ישמח משה

א ויקרא האדם וגו' ולאדם לא מצא וגו' (בראשית ב כ). במסורה ולאדם לא מצא עזר כנגדו. ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך (בראשית ג יז). ולאדם אשר לא עמל בו יתננו חלקו (קהלת ב כא). והנ"ל בזה, כי רז"ל דרשו (יבמות ס"ג ע"א) אעשה לו עזר כנגדו, זכה נעשה לו עזר, לא זכה כנגדו. … להמשך קריאה

א ויצו ה' אלקים על האדם לאמר וגו' (בראשית ב טז), ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב יז). גרסינן בשבת (דף נ"ה.) א"ר אמי אין מיתה בלא חטא, דכתיב (יחזקאל יח כ) הנפש החוטאת היא תמות הבן לא ישא בעון האב והאב לא ישא בעון הבן … להמשך קריאה

א וכל שיח השדה טרם יצמח כי לא המטיר וגו' (בראשית ב ה). בב"ר (פרשה י"ג סימן ד') קשה היא גבורות גשמים, שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית, דכתיב (איוב ה ט-י) עושה גדולות עד אין חקר, במה (איוב ה י) הנותן מטר על פני ארץ וגו'. (ב"ר י"ג ה') א"ר יצחק שמרצה כקרבנות, שנאמר … להמשך קריאה

א אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים וגו' (בראשית ב ד). בב"ר (פרשה י"ב סימן ט"ו) ביום עשות ה' אלקים, אמר הקב"ה אם אני בורא את העולם במדת הרחמים הוי חטייא סגייא, במדת הדין האיך העולם יכול לעמוד, אלא הריני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד. וכתב היפה תואר ואם … להמשך קריאה

א ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וגו' (בראשית ב ב). אמרו רז"ל (ב"ר י' ט') מה היה העולם חסר מנוחה, בא שבת בא מנוחה ונגמרה המלאכה. וצריך ביאור. ונראה על פי מ"ש הר"ן בדרוש שלישי בענין מי שם פה לאדם או מי ישים אלם וגו' (שמות ד יא), כי ההעדר הנמצא במעשה השם, … להמשך קריאה

א ויכלו השמים והארץ וגו' (בראשית ב א). בב"ר (פ"י סימן ד') דרש ר' אפס באנטוכיא אין לשון ויכלו, אלא לשון מכה וכליה וכו', עד שלא חטא אדם הראשון, היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות, משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות, יש מזל שגומר הליכו לי"ב חדש כגון ככב חמה, ויש מזל שגומר הליכו לשלשים יום … להמשך קריאה

א ויהי ערב ויהי בקר יום הששי (בראשית א לא). במדרש חזית הובא בנזר הקודש (פרק א' סימן ג') ר' ינאי אמר לא היה התורה צריך להתחיל אלא מהחדש הזה לכם (שמות יב ב), ומה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום א' עד יום הששי, בזכות שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות … להמשך קריאה

א וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א לא), אמרו רז"ל (ב"ר ט' ז') זה המות. להבין זה, נקדים מה דקשה דכאן נאמר טוב על הכלל, אבל על בריאת האדם לבדו לא נאמר בו טוב, וכבר עמד על זה העקרים, הכי אינו ראוי שיאמר טוב בבריאת האדם כמו שנאמר בבריאת יתר … להמשך קריאה

א ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים וגו' (בראשית א כז). פירוש, דהיינו בבחינה זו שהשי"ת מקור הכל וכולל הכל וסבה לכל. ככה האדם כלול מהכל וסיבה התכליתית לכל, ולמדתי זה מספר צל העולם (חלק א' שער ג') שכתב: יצר האדם בצלמו, כלומר ממוסך מכל, והבן זה. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public … להמשך קריאה

א ויאמר אלקים נעשה אדם וגו' וירדו בדגת הים וגו' (בראשית א כו), ויברך אותם אלקים וגו' ורדו בדגת הים (בראשית א כח), ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב וגו' לכל חית הארץ וגו' (בראשית א כט). יש לדקדק טובא במקראי קודש אלה (א), למה חזר ואמר ורדו, כיון דכבר אמר וירדו, ואי … להמשך קריאה

א ויאמר אלקים נעשה אדם וגו' (בראשית א כו). כבר אמרו רבנן (ב"ר ח' ח') בטעם אומרו יתעלה נעשה לשון רבים, ולא אמר אעשה אדם, כי בא ללמד מדת ענוה שיהיה הגדול נמלך בקטן. וגם אני אענה חלקי, בהקדים לבאר המדרש רבה (ב"ר ח' א' ובויקרא סדר תזריע, ויק"ר פי"ד א') אהא דכתיב (תהלים קלט … להמשך קריאה

א ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף וגו' (בראשית א כ), בחולין (כ"ז ע"ב) דרש עובר גלילאה בהמה שנבראת מן היבשה, הכשרה בשני סימנים, דגים שנבראו מן המים, הוכשרו בלא כלום, עופות שנבראו מן רקק הכשרו בסימן אחד, אמר ר' שמואל בן קפוטקא תדע שהרי עופות יש להן קשקשה ברגליהן כדגים. ועוד … להמשך קריאה

א ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים (בראשית א טז). בחולין (דף ס' ע"ב) ר' שמעון בן פזי רמי כתיב שני המאורות הגדולים, וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן, אמרה ירח אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, אמר לה לכי ומעטי את עצמך וכו', חזייה דלא קא מיתבא דעתה, אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי … להמשך קריאה

א ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו (בראשית א יב). פירש רש"י (ד"ה ותוצא) אף על פי שלא נאמר למינהו בדשאין בציוויהן, נשאו קל וחומר בעצמן וכו'. ביורה דעה (סימן רצ"ז ס"ב) פסק שמותר לזרוע כלאי זרעים בחוץ לארץ אפילו לכתחלה, עיין שם. וקשה לי, הא אמתניתין דסוף פרק ג' דערלה (פ"ג מ"ט) דתנן … להמשך קריאה

א ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא וגו' (בראשית א יא). בספר נחלת עזריאל הביא מדרש אחד וזה תארו, ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי למינו, הה"ד (ויקרא טז לא) ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, עכ"ל. (וכן הוא בזוהר הק' פרשת תרומה בספרא דצניעותא דף קע"ז ע"א עיין שם), והוא … להמשך קריאה

א ויאמר אלקים יהי אור (בראשית א ג). במדרש (ב"ר ג' ג') רבי שמעון בן יוחאי פתח (משלי טו כג) שמחה לאיש זה הקב"ה, שנאמר (שמות טו ג) ה' איש מלחמה, במענה פיו שנאמר ויאמר אלקים יהי אור, ודבר בעתו מה טוב וירא אלקים את האור כי טוב, עכ"ל. והוא פליאי. וכדי לבאר זה, נקדים … להמשך קריאה

א והארץ היתה תהו ובהו וגו' (בראשית א ב). פירש רש"י (ד"ה תהו) לשון תמה ושממון שאדם תוהה ומשתומם על בהו שבה, ובהו איתא במדרש רבה (ב"ר) וברמב"ן שהיא מלה מורכבת, כלומר בו הוא. וצריך ביאור. גם יש להבין איך נמשך לזה וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים, איתא במדרש רבה … להמשך קריאה

א במסורה בראשית ברא אלקים וגו' (בראשית א א). אשר ברא אלקים לעשות (בראשית ב ג). אשר ברא אלקים אדם על הארץ (דברים ד לב). להבין זה, נקדים מה דאיתא במדרש תנחומא (והובא ברש"י תהלים קי"ט) בפסוק (תהלים קיט קל) פתח דברך יאיר מבין פתיים (ד"ה פתח), תחלת דברך במעשה בראשית יהי אור (בראשית א … להמשך קריאה

א בראשית ברא וגו' (בראשית א א). דקדקו המפרשים דהוה ליה למימר בראשונה, ועיין רש"י ז"ל (ד"ה בראשית) שאם בא להורות סדר הבריאה הוי ליה למימר בראשונה ועיין רמב"ן. והנ"ל בזה, כי ראשון יאמר על דבר שהוא ראשון אף שאין להדבר ההוא התחלה כלל, כמו אני ראשון (ישעיה מד ו), מה שאין כן ראשית יאמר … להמשך קריאה

א בראשית ברא אלקים (בראשית א א). במדרש (ב"ר א' י"ב) שמעון בן עזאי אומר וענותך תרבני (תהלים יח לו), בשר ודם מזכיר שמו ואחר כך מזכיר שבחו פלן אגוסטלי וכו', אבל הקב"ה אינו כן, אלא משברא צרכי העולם, אחר כך מזכיר שמו בראשית ברא, אחר כך אלקים, עד כאן. ויש להבין מאי ענוה יש … להמשך קריאה

א פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים ב יסוד התורה ועמוד העבודה אשר ישים האדם אל לבו בעודנו חי על האדמה כל הימים, ליראה את השם הנכבד והנורא ולאהבה אותו וללכת בדרכיו באמת ובתמים, וכל פינות שיפנה יהיה על דבר אמת יבקשנו ככסף ויחפשנו כמטמונים, כי יקרה היא מפנינים, ובגלל הדבר הזה מפתח שפתי … להמשך קריאה