ישמח משה

א קול קורא במדבר פנו דרך ה' (ישעיה מ ג). על פי מה שפרשתי (בתפלה למשה תהילים קי״א:ו׳) בפסוק כח מעשיו הגיד לעמו. ובפסוק (ויקרא יח כה) ותקיא הארץ את יושביה. על פי ב"ר פ"א סי' ב' (ב"ר א' ב') ובנזר הקודש שם. והנה המובן מזה, דעכשיו דרוח טומאה בעולם, אין בכל מקום מסילה ישרה, … להמשך קריאה

א בהפטורה (ישעיה מ' א') נחמו נחמו עמי וגומר. להבין ענין נחמה כפולה. וגם מה זה כי מלאה צבאה. וגם מה זה כי נרצה עונה. וגם בפרשת ואתחנן (דברים ג כד-כט) דקדקתי בתפילת משה אתה החילות וגומר, (דברים ג כה) אעברה נא, מה זה טענה וכי משום שעשה לו טובות הרבה, מחויב לעשות לו עוד … להמשך קריאה

א הטיבו כל אשר דברו (דברים ה׳:כ״ה-כ״ו כהו), מי יתן והיה לבבם זה להם (דברים ה כו). על פי המבואר בעיקרים מאמר ג פרק י"ח, כי הנשמע מפי הגבורה, אי אפשר לנביא לשנותו אף לפי שעה, מה שאין כן הנשמע מפי הנביא משה רבינו ע"ה, אף שלא קם נביא כמשה ואי אפשר לנביא קטן ממנו … להמשך קריאה

א ולא תתאוה (דברים ה יח). יש ליתן טעם על שבדברות ראשונות נאמר לא תחמוד (שמות כ יד), ובדברות אחרונות נאמר ואל תתאוה. על פי המבואר ברמב"ם ובמכילתא הובא בשל"ה פרשת ואתחנן, והמבואר מדבריהם הוא דהחמדה אם עושה רושם ומתחיל בתחבולות לגמור מחשבתו בפועל, ותאוה הוא רק בלב אף שאינו עושה רושם כלל, מחויב להרחיקנה … להמשך קריאה

א מסורה שמור את יום השבת לקדשו (דברים ה יב). שמור ישמרון את כל מצות ה' (דברים ו יז). שמור את חודש האביב (דברים טז א). הביאו העוללות אפרים מאמר מ"ג ג' שמור מלא. נ"ל על פי מה שהשבתי לשואלי למה בפרשת תשא נזכר שבת אחר חג הפסח, עיין שם האופן אחר שכתבתי שם, (הגה"ה … להמשך קריאה

א פוקד עון אבות על בנים וכו' לשונאי וגו' (דברים ה ט). עיין מ"ש ביערות דבש חלק ב' דף מ"ו בפירושו לדברי רז"ל (סנהדרין קי"ג ע"א) במעשה דחיאל שבנה יריחו (מלכים א' טז לד). מוצא מדבריו דבכבוד חכמים פוקד עון אבות על בנים, ומיישב הפי' דלא יומתו (דברים כד טז), עיין שם. ויתפרש בקרא היטב, … להמשך קריאה

א פנים בפנים דבר ה' עמכם (דברים ה ד). על פי המבואר בדברי הקדוש האר"י ז"ל בעץ חיים שער הכללים פרק ט', כי בעולם הנקודים לא יכלה הבינה שהיא אמא עילאה לקבל מאבא פנים בפנים, ומאחר שהבינה לא יכלה לקבל פנים בפנים, גם החכמה לא קבלה האור הראוי לה אם היתה משפעת פנים בפנים לבינה, … להמשך קריאה

א וידעת היום וכו' כי ה' האלקים בשמים וכו' אין עוד (דברים ד לט). דקשה דהיה די באמרו כי ה' הוא האלקים בשמים ועל הארץ, אטו מי לא ידע דשמים הוא ממעל והארץ הוא מתחת, ואם כן תיבת ממעל ותיבת מתחת הוא שפת יתר. וגם אין עוד הוא שפת יתר, דכיון דהוא בשמים ובארץ, ממילא … להמשך קריאה

א אתה הראת וגו' (דברים ד לה). נשאלתי למה אמר משה רבינו ע"ה אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו, ושלמה אמר אין עוד (מלכים א' ח' ס'), ולא אמר מלבדו. והשבתי כי פירשו אהיה אשר אהיה (שמות ג יד), על שהוא מצוי אמת שמציאותו תלוי בעצמו כמבואר בעקרים, ומזה יובן כשנחקור … להמשך קריאה

א כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם (דברים ד לא). כפל הדברים במלות שונות. ועוד שמקדים ברחום, ומסיים כאשר נשבע וכו', דמאחר שכבר נשבע אין צריך לרחמים, דהא צריך לקיים שבועתו. ועוד דפוחת והולך, דמעיקרא אמר לא ירפך דהיינו שלא לענותם, ואחר כך ולא … להמשך קריאה

א כי מי גוי גדול וגומר (דברים ד ז). בהקדם הא דאיתא במסכת ברכות (דף ח'.) מנין שאין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים, שנאמר (איוב לו ה) הן אל כביר לא ימאס, וכתיב (תהלים נ"ה) פדה בשלום נפשי וגו' כי ברבים היה עמדי כו'. והנה להמשיך לזה (תהלים נה כ) ישמע אל ויענם (כפירוש הרד"ק … להמשך קריאה

א כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגומר (דברים ד ו). אמרו ז"ל (שבת ע"ה ע"א) איזה היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. יש להבין שלא יהיה סותר לפשוטו של מקרא דמפורש ביה אשר ישמעון את כל החקים וכו' (דברים ד ח) ככל התורה הזאת. ועוד קשה הלא החקים … להמשך קריאה

א המדרש בשעה שאמר הקב"ה למשה לא תעבור את הירדן (דברים ג כז), אמר משה יחי ראובן ואל ימות (דברים לג ו). על פי המבואר בחלומו של יוסף, דאיתא דאמרו השבטים דמהירח הוא דבר בטל, עיין ברש"י בנימוקי החומש (בראשית לז י, ד"ה הבוא). ועיין בב"ר פרשה פ"ד סי' יו"ד (ב"ר פ"ד י') אמר ר' … להמשך קריאה

א בילקוט אמר משה לפני הקב"ה, עצמותיו של יוסף נכנסין לארץ, ואני איני נכנס. אמר לו הקב"ה מי שהודה בארצו יקבר בארצו, יוסף שהודה בארצו שנאמר (בראשית מ טו) גונב גונבתי מארץ העברים, יקבר בארצו. מי שלא הודה בארצו שכן בנות יתרו אמרו איש מצרי הצילנו מיד הרועים (שמות ב יט), לא תקבר בארצך. אמר … להמשך קריאה

א המדרש רבה פרשת ואתחנן וגו' (דב"ר פ"ב א'), הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול. כך שנו חכמים כו', כבר פרשה חנה וחנה הוא מדברת על לבה (שמואל א' א יג). והנ"ל דהנה בגמרא ברכות (דף ל"א.) כמה הילכתא גברותא איכא למישמע מקראי דחנה, עיין שם. והנה הקשה המהרש"א והאלשיך מדיליף … להמשך קריאה

א (א) רב לך. (דברים ג כו) עיין במגלה עמוקות באופן העשירי שפירש על דרך המדרש (דב"ר פ"ב א') אין ואתחנן (דברים ג כג), אלא מתנת חנם. ומפרש הטעם למה מבקש בחנם, וכי אין לו מצות ומעשים טובים. לזה אמר אתה החילות, כמו מי הקדימני ואשלם (איוב מא ג, עיין ויק"ר פכ"ז ב'). ואמר לו … להמשך קריאה

א ויתעבר ה' בי למענכם (דברים ג כו). כי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה (ויק"ר י"ז ד'), אך זה יתכן אם מת בעונו, מה שאין כן אם מת בעון הדור, דאם יוזק בממונו מאי איכפת להו, מה שאין כן כשנעדר המגין וסר צילם. ואם כן כשמת עשיר ולא הוזק בממונו כלל קודם, זה מופת … להמשך קריאה

א אעברה נא. (דברים ג כה) במדרש (פרשת תבוא ס"י) אם יש כאן אעברה נא, אין כאן סלח נא (במדבר יד יט). נראה לפרש על פי מה דאיתא בפירקי דר"א פרק מ"ה (פרקי דר"א פמ"ה), שנשבע הקב"ה למשה בעת שנגלה לו בסנה שיעשה כל מה שיבקש, לבד שני דברים כניסת הארץ ויום המות, עיין שם. … להמשך קריאה

א אתה החילות להראות את עבדך (דברים ג כד). במדרש (ילקו"ש רמז תתט"ו) אתה באת אלי בתחילה בסנה, אעברה נא. והוא תמוה. ונ"ל כי באמת סיבת מיתת משה במדבר לא נודע, וכבר נבוכו המפורשים למצוא לו חטא, כי במי מריבה לא העוה, וגם בלמה הרעות (שמות ה כב), והדברים עתיקין. והאמת הוא כמו שאמרו חז"ל … להמשך קריאה

א הבעל הטורים ואתחנן (דברים ג כג), גימטריא שירה, שאמר שירה כדי שישמע תפילתו, עד כאן דבריו. נ"ל פירוש דבריו על פי הגמרא לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל, מנא לן ממשה שנאמר (דברים ג כד) אתה החילות, ואחר כך (דברים ג כה) אעברה נא והוא במסכת ברכות (דף ל"ב.). ועל פי … להמשך קריאה

א ורש"י פירש בעת ההיא, לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג, דמיתי שמא הותר הנדר, ועיין בפרשת דרכים בדרך הקדש שהשאיר בצריך עיון איך באמת נכנס לארץ סיחון ועוג שהוא מכלל שבעה עממין. ואני תמה עליו, דודאי אינו מכלל ז' עממין, דאם לא כן איך שלח לו משה דברי שלום אעברה נא בארצך וכו' (במדבר כא … להמשך קריאה

א בעת ההוא (דברים ג כג). יל"ד מאי בעת ההוא. (ב), לאמר. (ג), (דברים ג כו) ויתעבר ה' בי. תיבת בי משולל הבנה. (ד), למענכם. (ה), ולא שמע אלי, הוא אך למותר. והנ"ל על פי שפרשתי (פסחים קי"ח.) קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, על פי הגמרא סוף מסכת קידושין (דף פ"ב.) ראית מימיך … להמשך קריאה

א ואתחנן אל ה' וגו' (דברים ג כג). פירש רש"י (ד"ה ואתחנן) אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אינם מבקשים אלא מתנת חנם כו'. (א), יש להבין הטעם בזה. (ב), בעת ההוא לאמר, פירש רש"י (ד"ה בעת) לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג כו'. וגם אני אענה חלקי איך תולה הענין בזה. (ג), … להמשך קריאה

א במדרש (תנחומא ואתחנן סי' ד') ואתחנן (דברים ג כג) למה, כדי שיכנס לארץ. על פי דאיתא במדרש (דב"ר פ"ב ח') דאמר הקב"ה נשבעתי, וא"ל משה שיתיר לו שבועתו כדרך שהתיר לו שבועת העגל. והנה נדר לא שייך כאן רק שבועה, דאיך שייך גבי השי"ת דאמר קונם וכו' אם יכנס משה לארץ ישראל. ובאמת איתא … להמשך קריאה

א טרם נבא אל ביאור מקראי קודש, נפתח פתחא להאי פרשתא לבאר איזה מדרשים. ב איתא במדרש (עיין קה"ר פ"י) הובא בספר כתנות אור בשם הגאון מהרש"ך בספרו ברכת שמואל וזה תוארו, אמר לו הקב"ה למשה כתבתי עליך שחכם אתה, הנאמר (משלי י ח) חכם לב יקח מצות, ואתה רוצה לכנס לארץ. והוא פלא. ונ"ל … להמשך קריאה

א ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה (ישעיה א כו). להבין זה. וגם לפרש אמרם (נדרים פ"א. ב"מ פ"ה.) דבר זה שאלו לנביאים ולחכמים ולמלאכי השרת, ולא השיבו עד שהשיב הקב"ה בעצמו שנאמר (ירמיה ט יא-יב) על מה אבדה הארץ (ירמיה ט יב) ויאמר ה' על עזבם את … להמשך קריאה