לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קל״א

א

[לפי דעתי זה התירוץ צריך שידע הגמ'], בהלכות ר"ה בא"ח¹ צ"ל בבי. ולא פליגי בשעור כו'. כך אמר בעל העטור, ולא פליגי הברייתא בגמרא בשיעורן, והכל שוין, שברים ותרועה, אלא שעשה הרבה קולות בתרועה כשעור ג' שברים. אבל בעל העטור הוא פליג עם הראשון בא"ח [בהלכות ר"ה בא"ח. ואבי העזרי כתב דלא פליגי אלא לכתחלה וכו', ותימה לי והאמר ר"א יצא משמע דיעבד? ואמר לי מהר"י מינץ יצ"ו שכתב במרדכי יצא משמע לכתחלה, ע"ש].

ב

ועוד אמר הגאון זצ"ל מה שכתב הסמ"ק אע"פ שאם קש"ק אמת וכו', ותימא לעולם למה לא נקט הסמ"ק קשר"ק? ואמר הגאון זצ"ל וי"ל אי אמר קשר"ק אמת, ה"א דיש להפסיק בין תרועה לתקיעה, וקש"ק הוי נמי אמת, לכך נקט קש"ק אמת, ואפשר קשר"ק וקר"ק אינו אמת, וזה רבותא טפי.

ג

ואם תקע התוקע שבדיעבד היה יוצא, א"ה יכול לחזור ולתקוע שנית, ואין התוקע עובר על שבות דרבנן. העתקתי ממהר"י שהעתיק ממה"ר פנחס יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל, אמר נשים נדות שנהג' דלא אזלי לב"ה בשאר ימות השנה, יכולים לילך בימים הנוראים, כי היכא דלא חלש דעתייהו. דהא אמרינן¹ סי' תק"צ ועי' שם בב"י בפירוש דברי בעל העיטור. נשים סומכות רשות, אע"פ שנראה כעבודה בקדשים, משום טעמא דלעיל. ומהר"י דן לפניו שצריכות לברך על הנר, וכל הברכות, והודה לי, אבל אמר שכתוב באוז"ג להיפך.

ד

העתקתי מדלעיל ואמר ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין כו', ולא היה מהפך¹ עירובין ד' צ"ו ע"ב. העתקתי מדלעיל היה מיישב למה כפל הפייט כ"פ עונות האבות כגון אמנם אדיר כל חפץ כו', לפי שא"ר² עי' מטה משה סי' תתי"ח. העושה תשובה עונות נעשו כזכיות, ומסתמא המה עשו תשובה. [בר"ה אמר ז'³ יומא פ"ו ע"ב בשם ריש לקיש. היום וביוכ"פ י' היום]. ואינו מקפיד כ"כ אם אינו הולך לתשליך, אבל לפעמים הולך, וישן בר"ה ביום. כשנפל ר"ה בשבת אמר בותודיענו וחגיגת הרגל, משום דהסדר הבדלות הוא מונה. וכן מצאתי בא"ח בסי'⁴ כוונתו על היום תאמצנו, ועי' במטה משה סי' תתי"ט. ואמר בקדוש בברכה דשהחיינו לזמן בפתח.

ה

אבינו מלכנו חטאנו לפניך, א"מ אין לנו מלך אלא אתה, א"מ עשה עמנו למען שמך, א"מ חדש עלינו שנה טובה, א"מ בטל מעלינו כל גזרות קשות, א"מ בטל מחשבות שונאינו, א"מ הפר עצת אויבנו, סתום פיות משטיננו ומקטריגנו, כלה כל צר ומשטין מעלינו, כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ושמד ומגיפה מבני בריתך, מנע מגיפה מנחלתך, החזירנו בתשובה שלמה לפניך, סלח ומחל לכל עונותינו, מחה והעבר פשעינו וחטאתנו מנגד עינך, מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו, קרע רוע גזר דיננו, שלח רפואה שלמה לחלי עמד, מלא ידינו מברכותך, מלא אסמינו שבע, חמול על עוללינו וטפינו, זכור כי עפר אנחנו, הצמח לנו ישועה בקרוב, הרם קרן משיחך, והרם קרן ישראל עמך, שמע קולנו חוס ורחם עלינו, קבל ברחמים וברצון את תפלתנו, זכרנו בזכרון טוב לפניך, כתבנו בס' חיים טובים, כתבנו בס' זכיות, כתבנו בס' סליחה ומחילה, כתבנו בס' גאולה וישועה, כתבנו בס' פרנסה וכלכלה, פתח שערי שמים לתפלתנו, תהא השעה הזאת שעת רחמים ורצון לפניך, אל תשיבנו ריקם מלפניך, עשה למען ההרוגים על שם קדשך, עשה למען טבוחים ושרופים על יחודך, עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך, נקום לעינינו נקמת דם עבדך השפוך, עשה למענך ולא למעננו¹ תקצ"ט. עשה למענך והושיענו, עשה למען רחמיך הרבים, עשה למען שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו, חננו וענינו כי אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו. זה הסדר אבינו מלכנו דלעיל אמר הגאון ז"ל באושטריך. וראיתי כתוב טעמו למה אמר בזה הסדר.