לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קל״ב

א

וזכורני באושטריך נזהרים מלחם של גוים בי' ימי התשובה. וכן היה דורש הגאון זצ"ל, שמנהג טוב הוא. [וכן מצאתי בא"ח בסוף הלכות ר"ה¹ וכ"ה בסדר ר' עמרם ובמחזור רומא.]. סיימתי הלכות ר"ה ג' תמוז ביום ג' רכ"ט, יה"ר א"מ חדש עלינו שנה טובה.

ב

ואמר לי מהר"י מינץ יצ"ו, שיש קבלה שיש בסליחה שמתחיל אלהים בישראל גדול ישועתך שם של מ"ב, כי יש מ"ב תיבות ע"ד שם אהיה. ויש לו קבלה [להגאון זצ"ל] שטוב לאומרה זו הסליחה בשעת שינוי האויר שמתחלת תפן ודוחק וכו'. מ"מ לא רצה לאמרה בשאר ימות השנה, אפילו בשעת השינוי ל"ע.

ג

העתקתי ממהר"י אוברניק שהעתיק ממהר"ף יצ"ו, ששמע מן הגאון זצ"ל. בעיהכ"פ יכול לישב בת"ח, ובלבד שיאכל סעודה המפסקת, בשם ר"י החסיד. היה באושטריך מחזור יפה עם פי', ובגזירה מווינא הי"ד בא המחזור לגליל העליון והיה מתפלל בו הגאון מוהר"ר יעקב ווייל זצ"ל רק [ב]ימים [ה]נוראים. והיה כתוב בו חדושיו והנוסח שלו. ואח"כ (חזור) חזר אותו מחזור לאושטריך והיה מתפלל בו הגאון מוהר"ר איסרלן זצ"ל, וכתב בו גם חדושיו. ושלחו הק"ק מאולם לניאושטט אל הקסר שאירי החזן שלהם, ושמו הח"ר מולן ז"ל, והבאתי לו אותו מחזור לראות. והעתיק ממנו מה שנראה לו חדוש, ועתה אכתוב אותן חדושין בע"ה.

ד

כי הגדלת על כל שמך אמרתך, פי' אמרתך היינו מצוה שבתורה, כלומר מצות סוטה שהיא גדולה, שהשם המיוחד נמחק על כך, שהוא על כל השמות. ולכך קאמר אמרתך משום דכתיב צרופה אמרתך, וכתיב כל אמרת ה' צרופה, ומצות סוטה צורפת ובוחנת לעין כל. וזהו חסדו ואמתו של הקב"ה, שצוה למחוק שמו הגדול כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. ומנהיג את כל העולם כלו במדת הרחמים, וכן מלוך על כל העולם כלו שמוחק כל, משום תרתי למה לי, ר"ל כל וכלו? ואין נראה לו וקרא מסייע לו, כמו כל העדה כלם קדושים. באך¹ סי' תר"ב. מתח דין י"ל לקוחיך לקח מיד הנטויים, ולא מכף הנטוייה, עש"ה בישעיה² סליחה למוסף יוה"כ סי' קי"ג.

ה

בתפלה תקח זמן הגדול לחלקו, כובש סגן מימינו עלות בכבש. הכי איתא בפ' טרף בקלפי¹ י"ד, כ"ו: זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים. לומר סגן מימינו, פירוש הולך לימינו, כך גרס רש"י לפי פי' ר"י ס"ל² יומא ל"ט ע"א וצ"ל למה סגן. ביוצר מלך אחד טוב לומר המליכוהו, כדי שיהא הוה היה יהיה, וגם כדי שתהא כל החרוזה כלה שבח, כמו אינך דלעיל מיניה. באופן בזכרון טוב מלך נראה דיש להרגיש מלך זה שהוא קודש בין שלפניו שהוא חול. נא נצור חסד יתחיל הש"ץ כדי לכלול ג' אבות יחד. פדם היום מדין גמור כנ"ל לומר, ור"ל פדם מדין רשעים שהוא גמור היום. ולכך קאמר מיד מלחייבם לאפוקי מדין גמור של צדיקים, שהוא לזכות, וכן משמע בעניין. למחכך מהרי"ו כת' והגי' למחכים לך. ונברכך אלהים חיים ומלך, כך יש לפרש. ועולה שם של ד' ושם של א"ד, ויצרף בניגונו חיי' אל מלך דלא לישתמע כתרי מילי, כמו ברכת אלהים ומלך דנבות³ שם ד"ה למה סגן מימינו. אני ה' אלהיכם אמת ויציב. צריך להפריש בין ה' אלהיכם, ובין אמת, כדי שיהא ניכר כשאומר הברת הא' של אמת ויציב היטב.