ד שעות. ודרש מורי שיחי' (הוא מו' הגאון מהר"ר איסרלן זצ"ל) כדי הא"ז לסמוך עליו להחמיר אע"פ שבג'2 נדה ס"ג ע"ב, ועי' ריש סי' קפ"ד. איתא רק עונה אחת. ב מלקוטי' דלעיל: כת' בתשובה בשם מה"ר שמשון ז"ל, דאשה … להמשך קריאה
א [שאילת הר"ר בנימן כ"ץ1 זצ"ל. מרעגענשפורג]2 פסקים וכתבים סי' ק"ד. ראובן נעשה ערב לשמעון מחמת גוי בקרן ורבית שבכל עת שיתבע אותו שמעון, יאכל עם סוס שקורין ליישטין3 ליישטונג. ועתה או' ראובן הקרן אפרעך והרבית לא אתן לך, ושמעון משיב איני תובע ממך שום דבר רק אכילת הסוס כמו שנתקשרת נגדי תחת חותם גוי, … להמשך קריאה
א [כתב מה"ר משה מהל יצ"ו]1 פסקים וכתבים סי' נ"ד הובא בב"י סי' קס"ב ובד"מ שם סק"ג. ואשר שאלת על מה שרגילים העולם ללות זהב בזהב אע"ג דהגאונים פסקו דפירי הוא הזהב וא"כ הוי כמו סאה בסאה. כבר לפני זמן רב נדרשתי ג"כ על ככה והשבתי דחדא דהתוס'2 ב"מ דף מ"ה ע"א ד"ה ושאני. לא … להמשך קריאה
א וזכורני כשאכל סעודה גדולה ושותה יין הרבה, אמר לי הבא מים לשתות משום דאמ' בג'1 ברכות מ ע"א ועי' או"ח סי' ק"ע. אחר כל שתיה שתה מים! ועוד שהוא רפואה לחולי שלו ואמ' שהוא מרגיש מיד בחולי שלו הנקרא פודיגרא או גייכט ל"ע, כששתה יין חזק בלא מים. ואמר שהיה אחד ששתה לעולם מים … להמשך קריאה
א מליקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל, אמר מ"ו בא"ז1 עי' באו"ז ע"ז סי' קמ"ו וברא"ש פ"ב דע"ז סי' ו' בהגה. כת' שצריך למחות ביד המניק' גויי' שלא להאכיל הקטן איסורים. ובא"ז גדול מפרש הטעם כי בעת זקנתו מפעפע ממנו האיסור ומוציאו לתרבות רעה. כי ההיא דירושלמי דחגיגה2 פ"ב ה"א. דמסיק גבי אחר כל הדא ממאן3 מן … להמשך קריאה
א מלקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל. אשר דרשתני על דבר בית הכנסת שבאולם1 שבאולסן. שלקחו המושל שם בשכבר בזרוע ועשאו לבית תרפות ע"ז, ועכשיו בנו המושל תחתיו הוערה רוחו להחזיר הבית ליהודים ולעשותו ב"ה. הואיל וכבר היה ע"ז, נר' לכאור' דשרי. וראייה גדולה יש לי להביא מן המקראות מפורשת דמנשה מלך יהודה שם פסל בבית הי"ז2 … להמשך קריאה
א מלקוטי מה"ר יודא אוברניק זצ"ל. אמר אם נגע גוי1 במים הנשפכין ליין שאין לו דין ניצוק, ואפי' נגע גוי. בקנקן שלח סביביו טופח ע"מ להטפיח, אפ"ה מותר משום דגרע זה מקטפרס שאינו חיבור2 ועי' סי' קכ"ו ובשו"ת מהרי"ו סי' י"ח. גבי ניצוק אמרי' הפסד מרובה מותר3 הרא"ש בפ"ה דע"ז סוף סי' כ"ו ובטור סי' … להמשך קריאה
א וזכורני שהגאון מוהר"ר יעקב וויילא זצ"ל התיר באוגשפורק יין [שקורין טראמינער]1 יין משובח ונקרא ע"ש מקומו טירול. להביא ביד גוי בחותם אחד כגון ששופך זפת ע"פ חביות שלנו שקו' שפונט וכת' עליו כשר. וגם זפת על החשקים שקו' רייפא, וכתב עליהם כשר, כדי שלא ינתק הגוי החשקים ויעשה נקב בחבית ויחזיר החשקים על הנקב … להמשך קריאה
א וכת' אז"ג יין כשהתחיל להרתיח נקרא1 נראה שצ"ל אינו נקרא יין מבושל ועי' באו"ז ע"ז סי' קנ"ה. יין מבושל, וכן מצאתי ביו"ד בהלכות יין נסך בסי' קכ"ג וז"ל: על גבי האש אבל לא כת' כשהתחיל. ב וא' שאין לשתות יין עם הקראים כי כן מצא בתשובה, וז"ל: התשובה ויין של מינים וקראים שאינן מאמינים … להמשך קריאה
א סכין של שחיטה אין צריך טבילה כן כת' המרדכי פ"ק דע"ז1 במרדכי שלפנינו ליתא שם ואולי צ"ל דחולין ועיי"ש בסי' תקע"ז והביאו בב"י סי' ק"ך, ובד"מ סק"ד הביא דמהר"ש נהג לטבול וכ"ה בתשב"ץ וטוב לאכול בו מתחילה. ב וישראל שעשה כלי חדש לעצמו או לישראל אחר אין צריך טבילה. ג מעט דין הגעלה בהלכות … להמשך קריאה
א פ"א נחתם הדגים בסכין של בשר ורוצים הבחורים לטגן הדגים בשמן של חלב ועדיין לא נמלחו הדגים וצוה (לכבסם) לכבס הדגים במעט מים ופעם [אחרת] רוצה הוא עצמו לטגן מדג בשמן של חלב ואמר מקנח הסכין של בשר בבגד. ב והיה מתיר סכין שנמצא באשפה של יהודי ולא אמרי' משום טרפות השליך לאשפה, משום … להמשך קריאה
א פ"א שולח שמן של נרות [שקורין בל"א קוליכט שמלץ] לעיר אחרת ביד גוי ואני רוצה לכתוב עליו כשר ואמר כיון שהוא צרור ומונח בשמלה אינך צריך יותר וכן מצאתי ביו"ד בסי' קי"ח, חמפ"ג, פי' חלב מוריס פת גבינה שרי בחותם אחד ע"ש. ב מעט הלכות איסור והיתר בלא סדר. ג [כתב מהר' משה מהלא … להמשך קריאה
א שמעתי משא' האלוף המופלג מהר"ר אייזק ס"ל זצ"ל, ששמע מהרב הגדול רבא דעמא הגאון מוהר"ר יעקב ווילא זצ"ל, מה שנוהגין לאכול חמאת גוים או ששותים משקה דבש בפסח אע"פ שאין אוכלים ושותים בעירם. משום דמשמע כן בפ' בכל מערבין1 עירובין כ"ח ע"א. בדיבור: ובבל הוי רובא דעלמ' והתני' כו' אם יש להם בעירם אותו … להמשך קריאה
א ולא אכל פת שנאפה בתנור עם פשטידא לדגים1 עי' מש"כ מהרא"י בהגהת שערי דורא סי' ל"ה ובטו"ז סי' קט"ז סק"ב. כגון חלות דקות שעושין לשבת שקו' קוכן ונראה לי שדעתו חמירא סכנתא מאיסורא וד"ל. ב [תשובה] ואמ'1 עי' תה"ד סי' ע"ט. גוי המסיח לפי תומו נאמן על איסור דרבנן כדאמרי' באשי' בהגוזל בתרא2 סי' … להמשך קריאה
א [כתב מהר' יודא מורקלין ז"ל]. ועל קלח של צנון שנחתך בסכין של גוים שכת' הר"ח וז"ל בחתיכת ירק מן הצנון אין הצנון נאסר. לשון ירק כולל עליו וקלחיו כדמוכח במתני' פ' כ"ש אלו ירקות כו' עד יוצאין בעלין ובקלחין1 אין זה לשון המשנה אלא מדיוקא מוכח הכי שם בגמ' ע"ב והא מדקתני סיפא בקלח … להמשך קריאה
א [תשובה] ואשר שאלת על כף של בשר בן יומו שנתחב ב' פעמים בקדירה ולא נודע בנתיים אי צריכינן ב' פעמים ס' או לא ובעיניך בקל להתיר. אל יקל בעיניך להתיר כי כתב' תשובה ארוכה מזה1 תה"ד סי' קפ"ג. והארכתי בדקדוקים יפה על זה. גם ראיתי תשובת הגאון מהרי"ל ז"ל2 תוך סי' קפ"א, ובד"ו סי' … להמשך קריאה
א [כתב מה"ר יודא מורקלן זצ"ל], תכתב לשנה טובה אתה וכל דילך שא' עמית' הרב ר' יודא יצ"ו1 פסקים וכתבים סי' צ"ז ועי' ביש"ש פ' כל הבשר סי' ס"ד ובטו"ז סי' צ"ה סק"ח. תמיהני אשר תטרחני בשאילותי' לעת הטרדות. אמנם בקצרה אשיבך על דבר הירקות מבושלות [המבושלות] בקדירה חולבת בת יומא, והגיסו בה בכף של … להמשך קריאה
א [כתב מהר' אברהם מענדל יצ"ו], תכתב ותחתם לשנה טובה אהו' הר"ר אברהם י"ץ. לקמן1 צד כ"ו [כ"ד] ועי' פסקים וכתבים סי' ל"ה. בהלכות שבועות אכתוב הכת' כולו בע"ה י"ז. במרדכי פ' אלו טריפות2 סי' תרמ"ד. כתב דנהגי' מין במינו לא בטיל כפרש"י3 חולין ק"ט ע"א ד"ה ותו לא מידי. ואנן לא נהגי' הכי אלא … להמשך קריאה
א ואכל סעודת פורים ביום ומברך ברכת המזון ומתפלל מנחה [בעשרה]. אבל אין מנהג [באושטריך] להתפלל ערבית בעשרה בפורים. ויושב ביום לסעודה אחרת, והיה הולך לקרוביו בתוך הסעודה וחוזר לשלחנו ומברך ברכת המזון ב' או ג' שעות בלילה, והיה מברך על הנסים. ופ"א אינו יכול לישב לסעודתו האחרת ביום ואינו מברך על הנסים. ב וז"ל … להמשך קריאה
א והוא נתן ג' מחציות העוברים ברוב העיר. וגם נשים ובתולות באושטריך נותנות כל אחת ג' מחציות, וגם המעוברת נותנה בשביל בנה העובר. משום דכתב המרדכי [קטן] כת' כל העובר י'1 הלכות מגילה פ"א ה"ח. ואם היה יולדת2 יתן, עי' בד"מ סי' תרצ"ד סק"א בשם מהר"י ברין. או חולה שאינה יכולה לבא לב"ה בי"ג באדר … להמשך קריאה
א ושמע הגאון זצ"ל בשם דודו מהר"א זצק"ל שרוצה לדקדק מהאלפס1 לפנינו סימן ת"א וכ"ה בטאו"ח סי' תרצ"ו, ועי' במטה משה סי' תתרי"ז. שכתב בסוף מ"ק, מכאן משמע שאסור לשלוח מנות לאבל, שאין שאילת שלום גדול מזה עכ"ל. ש"מ שמותר לשלוח מנות לאבל בתוך ל' בפורים ע"ש. אבל זכורני כמדומה לי שאין הגאון הסכים לזה. … להמשך קריאה
א [א]1 י"ד וט"ו. אתחיל לסימני הדרשה. האידנא אין נקרא אלא בי"ד, וי"ט מר"ח2 בזה מורה באצבע שכאן התחלת הדרוש, ומה שכתוב לעיל צד קנ"ה משורה כ"ח ולהלן שייך לכאן; וזהו שציין גם שם באות [ב] להורות נתן שהקדים המאוחר, וכן תמצא בח"ב צד כ"א. ת"ת וכל המצות נדחות מפני מקרא מגילה, חוץ ממת מצוה, … להמשך קריאה
א וזה דרש לפורים, הי"ז יתן לנו רחמים.. ויקרא אל משה, תימא למה האל"ף קטנה? וי"ל ויקרא באל"ף קטנה הוא לשון ענוה ולא רצה לכתוב משה ויקרא באל"ף גדולה כיון שהוא לשון חיבה כמו שכתב והאיש משה עניו מאד. ד"א כמו שא' הקדמונים לכך כתב ויקר שהוא לשון גדולה כמו שכת' במגילה שמחה ויקר, כמו … להמשך קריאה
א העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממה שגנבו מן הגאון זצ"ל. ואם אין יכולין לבא כלל למניין1 עי' תה"ד סי' ק"ח. נראה לו שיש להם לקרא הפ' זכור בנגון וטעמים. וראיה דכתבו גבי יוצר דקדושה לא נתקנו ליחיד אין לו ליחיד לאומרו אלא בנגון וטעמים. מותר להפטיר פ' זכור בקטן, כיון דהחזן קורא, אע"פ שהיא … להמשך קריאה