לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ק״נ

א

וזה דרש לחנוכה, יאר ה' ברכה, הקורא בזה ההלכה.. וישב יעקב פירש"י שכתב ישובי עשו בדרך קצרה וישובי יעקב בדרך ארוכה מסתמא ק' לרש"י למה הקדים עשו ליעקב? וי"ל לכך הקדים כדאמרינן בשבועות1 ב"ב קל"ז ע"ב ד"ה הרי זה מוקדש ומוחזר. איידי דזוטר מיליה פסיק ושרי להו. ד"א לכך הקדים עשו ליעקב לפי שהוא זהיר בכבוד אביו יותר מיעקב. וראייה יעקב היה נענש שנתעלם ממנו יוסף כמה שנים, וגם מוכח מקרא ויקברו אותו עשו ויעקב שהוא זהיר בכבוד אביו אע"פ שהוא רשע. כמו שמוכח נמי מאותו קרא כמו שפירש"י [גבי יצחק וישמעאל2 ד' ג' ע"א. מכאן שעשה ישמעאל תשובה]. ד"א לכך הקדים נקט הקרא סדר כמו שאחד רוצה לעשות אש כמו שנאמר (עובדיה א', י"ח) ובית עשו לקש וגו'.

ב

[וזה סימני הדרשה מחנכה]. פתילות ושמנים שאסרו חכמים, זמן הדלקה לדידן, דין מקום הדלקה, בעינ' הדלקה במקומה, פתח שאין בו מזוזה, בדרום בב"ה, נר ישן של חרס, פונה דרך ימין. אין קפדינ' האידנא אשיעורא, צריך שעור קודם שידליק למאן דקפיד. הדלקה מנר לנר, ואין מגביהין אותה ממקומה, למעלה מכ' פסול', מצוה בתוך י' ולמעלה מג'. אסור להשתמש לאורה ואפילו תשמיש עראי של גנאי, ויש למחות לקטנים. נהגו לעשות השמש גדול ואין ליטלו משם, אי שרי לכבות או להשתמש אחר שדלק. אין להדליק בעגול ובמקום שהן נמסין. כבתה אין זקוק לה ואפילו בע"ש. ופמוט שרי, דין אכסנאי ובחורים שאינם בביתם. דין הרואה נ"ח, ומי הוא הצריך לראות. מי שלא הדליק באחד מן הלילות, המדליק לאלמנה צריך לעמוד זא"ז, הנרות הללו, מוכר כסותו וקונה נ"ח. שכח על הנסים בתפלה או בבהמ"ז, אין אומרי' בשם1 בראשית, כ"ה, ט', ועי' ב"ב ד' ט"ז ע"ב שאף עשו עשה תשובה ומוכח מקרא ויקברו אותו עשו ויעקב בניו. מותרים במלאכה, והנשים נוהגות איסור בשעת הדלקה. סעודות שעושים אינם מצוה לדעת מהר"ם2 עי' בתשב"ץ סי' קע"א. מותר לגלח הזקן בשעה שהנרות דולקות. ע"כ סימני הדרשה.

ג

מותר להדליק נ"ח1 שם סי' ק"ע. בפמוט שקו' לופא אע"פ שאסור להדליק בעיגול משום דהלהב מתחברת והיא כמדורה, מ"מ פמוטות שרי משום דיש בין כל נר ונר שתי מחיצות. מצאתי בקונ' [בשם הגאון ז"ל] ופוק חזי דלכל בני אדם החשובים ביותר מדליקים בליל שבת על שולחנו פמוטות. ואי הוה חשיב כמדורה הא אמ' התם2 עי' תה"ד סי' ק"ה. ואי איכא מדורה לא צריך, ואי איכא אדם חשוב צריך נר אחר להשתמש לאורו, ופירש"י משום דלאו דרכו דאדם חשוב להשתמש לאור המדורה. וגם אני שמעתי מבחור זקן אחד והיה פרנס בק"ק דווארמש והוא שא' הח"ר זעליקמאן ז"ל, שכת' בספר [אחד] שמותר להדליק נ"ח בפמוט, משום דהמגדל מפסיק ואינו נראה כמדורה. ושמעתי משמיה הגאון מהר"ר יעקב ווייאל זצ"ל שכתב כן בתשובותיו3 שבת ד' כ"א ע"ב. שאסור לעשות נ"ח מנרות הכפולות בשעוה שקו' גונדן קירצן.

ד

העתקתי מלקוטי מהרר"י אוברניק יצ"ו שהעתיק מהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל. גם אמר אם תחתון של נר תוך י' טפחים, אע"פ שעליון גבוה הרבה אין בכך כלום. כמדומה לי שא' מהר"א ס"ל ז"ל שאל זה.

הסבר על זכויות יוצרים

לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן