א
העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל. אמר שאין להניח התינוקת לשחוק אצל נרות חנכה, ואמר ואף אם אין ב"ד מצווין להפרישו, מ"מ ליכא פרסומא ניסא, כיון שדרך הילדים להדליק נרות לשחוק. וזכורני בחנכה לפעמים היה רואה הכתבים שנשלחו והכתבים שאינם בהם צורך היה שורף אותם, מ"מ אינו רוצה לשרוף את כלם ואמר די לי בזה. בכל חנכה עשה קטפות ומקצת בחורים מן הסוגיא שלמדו תו' על חנכה, ולפעמים על דברים אחרים ואכתוב מקצתם מה שנשאר בידי, ויש לי קבלה מן הגאון זצ"ל לכתוב [התיבה מן] קטפות בזה האותיות [לאפוקי מאותן הכותבין כתבות]. המוליך או המביא גט1 פסחים קט"ו ע"ב. ממדינת הים2 מן הים. צריך אחד לצרף אליו כדי שיהא מקויים. זה [דלעיל] עשה הגאון ז"ל שכחתי הפירושים מן הקטפות. אבל נ"ל שאתה [כשאתה] מוציא מניין (הגט) גט מן הים תמצא מנין נרות חנכה3 גיטין ד' ה' ע"ב. חסר אחד לכך אמר צריך אחד וכו'.
ב
הפשט בגד ממני, אז תמצא מנייני, זה עשה הגאון עלי. וזה פי' כשתטול מניין בג"ד משמי יוזל תמצא מניין נרו"ת. שלשה גיטין1 עם השמשים וס"ה עולה למספר מ"ד. כדתנן, אסורים הם מדרבנן, זה עשה שאי' מה"ר אייזק ס"ל זצ"ל. אין לנו אלא תלמוד רבינא ורב אשי, מעיקרא מידק דייק ואתי לארויי נפשי', גם זה עשה שאי' מהר"א ז"ל.
ג
עבד נופל להעלותו נזקקין למו. ואלו האדון כי יפול אין איש בא להקימו. זה עשה הגאון זצ"ל, ופי' עבד הוא השמש האדון הוא נר עצמו, אין איש בא להקימו פי' כבתה אין זקוק לה. נזקקין לעבד שהוא מכור לשרת, ובמיתת האדון יוצא לחירות, זה עשה שא' מהר"א ס"ל זצ"ל, פי' לחירות [יוצא] השמש, ושר שמריה יהי רם שורשו1 גיטין ד' פ"ו ע"א ור"ל כשתספור ותמנה ג"פ המנין ג"ט יעלה בידך מספר ל"ו, סך נרות חנוכה שאסור להשתמש לאורן. זה עשה שמעריל בן מהר"ר מיישטרלן ז"ל. אבל הבחורים [אמר'] שהוא זקן והקטפות שלו שנקרא לאחריו כמו לפניו, זך וחף ישראל חג נסה בטעם צדק, ושמר2 שרשו. קט פתחיה בן זך וגם לעד. אברהם צח3 שמר. גם עוד יתן לשקט, אתה שלום טב גד כפרץ חסן יעזק, אהרן גד מזל קח ועשית כס צף טב. זה דלעיל עשה הגאון זצ"ל עליו ועל בניו, והקוטפות4 כפז צח. שלו שיש בכל אחד רק פ"א האותיות מאל"ף בי"ת. שבט יצחק חדא5 והקטפות. נגדל מזרע וכסף, יאסף צור חמד קהל עזב שנת גונך6 תדא. זה דלעיל עשה שאי' מהר"א ס"ל זצ"ל, טבת יוסף לעד גם אץ זן הרש כחק, זה עשיתי יוסף בר' משה, אך צג חזק תנו7 גטך. לעדן, זה עשיתי.
ד
וזכורני כשחל ט"ו בשבט [בא'] בשבת אין אומר' צדקתך צדק באושטריך, אבל במיישטרי אומר' צדקתך כי בחול אומר' תחינה בערב ט"ו בשבט. וכשחל פ' שקלים בויקהל מפטיר לפקודי במלכים ותשלם כל המלאכה, ואינו אומר שום דבר מויעש חירם. וכשחל פ' שקלים כ"ט שבט מפטיר מן הפ' ולא למחר חדש. וכן כשחל פ' שקלים בר"ח מפטיר מן הפרק. וכן מצאתי בא"ח בסי' תרפ"ה על ר"ח ניסן שחל בשבת וז"ל: ומפטיר בשל פרשה. ודרש כל אדם צריך ליזהר לבא למניין לפ' זכור יותר ממקרא מגילה1 תטא. כי מצות עשה הוא בסמ"ק לזכור עמלק, ומ"מ הזמן הוא מדרבנן. וגם החזן צריך לקרותו בקול רם, ולא במהירות כדי שישמעו כלם. וזכורני שא' שצריך ליקח ס"ת לפרשת זכור שהיא מוחזקת שהיא מדוייקת.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.