א
כששמחת תורה חל באחד בשבת מתירין האתרוג כדין שמיני ספק תשיעי ולא כגדול א' ור'1 ד' ט"ו ע"א ד"ה ואעמידה. שאוסרין2 כגדולי איברא. מצאתי באשירי3 ר' פרץ הובא בטור סי' תרס"ה ור' שמשון בר אברהם בהגהות מיימוניות פ"ז מה' לולב סק"ב ובהג"ה בסמ"ק. בריש ביצה וז"ל: ומהאי טעמא נמי כי מקלע ש"ת באחד בשבת שרי אתרוג באכילה, ואע"ג דבשבת אסור, דשתי קדושות הן, והכנה אין כאן. וזכורני שהמשרת של הגאון זצ"ל מוציא שולחנו מסכתו בליל ש"ת אחר שיצא מב"ה. ומהר"י מיישטרי צוה למשרתו ביום שמיני ספק שביעי לאחר שאכל להוציא שלחנו מסכתו. ונודע לי הדבר ודנתי לפניו שאין להוציא השלחן מן הסכה ביום שמיני, שכן כתב בא"ח4 סוף סי' א' ועי' בב"י סי' תרס"ה. בסוף הלכות לולב. וגם אמרתי לו המשנה והגמ' בסוף פ' לולב וערבה5 סי' תרס"ו. המתחיל סוכה שבעה כיצד וכו', ועיין בתוס' בסוף פ' הישן6 ד' מ"א ע"א. ולא הודה לי מהר"י מיישטרי יצ"ו אפילו כשנפל הגשם7 ד' כ"ט ע"א ד"ה ואמרי. בשבת, אבל בזה מוד' שאין לסדר השולחן לצורך הלילה.
ב
יום שמיני חג העצרת הזה לאפוקי יום חג שמיני עצרת. כשחל ש"ת ביום ד' אינו נוטל הזנב מן האתרוג מקודם יו"ט, וא"ה אכל ממנה בש"ת1 דהיינו שמיני עצרת. ולעולם כשאכל האתרוג אינו עושה שהחיינו על האכילה כיון שעשה שהחיינו על המצוה. ואמר אפילו אם עשה שהחיינו על הראיה אינו צריך לברך שהחיינו על האכילה, אם שכח לברך שהחיינו אפילו ביום ז' כמו נר חנכה. וכן כתבתי לעיל2 עי' מנהגי ר"א טירנא לש"ת סוף הג"ה ט'. בכת' מה"ר דוד יצ"ו, שמעתי שכתוב כן בסמ"ק צורכר. וזכורני בטוב שא' שחביב עליו אתרוג הבא מפול שיש לו טעם וריח יותר מאתרוג מראום. וזכורני שהיה בורר אתרוג שהיה דמי ללב, ושהיה יפה בראשו. וזכורני שהדרך מן האתרוגים [להביא] בתחלה למרפורק ואח"כ לניאושטט. ואמר שיש לבני מרפורק הברירה בתוך האתרוגים, בשביל שבני מרפורק קונים אתרוגים [בשביל כך] מסייעים לבעלי האתרוג' שיכולים לבא לניאושטט. אבל בעלי האתרוגים מניחים מן הצד [בצנעא] האתרוגים היפים למקצת פרנסים מניאושטט.
ג
וזכורני שאמר לפרנסים אל תקחו מהם האתרוגים בזול אלא תתנו להם כדי דמיהם כדי שיביאו לכם לשנה אחרת הע"ל. [ואמר לי מהר"י מינץ יצ"ו ראיה על זה מהות"ם אחד שקנה כל הירק הנשאר בע"ש בשוק אע"פ שאינו צריך, כדי שיביאו לשבת אחרת]. כשלמדתי ב"ב לפני הגאון ז"ל שמעתי בסוף פ' יש נוחלין1 עמודה מאה ארבעים ושש שאלה ארבע. פי' רשב"ם גבי [שואל] אתרוג, ונראה בעיני דאם מת בתוך הזמן פטור מלשלם, דלא ה"ל שואל להתחייב באונסין, ואף לא שומר להתחייב בגניבה ואבידה, אלא מקבל מתנה הוא, ולא יתחייב אלא בפשיעה. ותי' דס' אשירי אינו כתב הכי.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.