א
ולא תתאוה (דברים ה יח). יש ליתן טעם על שבדברות ראשונות נאמר לא תחמוד (שמות כ יד), ובדברות אחרונות נאמר ואל תתאוה. על פי המבואר ברמב"ם ובמכילתא הובא בשל"ה פרשת ואתחנן, והמבואר מדבריהם הוא דהחמדה אם עושה רושם ומתחיל בתחבולות לגמור מחשבתו בפועל, ותאוה הוא רק בלב אף שאינו עושה רושם כלל, מחויב להרחיקנה מלבו. והנה ידוע דקודם חטא עץ הדעת היה יצר הרע רק מבחוץ המפתה לאדם, אבל מבפנים בגופו לא היה יצר הרע כלל, כי היה האדם רק טוב, אבל אל זר בגופו של אדם (שבת ק"ה ע"ב), לא היה אז, לכך לא היה הפיתוי רק בחוץ לפעול איזה דבר שלא כרצונו, וכשאינו שומע לו סר ממנו ולא היה יכול לשלוט בקרב איש ולב עמוק בלי אחוזה בחוץ, והבן. והנה ישראל כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן (שבת קמ"ו ע"א), והיו כאדם הראשון קודם החטא, אם כן אין צריך להזהיר על התאוה, כי על הפנים בלי אחוזה בחוץ אינו יכול לשלוט כלל, רק על החמדה צריך להזהיר. מה שאין כן בדברות האחרונות שהיה אחר החטא שחזרה הזוהמא, אם כן צריך להזהיר על התאוה והבן, ובכלל מאתים מנה דהחמדה בכלל תאוה, דכשאינו מתאוה כלל בלב, ממילא דלא בא לכלל חמדה, אבל אין התאוה בכלל חמדה, והבן.
הסבר על זכויות יוצרים
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.