ישמח משה

א סיום התורה מקושר להתחלה (דברים לד י) ולא קם נביא (דברים לד יב) לכל היד החזקה וגו' לעיני כל ישראל, (בראשית א א) בראשית ברא אלקים וגו'. על פי כי לכך ניסי משה גדולים מיהושע, כי כל מה שרחקו מסיבה ראשונה יתעלה, השיגו בו יותר נפלא, ונסי יהושע בשמים, ושל משה בארץ. והנה במסכת … להמשך קריאה

א ויתמו ימי בכי אבל משה וכו' (דברים לד ח). אמרינן במסכת תמורה (דף ט"ז.) דהלכות רבות נשתכחו וכו', צא וטורדן במלחמה. ועיין מה שתמה היערות דבש חלק א' צ"ב ע"א. והנ"ל על פי הירושלמי שקלים פ"ו) שהביא שם דהארון עם שברי הלוחות היו הולך לפניהם במלחמה. ונראה לי הטעם, על פי מ"ש (בהפטורת בשלח … להמשך קריאה

א ולא ידע איש את קבורתו וגו' (דברים לד ו). איתא בסוטה (דף י"ד.) א"ר חמא בר חנינא מפני מה נסתתר קברו של משה, מפני שידע הקב"ה שעתיד בית המקדש לחרב וישראל יגלו מארצם, ושמא יעמדו באותה שעה בבכי ותחנונים על קברו של משה, ויאמרו לו משה רבינו עמוד בתפילה בעדינו, ויעמוד משה ויבטל הגזירה. … להמשך קריאה

א וימת שם משה עבד ה' כו' על פי ה' כו' (דברים לד ה). אמרו חז"ל (סוטה י"ג ע"ב) משה רבינו לא מת, גמר שם שם כו'. וידוע בקושית אלקיכם כהן הוא, וקושית התוספת (ד"ה) איך נטמא. והתירוץ דהוא בן. ותירץ המרש"א (סנהדרין דף ל"ט) דהוא מת מצוה. וקושית היערות דבש דמכל מקום קנה מקומו, … להמשך קריאה

א ספרי הובא בעקדה שער אחרון, ישראל אומרים מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא), ורוח הקודש אומרת אשריך ישראל מי כמוכה (דברים לג כט), נתקבצו כל ישראל ובאו אצל משה רבינו ע"ה, ואמרו לו משה רבינו עתיד הקב"ה ליתן לנו בעולם הבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, משל … להמשך קריאה

א ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל (דברים לג ה). עיין מ"ש לעיל בפרשת האזינו על הפסוק (דברים לב טו) וישמן ישורון. ועתה אוסיף נופך על פי זה המבואר שם דיש חמשה מדרגות נפש רוח נשמה חיה יחידה, ואברהם יצחק יעקב ישראל ישורון נגדם. ואם כן ישראל נגד חיה, וישורון נגד יחידה, … להמשך קריאה

א תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (דברים לג ד). על פי דרש ר' שמלאי (מכות כ"ג:) תורה בגימטריא תרי"א מפי משה, ואנכי (שמות כ ב) ולא יהיה לך (שמות כ ג) מפי הגבורה שמענום. והנה תרי"א מפי משה, משום דשבע מצות גם כן כדאיתא בסנהדרין (דף נ"ז.), ואף דגיד לא איתנו אליבא דר' … להמשך קריאה

א במסכת יומא (דף ע"ו ע"א) הני חמשה עינויין כנגד מי כו', עד שם (יומא ע"ו) ע"ב ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם, עד כאן. ועיין בתוספת. והנה הקשה בד"ה הני חמשה וכו', תימא לי וכו'. ואני הקשיתי עוד יותר על הקושיא בתר הכי הני חמשה הוי ואנן שיתא תנן, בשלמא אי לא הוי מפרש … להמשך קריאה

א באיוב (י"ב פסוק ה') לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל. הנה הפסוק הנ"ל אין לו ביאור כלל, ועיין במסכת סנהדרין (דף ק"ח ע"ב) מה שדרשו בו, וכל המפרשים נדחקו בו כי מה ענין לפיד, שהוא לפיד אש שיהיו בוז למחשבות שאנן, היינו השוקט על שמריו בשאנן והשקט, כענין שנאמר (ירמיה מח יא) שאנן … להמשך קריאה

א מדרש ילקוט (ילקו"ש הושע רמז תקל"ג) מי חכם (הושע יד י), זה הקב"ה, שנאמר (משלי ג יט) ה' בחכמה יסד ארץ. ויבן, זה הקב"ה, שנאמר (בראשית ב כב) ויבן ה' אלקים את הצלע. נבון וידעם, זה הקב"ה מגיד מראשית אחרית (ישעיה מו י), כי ישרים דרכי ה', אלו דברי תורה, צדיקים ילכו בה ופושעים … להמשך קריאה

א קחו עמכם דברים ושובו אל ה' (הושע יד ג). על פי מה שפירשתי ביום כיפור קטן שמתי פני ככלב העזתי מצח כזונה וגשתי לפניך בבושת פנים, שהוא סותר עצמו תוך כדי דיבור, ושם (יו"כ קטן) וכן כתיב (ירמיה ג ג) ומצח אשה זונה היו לך מאנת הכלם. מאי וכן. ועוד דהוא ראיה לסתור, דמאנת … להמשך קריאה

א הפטורת האזינו (הושע יד ב) ב שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך. פירוש על הפטורה, על פי הגמרא (יומא פ"ו ע"א) אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך. ושם (יומא פ"ו) ע"ב אמר (ר' לוי) [ריש לקיש] גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כשגגות, שנאמר … להמשך קריאה

א ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה (דברים לב כ). נ"ל על פי מה דאיתא במדרש (פליאה) שאלה אסתר מפני מה נתחייבו ישראל כליה, א"ל מפני שנעשו מ"ך ור"ש, באותו שעה אמרה אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב). ופירש מהר"ש מאוסטרפאלי כי עיקר קיומן של ישראל משם אל"י שבשמן, … להמשך קריאה

א שמנת עבית כשית ויטוש אלקי עשהו וינבל צור ישועתו (דברים לב טו). פירוש השי"ת גנהו וביזהו. ולכאורה אינו מובן, והדרשא תדרש. יקניאוהו בזרים בתועבות יכעיסוהו (דברים לב טז). הנ"ל על דרך מ"ש הגאון ביערת דבש חלק א' דרוש א', לפרש הפסוק (זמר אדיר איום) צאנך מיד גוזזים, שלפעמים אדם רשע חוזר בתשובה, אחר כך … להמשך קריאה

א וישמן ישורון ויבעט (דברים לב טו). והענין הוא כי בברייתא (פרקי היכלות) איתא חיה אחת ששמה ישראל וכו'. והענין הוא כי נפש רוח ונשמה חיה יחידה יש, ואף שפייטן יסד יחידה חיה, מכל מקום מלמטה למעלה יחידה אחריו דיחידה יותר חשובה, עיין בסוד נשמה יתירה להרמ"ע בסוף ספר עבודת יום כיפורים להרמ"ק, ועיין שם … להמשך קריאה

א יערוף כמטר לקחי (דברים לב ג). על פי שפירש הגאון ביערות הדבש חלק א' דרוש א', שאמרו כנסת ישראל יבא כגשם לנו (הושע ו ג), והשיב (הושע יד ו) אהיה כטל לישראל (תענית ד' ע"א). ושורש דבריו, כי הטל לא מיעצר מפני שהוא מן לחות חלק האויר, מה שאין כן הגשם שהוא מן לחות … להמשך קריאה

א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (דברים לב א), יערוף כמטר לקחי (דברים לב ב). הקדמה א', כי כתיב בתורה הק' (בראשית ב' י') ואד יעלה מן הארץ והשקה את פני האדמה. הרי מבואר דהגשם בא מן האדים הלחים העולים מן הארץ לאויר הרקיע, ושם נתכין והיו למים על פני האדמה, וכן כתבו … להמשך קריאה

א איתא במדרש רבה ריש פרשת האזינו (דב"ר פ"י א') הלכה אדם מישראל שחושש באזנו, מהו שיהיה מותר לרפאותו בשבת. כך שנו חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת, עד כאן. לפרש מה ענין שאלה זו לפרשת האזינו, ואפרשנו כיד ה' הטובה עלי בכמה אופנים בס"ד. ב אופן א', דהנה נסתפקתי בהא דקיימא לן (בחו"מ … להמשך קריאה

א הן בעודני חי עמכם ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (דברים לא כז). והקשה מהרש"א מהנהו בריוני דהוי בשבבותיה דר' זירא דהדרי בתיובתא כד שכיב, דהוי אמרו עד האידנא הוי קטינא חריך שקי מגין עלן וכו' (סנהדרין ל"ז ע"א). ונ"ל לתרץ על פי שעיקר תוכחת משה היה על העדר אמונה, שאמר להם … להמשך קריאה

א במסכת חגיגה (דף ה'.) רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכה, והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות (דברים לא כא), אמר עבד שרבו ממציא לו רעות רבות וצרות, תקנה יש לו, ועיין בקול בוכים מבעל רצפי אש שתמה למה לא בכה במקראות הקודמים (דברים לא יז) והסתרתי פני מהם ועזבתים והיה לאכול ומצאוהו … להמשך קריאה

א וחרה אפי כו' ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה (דברים לא יז), ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה (דברים לא יח). וכבר נתקשו בזה חקרי לב, שמאחר שאומר שבסיבת שסילק ה' שכינתו והשגחתו מצאוהו הרעות, מדוע אמר ואנכי הסתר הסתיר פני כו', עיין … להמשך קריאה

א בסנהדרין (דף צ"ו ע"ב) מנין שהקב"ה מחיה מתים ויודע עתידות, א"ל תרוייהו מחד קרא (דברים לא טז) הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה, וקם נדרש לפניו ולאחריו, א"ל ממאי דילמא וקם העם הזה וזנה, א"ל נקיט מיהא פלגא בידך. וכבר נתקשו בזה המפרשים. והנ"ל בזה, דהא קשה מהאי גופא דתחית המתים מוכרח … להמשך קריאה

א במדרש רבה (דב"ר פ"ט א') ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות (דברים לא יד). הלכה אדם מישראל שמתו מוטל לפניו, מה שיהא מותר לו להתפלל. כן שנו חכמים מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקריאת שמע ומתפלה, ולמה למדונו רבותינו כן, כיון שרואה צרותיו לפניו, דעתו מובלגת, עד כאן דברי המדרש הנ"ל. ותמוה … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות (דברים לא יד). במדרש רבה (דב"ר פ"ט ו'-ז') למה נגזר עליו מיתה בזה הלשון הן, רבנן אמרו למה הדבר דומה לאחד שכיבד את המלך כו', כך אמר משה בהן קלסתיך, ובהן אתה גוזר עלי כו', א"ל אי אתה זוכר שאמרת הן לא יאמינו לי (שמות ד … להמשך קריאה

א (ישעיה ס"ג ד) כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. נ"ל לפרש כי דרשו חז"ל (סנהדרין דף צ"ט.) ללבי גליתי לאברי לא גליתי, דלבא לפומא לא גליא, רק אותן צדיקים דבלבא תלין. נ"ל הטעם על זה, שנ"ל לפרש הפסוק (זכריה ח' י) ליוצא ולבא אין שלום. דרישא דקרא שמעתי על ענין הגלגול, שיוצא וחוזר … להמשך קריאה

א דרוש נאה בדרך חכמה ומחקר ומוסר ב הפטורת נצבים (ישעיה סא י) ג שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה. יש לדקדק בהאי קרא טובא. חדא, הכפל של שוש אשיש, ולמה עוד הפעם אמר תגל נפשי כו', דהוא כפל ענין במילות שונות. … להמשך קריאה